שם הכותב: תאריך: 11 מרץ 2015

שיעור 2

 

דוגמה לחכירה מימונית

מחכיר רכש נכס בעלות 140,000 ₪. במקביל לרכישה התקשר בהסכם חכירה לגביו. בהסכם החכירה נקבע כי הנכס יוחכר לתקופה של 10 שנים תמורת 10 תשלומים שנתיים שווים בסך 18,000 ₪ כל אחד המשולמים בתום כל שנה. הריבית הגלומה בעסקה 4.85%.

 

השקעה גולמית-

18,000*10=180,000

כל התשלומים שמקבלים לא מהוונים.

 

השקעה נקייה-

Pmt=18,000

N=10

I=4.85%

Pv= 18,000*[1.0485^10-1]/[ 1.0485^10*0.0485]=140,000

כל הPMT מהוונים למועד החכירה [מחשבון פיננסי].

 

ההפרש בין ההשקעה הגולמית לבין ההשקעה הנקייה מהווה את הכנסות המימון הנדחות [רט"מ] אשר תוכרנה על פני תקופת החכירה.

180,000-140,000=40,000

מבחינת לוח הסילוקין, ההפרש של ה40,000 ₪ זה בעצם הסיכום של כלל התשלומים ע"ח הריבית.

י.פ PMT ע"ח ריבית ע"ח קרן י.ס קרן
סכום הערכים: X השקעה גולמית ההפרש בין ההשקעה הגולמית להשקעה הנקייה השקעה נקייה X

 

פקודת היומן ביום העסקה:

חובה: השקעה גולמית 180,000

זכות: נכס 140,000

רט"מ 40,000

 

ניתן לראות שהרווח היחיד שנוצר למחכיר הוא רווח מימוני- 40,000. לא נוצר רווח מסחרי, כיוון שמרוויחים רק על הריבית שמקבלים במהלך השנים. החכירה בעצם עבור עלות הנכס- 140,000 מהוונים.

ניתן לראות שהעלות המופחתת של הנכס בספרי המחכיר זהה לערך נוכחי [PV] של התשלומים.

 

פקודת היום בסוף שנה:

חובה: מזומן 18,000

זכות: השקעה גולמית 18,000

 

כמו כן, בסוף כל שנה יש להפשיר את הרט"מ כהכנסות מימון, ובסוף השנה הראשונה נכיר בהכנסות מימון כנגד ההקטנה של הרט"מ:

 

חובה: רט"מ 140,000*4.85%=6,790

זכות: הכנסות מימון 6,790

מנקודת ראות המחכיר קיימים 2 סוגים של חכירה הונית:

  1. חכירה פיננסית ישירה- בחכירה זו אין רווח מסחרי למחכיר, יש לו רווח מימוני בלבד [כמו בדוגמה] של הכנסות ריבית פלוס הצמדה.

 

  1. חכירה מסוג מכירה- חכירה זו נעשית בד"כ אצל סוחר או יצרן המשתמשים בחכירה כשיטה לקידום מכירות ולכן למחכיר שהוא יצרן או סוחר יש שני סוגי הכנסות:
    1. רווח מסחרי- שהיה מתקבל ממכירה ישירה של הנכס. הרווח המסחרי נגרם מההפרש שבין שווי השוק של הנכס או הערך הנוכחי של דמי החכירה המינימליים, כנמוך שבהם, לבין העלות של הנכס- כמו במכירה נכס באופן רגיל. רווח זה יוכר מידית. במקרה כזה נייחס את העלויות ההתחלתיות למכירה הנכס
      [הרווח מהמכירה] ונפחית כהוצאה בתחילת תקופת החכירה.
    2. רווח מימוני– שמופק לאורך תקופת החכירה

 

בחכירה פיננסית- קונים ב140 אלף ומוכרים ב140 אלף כמו בדוגמה, ההכנסות הם הכנסות הריבית בלבד שהוא מקבל לאורך תקופת החכירה. בתור סוחר, רוצים לקבל גם רווח מסחרי, ולכן המכירה תהייה במעל 140 אלף ₪ לדוגמה- כך ייווצר במועד החכירה רווח מסחרי מידי, ובהמשך הכנסות מימון שנכיר בהם לאורך תקופת החכירה. כלומר ייוצרו 2 סוגי רווחים- מידי כיוון שמכרנו ביותר ממה שקנינו, וכן מימוני כי נקבל ריבית לאורך תקופת החכירה.

 

המשך דוגמה עבור מחכיר שהוא סוחר [הנכס הוא לכאורה מלאי]:

מחכיר רכש נכס בעלות 140,000 ₪. במקביל לרכישה התקשר בהסכם חכירה לגביו. בהסכם החכירה נקבע כי הנכס יוחכר לתקופה של 10 שנים תמורת 10 תשלומים שנתיים שווים בסך 19,000 ₪ כל אחד המשולמים בתום כל שנה. הריבית הגלומה בעסקה 4.85%.

 

השקעה גולמית: 19,000*10=190,000

 

השקעה נקייה:

Pmt=19,000

N=10

I=4.85%

Pv=147,787

 

המחכיר מכר את הנכס ב147,787 ₪. נוצר לו רווח מידי וכן רווחים מימונים מהריבית לאורך תקופת החכירה.

 

פקודת היומן ביום העסקה:

חובה: השקעה גולמית 190,000

זכות: רט"מ 42,212

מכירות 147,787

 

חובה: עלות המכר 140,000

זכות: מלאי 140,000

 

השקעה גולמית- 190,000
42,213- רווח מימוני
שווי הוגן\מחיר מכירה- 147,787
7,787- רווח מסחרי
עלות המלאי- 140,000

 

הרווח המסחרי מוכר מידית- רשמנו מכירות 147,787 וכן- עלות המכר- 140,000- כך שנוצר ברווח והפסד רווח מידי של 7,787.

 

במהלך תקופת החכירה נכיר בהכנסות ריבית של 42,213.

 

הערה:

כאשר יש ערך גרט לא מובטח הסכום שיהיה רשום בעלות המכר ובמלאי לא יהיה שווה.

 

דוגמה:

חברה א' הינה סוחר מכוניות. חברה א' מחכירה לחברה ב' מכונית לתקופה של 10 שנים ב10 תשלומים שנתיים שווים בסך 7,000 ₪ כל אחד המשולמים בתום כל שנה. מועד תחילת החכירה- 1.1.06. מחיר ההון של החוכר [הריבית השולית של החוכר] היא 5%. שיעור התשואה של המחכיר- 3%. החוכר אינו יודע את שיעור התשואה של המחכיר.

 

עלות הנכס המוחכר בספרי המחכיר- 50,000 ₪, אורך חיים כלכליים- 10 שנים, אין ערך גרט. בתום תקופת החכירה הנכס עובר לבעלות החוכר והחכירה אינה ניתנת לביטול.

 

נדרש פקודות יומן- מחכיר וחוכר.

 

שלב א'- תקופת החכירה שאינה ניתנת לביטול

10 שנים

 

שלב ב'- סיווג החכירה [מימוני\תפעולי]

  1. העברת בעלות
  2. אופציה הזדמנותית
  3. >75%
  4. >=90%

 

התנאי הראשון מתקיים [יש צורך שתנאי אחד יתקיים על מנת שנקבע שמדובר בחכירה מימונית]

מסקנה: מדובר בחכירה מימונית לתקופה של 10 שנים.

 

למחכיר יש 2 תנאים נוספים מצטברים. אם לא נתון פרטים נוספים בשאלה- מניחים שהתנאים הללו מתקיימים.

 

השקעה גולמית- 7,000*10=70,000

מחיר המכירה במזומן-

PMT= 7,000

N= 10

I= 3%

PV- 59,711

 

עלות המכונית- 50,000

 

בעצם נוצר רווח מידי של 9,711 [59,711-50,000] וכן רט"מ של 10,289 [70,000-59,711].

פקודת היומן ליום העסקה:

חובה: השקעה גולמית 70,000

זכות: מכירות 59,711

רט"מ 10,289

חובה: עלות המכירות 50,000

זכות: מלאי 50,000

 

לוח סילוקין מחכיר

 

י.פ PMT ע"ח ריבית ע"ח קרן י.ס קרן
31.12.06 59,711 7,000 1,791 5,209 54,502
31.12.07 54,502 7,000 1,635 5,365 49,132
….
….
….
31.12.15 6,796 7,000 204 6,796
סכום 70,000= השקעה גולמית הפרש= 10,289 השקעה נקייה= 59,711

 

31.12.06

חובה: מזומן 7,000

זכות: השקעה גולמית 7,000

 

חובה: רט"מ 1,791

זכות: הכנסות מימון 1,791

 

הצגה במאזן 31.12.06

חלות שוטפת השקעה ז"א סה"כ
השקעה גולמית בחכירה 7,000 56,000 63,000
רט"מ (1,635) (6,863) (8,498)
5,365 49,137 54,502

 

ספרי החוכר

PMT= 7,000

I= 5%

N= 10

PV= 54,052

 

החוכר לא יודע את השווי ההוגן של הנכס ולכן הוא משתמש בריבית ההון שלו. הוא לא מודע לריבית שגלומה בעסקה.

 

לוח סילוקין חוכר

י.פ PMT ע"ח ריבית ע"ח קרן י.ס קרן
31.12.06 54,052 7,000 2,703 4,297 49,755
31.12.07 49,755 7,000 2,488 4,512 45,243
….
….
31.12.15 6,667 7,000 333 6,667
סכום 70,000= השקעה גולמית הפרש= 15,948 השקעה נקייה= 54,052

ביום ההתקשרות 1.1.06

חובה:

נכס 54,052

זכות: התחייבות בגין חכירה 54,052

 

החוכר יפעל עפ"י IAS16 במהלך חיי הנכס.

 

ביום 31.12.06

חובה: התחייבות בגין חכירה 4,297

הוצאות ריבית 2,703

זכות: מזומן 7,000

 

חובה: הוצאות פחת 5,405

זכות: פחת נצבר 5,405

[54,052/10]

 

  • אם היה נתון שאורך החיים הכלכליים של הנכס הוא 12 שנה, אזי הוצאות הפחת היו 54,052/12- מכיוון שאנו בחכירה מימונית לפני מבחנים א\ב- כלומר הנכס נשאר אצל החוכר לאחר תקופת החכירה.

 

הצגה במאזן ליום 31.12.06

חלות שוטפת השקעה ז"א סה"כ
התחייבות בגין חכירה 4,512 45,243 49,755
רכוש קבוע
מכוניות 54,052
פחת נצבר (5,405)
48,647

 

דוגמה 2

מחכיר החכיר מכונה לחוכר תמורת 5 תשלומים שווים על סך 10,000 ₪ כל אחד המבוצעים בתום על תקופה. שיעור הריבית הגלום בעסקה הינו 10% והוא ידוע בן לחוכר והן למחכיר. ערך הגרט שהוערך כבר במועד ההתקשרות הינו על סך 10,000 ₪. בתום תקופת החכירה התברר שערך הגרט הוא 6,000 ₪. עלות הנכס למחכיר הינה 35,000 ₪.

נדרש: פקודות יומן מנקודות ראות החוכר והמחכיר תחת כל אחד משתי ההנחות הבאות:

  1. ערך הגרט מובטח במלואו על די החוכר
  1. ערך הגרט אינו מובטח

 

 

מבחינת המחכיר דמי החכירה המינימליים [PV] וכך גם לוח הסילוקין יהיו זהים כאשר ערך הגרט מובטח והן כאשר ערך הגרט אינו מובטח. הסיבה לכך היא שמנקודת ראות המחכיר הערך הנוכחי של דמי החכירה המינימליים כוללים בכל מקרה את ערך הגרט, מכיוון שהגרוטאה בתום תקופת החכירה תחזור אליו וזו הערכה שלו לערך הגרט. יחד עם זאת, קיים הבדל בפקודת היומן ביום העסקה.

