שם הכותב: תאריך: 20 נובמבר 2013

אג"ח – סוגים

  • הגוף המנפיק את האיגרת – מבחינים בין אג"ח ממשלתי לבין אג"ח קונצרני המונפק ע"י חברות.
  • סוג נכס הבסיס – בשביל איזו מטרה נלקחה האג"ח.
  • אג"ח "להמרה" בו בנוסף למסלול הרגיל קיים מסלול בו ניתן להמיר את האיגרת למנייה.
  • הצמדה – הן הקרן והן הריבית עשוית להיות מוצמדות למדד או למט"ח, ישנן אגרות שבהן אין שום הצמדה.
  • אורך חיי האיגרת – טווח קצר, בינוני או ארוך. הטווח נקבע לפי המח"מ. אג"ח לשנה שונה לגמרי מאג"ח של שלושים שנה.
  • קופון – סוגים (לפי קופון)
  • אג"ח סטרייט: אג"ח סטרייט הוא אג"ח עם מסלול תשלום רגיל שמחלק את הקופון לאורך תקופת האיגרת, כשבסוף התקופה נפרעת הקרן בתשלום אחד או בפירעון לשיעורין. ה"סטרייט" היא למעשה האיגרת הרגילה.
  • אג"ח קונסול: אג"ח שלא נפדית אף פעם.
  • אג"ח זירו קופון: אג"ח שלא מחלקת ריבית אלא רק את הקרן במועד הפירעון. – אין קופון או ריבית (הריבית גלומה בקרן כלומר, קונה בניכיון – משלם 90 ומקבל 100 בסוך התקופה).

     

    איגרות החוב הממשלתיות מונפקות באופן שוטף במהלך כל החודש לפי דרישתו של האוצר. מאפיינים עיקריים:

  • אופן ההצמדה – מדד, דולר או שאינה צמודה כלל
  • סוג הריבית – ריבית קבועה או ריבית משתנה
  • אורך חיי האיגרת

תנאים כלליים של איגרות חוב ממשלתיות צמודות:

  1. הקרן והריבית צמודות ב- 100%.
  2. הקרן יוצאת לפדיון בסכום אחד בפדיון הסופי- לא קיים פדיון לשיעורין.
  3. מדד הבסיס של האיגרת לצורך חישובי הצמדה הוא מדד בכין חודש ההנפקה בו הונפקה הסגרה הראשונה (או שער הדולר ביום פרסום המכרז באגרות צמודות דולר).
  4. המדד הקובע לצורך חישובי הצמדה לריבית ולקרן הוא המדד הידוע ביום התשלום (או השער היציג של הדולר ביום השני לפני מועד תשלום האיגרת באגרות צמודות דולר).
  5. באג"ח צמודות מדד רואים את מועד ההנפקה ביום האחרון לחודש בו הונפקה.

ידוע – מה שידוע באותו יום

בגין – מה שיפורסם בחודש עצמו

 

אג"ח – אג"ח ממשלתי/ צמודות – גליל

גליל – איגרת חוב ממשלתית צמודה למדד.

  • נושאת ריבית קבועה.
  • יכולה להיות מונפקת לתקופה של 7 עד 20 שנים.
  • הקרן והריבית צמודים למדד. הריבית משולמת פעם אחת בשנה.
  • בעת ההנפקה נקבע גובה "הקופון" של האיגרת, והוא נשאר קבוע לאורך כלל חיי האיגרת. בעת רכישת האיגרת "נועלים" המשקיעים את התשואה שיקבלו ובלבד שיחזיקו באגרת עד למועד הפדיון.
  • לתשואת איגרות החוב הצמודות למדד מתווסף השינוי שחל במדד המחירים לצרכן, היות וכל תשלומי הקרן והריבית שיקבל המשקיע באג"ח אלו צמודים למדד. חישוב ההצמדה מבוצע ע"י חלוקת "המדד הקובע" ב"מדד הבסיס".

כל מי שקונה אג"ח עם קופון קבוע נועל לעצמו תשואה לפדיון.

  • "תחליף" לתוכניות החיסכון המוצעות ע"י הבנקים.
  • בדרך כלל, התשואות של הגלילים גבוהות מאלו הקיימות בתוכניות החיסכון.
  • הגליל הוא נייר ערך סחיר, ולכן מאפשר למשקיע ליהנות מרווחי הון. איגרות חוב מסוג גליל מספקות הגנה מלאה מפני התפרצויות אינפלציוניות ומבטיחות את שמירת ערך הכסף בתקופת אינפלציה.
  • המשקיעים באיגרות חוב מסוג גליל אינם מוגנים מפני תרחיש של עליית ריבית. במקרה כזה, התשואות הנדרשות מאיגרות החוב תעלנה בהתאם לריבית במשק, עובדה שתגרור לירידה בשערי הגלילים. – כאשר עולה סביבת הריבית משקיעים יזרקו מוצרים עם ריביות נמוכות.
  • ככל שאיגרת החוב ארוכה יותר, השינוי בשער שלה יהיה משמעותי יותר (מח"מ – במשך).

     

     

     

    אג"ח – אג"ח ממשלתי/ מט"ח – גלבוע

  • אפיק זה הינו אטרקטיבי כאשר צפוי פיחות או כאשר למשקיע מסוים ישנן התחייבויות דולריות והוא רוצה להגן על כספו.
  • מונפקת ל- 5-10 שנים. הקרן והריבית צמודות לשער היציג של הדולר. הריבית הינה ריבית משתנה בשיעור ריבית הליבור (ריבית שנתית לפיקדונות בדולרים לתקופה של ששה חודשים) בתוספת או בניכוי שיעור, שמפורסם ע"י בנק ישראל, לגבי כל סידרה.
  • הנפקתן הופסקה וכיום כבר אין סדרות כאלו.

     

    אג"ח – אג"ח ממשלתי/ שאינו צמוד

  • אגרות חוב אלו אטרקטיביות יותר כאשר שיעור האינפלציה מתמתן, כל משקיע יבחר האם להשקיע באפיק זה על פי הערכותיו לגבי שיעור האינפלציה הצפוי.
  • טווחי ההשקעה באפיקים אלו הם קצרים בדרך כלל.

 

אג"ח – אג"ח ממשלתי/ שאינו צמוד – מק"מ

  • איגרת חוב ממשלתית לא צמודה, שהתקופה עד לפדיונה אינה עולה על שנה, ושאיננה נושאת ריבית.
  • מונפק על ידי בנק ישראל ולא ע"י האוצר. מלווה קצר מועד מונפק לשלושה חודשים, חצי שנה ולשנה.
  • המק"מ מונפק בניכיון (מחיר הנמוך מערכו לפדיון שהוא 100).
  • בפדיון מקבל המשקיע 100 אגורות לכל מק"מ שהוא מחזיק. תשואת המשקיע נגזרת מהפער בין מחיר המק"מ לשער הפדיון.
  • הנפקות המק"מים, היקפן והפעילות בהן נתונים בידי בנק ישראל. המק"מ משמש את בנק ישראל כאחד מכלי המדיניות המוניטרית שמטרתה ספיגת כסף, הזרמתו וקביעת שיעורי הריבית (דוגמת פישר והדולר – קנה הרבה דולרים כדי להעלות את הדולר בכדי לעזור ליצואנים – ממן זאת ע"י הנפקת מק"מ).
  • הנפקת המק"מ נעשית באמצעות מכרז על התשואה.
  • המק"מ הינו תחליף לפיקדונות שקליים קצרים בבנקים.
  • בדרך כלל התשואה שאפשר לקבל במק"מים גבוהה מהתשואה על הפיקדונות בבנקים.
  • המק"מ הוא נייר ערך נזיל וסחיר מאוד, ולכן ניתן לסחור בוב בקלות בבורסה. זאת בניגוד לפיקדונות הבנקאיים, ש"שבירתם" כרוכה בתשלום קנס.
  • עם רכישת מק"מ "נועל" המשקיע את התשואה שיקבל, ובתנאי שיחזיק את המק"מ עד לפדיון.
  • בנוסף לכך, המק"מ אינו מגן בפני התפרצויות אינפלציוניות, שעלולות להשאיר את המשקיע עם רווח ריאלי נמוך.


ארבע × 8 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים