שם הכותב: תאריך: 18 מרץ 2015

שיעור 3

<המשך תנאים לחברת בית>

כל רכושה ועסקיה הם החזקת בניינים

כל – כל עוד מדובר ברכוש נוסף שהינו אינטגרלי לפעילות החזקת בניינים אז החברה עומדת בתנאי זה. (למשל, אחזקה שוטפת של הבניינים). רכוש שהוא טפל לפעילות העיקרית גם לא יפסול חברה מלעמוד בתנאי. (דוגמא לרכוש טפל – פקדונות, השקעות וכו'). אם למשל מדובר בפקדונות ששומרים על ערך הכסף של החברה אז זה כן עומד בתנאי.

ועסקיה – ההכנסה לא חייבת להגיע לכדי עסק, אפשר שתהיה הכנסה פאסיבית מכח סעיף 2(6)

החזקת בניינים – הכוונה להחזקת בניינים ולא לקרקעות.

פס"ד פלפלון – החזקיה קרקעות ריקות ומגרשים עם מבנים הרוסים, לכן פקה"ש טען שאינה עומדת בתנאי זה. ביהמ"ש קבע שקיומם של מגרשים הרוסים וקרקעות ריקות אכן מונע מהחברה מלעמוד בתנאי חברת בית.

  1. הגשת בקשה
    1. ניתן לבקש בכל מועד ובכל שנה לשנות מעמדה של החברה
    2. תחולת הבקשה היא לשנה ספציפית ואינה לזמן בלתי מוגבל

מיסוי חברת הבית

  • כל בעל מניות ממוסה בהתאם לחלקו ברווחי החברה
  • הפסדים:

    הפסדי בעלי המניות – עקרונית ניתן לקזז כנגד רווחי החברה כי רואים את רווחי החברה כרווחי בעלי המניות.

    הפסדי החברה – במשך שנים מס הכנסה לא איפשר קיזוז שכזה כנגד הכנסות בעלי המניות בהסתמך על פס"ד בעל מניות נ' מס הכנסה. אך, מתוך אמרת אגב של פס"ד נובול וואדוז, השופט אמר שברור שהפסדי חברה יכולים להתקזז כנגד הכנסות בעלי המניות. לכן, מאז פס"ד נובול, מותר לקזז את הפסדי החברה כנגד הכנסות בעלי המניות.

    *חשוב לזכור – הקיזוזים מותרים בכפוך להוראות החוק לעניין קיזוז הפסדים!

    פס"ד נובול וואדוז – בעלי מניות זרים הקימו חברה זרה שנקראת נובול וואדוז. נובול רכשה את חברת לוזן שהייתה חברת בית. כדי לרכוש את לוזן, נאלצה נובול לקחת הלוואה שנצמחו לה הוצ' מימון בגינה. נשאלה השאלה: האם ההכנסות של לוזן שממוסות בתיק של חברת נובול ניתנות לקיזוז כנגד הוצאות המימון? (הוצ' המימון אינן מגיעות לכדי עסק). פקה"ש טען שהוצ' המימון עומדות בפני עצמן ולכן לא ניתן לקזז הפסד שמקורו בסעיף 2(4) כנגד הכנסות מעסק שמקורן בסעיף 2(1). ביהמ"ש קובע שיש להסתכל על המהות – הכנסות ההשכרה לא היו מתקבלות ללא לקיחת ההלוואה לרכישת לוזן, ולכן קובע שניתן לקזז!

  • העברת הכנסות משבח מקרקעין

    האם חל סעיף 64 על הכנסות משבח מקרקעין? אם בסעיף לא רשום "לרבות שבח" אזי הסעיף לא חל על שבח. (בעבר היה מקובל לקחת בחשבון גם את השבח גם אם זה לא רשום). לאחר תיקון 197, הוסיפו את "לרבות שבח" עבור חברה משפחתית. לגבי חברת בית – ישנם החלטות מיסוי שקובעות ששבח זה חלק מההכנסה לעניין חברת בית. החלטות מיסוי אלו מחייבות את רשות המיסים.

חלוקת דיבידנד ע"י חברת בית

בחברת בית, אין הדבר אמור להוות איורע מס בידי בעלי המניות, כיוון שיש השקפה של הכנסות החברה למישור של בעלי המניות. בפרקטיקה- מקובל שכשהחברה חודל מלהיות חברת בית, היא מחלקת דיבידנד לפניי המעבר לחברה רגילה. (אין כלל שמייחב חברת בית לחלק דיבידנד לפני חדלותה מלהיות חברת בית)

פס"ד אביעד פרל – מדובר בחלוקת דיבידנדים מחברת בית כאשר הרווחים שמהם חולק הדיב' היו משערוך. ביהמ"ש לא קיבל את הטענה שמדובר בחלוקת דיב' ללא אירוע מס כיוון שרווחי השערוך אינם הכנסה במישור החברה ולכן ימוסו בחלוקתם (כיוון שלא מוסו לפני כן כלל).

סעיף 63 – שותפות

מתוך סעיף זה, עולה ששותפות אינה נישומה לצרכי מס (אין לה תיק במ"ה). מי שנישום זה השותפים שנישומים ע"פ חלקם בשותפות. (שותף יכול להיות יחיד או חברה)

נטל ההוכחה מוטל על הנישום להראות כי קיימת שותפות. כדיי להוכיח שמדובר בשותפות, לא נדרש שכל השותפים יהיו אקטיביים (לדוגמא – שותפים שרק משקיעים הון). ע"פ פקודת מס הכנסה, על השותפות להיות עסק או משלח יד. בפרקטיקה לא חייב שיהיה עסק, ניתן גם שיהיו הכנסות פאסיביות.

כאשר שותפים לא מצליחים להוכיח שמדובר בשותפות אמיתית, פקה"ש ימסה את הנישום שמפיק את ההכנסה ולא יאפשר חלוקה בין השותפים.

פס"ד וייסמן – מדובר בנישומים שטענו שקיימת שותפות בין אב לילדיו. הילדים השקיעו כסף בשותפות ולא עבדו בה. האב היה פעיל בשותפות. הכנסות השותפות נחלקו בין האב וילדיו. ע"פ הסכם השותפות הם לא נדרשו לעבוד בעסק, הם יכלו למשוך את הכספים שהשקיעו בכל עת. כמו כן, הם לא נשאו בהפסדי השותפות אלא רק ברווחים. פקה"ש לא קיבל את הטענה שמדובר בשותפות. ביהמ"ש קיבל את עמדת פקה"ש, שכן, שותף לא יכול להיות שותף רק לרווחים ולא להפסדים! ביהמ"ש קבע שהילדים לא זכאים לרווחים אך זכאים להכנסות ריבית על ההון שהשקיעו (ועל כך ימוסו). שאר ההכנסות ימוסו בתיק של האב.

פס"ד עפיף גדבן – מדובר באב ושני בניו שהיו להם מס' שותפיות. אחד הילדים, בתקופת השומה, למד בטכניון וגם לא היה שותף שהשקיע כסף. לכן, פקה"ש טען שבתקופת השומה, אותו בן, לא יחשב כשותף ולא יהיה זכאי להכנסות. בביהמ"ש, המשפחה הוכיחה שאותו בן כן עבד בשבתות ובחופשות ולאחר סיום לימודיו גם עבד יותר משאר השותפים. ביהמ"ש קבע לאור זאת שהבן נחשב לשותף וקובע שלא כל השותפים חייבים לעבוד באופן שווה כדיי להיחשב שותפים.

מיסוי השותפות

בעבר, עד לקבלת פס"ד שדות בעליון, היו 2 גישות. הגישות התייחסו לשאלה כיצד ממסים מכירת זכות בשותפות (הגישה בעיקר מתייחסת לחישוב עלות הזכות ומהו יום רכישת הזכות). גישה אחת קבעה שמכירת זכות בשותפות כמוה כמכירת מניה (כשמוכרים מניה בחברה, לא בודקים את תוכן החברה כמו מלאי, ר"ק וכו'). הגישה השנייה קבעה שכיוון ששותפות אינה ישות שעומדת בפני עצמה, אז בעת מכירת זכות רואים זאת כאילו אדם מכר את חלקו בעסק (כומר, מכר את חלקו במלאי, חלקו בר"ק וכו').

בסופו של דבר התקבלה בעליון החלטה בפס"ד שדות. פס"ד שדות מאמץ את הגישה שיש לראות במכירת זכות בשותפות כמו מכירת מניה. ביהמ"ש נדרש להסבר איך יכול להיות שבסעיף 63 נקבע שהשותפות אינה ישות לצורך מס, אך לצורך מכירת זכות היא כן ישות בפני עצמה. ביהמ"ש קבע שיש להתייחס לגישה המעורבת – לעניין ההכנסות, השותפות אינה ישות וההכנסה ממוסה ברמת השותפים. לצרכים אחרים (מכירת זכות למשל) היא כן ישות.

מיסוי הכנסות שוטפות של השותפות

בשלב ראשון מחשבים את ההכנסות ברמת השותפות (הכנסות בניכוי הוצאות) ובשלב שני, מחלקים את ההכנסות בין השותפים.

נשאלת השאלה – האם מתקיימים יחסי עובד מעביד?

הכלל לפי פסיקה ישנה אומר שאין יחסי עובד מעביד בין שותף לשותפות. בפרקטיקה ישנם מקרים בהם שותפים ומקבלים הכנסות שהם מעבר למה שסוכם מראש באחוזים ("רווחים למשכורת).

דוגמא להמחשה: א' וב' שותפים. ב' עושה את רוב העבודה ולכן הוחלט שיקבל גם משכורת. נניח שהרווחים הם 500, המשכורת של ב' היא 100, אזי הרווח הסופי שיחולק בין השותפים יהיה 400 (200 לא' ו-200 לב') כך שב' מקבל סה"כ 300.

הבחינה שתיעשה בבחינת רשות המיסים היא האם השוני יחסית להסכם נובע מסיבה מוצדקת כגון עבודה אינטנסיבית יותר של אחד השותפים. אם השוני מוצדק, פקה"ש יקבל את חלוקת הרווחים שלא בהתאם להסכם השותפות.

אך, אם החלוקה שונה מהסכם השותפות כתוצאה מתכנון מס לא לגיטימי (למשל, אם לאחד השותפים יש פטור), פקה"ש לא יקבל את חלוקת הרווחים השונה ויטען שיש לחלק רווחים לפי ההסכם במקור. יש לשים לב שבכל מקרה, גם אם פקה"ש מקבל חלוקת רווחים שלא לפי ההסכם, כל הרווחים נחשבים להכנסות מהשותפות ולא להכנסת עבודה.

ביטוח חיים בשותפות – סעיף 32(10)(ב)

*תזכורת לגבי סעיף 32(10):


לגבי שותפות:


במקרה שיש פחות מ-10%, ההוצאה מותרת. יחד עם זאת, ניתן להבין מפס"ד שטטנר שלמרות שלא כתוב בחוק, כשמדובר בשותף שמחזיק פחות מ-10% אז ההוצאה תותר ברמת השותפות אך לא ברמת השותף עצמו.

דוגמא להמחשה: א' וב' שותפים. א' מחזיק 95%, ב' מחזיק 5%.

בשותפות

הכנסה 1000
הוצ' כלליות (500)
ב.ח. לטובת השותפות – א' מבוטח (100) – (הוצ' לא מוכרת)
ב.ח. לטובת השותפות – ב' מבוטח (200)
200

כיוון שהוצ' הביטוח של א' אינן מותרות הרווח לחלוקה יהיה 300: רווח של א' = 300*95%. רווח של ב' 300*5% וגם 200*5% (ה-200 מתייחסים להוצ' הביטוח של ב').

 

לצילום השיעור – שנת 2015

 

לצילום השיעור – שנת 2014

 

לסיכום השיעור – שנת 2014

שייך לנושאים: מיסים ב', רו"ח ציפי יוסף

תגובה אחת עד כה.



− חמש = 0

תואר ראשון
תואר שני
מרצים