סטטיסטיקה 2 – שיעור 3
בדיקת השערות-
שלבי עבודה-
1. כתיבת הנחות (הדרישות שחייבות להתקיים כדי שהמדגם הסטטיסטי יהיה רלוונטי)-
- ההתפלגות נורמלית- גודל המדגם גדול מ30 או שגודל המדגם קטן מ30 אבל נתון כי ההתפלגות נורמלית (כגודל המדגם קטן מ30 ולא נתון שההתפלגות נורמלית יש מבחן סטטיסטי שבודק זאת).
- המדגם הינו מקרי ומייצג (אומד חסר הטייה).
2. כתיבת נתוני השאלה.
α- רמת המובהקות.
3. כתיבת סוגי השערות-
H0– השערת מצב עולם (המצב הקיים לפני טענתו של החוקר).
H1– השערת החוקר (ההשערה/הטענה הנגדית).
* במחקר יכולה להיות אחת מההשערות הבאות:
- השערה חד צדדית חיובית- החוקר טוען טענת גדול, כלומר טענתו גדולה מהתוחלת הנתונה.
- השערה חד צדדית שלילית- החוקר טוען טענת קטן, כלומר טענתו קטנה מהתוחלת הנתונה.
- השערה דו צדדית- החוקר טוען טענה שונה, כלומר הוא לא יודע לקבוע את הכיוון ולכן לא יודע אם מדובר בגדול או קטן והוא קובע שני איזורי דחייה (לדוג': בדיקה של יש או אין).
4. תיאור התפלגות הדגימה תחת נכונות H0–
כתיבת נוסחת התפלגות הדגימה של ממוצע והצבת נתוני השאלה בתוכה:
5. איזור דחייה וקבלה-
איזור דחייה- איזור בו הטענה לא נמצאת ולכן ניתן לדחות אותה.
איזור קבלה (אי דחייה)- איזור בו הטענה נמצאת ולכן יש לקבל אותה.
* איזורי דחייה וקבלה בהתאם להשערות:
- השערה חד צדדית חיובית- דחייה: z˃z(α), קבלה: z≤z(α)
- השערה חד צדדית שלילית- דחייה: z˂-z(α), קבלה: z≥-z(α)
- השערה דו צדדית- דחייה: z(
)<z וגם -z(
)>z, קבלה: 
6. חישוב הסטטיסטי-
הצבת נתוני השאלה בנוסחת ציון התקן של ממוצעים כדי למצוא את Z:
7. מסקנה-
משווים בין Z שהתקבל בסעיף 6 לבין z(α) ובודקים בהתאם האם ניתן לדחות את הטענה או לקבל אותה.
דרך נוספת להגיע להשוואה היא ע'י α מינימאלית (Pvalue)-
בהשערה חד כיוונית => α מינימאלית היא ההסתברות של חישוב הסטטיסטי.
בהשערה דו כיוונית => α מינימאלית היא ההסתברות של חישוב הסטטיסטי כפול 2.
