שם הכותב: תאריך: 29 אוקטובר 2013

שיעור 3 – 28/10/13

סביבת הארגון

ההתייחסות כיום לארגון היא כמערכת פתוחה הקולטת משאבים, חומרי גלם, משאבים כלכליים והפיכתם לתוצאה. יש כניסה של משאבים למערכת ויציאה של תפוקות מהמערכת. הארגון מקיים יחסי גומלין עם הסביבה. סביבת הארגון היא מכלול הגורמים הקיימים מחוץ לגבולות הארגון ויש להם פוטנציאל להשפיע עליו. לא כל ארגון מושפע מכלל הגורמים שנמצאים בסביבה. כל ארגון פועל בתחום פעולה מסוים ובנישה מסוימת.

תחום פעולה – Domain

חלק מהסביבה, שדה הפעילות. מגדיר את נישת הפעולה של הארגון ואת הגורמים שאיתם תהיה לארגון אינטראקציה על מנת להשיג את המטרות. למשל: תחום האקדמיה.

גומחה / נישה – Niche

בתוך אותו תחום פעולה כל ארגון בוחר לו את הנישה שלו, במה הוא מתמקד, מה הייחוד שלו ובהתאם לכך יפעל.

הבחירה של תחום הפעילות והבחירה של הנישה משפיעה על היחסים עם הסביבה ועל קשרי הגומלין.

גורמים סביבתיים

כאשר מדברים על סביבת הארגון מדברים על גורמים שונים המכונים סקטורים:

  1. סקטור התעשייה – מתייחס לנושא של המתחרים. האם לארגון יש מתחרים וכמה, האם המתחרים הם מתחרים שדומים אחד לשני או שונים אחד מהשני. הארגון בסופו של דבר יצטרך לפעול באופן שונה כאשר יש לו מתחרים לעומת פעילות שונה לחלוטין כאשר אין מתחרים (מונופול).
  2. סקטור חומרי הגלם – הארגון צריך חומרי גלם. האם חומרי הגלם זמינים, מה עלותם, מה קורה מבחינת ספקי חומרי הגלם (הרבה / מעט), עד כמה הארגון תלוי בחומרי גלם וכדומה. הארגון יכול לנקוט בכל מיני אסטרטגיות וזאת על מנת להבטיח את הקיום שלו. אם הארגון תלוי בחומרי גלם, כמובן שהוא רוצה להבטיח אספקה סדירה של חומרי הגלם ועד כמה שניתן בעלויות נמוכות. ארגון יכול להגיע עד למצב שירכוש את הספקים שלו על מנת להבטיח אספקה סדירה של חומרי הגלם שלו.
  3. סקטור משאבי האנוש – האם משאבי האנוש הם זמינים או לא, האם אנו צריכים משאב אנושי ייחודי או לא. מבחינת הארגונים מצב אידיאלי הוא שיש הצפה של משאב אנושי בשוק מה שמוריד עבורו את עלות ההעסקה. אם הארגון צריך משאב אנושי פחות זמין ויותר נדיר, הוודאות להשיג משאב שכזה נמוכה יותר וסביר שהעלות תהיה גבוהה יותר.
  4. סקטור המשאבים הפיננסיים – הזמינות של הכסף, היכולת לגייס אותו, לקבל הלוואות, מענקים, תמיכות למיניהן. לעיתים המשאבים הפיננסיים הם זמינים.
  5. סקטור השוק – שוק משמעותו הלקוחות. מבחינת ביקוש מצד אחד, ומבחינת מי הלקוח מצד שני. כמה ביקוש יש, כמה לקוחות יש (הרבה / מעט), האם הלקוחות שהארגון עובד מולם הם גדולים או קטנים, שונים אחד מהשני או לא. סקטור השוק משפיע במידה רבה על כל ההתנהלות של הארגון כמו גם על מבנהו. היום חלק גדול מהארגונים הופכים להיות ארגונים בינלאומיים גלובליים. המוצר והעבודה מול לקוחות במדינות שונות הוא לעתים זהה והרבה פעמים שונה / אחר. למשל: מקדונלד'ס, WALMART. על הארגון לבדוק מי הלקוח והאם צריך לעבוד מולו בצורה זו או צורה אחרת.
  6. סקטור הטכנולוגיה – לסקטור זה משמעות גולה בחלק גדול מהארגונים בימים אלה. נושא הטכנולוגיה משתנה לעיתים קרובות ויש עניין של זמינות – כמה הטכנולוגיה זמינה מבחינת הארגון, כמה היא משתנה וככל שהיא משתנה בתכיפות רבה יותר, הארגון צריך להתאים עצמו.
  7. סקטור של תנאים כלכליים – מיתון, אינפלציה, אבטלה. יש ארגונים שיושפעו באופן ישיר ומיידי מהתנאים הכלכליים ויש ארגונים שפחות. התנאים הכלכליים משפיעים על מוצרים בטווח הביניים (לא יוקרתי ולא בסיסי) וזאת מתוך ההנחה שלרוכשי מוצרי היוקרה לא אמורה להיות בעיה.
  8. סקטור ממשלתי – מדובר על כל נושא החקיקה, גם חוקים ממשלתיים וגם תקנות עירוניות.
  9. סקטור חברתי-תרבותי – מה הנורמות של החברה, מה הכיוונים שהחברה פועלת בהם, מה הדרישות. בארגונים גדולים יש את נושא המעורבות החברתית, מדגישים את הנושא של פעילות לטובת הכלל. לארגונים רבים יש קוד אתי (לאו דווקא מיושם, אך קיים) וזאת עקב דרישה של החברה, של הסביבה אשר מצפה מהארגון שלא רק ירוויח אלא גם יתרום. לא בהכרח מדובר בתרומה לחברה אלא גם לנורמות שהופכות למקובלות בחברה, למשל בבתי קפה נהוג כיום לקיים פגישות עבודה, משרדי הנהלה של סניפי בתי קפה יושבים בסניף וכדומה.
  10. סקטור בינלאומי – מה קורה בשוק העולמי, שערי הדולר, מצבים כלכליים במקומות אחרים בעולם. הסקטור הבינלאומי משפיע על ארגונים מסוימים באופן מיידי, דרסטי ומשמעותי למשל בנקים, ויש ארגונים שעליהם ההשפעה תהיה פחותה למשל סופר.

לא כל אחד מהסקטורים משפיע באופן בלעדי על הארגון. כלומר, יש גם אינטראקציה בין הסקטורים השונים. יש ארגונים שבהגדרתם נמצאים בסביבה שאינה וודאית. עם זאת, למשל בתחום הסלולר הסביבה הייתה יציבה לאורך שנים מבחינת לקוחות, טכנולוגיות, חוזים, תחרות וכדומה עד שינוי החקיקה בנושא אשר הפך את הסביבה של תחום הסלולר ל"לא וודאית". כניסת המתחרים הפכה את הסביבה לפחות יציבה ויותר דינאמית. לארגון אין את המנגנונים שמאפשרים לו התאמה מהירה.

סביבת משימה

לכל ארגון יש סביבת משימה הכוללת את אותם סקטורים שבינם לבין הארגון יש אינטראקציה ישירה ויש להם השפעה ישירה על היכולת של הארגון להשיג את המטרות שלו. בסביבת המשימה נמצא את השוק (הלקוחות), התעשייה (המתחרים), חומרי גלם, משאבי אנוש והשאר משתנה מארגון לארגון.

סביבה כללית

הסביבה הכללית כוללת את הסקטורים שאין להם השפעה על הפעילות השוטפת של הארגון אבל יש להם השפעה עקיפה. למשל לסקטור הממשלה יש השפעה על כל ארגון (לכל ארגון יש צורך לשלם מס וביטוח לאומי וכדומה), אך לא תמיד השפעה דומיננטית ושוטפת.

כאשר הסביבה של הארגון היא סביבה ודאית, פשוטה, קל לארגון לפעול. כלומר, יש ודאות לארגון אשר יכול לתכנן את פעילותו ל-5-10 שנים הבאות בידיעה שמה שקיים כיום זה מה שיהיה הלאה. סביבה ודאית היא סביבה שהארגון בטוח שהמשאבים יהיו זמינים (חומרי גלם, משאבי אנוש, משאבים פיננסיים) יש אספקה קבועה וידועה של כל המשאבים הנצרכים. בסביבה פשוטה הארגון עובד מול מעט גורמים, מעט סקטורים ואין שינוי גדול / מורכבות רבה בתוך הסקטורים. כלומר, ידוע מיהם המתחרים, מיהם הלקוחות ובאיזה אופן לפעול מולם. זהו המצב האידיאלי עבור ארגון. כיום ברוב המקרים זה לא קורה, כמעט ואין ארגונים שפועלים בסביבה שבה הוודאות היא מלאה, הסביבה יציבה ואין בה מורכבות. דוגמה לארגונים סביבה וודאית היא ארגונים ממשלתיים, כמובן באופן יחסי.

ניתוח הסביבה

ניתן לנתח כל אחד מהסקטורים ואת הסביבה כולה בעזרת שני מימדים: מימד של מורכבות ומימד של יציבות. ניקח כל אחד מהסקטורים בסביבת המשימה ונבדוק עד כמה הוא מורכב ועד כמה הוא יציב.

הסה"כ מייצג איפה הארגון נמצא באופן כללי לפי התרשים מבחינת המורכבות והיציבות וניתן למקם את הארגון על הסקאלה מבחינת רמת הוודאות או אי הוודאות.



חמש + 7 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים