שם הכותב: תאריך: 06 דצמבר 2014

לא ניתן להסתפק במוצר נומינלי וריאלי ולהגיד שזהו התל״ג. במשך השנים החלו לפתח שיטה למדידת התוצר במונחי שיווי כוח קניה (PPP). תוצר זה מושג שמייצג הכנסה, ולכן השיטה בודקת מה כוח הקנייה של הכסף, של המשכורת. שיטה זו חשובה כי היא משקפת בצורה כמה שיותר נכונה את המצב הכלכלי במדינה. יש לשאוף שהמשק ייצר בכל שנה יותר מהשנים הקודמות, ועם שיטה זו אפשר לדעת אם התוצר במדינה עלה או שמחיר התוצר עלה. כמו כן התל״ג מבוטא בדולר ושער החליפין לא תמיד מיצג את המצב האמיתי במשק, היות ושער הדולר תלוי בביקוש והיצע וגם בבנק ישראל ורק בזמן האחרון הדולר התחזק לכדי הרמה שמומחים צופים שהוא שווה באמת.

לפי שיטת הPPP, לוקחים סל מוצרים זהה מכל מדינה ומשווים אותו לדולר האמריקאי, וכך רואים מה השער האמיתי של הדולר (אם מוצר עולה 40 ש״ח בארץ ו10$ בארה״ב, השער אמור להיות ארבעה שקלים לדולר). ב2011 התוצר היה 31,700$ בארץ והממוצע היה $37,500, כלומר התוצר הלאומי רחוק מהממוצע של הOECD.

 

היכולת להבין מתוך משוואת התוצר על החיסכון הלאומי של המשק

חיסכון זה החלק מהתוצר שאינו צריכה. חיסכון זה מקור והוא מאפשר למשק להשקיע בהון המקומי ובעודף ייצוא. אם יש עודף יבוא, החיסכון קטן וזה יכול להביא לגרעון. יש שקוראים לגרעון ולמאזן התשלומים חשבונות תאומיםככל שהגרעון גדל כך עודף הייבוא גדל ולהפך.

 

תוצר עסקי = GDPתוצר של שירותים ציבוריים תוצר של שרותי הדיור

 

הבעיה המרכזית בתוצר זו הבעיה הבאה:

תוצר לנפש לא נותן כמעט שום אינדיקציה על הרווחה. עוצמה כלכלית איננה עוצמה חברתית או רווחתית, כלומר, יכולות להיות מדינות שהתוצר לנפש גבוה אך התושבים לא שבעי רצון והביטחון האישי/ חינוך/ כד׳ לא ברמה מספקת. לא רק התוצר לנפש קובע, במקרים רבים דווקא משתנים אחרים יכולים לתת תשובה יותר נוחה על רמת החיים והסיפוק של התושבים במדינה הזו. לכן לאורך השנים התפתחו שיטות נוספות שנותנות מענה לכל אלה בחישוב התוצר ובהתייחסות לעוצמה הכלכלית חברתית של המדינה.

אחד המדדים הראשונים שהתפתחו היה HDIמדד פיתוח אנושי

מדד זה פותח ע״י כלכלן פקיסטני. מדד זה בודק את התוצר לנפש ובנוסף את מצב הבריאות והחינוך. למשל, תוחלת החיים כחלק מהפרמטרים של בריאות וידיעת קרוא וכתוב כאחד הפרמטרים של חינוך. הערך של המדד הוא בין 0 ל-1, ישראל נמצאת במקום 15-16 מתוך כ50 מדינות, ונמצאת בערך של 0.9.

Better Life Index

מדד שהפעם נותן תמונה עוד יותר טובה על מצב הרווחה במשק, גם בהשוואה למשקים אחרים. מדד זה התפרסם בשלוש השנים האחרונות והOECD אימץ את מדד זה. מדד זה כולל 11 קריטריונים שמנוקדים בין 0-10 וכך ניתן לדעת איפה כל מדינה נמצאת בכל קריטריון ובהשוואה למדינות אחרות. הקריטריונים כוללים בין היתר הכנסה לנפש, בריאות, חינוך, איכות סביבה, מעורבות קהילתית, איזון בין פנאי לעבודה, ביטחון אישי, שביעות רצון, אושר ועוד.

שייך לנושאים: כלכלת ישראל


שתיים − = 1

תואר ראשון
תואר שני
מרצים