שם הכותב: תאריך: 22 מרץ 2015

סטטיסטיקה 2 – שיעור 4

 

דרכים לדחיית H0

  1. חישוב ציון התקן (Z) של הסטטיסטי ובדיקה האם נמצא באיזור הדחייה או לא.
  2. חישוב Pvalue של הסטטיסטי ובדיקה אם P<a.
  3. חישוב איזור הדחייה בציוני הגלם ובדיקה אם ממוצע המדגם נכלל באיזור הדחייה או לא.

     

    טעויות אפשריות בתהליך בדיקת ההשערות-

    תהליך בדיקת ההשערות בנוי על החלטה בהסתברות כלשהי עם סיכוי לטעות.

    בכל מבחן סטטיסטי קיימות 2 טעויות אפשרויות: (אפשר לטעות רק באחת מהן)

  4. הסתברות לטעות מסוג ראשון a (H0 נכונה ונדחתה, H1 לא נכונה והתקבלה)

    ההסתברות לדחיית H0 למרות שהיא נכונה (כלומר רמת הסיכון לדחות את הטענה למרות שלא היה צריך לדחות אותה). ערך ההסתברות יהיה a, כרמת המובהקות.

    * לכן יש שאיפה לקחת a קטנה, כדי שההסתברות לטעות לא תהיה גדולה.

  5. הסתברות לטעות מסוג שני β- (H0 לא נכונה והתקבלה, H1 נכונה ונדחתה)

    ההסתברות לאי דחיית H0 כש H1 נכונה (קורה במצבים בהם יש שטח חפיפה בין התפלגות H0 והתפלגות H1). ערך ההסתברות יהיה β וכדי לחשב זאת יש לדעת מהו µ1.

     

    * ההנחה היא שהפיזור סביב תוחלת µ0 זהה לפיזור סביב תוחלת µ1, כלומר אותה שונות, אותו n.

    * גודל אפקט- הפער בין µ0 ו- µ1. גודל האפקט/פער גדול => שטח החפיפה קטן => סיכוי לטעות קטן.

     

    * ההסתברויות להגיע להכרעה נכונה יהיו בהכרח:

    1-a = אי דחיית H0 כאשר היא נכונה.

    1- β = דחיית H0 כאשר H1 נכונה (=עוצמה).



תשע + 9 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים