שם הכותב: תאריך: 13 נובמבר 2014

שיעור 3

 

שיעור 3:

המשך פרשנות ס' 1 לפקודה

ס' 1- נישום- אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס.

שומה– כאשר אני מגיש דו"ח למס הכנסה שם אני מציין את כל ההכנסות וההוצאות מס הכנסה קולט את הכל במערכת ומוציא לי פלט. הפלט נקרא שומה ושם קובעים מהי ההכנסה החייבת ולפי ממסים אותי.    

שיעור מס שולי– שיעור המס השולי זה מהמילה שוליים. זוהי המדרגה הסופית לפי ההכנסות שלי. המדרגה האחרונה בה נעצרת בהכנסה שלך מאפיינת את שיעור המס השולי.

דוגמא: הכנסה שנתית- 120000

מדרגות מס:

60000 à 4%

40000 à 14%

20000 à 21%

שיעור המס השולי זה 21%

לפי תורת המקורות– לכל הכנסה שאני אמור להתמסות עלייה צריך להיות מקור הכנסה ואם אין מקור הכנסה יכול להיות שזו לא הכנסה ואז אין חוות במס. הכנסה= התעשרות.

דוגמא:קיבלתי הלוואה ואני מחזירה אותה לפי מרכיב של קרן וריבית. אז מרכיב הקרן לא נחשב הכנסה כי הוא לא גרם לי להתעשר. לעומת זאת מרכיב הריבית כן נחשב הכנסה ועליו אני חייבת במס.

החשיבות של ההבחנה בין מקורות ההכנסה השונים:

  1. שיעורי המס- כל מקור הכנסה לא תמיד שיעור המס שלו יהיה זהה למקור האחר.
    יש הכנסות אקטיביות: עבודה ועסק, ופסיביות- ריבית.
  2. קיזוז הפסדים– (לא יילמד בקורס הנ"ל)
  3. פטורים
  4. ניכויי מס במקור

 

ס' 2 (1)-עסק ומשלח יד-

" השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחר"

סעיף זה דן ב 3 מקורות הכנסה:

  1. הכנסה מעסק
  2. משלח יד
  3. מעסקה או מעסק אקראי

ס' 1 (לפ"ה) עסק- לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשייה. (אם אין הגדרה בפקודה הולכים לפסיקה.)

פס"ד מ.ד.מ (עליון)– מגדיר עסק כ: פעילות ממשית שיטתית ונמשכת שמטרתה מוגדרת. פעילות זו נתמכת במבנה ארגוני וניהולי ברור.כלומר: אם אני רוצה לומר שפעילות מסוימת היא פעילות עסקית אז היא צריכה להיות פעילות שנמשכת ,פעילות שיטתית עם מבנה ניהולי וארגוני ברור. כמובן שהגדרה זו לא מספיקה לנו ולכן הפסיקה היותר מאוחרת פיתחה מבחנים נוספים כדי לבחון האם אותה פעילות מגיעה לכדי עסק או לא.

פס"ד מזרחי(שנות80)- הייתה סוגיה של אדם שבן היתר עזב את עבודתו ועסק מספר שנים במסחר בניירות ערך בבורסה. עד שנת 2002 כל רווחי ההון בבורסה היו פטורים ממס. אז כל מה שמזרחי הרוויח היה פטור ממס. מגיע מס הכנסה וטען שההכנסות שלו מהמסחר בני"ע הן עולות לכדי עסק ולכן הוא חייב לפי שיעורי מס שולי.(שהיה אז 50%) זה אומר שאם הוא מפסיד בפס"ד הוא מפסיד חצי מהרווחים שלו. ואז מפס"ד זה נולדו מבחנים שעוזרים לקבוע האם ההכנסה נחשבת מעסק או לא?(בסופו של דבר מזרחי הפסיד)

המבחנים לקביעת עסק: (לא מצטברים)

  1. מבחן התדירות– מבחן זה קובע ככל שהתדירות של הפעולות גדולה יותר /רבה יותר כך גובר הסממן שזאת הכנסה עסקית.
  2. המנגנון וההתארגנותמבחן שנולד מפס"ד מ.ד.מ אם יש לי מנגנון והתארגנות שהיא עסקית שנוטה יותר לכיוון העסק אז כנראה שיש לי עסק.
  3. ידע ובקיאות– ככל שאותו אדם יש לו ידע ובקיאות בתחום שבו מבוצעות העסקאות אז הסממן העיסקי המסחרי גובר.בוחנים את ההשכלה שלו,והוותק בעבודה איזה ניסיון יש לו. ככל שיש לך יותר ידע ובקיאות אתה נוטה לזה שהכנסה שלך היא מעסק
  4. תקופת הזמן– מבחן זה אומר מה פרק הזמן שחלף בין הקנייה למכירה. ככל שפרק הזמן קצר יותר אז הסממן העיסקי חזק יותר. והפעולות הן מרובות זה מעיד על יצירת מנגנון עיסקי.
  5. טיב הנכס– ככל שהנכס יותר ספקולטיבי כך גובר הסממן המסחרי. דוגמא: ישנם אפשרויות השקעה שונות ושוק ההון מאוד התפתח וישנם מסלולים סולידים– לאנשים שלא אוהבים סיכונים. ספקולטיביים– אנשים שאוהבים סיכונים.
  6. השבחה ושיפורים– ככל שאני מבצע שיפורים בנכס לפני שאני מוכר אותו כך גובר האופן המסחרי/עסקי. בפרקטיקה-איפה יהיה הכי הרבה וויכוחים אם זה עסק או לא: 1. שוק ההון 2. נדל"ן.
  7. מימון– ככל שאני נותן סיכון ומשתמש יותר בהון זר (הלוואות) כדי לעשות פעולה מסוימת זה נהיה יותר מסוכן. וככל שיש את הסממן של הון זר ומימון אומרים שזה נוטה יותר לכיוון של עסקי/מסחרי.
  8. נסיבות– מבחן הגג-כל עסקה ועסקה צריך לבחון את הנסיבות והרקע שהיו באותו מקרה ולהחליט ולשקלל ביחד את זה עם שאר המבחנים ולהחליט אם זה מעסק או לא מעסק.

     

 

 

 

הכנסות מעסק:

  1. האם הכנסה משכירות ס' 2(6) יכולה להיחשב גם הכנסה מעסק

פס"ד בית הכנסת הגדול בירושלים- ההבחנה בין אם זה עסק שזה 2(1) לבין דמי שכירות 2(6) הייתה חשובה לעניין פטורים. כי בית הכנסת הוא היה סוג של מלכ"ר –מוסד ציבורי ואם יש לו הכנסה מעסק אז הוא לא יכול לקבל פטור ממס ההכנסה. לעומת מדמי שכירות הוא כן יקבל פטור ממס.

2 סוגי הכנסות היו לבית הכנסת:

  1. הכנסה מאולם אירועים– בית הכנסת החזיק באולם אירועים והוא קיים אירועים כמו חתונות, בר מצווה וכדומה. האולם פעל בתדירות גבוהה. בית הכנסת היה מארגן את הכל: דואג לקייטרינג, הפקה וכו'. ואז פקיד השומה מעלה טענה: אם כך במה אתה שונה מאולם רגיל. יש לך מנגנון עסקי גם מקום גם קבלני משנה שאתה מביא ,יש ידע ובקיאות וגם המחירים הם כמו אולם רגיל אז במה אתה שונה מאולם רגיל למה שאתה תקבל פטור ממס והם לא? ולכן בגלל הנסיבות האלו בימ"ש קבע שזה הכנסה מעסק ולכן לא מגיע לך פטור ממס.
  2. הכנסה מהפעלת חניון-בצמוד לבית הכנסת היה חניון קטן שבדרך כלל שימש רק את האנשים שבאים להתפלל והם היו רוכשים מנוי שנתי ונכנסים לחניון. אז בימ"ש פסק לטובת בית הכנסת. היקפים ותדירות- מדובר בחניון קטן והיקף אנשים מאוד מצומצם שבא למטרת התפילה ואין אפיון של מנגנון עסקי לא צריך להפעיל מנגנון אנשים שידאגו לסידור החניון וכו' ואין שום מנגנון עסקי ולכן זה הכנסות שהם פסיביות יותר 2(6) ולא אקטיביות מעסק 2(1) ולכן נקבע לגבי החניון שהם לא ישלמו מס.

פס"ד קריית יהודית- מדובר על חברה שהקימה מבנים באזור תעשייה לצורכי השכרה. החברה השכירה מאות משרדים והעסיקה באופן קבוע עובדים שעסקו בתיקונים, אחזקה שוטפת, ניקיון ושמירה ואז ולה השאלה: האם ההשכרה של המשרדים בבנין הזה נחשב למקור הכנסה של 2(6) דמי שכירות או שזה עלה לכדי עסק 2(1)? מדובר על כמה מבנים עם מאות עובדים מנגנון ושירותים נלווים. פה החשיבות לעניין שכירות. אז האם דמי השכירות זה עסק של השכרת מבנים או דמי שכירות פשוטים. בימ"ש אומר שמאחר וההשכרה הייתה למספר גדול של אנשים (ריבויי הסוחרים) וככל שההיקפים גדולים יותר זה יותר עסקי. אך בנוסף זה לא פאסיבי כי יכול להיות היקפים גדולים וחוץ מהריבוי סוחרים אני נותן שירותים נלווים ולכן יש לי מנגנון שהופך את זה מפאסיבי –הכנסות שכירות, לאקטיבי-מנגנוני השמירה והניהול והתחזוקה.


 



שבע − = 3

תואר ראשון
תואר שני
מרצים