שם הכותב: תאריך: 29 אוקטובר 2013

כללי פרשנות:

  1. לעולם נתחיל בלשון החוק. פס"ד חצור קובע כי לעולם יש לפתוח בלשון החוק, אך לעולם אין לסיים בה. כלומר, בראש ובראשונה יפורש הסעיף בפקודת מס הכנסה לפי לשון הסעיף ולאחר מכן מבין האפשרויות הלשוניות השונות, יש לבחור את האפשרות המגשימה את מטרת חקיקת המס ואת התכלית שלה.
  2. באם לא ברור ניתן להיעזר בסעיף ההגדרות. לאחר מכן, ניתן לפנות לדברי ההסבר של החוק וכן להוראות מקצועיות, חוזרים והוראות ביצוע שמוציאה או מפרסמת רשות המיסים. (דעה של רשות המיסים מחייבת את רשות המיסים אך לא את הנישום)
  3. במידה ועדיין לא מצאנו פתרון, נפנה לפס"דים של ביהמ"ש העליון. אם אין בעליון פס"ד בנושא, ניעזר בפס"ד מחוזי (על אף שאינו הלכה מחייבת) ואם לא ניעזר בהגדרות מחוקים אחרים, במילונים וספרי פרשנות. כמו כן, נוכל לפנות למאמרים של מומחים, חוות דעת, פסיקה זרה ועוד.

 

כיצד מגיעים תיקים לפס"דים במיסים? (במישור האזרחי)

אדם מגיש פעם בשנה דו"ח על הכנסותיו . מס הכנסה מקבל את הדו"ח ובודק אותו,

במידה והכל בסדר- שולחים לו את השומה שלו. במידה ומשהו לא נראה למפקח מס ההכנסה סביר, התיק מגיע לביקורת. לאחר הביקורת המפקח קורא לנישום ודן עמו בסוגיות שעלו אגב הביקורת. אם הצדדים מגיעים להסכם והבנות, התיק נסגר בהסכם עם תוספת מס ככל שהוסכם. במידה ולא מוסכם על חבות המס, מס הכנסה מוציא 'שומה לפי מיטב השפיטה' (03), לפי קביעת פקיד השומה. הנישום יכול להשיג (לערער) על השומה ואז התיק מגיע לביקורת של מפקח נוסף באותה דרגה (מפקח שלב ב'). במידה והגיע להבנה עם מפקח שלב ב', ייסגר התיק בהסכם. אם לא הגיעו להבנה, המפקח מוציא 'צו שלב ב' ואז לנישום יש 2 אפשרויות:

  • לשלם
  • פונה לביהמ"ש המחוזי

 

עמ"ה = ערעור מס הכנסה – במחוזי

ע"א = ערעור אזרחי – בעליון

 

מבנה פקודת מס הכנסה:

הפקודה מורכבת ממספר חלקים, נציין כמה מהם:

חלק א – הגדרות.

חלק ב- החלק הפירותי.

חלק ה- החלק ההוני.

 

נרחיב על החלקים הנ"ל,

חלק א'- הגדרות:

סעיף 1 לפקודה הוא סעיף הפרשנות. כל מונח שמשתמשים בו בפקודת מס הכנסה צריך להיות ברוב המקרים מוגדר בסעיף זה. במקרים מסוימים, מונחים מסוימים יוגדרו בסעיף הרלוונטי, ואז נעזר בפירוש המונח כפי שהוא מופיע בסעיף עצמו.

 

חלק ב'- הפירותי:

סעיף 2 רישא (בו מופיעים המקורות לחיובים השונים):

"מס הכנסה (1) יהא משתלם בכפוף להוראות פקודה זו לכל שנת מס (2) בשיעורים המפורטים להלן (3) על הכנסתו (החייבת)(4) של אדם (5) תושב ישראל (6) שהופקה (8) או שנצמחה (9) בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ (7) שהופקה (8) או שנצמחה (9) בישראל ממקורות אלו.. "

 

סעיף 2 רישא קובע למעשה את שיטת המס הנהוגה בישראל ומנוסח כך שיש לו תחולה פרסונאלית לגבי מי שהוא תושב ישראל, ויש לו תחולה טריטוריאלית לגבי מי שהוא תושב חוץ.

למעשה בישראל, נהוגה שיטה מעורבת.

 

פירוט בתוך סעיף 2 רישא:

  1. מס הכנסה– הגדרה מכוח סעיף 1 לפקודה, הכוונה למס הכנסה או למס חברות המוטלים לפי הפקודה.

     

  2. שנת מס- ברירת המחדל היא ה-1.1 כל שנה עד ל31.12 – תקופה של 12 חודשים רצופים. עד לשנת 1987, הייתה שנת מס מתחילה ב1.4 ומסתיימת ב31.3. החריג לכלל הוא כפי שמצוין בסעיף1- ואם נקבעה תקופת שומה מיוחדת. כלומר, קיימים מצבים שמנהל רשות המיסים יאשר תקופת שומה מיוחדת שהיא שנת מס השונה משנה רגילה. דוג' לגופים הזכאים לתקופת שומה מיוחד- ס' 7 לחוק- קרנות, חברות ממשלתיות, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד.

    נשאלת השאלה, במידה ומנהל רשות המיסים החליט על תקופה שמתחילה ב-1.2.11 ומסתיימת ב30.1.12- האם השנה המדוברת תהיה שנת 2011, או שנת 2012? ס' 241 לפקודה קובע כי שנת מס תצוין במספר השנה בה חל ה1.4. כלומר, בדוג' שלנו השנה המדוברת תהיה 2011.

     

  3. בשיעורים המפורטים להלן- הסעיף מכוון בעיקר לשיעורי המס הקבועים בסעיפים 121- 129, שני סעיפים עיקריים הם סעיף 121- יחידים וסעיף 126- מס חברות.

     

  4. הכנסה– מוגדרת בס' 1 כסך הכנסתו של אדם מן המקורות המפורטים בסעיפים 2 ו-3…ההגדרה בס' 1 מתייחסת לתורת המקור וממנו יתפתח הכלל שכל תקבול שאין לו מקור מפורש, אינו מהווה הכנסה.

    נשאלת השאלה, למה הכוונה "הכנסה של אדם"?

    ע"פ הגישה הקיימת היום, מזהים הכנסה כהכנסה של אדם כאשר זכויות השימוש וההנאה מההכנסה שייכות לו. בד"כ זכויות אלו שייכות לבעל הנכס שהוא בעל הפרי. יחד עם זאת, יראו כבעל זכות להכנסה גם מי שהעביר את הזכות לשימוש בהכנסתו למישהו אחר.

    יש להבחין בין "ניכור" לבין "שימוש בהכנסה". אם למשל מרצה במכללה מבקש להעביר את משכורתו למד"א, הוא יחויב במס כי עשה שימוש בהכנסה והעביר אותה לגורם שלישי (באותה מידה, יכול היה להשתמש בהכנסה לקניות בסופר. לעומת זאת, אם מרצה במכללה מבקש שלא ישלמו לו שכר כלל, הוא מתנכר להכנסה, ולא ניתן לכפות עליו אותה.

     

    הכנסה פירותית והכנסה הונית:

    במסגרת חלק ב' לפקודה, נעסוק במיסוי הכנסות פירותיות. מיסוי הכנסות הוניות ממוסה בחלק ה' (ס' 88-101 לפקודה). המבחנים שיש לבחון כדי לבדוק האם מדובר בהכנסה פירותית או הכנסה הונית רלוונטים לגבי שיעורי המס, קיזוז הפסדים, התרת הוצאות, מתן פטורים.

    פקודת מס הכנסה יוצרת הבחנה בין הכנסה ממכירת המקור שמפיק את ההכנסה לבין ההכנסה שהנכס מניב. כלומר "עץ ופירות"

    הכנסה פירותית: הכנסה תוך שמירה על הנכס עצמו (העץ) ומדובר במכירה של מוצרים, מתן שירותים כגון שכר דירה, דיוידנד, השכרה של ידע.

    הכנסה הונית: ההכנסה היא ממכירת הנכס עצמו, מכירת העץ, לדוגמא מכירת מניות, מכירת בניין, מכירת ידע.

    הבחנה בין הכנסה הונית להכנסה פירותית-

  5. טיב הנכס- ישנם נכסים שמקובל להחזיק בהם לאורך זמן, לדוג' נדל"ן. במידה ונשתמש בנכסי הנדל"ן ונממשם באופן תדיר, זה יכול להפוך להכנסה פירותית.
  6. תדירות- ככל שתדירות העסקאות גבוהה, יש לה מאפיין פירותי.
  7. תקופת ההחזקה- מכירה לאחר תקופה קצרה- אופי פירותי (תקופה קצרה תיבחן לפי אופי הנכס).
  8. ידע ובקיאות- ככל שרבה יותר בקיאותו של אדם בתחום הכלכלי בו מבוצעת הפעולה, האופי הוא פירותי.
  9. מקורות מימון (זר)- מהווה אינדיקציה לפעילות פירותית. (לדוג' הלוואה מבנק)
  10. נסיבות המקרה- כל מקרה לגופו.

 

דוגמאות:

  1. בעל מכולת, במידה והינו מוכר מוצרים במכולת- הכנסה פירותית. במידה והוא מוכר את המכולת- הכנסה הונית.
  2. נהג מונית, ההכנסות מהנסיעות הן פירותיות, מכירת מס' המונית- הכנסה הונית.
  3. הכנסה משכר דירה- פירותית, הכנסה ממכירת הדירה- הונית.
  4. הכנסה מריבית על אג"ח- פירותית, הכנסה ממכירת אג"ח- הונית.
  5. הכנסה מדיוידנד – פירותית, מכירת המניה- הונית.

 

אדם ממוסה על הכנסה חייבת, מהי הכנסה חייבת?

הכנסה XXX – ס' 2, 3

ניכויים (הוצאות)- ס' 17

קיזוזים (קיזוז ההפסדים)- ס' 28,29

פטורים (הכנסות פטורות)- ס' 9

——————————-

הכנסה חייבת

  • נישום מחויב רק על הכנסה חייבת!

 

  1. אדם- לרבות, מונח זה יכול להופיע בשתי משמעויות- 1)להוסיף 2)להדגיש. במקרה זה הוא בא להוסיף על הגדרת אדם כבשר ודם. 'מהו חבר בני אדם'? כל גוף ציבורי מאוגד או מאוחד וכל חברה, אגודת אחים, חברותה, התאגדות כל שהיא, בין שהן מאוגדות ובין שאינן מאוגדות. למעשה חבר בני אדם, הוא כל גוף משפטי שמאגד יותר מאדם אחד ופועל להשגת מטרה כלשהי (לא בהכרח עסקית) ובין מאפייניו המשכיות, אפשרות לניוד חברות והפרדה בין ניהול לבעלות.

    פס"ד עיריית הרצליה- בפס"ד נקבע כי עירייה היא חבר בני אדם. כמו כן נקבע כי חבר בני אדם, כולל בתוכו כל גוף שיש לו זכות לתבוע או להיתבע. למעשה, אם לגוף יש מעמד משפטי, הוא ייחשב כחבר בני אדם. ע"פ כלל זה, משפחה היא לא אדם, ועד בית הוא אדם, אגודת הסטודנטים- אדם.

     

  2. תושב ישראל- מדובר באחת הסוגיות החשובות ביותר בדיני המס- שאלת התושבות. עד ל-1.1.03 שיטת המס בישראל הייתה טריטוריאלית ומרגע שעברה לשיטה פרסונאלית לגבי תושבי ישראל, לעצם קביעת התושבות חשיבות מכרעת על חבות המס שישלם הנישום. ההגדרה מחולקת בס' 1 לשניים, תושב ישראל כיחיד וכחברה.

    תושבות של יחיד :

    נבחנת ע"פ שני מבחנים-

  • המבחן המהותי- מי שמרכז חייו בישראל (מבחן מרכז החיים). מבחן מרכז החיים מוגדר בחוק בתוך ההגדרה (עמ' 69) וכולל מס' מבחנים לקביעת תושבות הבודק את קשריו החברתיים, הכלכליים והמשפחתיים של הנישום, ובין היתר את:
  1. בית הקבע- מדובר בבית המגורים שאליו יש לאדם קשר אישי. הקשר האישי יכול להתבטא ביכולת, בנכונות, בכוונה או ברצון של האדם לגור באותו מקום כפי שמתבטא במגוריו בעבר, בתוכניותיו לעתיד, ובהתאמת הבית לצורכיו. מגורי קבע אינם בהכרח המקום בו הוא לן וייתכן שיהיה לנישום בית קבע בכמה מקומות.

לצילום השיעור

 

לסיכום 2

 



שש × = 30

תואר ראשון
תואר שני
מרצים