שם הכותב: תאריך: 27 פברואר 2014

יסודות החשבונאות ב'- שיעור 2

 

אגרות חוב

 

אגרת חוב הוא מסמך משפטי בין לווה למלווה.

אגרת חוב הינה מסמך המשקף חוזה בין משקיעה לבין חברה מנפיקה, לפיו המנפיקה מתחייבת לשלם לבעלי איגרות החוב )ריבית + קרן( על פי התנאים שנקבעו בחוזה. לאמור, המשקיע יקבל ריבית +החזרי קרן לפי לוח הסילוקין של האג"ח. בעל האג"ח, המשקיע, הינו נושה של החברה ובד"כ מובטח בשעבוד על רכוש החברה. למעשה, אגרת חוב היא מקרה פרטי של הלוואה. אולם בניגוד להלוואה, המלווים מורכבים ממספר רב של יחידים ו/או חברות. כמו כן, אג"ח על פי רוב נסחרת בבורסה.

 

איגרת החוב היא מקרה פרטי של הלוואה, אך במקרה של איגרת חוב יש מספר מלווים
ולווה אחד. הלווה= "מנפיק". התהליך שמתבצע בפרקטיקה הוא שהחברה שרוצה לגייס כסף מנפיקה שטר חוב, כלומר היא מבקשת גיוס כספים בתנאים קבועים מראש. החברה תציע ריבית, מספר תקופות, זמן פירעון וכו'. אגרת חוב זהו הסכם שמאגד את כלל התנאים בין החברה המנפיקה לבין אלו המלווים את הכסף.

בהלוואה מדובר על הלוואה של 1*1, כאשר באיגרת חוב יש מלווים רבים אל מול לווה אחד. לכל המלווים יש אותם התנאים בדיוק.

 

כדאיות הנפקת אג"ח ע"י החברה

1. החברה מגייסת כסף מחד ומנגד חוסכת את השיתוף של גורמים חיצוניים ברווחים ובניהול ) בעלי מניות נוספים(.- בעל מניות משתפים אחרים גם בניהול וגם ברווחים.

 

2. עלויות המימון בד"כ נמוכות ביחס לנטילת הלוואות מבנקים (יחד עם זאת יש עלויות הנפקה(– בד"כ הפוך, לא בהכרח נכון.

 

3. המימון קבוע לז"א, דבר המאפשר תכנון יעיל יותר )גם בהלוואה(.- ההלוואה ארוכה יותר, שקט תעשייתי ארוך יותר, כלומר יותר טוב לבעלים.

 

4.הוצאות המימון מוכרות לצרכי מס )גם בהלוואה(.

 

5.גיוון מקורות המימון- החברה לא רוצה להיות תלויה אך ורק בגורם מימון אחד (כגון בנק), יכולת המשא ומתן תהייה גבוהה יותר ככל שגיוון מקורות המימון שלי יהיו רבות יותר.

 

6.יכולת גיוס ההלוואה באמצעות איגרת חוב הינה בד"כ קלה יותר מיכולת הגיוס מבנקים ובדרך כלל היחס בין ההלוואה לבין הנכס במגובה (LTV) טוב יותר.

בדרך כלל קונים נכס שעולה לדוגמה 100, ובכדי לממן את הנכס הנ"ל יש להביא הון עצמי (כסף מהמקורות שלי), וכן הון זר (הלוואות ואג"ח). כשהולכים לבנק, הבנק מחשב מה גובה ההלוואה שהיא יכולה לתת לחברה, כלומר כמה כסף מסך המחיר המלא היא יכולה לממן. "כמה אני מוכן לתת עבור הנכס שהחברה קונה?"= LTV. אם הבנק מוכן לשלם 60, הltv=60/100. ככל שהLTV יותר גבוה, כך יותר טוב לחברה כיוון שהוא יוכל להביא פחות הון עצמי לשם קניית הנכס.

 

כדאיות ההשקעה באג"ח )מנקודת ראות המשקיע/מלווה(

.1 ביטחון יחסי בהחזרת הקרן באמצעות השעבוד– משכנתא, 'בטוחה'- ביטחון למלווה, למשל שיעבוד הבית בעת לקיחת משכנתא.

 

.2 הכנסת ריבית קבועה ללא תלות בתוצאות פעילות המנפיקה (בניגוד לדיבידנד)

 

.3 הקלות מיסוי בתנאים מסוימים.

 

4. השקעה באגרת חוב תניב ריבית גבוהה יותר מהאלטרנטיבות הקיימות בשוק.

 

סוגי האג"ח

סוגי האג"ח בשוק, בדומה להלוואות, הם כיד הדמיון. יחד עם זאת, להלן סוגי אג"ח

שכיחים:


.1 אג"ח מובטחות בשעבוד ושאינן מובטחות בשעבוד- ישנם סיטואציות בהם חברה נתנה אג"ח ללא בטוחה, וכן בהמשך לא יכלה הייתה לפרוע את האיגרת חוב. בעקבות וועדת 'חודק' שמטרתה הייתה לקבוע ולהגן על מערכת היחסים בין החברות למלווים. הוועדה אמרה שעל המלווים להתנהג כפי שהבנקים מתנהגים, כלומר לבקש בטוחה לכסף שלהם. להתנהג בנוקשות ולבטח את עצמם על מנת להימנע ממצב שהאג"ח לא ייפרע. כמו כן, עדיין קיימים אג"חים שאינם משועבדים ואינם מספקים בטוחות.

 


.2 אג"ח שנפדות לשיעורין) בתשלומים (לעומת אג"ח שנפדות במועד פדיון אחד

 

.3 אג"ח שניתנות להמרה במניות במהלך תקופת חייהן ואג"ח שלא ניתנות להמרה (לא בקורס)

 

.4 אג"ח נושאות ריבית לפדיון לעומת אג"ח הנושאות ריבית שוטפת.

 

.5 אג"ח צמיתות לא נפדות ובד"כ כלל לא נושאות ריבית, בד"כ מונפקות לבעלי המניות.- אגרת חוב "לעד".

 

תהליך הנפקת אג"ח

מדובר בתהליך מורכב וארוך.

בהנפקת אג"ח החברה פונה לציבור בהצעה לרכוש את האג"ח. ההצעה ותנאיה מפורטים בתשקיף שפרסומו מאושר ע"י הרשות לני"ע, בעצם החברה מפרסמת תשקיף, כל מה שקיים בחברה וכל הדברים שקורים בתוך החברה (החברה הופכת כאמור לשקופה). התשקיף כולל פרטים ביחס: לריבית, קרן, שיעורי ואופן ההצמדה, אורך חיים, אופן פירעון וכו'. על ידי התשקיף, משקיעים פרטים בעצם רואים את כלל הנתונים על החברה. בכדי שלא תיווצר מצב שכל חברה נותנת פרטים אחרים, יש כללים לאותו השיקוף שעליו אחראית הרשות לניירות ערך. התשקיף כולל את כל הפרטים על החברה, ביאורים וכו'. הריבית על האג"ח מחושבת על בסיס שיעור הריבית השנתית הנקובה באג"ח מוכפלת בערך הנקוב של האג"ח. שיעור הריבית קבוע לאורך חיי האג"ח. לכל אג"ח יש ערך נקוב, הערך הנקוב בעצם מבטא ביחידות ובשקלים את הכסף שהחברה רוצה לגייס.

אם החברה מנפיקה למשל 100,000 1 ₪ ערך נקוב, החברה בעצם רוצה לגייס 100,000 ₪. הנפקה של 10,000 10 ₪ ערך נקוב, החברה גם תרצה לגייס 100,000 ₪.

הריבית הנקובה היא בעצם הריבית שהחברה תשלם לארוך כל חיי האג"ח והיא אינה משתנה בתיאוריה, בפרקטיקה כן.

 

 

טיפול חשבונאי

תקן חשבונאות בינלאומי מס' 32 בדבר מכשירים פיננסים: הצגה וגילוי, תקן חשבונאות בינלאומי מס' 33 בדבר מכשירים פיננסים: הכרה ומדידה.

 

רישומים וחישובים לאורך חיי האג"ח

 

.1 במועד ההנפקה

שווי הוגן האג"ח במועד ההנפקה הינו הערך הנוכחי של תזרים המזומנים הצפוי מהאג"ח )ריבית +קרן( המהוון לפי ריבית השוק על אג"ח בעלות סיכון דומה )להבדיל מהריבית הנקובה על האג"ח(. משמע, רוכש האג"ח יחשב את הסכום שהיה מוכן לשלם על האג"ח ע"פ ריבית השוק על אג"ח בעלות סיכון דומה.

)שווי הוגן אג"ח במועד ההנפקה = שווי שוק = ערך אפקטיבי = ערך נוכחי(

 

יודגש כי בניגוד להלוואה הריבית הנקובה על אגרות החוב אינה בהכרח זהה לריבית השוק במועד ההנפקה. הסיבה לכך היא שבהלוואות העסקה היא בין מלווה אחד ללווה אחד. לעומת זאת, באג"ח, העסקה היא בד"כ בין לווה אחד )החברה המנפיקה( למספר רב של מלווים. יש לחשב באמצעות המחשבון הפיננסי – באמצעות CFJ או PMT .

 

דוגמה: הנפקתי איגרת חוב ב1.1.10.

1000 ₪ ערך נקוב, 4% ריבית נקובה.

שוויה של איגרת החוב ליום ההנפקה הוא בעצם היוון תזרים המזומנים העתידי שינבא מאגרת החוב.

בדצמבר 2010 נשלם ריבית של 40, דצמבר 2011 נשלם ריבית של 40 וכו' עד 2014 בה נשלם ריבית של 40 + קרן של 1000. זהו תזרים המזומנים החזוי מאגרת החוב הזו.

זוהי ההתחייבות של המנפיקה.

 

היוון תזרים המזומנים העתידי ליום ההנפקה ייקבע את שווי איגרת החוב ביום ההנפקה וכן יקבע את המזומן שנקבל במועד ההנפקה.

 

באיזה ריבית נהוון?

3 אפשרויות הנפקה:

  1. הנפקה בערך נקוב
  2. הנפקה בניקיון

  3. הנפקה בפרמיה

     

מצבי הנפקה אפשריים

 

1.הנפקה בניכיון

כאשר ריבית השוק גבוהה מהריבית הנקובה על האג"ח. הרי שהמשקיע באג"ח יקבל תשואה נמוכה יותר מריבית השוק )לפי הנתונים ביום ההנפקה(. במקרה כזה המשקיע יסכים לשלם עבור האג"ח סכום הנמוך מערכה הנקוב ולכן למעשה תונפק האג"ח בניכיון. כאשר ריבית השוק, הריבית להיוון גבוהה מהריבית הנקובה. על מנת ששיעור הריבית יהיה גבוה יותר, התשלום ההתחלתי יהיה נמוך יותר, לכן הוא נקרא "הנפקה בניכיון". תזרים המזומנים העתידי יהוון בריבית גבוהה מן הריבית הנקובה, לכן המחיר יהיה נמוך מהסכום שנקבל בסוף.

 


 

2. הנפקה בערך נקוב

המשמעות היא שהריבית להיוון שווה לריבית הנקובה. כאשר נהוון את כלל תזרים המזומנים העתידי, נקבל מחיר ששווה לערך הנקוב של האג"ח. בפרקטיקה מרבית ההנפקות הם בערך נקוב. מדובר בסוג של הלוואה רגילה.

כאשר ריבית השוק שווה לריבית הנקובה על האג"ח. התשואה המתקבלת מהאג"ח זהה

לתשואה המתקבלת בהשקעות דומות בשוק ולכן רוכש האג"ח יהיה מוכן לשלם בעבור

האג"ח לפי הערך הנקוב שלה.

 


 

3.הנפקה בפרמיה

כאשר הריבית הנקובה על האג"ח גבוהה מריבית השוק. הרי שהאג"ח מבטיחה תשואה

גבוהה יותר היחס לתשואה המתקבלת בהשקעות דומות בשוק ולכן רוכש האג"ח יסכים

לשלם על האג"ח סכום הגבוה מהערך הנקוב שלה. סכום זה נקרא פרמיה והוא מהווה את

תזרים המזומנים המהוון בגין הפרשי הריביות. הסיבה שחברה תסכים לשלם ריבית גבוהה יותר עבור הלוואה לעומת חברות דומות לה בשוק, היא רק אם הסכום שהיא תקבל היום יהיה גבוה יותר.

 


 

הניכיון והפרמיה כאמור לעיל, מהווים את היוון תזרימי המזומנים בגין הפרשי הריביות וסכומם
יקטן על פני יתרת חיי האג"ח.

 

כלל העסקאות דומות, המחיר ההתחלתי בעצם ישקף את הפער בין הריביות שאקבל לסכום הסופי שאקבל. המהות הכלכלית זהה לאורך כל החישובים. אין מצב טוב יותר, החישובים הכלכליים דומים למרות שהסיטואציות שונות.

 


רישום פקודת היומן למועד ההנפקה

אנחנו מתייחסים לחברה שמקבלת את הכסף (התחייבויות).

 

הנפקה בערך נקוב:

חובה: מזומן 1000

 

זכות: אג"ח 1000 (התחייבות)

 

ההלוואה שקיבלתי במקרה הנ"ל זהה לערך הנקוב.

 

הנפקה בניכיון:

חובה: מזומן 916

ניכיון 84
(ניכיון זה בעצם סוג של הוצאות ריבית. אם לא היינו עושים דו"חות כספיים לפי עקרון ההקבלה, בעצם היינו רושמים זאת כהוצאות ריבית- כלומר מבטא את פערי הריבית\מימון לאורך השנים.
עקרון ההקבלה מאלץ אותנו להקביל הוצאות להכנסות, לכן יש לתת ביטוי להוצאה הזו לאורך כל ה5 שנים. נכיון= נכס שמקזז את ההתחייבויות. נקזז על פי טכניקה בשיטת הריבית)

 

זכות: אג"ח 1000 (התחייבות)

 

בצד ההתחייבויות:

אג"ח- 1000

בניכוי נכיון- (84)

____________

916

 

הנפקה בפרמיה:

חובה: מזומן 1094

 

מזומן: אג"ח 1000

פרמיה 94 (אותו עיקרון של הנפקה בניכיון)

במועד ההנפקה עלינו לחשב את תזרים המזומנים הצפוי מאגרת החוב הזו, נהוון על פי ריבית השוק במועד ההנפקה. ישנם 3 אופציות- בערך נקוב, בניכיון, בפרמיה. ריבית השוק במועד ההנפקה תלווה אותנו לאורך כל חיי אגרת החוב ולא תשתנה, נתייחס רק לריבית השוק במועד ההנפקה. הריבית תשתנה אלא במקרה אחד של פירעון מוקדם שנדון בו בהמשך.

 

לצילום השיעור

 

לצילום התרגול

 

 

 

 

 




ארבע + = 10

תואר ראשון
תואר שני
מרצים