שם הכותב: תאריך: 15 נובמבר 2014

מעגלי ההשפעה על הצרכן

הסביבה החיצונית:

משפיע על האמונות לגבי מוצרים וצרכנות לדוגמא:

אילו קטגוריות מוצר צריך וראוי
לצרוך

הרגלי צריכה כלליים

מהם המאפיינים הרלוונטיים של המוצר : רמת חדשנות , טעמים , צורה, צבעים

הסביבה החיצונית יוצרת לנו הרגלים, למשל ללמוד לתואר ראשון ומדינה שאוהבת חידושים וגאדג׳טים.

המעגל החברתי
מספק מידע והרגלים ספציפיים (לימוד בפועל של התנהגות הכרעה בבחירות מוצר/מותג). המעגל יותר קרוב לצרכן ובכך משפיע יותר על האדם ועל החלטותיו.

בסופו של דבר האדם בוחר בעצמו אך ברור שקשה להתעלם מכל הגורמים המשפיעים.

קבוצות חברתיותתרבות משנהמגזר

מגזר הינו קבוצה המהווה תרבות משנה שיש לה עולם תוכן ייחודי משלה, מנהיגי דעה, שפה, סמלים והווי מאוד ייחודי שמקנה לה צביון מיוחד.

קבוצה יכולה להיות מובדלת מהתרבות הכללית ע״פ מוצא אתני, דת, גיל, העדפות מיניות או כל פריט ערכיתרבותי אחר.

דוגמאות למגזרים בישראל:

חרדי, ערבי, רוסי, סטודנטים, נוער.

 

לדוגמה: סלקום יצרה קמפיין למגזר הרוסי לאחר שהבינו כי שיעור החדירה למגזר זה הוא נמוך יחסית. הקהילה הרוסית העדיפה את המותג אורנג׳ משום שהיא משדרת ביןלאומיות לעומת סלקום שמשדרת ישראליות.

 

מגמות מרכזיות:

השפעות כלכליותבעידן של היום שבו הצרכן של המאה ה21 אנחנו רואים שלוש מגמות מרכזיות:

האטה כלכליתהנתונים מראים שהמשק בישראל והעולם כולו נמצאים בגל של האטה כלכלית. המשמעות:

  • שיעורי האבטלה עולים.
  • השכר נשחק.
  • האינפלציה עולה.
  • הריבית משתנה.
  • שוק ההון ושוק הדיור משתנה.

בעקבות ההאטה הכלכלית ההכנסה הפנויה יורדת, הבטחון בפעילות הכלכלית יורדת ותחושת הבטחון בעתיד מתערערת. כמו כן סגנון החיים משתנהמצד אחד אנשים רוצים לחיות ברמת חיים ״אידאלית״ ומצד שני הסכר נשחק ולמרבית המשפחות אין את ההכנסה המתאימה כדי לחיות ברמת חיים זו.

מכאן, הצרכן מצמצם את היקף רכישה במרבית קטגוריות המוצרים; מוצרים הכרחיים חיוניים לקיום (מזון, תרופות, דיור, רכב?), מוצרים מוצדקים (הרבה פעמים עושים שיפטינג למוצרים דומים שעולים פחות), מוצרים
שניתן לדחות ומוצרים מיותרים.

מרבית הצרכנים מעריכים מחדש את סדרי הקדימויות שלהם
בצריכה.

מוצרים ושירותים כמו מוצרי מזון יקרים, אכילה במסעדות, נסיעות, בידור, ביגוד, מכוניות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ואחרים, נעים במחשבתם של הצרכנים בין הקבוצותמוצרים הכרחיים, מוצדקים ושניתנים לדחייה. כל משק בית עושה את החושבים שלו וכל אחד יכול לשבץ כל מוצר בקטגוריה אחרת לפי הטעמים וההעדפות שלו. לדוגמה: יש כאלה שלא יכולים לוותר על עוזרת ומבחינתם זה הכרחי, והם מוותרים על ביגוד ותרבות לטובת זה, ויש משפחות שלהפך.

הצרכנים באופן עקרוני מחפשים היום הצעות מחיר זולות יותר, הוא עובר למותג פרטי ולחנויות זולות יותר, מתחיל לקנות בחו"ל ומפצל קניות (קניית סל קניות במקומות שוניםמוצרים יבשים בסיטון וירקות אצל הירקן). כמו כן הצרכן מתחיל להקטין את המלאים, קונה רק מתי שצריך וסלי הקנייה נמוכים יותר.

הגדלת הקיטוב החברתי- עוד תופעה חזקה בתחום הכלכלי והיא חזקה מאוד בישראל יחסית לעולם.

מדדים כלכליים: מדד ג׳יני (שיוויון בחלוקת הכנסות בין העשירונים באוכלוסייה), דו״ח העוני ודו״ח התפלגות ההוצאות באוכלוסייה.

ב-25 שנה האחרונות חל גידול באי השוויון בהכנסות בכל המדינות המפותחות (מדינות ה-OECD) הכנסת העשירון העליון עולה ביותר אחוזים מאשר הכנסת העשירון התחתון. בישראל תוואי הגידול באי השוויון הוא החמור מבין כל הארצות המפותחות.

מה קורה לצרכנים לפי פלחי שוק?

בעלי הכנסות נמוכות- מצמצמים באופן אגרסיבי את רכישות, אפילו רכישות הכרחיות לדוגמת תרופות. ועדיין בקרב פלח השוק הזה ההוצאות גבוהות מההכנסות.

בעלי הכנסות בנוניות- צמצום לא אגרסיבי, אך עדיין מסיבי.

בעלי הכנסות גבוהות –אין שינוי בהוצאות.

"חיים את הרגע"- בעיקר צעירים –אין שינוי בהיקף אלא אם מפוטרים , תהליך רכישה ארוך יותר כאשר מדובר בהוצאה גבוהה.

שחיקת מעמד הביניים-

השפעות חברתיות

השפעות טכנולוגיות



אחד − = 0

תואר ראשון
תואר שני
מרצים