שם הכותב: תאריך: 20 נובמבר 2014

שיעור 4

סעיף 32 היסב על תנאי – ניתן לרשום מאחור "לנאווה בתנאי שיתקיים…". הסעיף אומר שהנסב יכול לפרוע את השטר גם בלי לקיים את התנאי.

התובעים מכח השטר

אוחז

סעיף 1 הגדרת אוחז – אוחז יכול להיות נפרע, נסב או מוכ"ז. הגדרת האוחז כוללת שני תנאים:

  1. החזקה בשטר – פיזית
  2. החיוב בשטר צריך להיות מופנה למחזיק (הנפרע או הנסב) – בין אם באופן אישי ובין אם באמצעות הפנייה למוכ"ז.

אוחז זכאי לדרוש פרעון השטר. אוחז יכול להעביר את השטר הלאה (להסב).

סעיף 37(1)זכויות האוחז – אוחז השטר יכול לתבוע על פי השטר בשם עצמו, כלומר, לא צריך להוכיח שהוא אוחז.

אוחז בעד ערך

כדיי לבסס עילה שטרית, יש צורך במתן תמורה. למשל, נתתי צ'ק בחתונה, לא קיבלתי על כך תמורה, לכן מקבל הצ'ק אינו אוחז בעד ערך ואינו יכול לתבוע אותי בגין השטר.

סעיף 26 – תמורה/ערך

(א)(1) – כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה – מוצר, שירות, התחייבות לתת מוצר או שירות.

(א)(2) – חוב קודם או חבות קדומה, כלומר, ערך יכול להיות גם משהו שכבר נתתי בעבר.

(ג) – הפקדנו צ'ק בטוחה בבנק כנגד קבלת אשראי מהבנק. הבנק הינו אוחז בעד ערך.

(ב) – מהרגע שניתן לשטר ערך, כל מי שאחז את השטר לאחר מכן, ייחשב כאוחז בעל ערך כלפיי מי שאחז את השטר לפניי שניתן לו ערך. א נתן שטר ל-ב ולא קיבל תמורה מ-ב (ב אינו אוחז בעד ערך כלפיי א). ב מעביר את השטר ל-ג ו-ג נותן ל-ב שירות בתמורה (ג מחזיק בעד ערך כלפיי ב). ג נותן את השטר במתנה ל-ד. ד כלפיי ג אינו אוחז בעד ערך, אך ד כן אוחז בעד ערך כלפי א ו-ב. אם כעת ד נותן את השטר במתנה ל-ה אזי, ה הינו אוחז בעד ערך כלפי א ו-ב בלבד.

סעיף 29חזקת התמורה – כל צד שחתימתו מופיע על השטר הוא לכאורה אחראי וניתן לתבוע אותו. האוחז בעד ערך לא חייב להוכיח שהוא אוחז בעד ערך, אלא אם החייבים אותם תבע מסרבים לשלם ואז חובת ההוכחה היא על האוחז.

אוחז כשורה (מטהר השטר)

סעיף 37(2)זכויות האוחז – אוחז כשורה גובר על כל טענות ההגנה למעט טענת זיוף.

תנאים לאחיזה כשורה – ישנם 2 תנאים מרכזיים (בדומה לתקנת השוק) – תום לב ותמורה ריאלית.

סעיף 28(א) – אוחז כשורה הוא אוחז (ע"פ סעיף 1) שנטל את השטר כשהוא שלם (למשל אם קיבלתי שטר שחסרים בו פרטים מהותיים – גם אם השלמתי אותם אינני אוחז כשורה) ותקין (מראה תקין – ללא יותר מדי קשקושים או מחיקות) ושעומד בשני התנאים הבאים (מצטברים):

  1. – אם נעשה אוחז שטר לפניי תאריך פרעון או שטר או עד חצי שנה לאחר תאריך פרעון ולא הייתה לו כל ידיעה על שהשטר חולל לפני כן. (חולל- צ'ק ללא כיסוי, צ'ק בעייתי וכו')
  2. – שנטל את השטר בתום לב (מבחן סובייקטיבי ע"פ *סעיף 91 לפקודה) ובעד ערך (בשונה מהגדרת תמורה של סעיף 26 – כאן מדובר בValue – כלומר, ערך שניתן היום ולא התחייבות עתידית, ערך ריאלי שאני נתתי ולא מישהו לפניי, לא חייב להיות כספי אך שניתן למדוד את ערכו או שיש לו ערך עבור מי שמקבל אותו) בשעה שסיחרו לו את השטר ולא ידעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

*סעיף 91 – תום לב – דוגמאות על חוסר תום לב: המחזיק ידע על חילול השטר, המחזיק ידע שהיו בעיות בעסקת היסוד וכו'

סעיף 28(ג)אוחז התובע מכח אוחז כשורה – אוחז כשורה שנתן למישהו אחר את השטר אז המקבל גם נהיה אוחז כשורה כיוון שהאוחז הקודם כבר "ריפא" את פגמיו של השטר. בדומה לסעיף 26(ב) -> ג אוחז כשורה כלפיי א ו-ב, ד קיבל את השטר מ-ג ולכן ד הינו אוחז כשורה כלפיי א ו-ב.

סעיף 29(ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה – כשאני מחזיקים שטר אנו מחזיקים כשורה ואין צורך להוכיח זאת, אלא אם החייבים מסרבים לשלם מכח טענות הגנה (נלמד בהמשך) ואז חלה חובת ההוכחה על האוחז כשורה שהוא אכן אוחז כשורה (לפי סעיף 28)

האם נפרע יכול להיחשב כאוחז כשורה?
– בעבר התשובה הייתה שלילית כיוון שתמיד יש יחסי קרבה בין המושך לנפרע – קניתי מקרר בחנות וכתבתי צ'ק עבור בעל החנות, הנפרע (בעל החנות) נחשב מקורב לעסקת היסוד ועל כן אינו יכול להיות מחזיק כשורה שכן מחזיק כשורה חייב להיות צד מרוחק לעסקה.

יוצא מן הכלל – לפעמים אנו נותנים צ'ק פתוח (לא רושמים כלום ב-"שלמו ל") ואז מי שקיבל את הצ'ק מעביר למישהו לא קשור לעסקה ורושם את שמו. למשל אם קניתי מקרר מ-א ונתתי לו צ'ק פתוח ו-א שחייב כסף לג (על משהו שאינו קשור לקניית המקרר שלי) רשם את שמו של ג על הצ'ק והעביר לו את הצ'ק. ג הוא נפרע שהינו אוחז כשורה (צד רחוק לעסקת היסוד). (נקבע בפס"ד זאב יהודה נ' פנינה זלמה)

הנתבעים

כל מי שחתום על שטר יכול להיתבע בגינו.

סעיף 53נמשך – אם הוא חתם (כלומר, הפך לקבל) אז ניתן לתבוע אותו. כאשר בנק הוא הנמשך אי אפשר לתבוע את הבנק שכן, בנקים אף פעם לא חותמים על שטר!

סעיף 16קבל – (נמשך שחתם על השטר) הינו חייב עיקרי! אותו יתבעו ראשון.

סעיף 55(א)מושך – מושך שחתם על השטר, ניתן לתבוע אותו – הוא אחראי.

סעיף 55(ב)מסב (נפרע שהסב שטר) – אם הוא חתם הוא גם אחראי.

סעיף 56 זר שחותם על שטר – נהייה חייב כמו מסב (גם אם אינו מחוייב לחתום). למשל, שטר שעשו לו היסב על החלק ועבר כמה ידיים ובדרך מישהו חתם שלא לצורך.

סעיף 57 ערב לשטר – ערב שחתם על שטר הוא גם אחראי (נרחיב על ערבות בהמשך)

סעיף 59 מעביר במסירה – שטר שהוא למוכ"ז בין אם שמוסב על החלק ובין אם שהיה במוקר למוכ"ז, מי שמעביר בלי לחתום עליו נקרא "מעביר במסירה" ואינו אחראי.

סעיף 89עושה שטר החוב – חייב עיקרי!

סדר דרישות הפרעון

  1. לפנות לחייב העיקרי. אם מדובר בצ'ק – פונים לנמשך (הבנק) אם הבנק לא משלם אז פונים למושך
  2. אם החייב העיקרי חילל את השטר ניתן לתבוע כל חייב כלשהו ללא סדר מסויים.
  3. נניח שהתובע (ה) תבע את אחד החייבים (ג) ו-ג שילם לו, כעת ג יכול לתבוע את מי שלפניו (א ו-ב)

טענות הגנה/פגמים

סוגי הטענות שנתבעים יכולים לטעון:

פגם בחתימה – זיוף חתימה או חתימה בשם מישהו ללא הרשאה. מי שחתום על השטר חייב להוכיח שלא הוא חתם על השטר אלא מישהו אחר זייף או חתם ללא הרשאתו! ניתן לעגון טענה זו בשניי סעיפים מהפקודה:

סעיף 22 – אדם שלא חתם – לא חייב!

סעיף 23 – חתימה מזוייפת על שטר או חתימה שנעשתה בשם אדם ללא הסכמתו, לא ניתן לתבוע על פיה את פרעון השטר!

*נטל ההוכחה הוא על הנתבע!



+ 7 = שש עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים