שם הכותב: תאריך: 07 מרץ 2014

יסודות החשבונאות ב'- שיעור 3

 

אגרות חוב- המשך…

 

רישומים תקופתיים לאורך חיי האג"ח

ביום ההנפקה אם גייסנו סכום נמוך מהערך הנקוב, נניח שבמועד ההנפקה קיבלנו מזומן של 916 ₪ עלפי הדוגמה בשיעור הקודם, והתחייבנו להחזר של 1,000, הפער בין הסכום שהתחייבתי לבין התמורה בפועל שנוצרה במועד הנקוב מייצר פרמיה\ניכיון. אם התמורה גבוהה מהערך הנקוב תיווצר פרמיה, וכן אם התמורה נמוכה מהערך הנקוב יוותר ניכיון. הפער מגלם את ההפרש בין הריבית הנקובה לריבית השוק מהוונת למועד ההנפקה.

הפער יופחת על "הוצאות מימון", על פי עקרון ההקבלה נפרוס את ההוצאות שנוצרו לנו המועד ההנפקה. ההפחתה שלהם לא תיעשה בקו ישר, אלא תיעשה בשיטת הריבית. כל שנה ושנה נהוון את תזרים המזומנים העתידי מאותה אגרת חוב כפי שנותרה, והתוצאה תאפשר לנו למצוא את ההפחתה של אותו ניכיון.

 


במועד ההנפקה הפקודה תהייה (1.1.10):

חובה: מזומן 916

ניכיון 84

זכות: אג"ח 1000 (התחייבות)

 

בסוף השנה- 31.12.10:

עלינו להוון את תזרים המזומנים העתידי שנותר מאותה אגרת חוב. כלומר ללא התשלום שכבר שולם זה מכבר.

לכן ההיוון יהיה:

(40/1.06)+(40/1.06^2)+(40/1.06^3)+(1040/1.06^4)=931

 

בדרך הזו אנו נמצא את ההפחתה של הפרמיה\ניכיון לאותה שנה.

הפער בין הניכיון לתחילת שנה, לניכיון לסוף שנה הוא הפחתה של הניכיון לשנת 2010:

 

תאריך 31.12.10 1.1.10
אג"ח 1000 1000
ניכיון (69)p.n (84) p.n
אג"ח נטו 931 916

המשמעות היא שהפחתת הניכיון בשנת 2010 היא 15 (84-69). דינו של הניכיון היא ללכת ולפחות משנה לשנה כך שלבסוף תהייה 0.

בהתחייבות אנו נציג את האג"ח נטו. הניכיון\פרמיה יופיע כקיזוז אחד של השני.

כמו כן, תמיד תזרים המזומנים תיעשה על פי ריבית השוק במועד ההנפקה (אלא אפ בפירעון מוקדם), הזמן בו נוצר לנו הפער בין הריביות- הפרמיה\הניכיון.

פקודת היומן לסוף שנה:

חובה: הוצאות ריבית 40

זכות: מזומן 40

 

חובה: הוצאות מימון (הפחתת הניכיון) 15

זכות: ניכיון 15

 

פקודות ההפחתה של הניכיון כמו הוצאות המימון נבצע על פי תקופות חתך. בחברות ציבוריות על פי רבעון, חברות פרטיות על פי שנתי. כמו שכן, כיוון שמדובר באג"ח שנסחר, מדובר בחברה ציבורית ולכן בד"כ יהיה מדובר ברבעון. בכל תקופת חתך עלינו לתת ביטוי להפחתת הפרמיה\ניכיון כמו הוצאות המימון.

הוצאות המימון שיירשמו באותה שנה רלוונטית: 40+15=55

 

הפחתת ניכיון/פרמיה

כאמור, הניכיון/הפרמיה מבטאים את היוון תזרים המזומנים של הפרשי הריבית הנקובה וריבית השוק ביום ההנפקה לאורך תקופת האג"ח. ולכן הוצאות הפחתת הניכיון/הפרמיה בכל תקופה הינה התאמה של הוצאות המימון לפי הריבית הנקובה להוצאות המימון לפי ריבית השוק ביום ההנפקה.

כפועל יוצא, ניתן לחשב את הוצאות המימון בגין האג"ח (ריבית + הפחתת פרמיה/ניכיון), כדלהלן: שווי שוק האג"ח לתחילת התקופה (לפי ריבית יום ההנפקה) * ריבית השוק ביום ההנפקה (רק אם אין הצמדה).

בתרגילים נחשב כל אחד מרכיבי הוצאות המימון בנפרד, כדלהלן: הוצאות ריבית – לפי הריבית הנקובה הפחתת פרמיה/ניכיון – ניכיון/פרמיה לסוף תקופה פחות ניכיון/פרמיה בתחילת תקופה (הכל לפי ריבית אפקטיבית שחושבה ביום ההנפקה). יודגש כי אין מדובר בשווי הוגן מעודכן.

ככל שהאג"ח מתקדם לעבר פירעונו סך הניכיון/פרמיה קטנים והא מתכנס לערך הנקוב של האג"ח שזה הסכום שבסוף חיי האג"ח יקבל המשקיע.

 

הוצאות הנפקה

התהליך של גיוס כסף מהציבור מלווה בהוצאות. בשונה מהלוואה בנקאית שבו אנחנו דנים בתנאי ההלוואה, במקרה של הנפקות אג"ח הוצאות ההנפקה גבוהות משמעותית כיוון שמדובר בהסכם שנוצר בין קבוצה לחברה. בד"כ יש עו"ד שנכנס לתמונה מטעם החברה המנפיקה שמתמודד מול המשקיעים, עלויות של רואי חשבון שמלווים את תהליך ההנפקה והדרישות הרגולטוריות, וכן חתמים שיושבים בשני כובעים- שיווק ההנפקה אל מול מכלול הציבור אשר משווקים את החברה לכל הגורמים הרלוונטיים, וכן כובע אחר של 'חתמות'. תחת כובע זה החתמים מתחייבים שאם ההנפקה שלי לא תצליח, הם יקנו את יתרת האג"ח שלא הצלחתי להנפיק ולמכור. לצורך העניין במקרה שלנו החלטנו להנפיק 1,000 ₪ ערך נקוב, וכן לכאורה קיבלנו ביקושים רק ל800 ערך נקוב, החתמים מתחייבים לקחת את ההפרש. יש הרבה הוצאות שמלוות את ההנפקה ושנוצרות אך ורק בעקבותיה. ההוצאות הללו מהוות חלק מהוצאות המימון של איגרת החוב. החשבונאות לא מתירה את ההוצאה הזו במועד ההנפקה, אלא פורסת אותה לאורך החוב (תחת אותו רציונאל של פרמיה וניכיון). בעצם אם נסתכל על הוצאות ההנפקה, בפועל במועד ההנפקה הן מותירות לנו פחות תזרים. לדוגמה אם גייסתי 916, אבל יש לי הוצאות של 50, אז בעצם גייסתי רק 916-50=866, ולא 916. התמורה נטו במועד ההנפקה היא רק 866 בגלל ההוצאות שנוצרו לנו. כיוון שתזרים המזומנים שלנו לא משתנה (ההתחייבויות שלנו), מה שמשתנה הוא הריבית להיוון. מדובר בריבית היוון ספציפית לחברה בהתאם להוצאות ההנפקה. במקרה הספציפי הנ"ל:

(40/1.06)+(40/1.06^2)+(40/1.06^3)+ (40/1.06^4)+( (1040/1.06^5)=866

על פי הכללים החשבונאים אנו נוסיף את הוצאות ההנפקה לניכיון, או נפחית אותם מהפרמיה. מדובר בהוצאות שנוצרו במועד ההנפקה.

במקרה הנ"ל גייסנו 866 במועד ההנפקה ותזרים המזומנים נותר בהינו, לכן הריבית להיוון כבר לא תהייה 6%, כיוון שהיא לא מגלמת את הוצאות ההנפקה. הריבית החדשה שתשמש אותנו היא ריבית השוק הגלומה בסדרה של תזרים המזומנים העתידי, כלומר הIRR שנמצא בתוך תזרים המזומנים- 7.3% (מחשבון פיננסי- IRR). מבחינתנו הריבית של 6% כבר לא קיימת, אנו נשתמש מאותו הרגע ואילך ב7.3% בלבד להיוון התזרים.

שיעור הוצאות ההנפקה יכול להגיע ל %10 מתמורת ההנפקה.

מבחינה כלכלית, הוצאות ההנפקה הינן חלק מהוצאות המימון בגין האג"ח, ומהוות למעשה, את הפער בין הריבית הבנקאית לריבית האג"ח.

לפיכך נקבע שהוצאות ההנפקה יופחתו מהתמורה (PV) בעבור האג"ח, ולמעשה יקטינו או יגדילו את הניכיון, ויופחתו לאורך חיי האג"ח ע"פ שיטת הריבית האפקטיבית.

 


במועד ההנפקה:

 

חובה: מזומן 916

ניכיון 84

זכות: אג"ח 1000 (התחייבות)

 

חובה: ניכיון 50

זכות: מזומן 50

 

סה"כ הניכיון במועד ההנפקה: 84+50=134

 

31.12.10

היוון תזרים המזומנים הוא על פי הריבית החדשה שמצאנו (IRR):

(40/1.073)+(40/1.073^2)+(40/1.073^3)+ (1040/1.073^4)=889

 

נבחן את היתרות:

 

תאריך 31.12.10 1.1.10
אג"ח 1000 1000
ניכיון (111)p.n (134) p.n
אג"ח נטו 889 866

לכן ההפחתה של הניכיון ב2010 יהיה:

134-111=23

 

פקודת היומן:

חובה: הוצאות מימון 23

זכות: מזומן 23

 


 

שלבים:

  1. מציאת תזרים המזומנים עפ"י ריבית השוק הרלוונטית ליום ההנפקה
  2. מחשבים הוצאות נוספות שנוצרו בעקבות ההנפקה
  3. מוסיפים את ההוצאות לסך הניכיון\מפחיתים אותם מהפרמיה
  4. מהוונים את תזרים המזומנים בסוף שנה על פי הIRR של תזרים המזומנים
  5. P.N של הניכיון\פרמיה ופקודת יומן.

 

אגרות חוב צמודות

כאשר אנו מדברים על אג"ח צמוד, מדברים על מקרים בהם נתון לנו שהאיגרת שהתחייבתי אליה היא צמודה למדד למחירים לצרכן או למט"ח כלשהו. כל שעלינו לעשות הוא מתקופה לתקופה לתת ביטוי להצמדה הזו. כמו כן האיגרת יכולה להיות צמודה חלקית או במלואם. האג"ח עשויה להיות צמודה למדד/למט"ח. ההצמדה יכולה להיות למלוא שיעור העלייה של המדד/מט"ח או לחלקו )במבחן רק הצמדה מלאה(.

הטיפול באג"ח צמודה זהה לטיפול באג"ח שאינה צמודה פרט לכך שבאג"ח צמודה מתווספים לחישובים הפרשי הצמדה.

הצמדה חלקית של 80% לדוגמה: (120/100)-1]*80%=16%]

בסיטואציה של הצמדה למדד יכול להיווצר עיוות, כיוון שכל היתרות שלנו משתנות. לכאורה הוצאות הניכיון אמורות ללכת ולרדת, אך יכול להיווצר מצב שהניכיון יהיה גבוה יותר משנה לשנה כיוון שההצמדה גבוהה יותר משמעותית מההפחתה של הניכיון, כך שבסה"כ הניכיון עולה.

כאשר יש הצמדה החישובים אינם משתנים, אך לכל חישוב שנעשה יש להוסיף את ההצמדה.

 

לפיכך, הוצאות המימון בגין אג"ח צמודה תיהנה מורכבות מהמפורט להלן:

א. הוצאות ריבית )מול מזומן/הוצאות לשלם-( בנוסף לחישוב שנלמד ביחס לאג"ח שאינן צמודות יש להצמיד את הריבית:

ריבית נקובה x ערך נקוב x מקדם הצמדה = הוצאות ריבית

ב. שערוך קרן האג"ח הפרש בין י.פ לי.ס קרן אג"ח.

ג. שערוך והפחתת ניכיון/פרמיה הפרש בין י.פ לי.ס

 


1.1.10

(40/1.06)+(40/1.06^2)+(40/1.06^3)+ (40/1.06^4)+( (1040/1.06^5)=916

 

חובה: מזומן 916

ניכיון 84

זכות: אג"ח 1,000

 

31.12.10

באגרות חוב נהוון את תזרים המזומנים העתידי- תמיד!

(40/1.06)+(40/1.06^2)+(40/1.06^3)+ (1040/1.06^4)]*[(120/100-1)*80%+1] =931*ההצמדה=1079

יתרות מאזניות של אגרת החוב:

תאריך 31.12.10 1.1.10
אג"ח 1000*116%=1160 1000
ניכיון (81)p.n (84) p.n
אג"ח נטו 1079 916

כאשר האג"ח צמוד כל המרכיבים של אגרת החוב צמודים.

 

חובה: הוצאות ריבית 1160*4%= 46 (ערך נקוב מוצמד)

זכות: מזומן 46

 

חובה: הוצאות מימון 84-81=3

זכות: ניכיון 3

 

חובה: הוצאות מימון- שיערוך קרן אג"ח 160

זכות: שיערוך אג"ח 160

 

הוצאות מימון: 46+3+160=209

 

מאזן 2010

התחייבויות שוטפות:

ריבית לשלם (במקרה שלנו 0)

חלויות שוטפות של קרן אג"ח (במקרה בו האג"ח נפרע בשנה הקרובה)

התחייבויות לא שוטפות: 1079

 

לצילום השיעור

 

לצילום התרגול

 

 

 

 

 

 




4 − אחד =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים