שם הכותב: תאריך: 03 נובמבר 2013

עקרונות בהתנהגות – שיעור שלישי

תאריך: 31.10.13, יום ה'.

מרצה: רויטל אלטברגר.

תפיסה חברתית ובינאישית-
תיאוריות הייחוס

כיצד אנשים מסיקים מהתנהגויות של האחר על אופיו, תכונותיו וכוונותיו?

כיצד נקבע מה הסיבות להתנהגות הזולת ?

מה גורם לנו לטעות בשיפוט שלנו את הזולת ?

התפיסה הבינאישית
האופן בו אנו מעריכים ומפרשים את התנהגות האחר.

תהליך זה מסייע לנו לדעת למה לצפות מהאחר ואיך להתנהג במסגרות בינאישיות.

התנהגותנו כלפי האחר מושפעת מהאופן בו אנו מפרשים את התנהגותו.

גורמים המסייעים בגיבוש ההתרשמות שלנו אודות הזולת- 'רושם ראשוני':

1. תקשורת בלתי מילולית – שפת גוף:

הבעות פנים.

מחוות ותנועות.

סביבה פיזית.

מרחב אישי.

גובה הקול, טון דיבור .

2. סכמות קוגניטיביות:

תבניות /דפוסים שיש לנו בראש לגבי התנהגויות שונות, מצבים, אנשים ועוד. הסכמות מהוות מקור לעיוותי תפיסה.

3. תהליך הייחוס:

התהליך באמצעותו האדם מנסה להבין את הסיבות להתנהגותו, להתנהגות אחרים ולזהות את תכונותיהם.

 (Baron & Byrne; 1997).

תהליך ההסקה מתבצע על סמך ההתנהגות הגלויה.

סכמות  (Schemas)כמקור לעיוותי תפיסה

תבניות מנטליות העוזרות לנו לארגן, לעבד ולנתח אינפורמציה חברתית.

הסכמות הן קבצי מידע בתחומים ונושאים שונים המאוחסנים ומאורגנים בזיכרון שלנו.

הסכמות נבנות על סמך העבר, הן חלקיות ומתפתחות.

קבצי המידע המשקפים את הדרך בה פועל העולם החברתי ומאפשרים לנו לקטלג ולפרש כל מידע חדש הנקלט וקשור לסכימה.

סכמות אנשים (Person Schema) – מפרטות את הציפיות שלנו לגבי קטגוריות של אנשים ע"פ תכונות מסוימות. "אבטיפוס".

סכמות חברתיות/תפקודיות (Role Schema) – כיצד אנו תופסים קבוצות שונות.

סכמה עצמית (Self Schema) – סכמות לגבי התפיסה העצמית.

סכמות מאורעות/חברתיות (Event Schema) – סכמת תסריטים.

יתרונות הסכמות:

  1. מארגנות לנו את העולם המלא ב"רעשים".
  2. עוזרות לנו לסנן מידע במהירות.
  3. עוזרות לנו להתמקד מהר.
  4. עוזרות לנו להגיב מהר.
  5. חוסכות זמן.
  6. חוסכות מאמץ.

    חסרונות הסכמות:

  7. חוסמות אפשרות של קליטת מידע חדש.
  8. גורמות לנו לעשות הכללות: לא מבחינים בהבדלים הקיימים בין בני אדם.
  9. גורמות לנו לעיוותי תפיסה על אחרים.

תהליך הייחוס- היידר  (Heider,1958)

הגורמים לתהליך הייחוס:

להגיע להבנה עקבית של הסביבה – להבין מה מתרחש סביבנו.

לשלוט בסביבה – להרגיש שיש לנו שליטה מסוימת על מה שקורה סביבנו.

ההסבר מפחית מתחושת הבלבול ואי הוודאות , והוא ניתן על ידי חיפוש סיבות להתנהגות הזולת.

עקרון ההשתנות המשותפת (Covariation Principle) – הסיבה להתרחשות נובעת מהגורמים שהיו קיימים כאשר האירוע התרחש, ושאינם קיימים כאשר האירוע לא מתרחש.

ייחוס חיצוני:
הסיבה נמצאת מחוץ לאדם הפועל: בסביבה, באדם הקשור עמו ביחסי גומלין, בדרישות התפקיד, בעונשים, בתגמולים, במזל וכדומה.
הגורמים החיצוניים הם האחראים לתוצאות ולא האדם עצמו.

ייחוס פנימי:

הסיבה קשורה לתכונות היחיד, למניעיו, לרגשותיו,

לעמדותיו, לכשרונותיו ולמאמצים שהוא משקיע.

האדם הפועל הוא האחראי תוצאות פעולתו.

הסברים להתנהגות הפרט:

סיבות פנימיות – סיבות הקשורות באדם עצמו, אישיותו, מניעיו, רגשותיו ועוד.

סיבות חיצוניות – סיבות הקשורות לסביבה, לתנאי המצב.

שילוב של השניים – סיבות חיצונית ופנימיות.

תהליך הייחוס עלול להיות מוטעה:

לכל התנהגות גורמים אפשריים רבים.

אנשים נוטים להסתיר תכונות שעשויות להתפרש כשליליות.

שיפור הסבירות לייחוס נכון:

צפייה בהתנהגות פרט במצבים בהם לא נדרשת התנהגות מקובלת חברתית/התנהגות שאינה מרצייה חברתית.

צפייה בהתנהגויות להם הסבר הגיוני מרכזי אחד.

צפייה בהתנהגות בה היתה אפשרות בחירה

תיאורית הייחוס של קלי (Kelly, 1967):

להלן דוגמאות טריויאליות מהחיים:

  • קבעת עם מישהו לארוחת צהרים והוא לא הגיע.
  • השארת מספר הודעות במענה הקולי לחבר והחבר לא חוזר אליך.
  • ציפית לקבל קידום ולא קיבלת.

השאלה הנשאלת שכל אדם שואל עצמו היא: למה זה קרה לי?

הפרט מפעיל את חוק ההשתנות המשותפת, עפ"י שלושה קריטריונים-

מובחנות (Distinctiveness): האם האירוע (ההתנהגות אותה אנו רוצים להסביר) מתרחש רק בנסיבות מסוימות ולא באחרות? (ייחודיות הפעולה)
מובחנות גבוהה- התנהגות הפרט שונה מהתנהגותו במצבים אחרים.
מובחנות נמוכה- אין הבחנה בין מצבים שונים.

עקביות (Consistency): האם התנהגות הפרט מתרחשת תמיד באותן נסיבות?
(ביצוע בעבר במצב זהה)
עקביות גבוהה- ההתנהגות אותה אנו מנסים להסביר חוזרת על עצמה באותם תנאים בזמנים שונים.
עקביות נמוכה- ההתנהגות שונה באותם תנאים בזמנים שונים.

קונצנזוס/הסכמה כללית (Consensus): האם אותה התנהגות קורית גם אצל אחרים באותן נסיבות?
קונצנזוס גבוה-  אנשים אחרים התנהגו באותם תנאים כמו האדם שאת התנהגותו אנו מנסים להסביר.
קונצנזוס נמוך – אין הסכמה כללית, אחרים באותה סיטואציה יתנהגו אחרת מהאדם שאת התנהגותו אנו מנסים להסביר.

ווינר – גישת הייחוס הסיבתי להתנהגות הישגית  (Weiner, 1971;74)

סוג הייחוס (פנימי/חיצוני) שאדם מייחס לעצמו, משפיע על התייחסותו הרגשית לתוצאה (הצלחה או כישלון), על הביטחון ועל הערכה העצמית שלו => ומכאן משפיע על התנהגות עתידית שלו.

הסיבות העיקריות להן אנשים מייחסים הצלחה או כישלון:

 יכולת                           (אני מסוגל / לא מסוגל לבצע)

 קושי המטלה                            (מטלה ספציפית קלה / קשה)

 מאמץ                          (התאמצתי / לא התאמצתי)

 מזל                              (יום טוב / יום רע)

שלושת מאפייני הייחוס ע"פ ווינר:

סיבות פנימיות/ סיבות חיצוניות

סיבות יציבות/ סיבות ארעיות

סיבות נשלטות/בלתי נשלטות

מידת יציבות / מיקוד סיבתיות

פנימית 

חיצונית

יציב

יכולת

אופי המשימה

לא יציב

מאמץ

מזל

 

 

 

 

 

ייחוס – מה הגורמים להתרחשות תופעה?


מיקום שליטה פנימי/חיצוני (הידר/ווינר)

ייחוס סיבתיות חיצוני – הסיבה נמצאת מחוץ לאדם הפועל ואינה תלויה בו . ההנחה: הגורמים החיצוניים הם האחראים לתוצאות.
ייחוס סיבתיות פנימי – הסיבה קשורה באדם עצמו
ההנחה: האדם הפועל הוא האחראי לתוצאות פעולתו

סיבה נשלטת/לא נשלטת (ווינר)
האם הפרט יכול לשנות את הסיבה אם הוא רוצה

סיבה יציבה/לא יציבה (ווינר)
האם הסיבה קבועה לאורך זמן או שסביר שהיא תשתנה

תרגול כיתה:
זהו את ממדי הייחוס בכל אחד מהתרחישים:
מיקום פנימי או חיצוני, נשלט לא נשלט, יציב לא יציב.

  1. רונן קיבל קידום בזכות השקעתו ומאמציו בשנה האחרונה.
  2. רונית התקבלה ללימודי משפטים עקב מיעוט נרשמים באותה שנה.
  3. אבי פוטר מעבודתו. לטענתו למנהל יש משהו נגדו כבר הרבה זמן ואבי לא יכול היה לעשות שום דבר נגד זה.
  4. אביבה פוטרה מעבודתה. לטענתה למנהל היה משהו נגדה כבר הרבה זמן, וחבל שהיא לא ניסתה לבדוק מה הבעיה ולנסות ליישב אותה לפני שהדברים החמירו. כך היתה יכולה למנוע את הפיטורים.

ייחוסים במצבי הצלחה וכישלון / Weiner,1985

הייחוס שאנו עושים לנו או לאחרים, מכתיב את התגובות הרגשיות וגם את הציפיות להצלחה או לכישלון בעתיד. הרגשות והציפיות קובעים את ההתנהגות בהמשך.

סיבה בלתי נשלטת ויציבה  ß נצפה לעתיד דומה.
סיבה נשלטת ולא יציבה, ß לא בהכרח תוצאה עתידית דומה.

השפעת ייחוס על התנהגות

במצבי הצלחה

רצוי:
ייחוס פנימי, נשלט (מאמץ)
ייחוס פנימי, לא נשלט וקבוע (יכולת)

לא רצוי:
ייחוס חיצוני, לא נשלט וקבוע (קושי המטלה)
ייחוס חיצוני, לא נשלט ולא קבוע (מזל)

 

 

במצבי כשלון

רצוי:

ייחוס פנימי, לא יציב ונשלט (מאמץ)
ייחוס חיצוני, לא יציב (מזל)

לא רצוי:

ייחוס פנימי, קבוע ולא נשלט (יכולת)
ייחוס חיצוני, קבוע ולא נשלט (קושי המטלה)

תרגול כיתה 2 –

נורית הגישה מועמדות למשרה ניהולית שהתפנתה והתקבלה.  לאור תיאורית הייחוס של ווינר במצבי הצלחה וכישלון איזה מהייחוסים הבאים עדיף בכדי לשמר את בטחונה העצמי ואת המוטיבציה של נורית בעתיד?

  1. 1.      נורית הצליחה בזכות המאמץ שהשקיע לאורך זמן.
  2. נורית הצליחה בזכות היכולת שלה.
  3. נורית הצליחה בזכות העובדה שמועמדים אחרים לא היו מספיק טובים.
  4. נורית הצליחה כי המשרה הניהולית אינה דורשת מיומנות וכישורים גבוהים במיוחד וקל לבצע אותה.
  5. לפי ווינר לייחוסים שאנשים עושים במצבי הצלחה וכישלון יש השפעה על הרגשות בלבד ולא על המוטיבציה.

המשך תרגול

הצוות שבראשו עומדת דינה לא עמד ביעדיו. חברי ההנהלה מתלבטים אם למנות במקומה ראש צוות חדש. חיים, אחד המנהלים, אמר: "דינה לא כריזמתית, ובלי כאריזמה אי אפשר להניע עובדים לעבר ביצועים גבוהים". "זו לא אשמתה" ענה משה, "הפרויקט שהיא עומדת בראשו מאוד מורכב והזמן שהוקצב לו לא ראלי… אף אחד לא היה עומד בלוח זמנים כל כך צפוף". חיה, אחת המנהלות אמרה: "אני בטוחה שאם היא הייתה משקיעה יותר מחשבה ושעות עבודה היא הייתה מצליחה להוביל את הצוות להישגים טובים יותר".
נתחו את הייחוסים שעשה כל אחד מהמנהלים בהתבסס על ממדי הייחוס שהציע ויינר (פנימי/חיצוני, יציב/ארעי, נשלט/בלתי נשלט). הסבר/י ונמק/י דעתך.



תשע − = 4

תואר ראשון
תואר שני
מרצים