 

PMT= 10,000

N= 5

I= 10%

FV= 10,000

PV= 44,117

 

הPV כולל בתוכו גם את ערך הגרט המהוון – 6,209= [10,000/1.1^5]

השקעה גולמית- 60,000

רט"מ- 15,883

שווי הנכס- 44,117

עלות הנכס- 35,000

 

סה"כ תשלומים גרט
השקעה גולמית 60,000 50,000 10,000
השקעה נקיה (44,117) (37,908) (6,209)
רט"מ 15,883 12,092 3,791

 

רווח מסחרי– 60,000-44,117=15,883

רווח מימוני- 44,117-35,000=9,117

 

לוח סילוקין מחכיר

י.פ PMT ע"ח ריבית ע"ח קרן י.ס קרן
31.12.06 44,117 10,000 4,412 5,588 38,529
….
….
31.12.10 18,182 10,000 1,818 8,182 10,000
סכום 50,000= השקעה גולמית הפרש= 15,883 השקעה נקייה= 34,117

 

 

הנחה 1- ערך גרט מובטח

חובה: השקעה גולמית 60,000

זכות: מכירות 44,117

רט"מ 15,883

 

חובה: עלות המכר 35,000

זכות: מלאי 35,000

 

31.12.06

חובה: מזומן 10,000

זכות: השקעה גולמית 10,000

 

חובה: רט"מ 4,412

זכות: הכנסות מימון 4,412

 

בתום שנה חמישית- 31.12.10

חובה: מזומן 10,000

זכות: השקעה גולמית 10,000

 

חובה: רט"מ 1,818

זכות: הכנסות מימון 1,818

 

עפ"י נתוני השאלה הנכס חוזר למחכיר כאשר ערך הגרט אמור להיות 10,000, אך בפועל הוא 6,000 ₪ בלבד. מדובר בערך גרט מובטח- כלומר הבטחה שערך הגרט יהיה 10,000. על כן החוכר צריך להשלים את הסכום שלכאורה המחכיר צריך לקבל.

פקודת היומן:

חובה: מלאי 6,000

מזומן 4,000

זכות: השקעה גולמית 10,000

 

הנחה 2- ערך גרט שאינו מובטח

הנכס יחזור אל המחכיר חזרה, אך אין הבטחה מה יהיה הערך גרט שלו כאשר הנכס חוזר חזרה. מכיוון שערך הגרט חוזר בתום תקופת החכירה למחכיר והוא לא מובטח, יש לנטרל את הערך הנוכחי שלו מהמכירות ומעלות המכר. למעשה בכך לא מכירים במכירה של הגרט הלא מובטח. אין מכירה וודאית של הגרט כיוון שלא ידוע מה הערך שלו ועל כן לא ניתן להכיר בהכנסה הזו, אין לו ערך כלכלי ידוע. יש לנטרל מהמכירות ומעלות המכר את הערך הנוכחי של הערך גרט הלא מובטח.

 

חובה: השקעה גולמית 60,000

זכות: מכירות -6,209=37,90844,117

רט"מ 15,883

חובה: עלות המכר -6,209=28,89135,000

זכות: מלאי 35,000

 

31.12.06

חובה: מזומן 10,000

זכות: השקעה גולמית 10,000

 

חובה: רט"מ 4,412

זכות: הכנסות מימון 4,412

 

בתום שנה חמישית- 31.12.10

חובה: מזומן 10,000

זכות: השקעה גולמית 10,000

 

חובה: רט"מ 1,818

זכות: הכנסות מימון 1,818

 

כעת הנכס חוזר חזרה למחכיר. בספרים של המחכיר הוא מצפה לקבל 10,000, אך כיוון שהם לא מובטחים ה4,000 ₪ שהוא לא מקבל חזרה יהוו הפסד מחכירה [שווי הגרט- 6,000].

 

פקודת היומן:

חובה: מלאי 6,000

הפסד מחכירה 4,000

זכות: השקעה גולמית 10,000

 

נקודת המבט של החוכר- הנחה מספר 1

כאשר ערך הגרט מובטח במלואו ושיעור הריבית הוא אותו שיעור ריבית, לוח הסילוקין יהיה זהה.

 

1.1.06

חובה: נכס 44,117

זכות: התחייבות בגין חכירה 44,117

 

31.12.06

חובה: התחייבות בגין חכירה 5,588

הוצאות מימון 4,412

זכות: מזומן 10,000

 

חובה: הוצאות פחת 6,823

זכות: פחת נצבר 6,823

 

בתום השנה ה-5- 31.12.10

חובה: התחייבות בגין חכירה 8,182

הוצאות מימון 1,818

זכות: מזומן 10,000

 

חובה: הוצאות פחת 6,823

זכות: פחת נצבר 6,823

 

כעת הגרט חוזר למחכיר וערך הגרט הוא מובטח, כלומר שהחוכר הבטיח למחכיר שהערך יהיה שווה לפחות 10,000 ₪. עפ"י הנתונים הערך הוא 6,000 בלבד ולכן על החוכר להחזיר למחכיר 4,000 ₪.

 

חובה: הפסד מירידת ערך של הנכס 4,000

זכות: נכס 4,000

 

בתוך החיים של הנכס הערך הוא 10,000 [הפחתנו הכל ונשאר רק הערך גרט]

 

חובה: התחייבות בגין חכירה 10,000

זכות: נכס 6,000 [הפחתנו]

מזומן 4,000

 

במהלך כל התקופה לא ידענו שהערך ירד ולכן מכירים בהפסד באותו רגע. אם בתום השנה השלישית לדוגמה היינו מבחינים כי קיימת כבר ירידת ערך, יש לקחת בחשבון הפרשה ברגע הגילוי.

 

נקודת המבט של החוכר- הנחה מספר 2

כאשר מדובר בחוכר ויש ערך גרט לא מובטח אז בעצם לא מעניין אותו הערך גרט.

PMT= 10,000

N= 5

I= 10%

PV= 37,908

 

חובה: נכס 37,908

זכות: התחייבות בגין נכס 37,908

 

לוח סילוקין חוכר הנחה 2

י.פ PMT ע"ח ריבית ע"ח קרן י.ס קרן
31.12.06 37,908 10,000 3,791 6,209 31,699
….
סכום 50,000= השקעה גולמית הפרש= 15,883 השקעה נקייה= 34,117

31.12.06

חובה: התחייבות בגין חכירה 6,209

הוצאות מימון 3,791

זכות: מזומן 10,000

 

חובה: הוצאות פחת 7,582

זכות: פחת נצבר 7,582

 

בתום השנה ה-5 31.12.10

חובה: התחייבות בגין חכירה 9,090

הוצאות מימון 910

זכות: מזומן 10,000

 

חובה: הוצאות פחת 7,582

זכות: פחת נצבר 7,582

 

  • בתום השנה ה-5 הנכס מתאפס.

 

הערות:

  • כאשר קיימת ירידת ערך בערך הגרט ההתייחסות היא כאל שינוי אומדן רגיל. אם נניח שבמהלך תקופת החכירה מתברר כי ערך הגרט שונה ממה שהערכנו מלכתחילה, עבדה זו אינה משפיעה על סיווג החכירה כחכירה הונית או תפעולית כפי שקבענו ביום עסקת החכירה מכיוון שסיווג החכירה נקבע ביום חתימת החוזה עפ"י התנאים שהיו ידועים באותו יום.

 

  • מבחינת החוכר אם קיים ערך גרט לא מובטח ומתברר כי קיימת ירידה בערך הגרט, אז מלכתחילה הוא לא לקח את ערך הגרט החשבון ולכן זה לא מעניין אותו. אם קיים ערך גרט מובטח ומתברר כי קיימת ירידה בערך הגרט יש ליצור הפרשה לירידת ערך.

 

 

  • מבחינת המחכיר, אם קיים ערך גרט מובטח ומתברר שיש ירידה בערך הגרט, אז זה לא מעניין אותו כיוון שהוא בכל מקרה יקבל מהחוכר את ההפרש. אם קיים ערך גרט לא מובטח ומתברר כי קיימת ירידה בערך הגרט, יש ליצור הפרשה לירידת ערך.

הטיפול החשבונאי בחכירה תפעולית

מבחינת החוכר מדובר בעצם בעסקת שכירות המותירה בידי בעל הנכס את הסיכונים ואת התשואות. תשלומי החכירה יירשמו כהוצאה על פני תקופת החכירה בד"כ על בסיס קו ישר אלא אם קיים בסיס שיטתי אחר מתאים. פקודת היומן שתירשם:

חובה: הוצאות שכירות

זכות: מזומן

 

החוכר לא רושם את הנכס בספריו ולכן גם לא רושם הוצאות פחת. תשלומים בגין חכירה תפעולית לא יכללו הוצאות כגון: ביטוח, אחזקה וכיוצא בזה. עלויות ישירות התחלתיות שנגרמו במהלך ארגון העסקה יזקפו כהוצאות מראש ויוכרו על פני תקופת החכירה.

 

מבחינת המחכיר– נכסים המוחכרים בחכירה תפעולית ימשיכו להיות מוצגים במאזן המחכיר. ההכנסות מהחכירה יוכרו בד"כ על בסיס קו ישר לאורך תקופת החכירה, אלא אם קיים בסיס שיטתי מתאים אחר. בסיס הפריסה של ההכנסות לא חייב להתאים לבסיס לפיו מתקבלים דמי החכירה. פקודת היומן שתירשם:

חובה: מזומן

זכות: הכנסות משכירות

 

הפחתת הנכסים המוחכרים תהייה עקבית עם שאר הנכסים בני הפחת האחרים שבבעלות המחכיר. מחכיר שהוא יצרן או סוחר לא יכיר ברווח מסחרי ממכירה לגבי עסקת חכירה תפעולית, מכיוון שעסקה זו אינה מהווה מכירה. עלויות ישירות התחלתיות שנגרמו במהלך ארגון העסקה יירשמו כהוצאות מראש ויופחתו לאורך תקופת החכירה.

 

הטיפול בתמריצים שמספר המחכיר לחוכר בחכירה תפעולית

פרשנות SIC 15 בדבר תמריצים קובעת כי כל התמריצים בגין הסכם לחכירה תפעולית יוכרו כחלק בלתי נפרד, כלומר בניכוי מהתמורה נטו שהוסכם עליה עבור השימוש בנכס המוחכר מבלי להתחשב במהות התמריץ או בצורתו או בעיתוי התשלומים. כפועל יוצא הטיפול בספרים יהיה כדלקמן:

בספרי המחכיר

המחכיר יכיר בעלות המצרפית של התמריצים כהקטנה של ההכנסות מדמי החכירה על פני תקופת החכירה על בסיס קו ישר, אלא אם בסיס שיטתי אחר מתאים יותר.

בספרי החוכר

החוכר יכיר בהטבה המצרפית מהתמריצים כהקטנת הוצאות דמי החכירה על פני תקופת החכירה על בסיס קו ישר אלא אם בסיס שיטתי אחר מתאים יותר.

 

דוגמה:

חברה א' חוכרת מחברה ב' בחכירה תפעולית רכב לתקופה של 36 חודשים. במחצית השנה הראשונה לא נדרשת חברה א' לשלם דמי חכירה ובכל אחד מ30 החודשים הנותרים משולם סכום חודשי של 1,000 ₪.

 

במקרה כזה יוכר בכל חודש [כהכנסה אצל המחכיר וכהוצאה אצל החוכר] סך 8,333 [1,000*30/36]

 

השטחת הכנסות או הוצאות חכירת תפעולית

לאור הבחירה הגורפת בשיטת הקו הישר לטיפול בחכירה תפעולית, במקרים בהם בהתאם להסכם החכירה, דמי החכירה משתנים על פני הזמן, יש צורך לבצע השטחה של הכנסות אצל המחכיר ושל הוצאות אצל החוכר.

דוגמה

הסכם חכירה של מבנה הנהלה לתקופה של 15 שנה שבו דמי החכירה עולים בשיעור של 2% מדי שנה יביא לגידול בהכנסות שירשום המחכיר בשנים הראשונות.

מכירה וחכירה חוזרת

מדובר במצב שבו יש גורם א' שיש לו נכס והוא מוכר אותו לגורם ב', וגורם ב' מחכיר את הנכס חזרה לגורם א' [לא במסגרת החומר הנלמד].



תשע × = 27

תואר ראשון
תואר שני
מרצים