שם הכותב: תאריך: 05 נובמבר 2014

 

שיעור 2 – דוח תזרים מזומנים

דוח תזרים מזומנים – הדוח הרביעי בסדרת הדוחות הכספיים.

בעוד שכל הדוחות שאנו מכירים עד היום נשענים על עיקרון הצבירה, דוח זה שואל את השאלה – מה היה תזרים המזומנים של הפירמה בתקופה הנידונה, מה היו הכניסות והיציאות של המזומנים בתקופה נתונה.

תזרים המזומנים של החברה הוא פקטור מאוד חשוב להבנת מצבה הכספי של החברה. מבחינת 4 הדוחות כיום הוא נחשב לדוח הכי חשוב.

דוח זה הוא דוח לתקופה, להבדיל מהמאזן שהוא דוח ליום מסוים – 31/12/31.

במהלך התקופה בודקים אם המזומנים ושווי המזומנים הם למשל 100, ומזומנים ושווי מזומנים בסוף התקופה הם 1000 ₪, זה אומר שבמהלך השנה המזומנים גדלו ב900 שקל ויש להסביר זאת באמצעות הדוח. כלומר הפער בין שני המספרים הוא בעצם התוצאה של הדוח תזרים מזומנים – כלומר סך השינוי במזומנים.

ז"א שכל הדוח בנוי על יתרת הפתיחה של המזומנים ושווי המזומנים, יתרת הסגירה, וההסבר של הפער ביניהם.

הדוח בנוי מ -3 חלקים –

1. תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת – מציג רווח והפסד על בסיס מזומן. למשל נמכרה סחורה באשראי ללקוחות – בדוח רווח והפסד נרשם – ח. לקוחות, ז. מכירות – ז"א נרשמה הכנסה בדוח, אך בפועל לא התקבל כסף. הקטע הראשון של דוח התזרים עוסק בצד התוצאתי של הדוחות הכספיים, דהיינו דוח רווח והפסד על בסיס מזומן.

בסוף חלק זה רואים את המזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת.

2. תזרימי מזומנים מפעילות השקעה – מטפלים במזומנים שיצאו או נכנסו כתוצאה מרכישה או מכירה של נכסים. ( קנית רכוש קבוע, ניירות ערך מסוימים וכו')

3. תזרימי מזומנים מפעילות מימון – עוסקים במזומנים שנכנסו או שיצאו כתוצאה מגיוס או החזר של הון זר והון עצמי. למשל קיבלנו הלוואה, החזרנו הלוואה, הנפקנו מנייה וכו'..

3 החלקים מסתכמים לשורה של עליה/ירידה במזומנים ושווי מזומנים. אותה מוסיפים/ מורידים מיתרת המזומנים ושווי מזומנים לתחילת השנה, ואז מתקבלת יתרת הסגירה של המזומנים ושווי מזומנים לסוף השנה. התנועה – עליה/ירידה במזומנים ושווי מזומנים מציג את התנועה בין יתרת הפתיחה ליתרת הסגירה של המזומנים ושווי המזומנים שנמצאה.

ניירות ערך המוחזקים לצורכי מסחר –

עליית ערך/ירידת ערך של ניירות אלה מופיעה בדוח רווח והפסד של החברה. בפרקטיקה ישנו חוסר אחידות בטיפול בניירות אלה בדוח תזרים המזומנים – חלק אומרים שזאת פעילות שוטפת מתוך הרציונל שחברה שמחזיקה ניירות ערך לצרכים שוטפים מחזיקה זאת כחלק מהפעילות השוטפת של החברה – כמו מלאי ולכן צריך לראות אותם כחלק מהפעילות השוטפת. וחלק אומרים שזה כלל לא קשור לרווח והפסד ומדובר בנכס – לכן לא מדובר בפעילות שוטפת, אלא כנכס.

לצורכי הקורס – ניירות ערך המוחזרים לצורכי מסחר נחשבים כפעילות שוטפת. כלומר עלייה/ירידת ערך של ניירות אלה, עוברים דרך רווח והפסד ולכן התיקון יהיה בפעילות השוטפת. למשל עלית ערך של ניירות אלה, שנחשבת להכנסה בדוח רווח והפסד, יש לבצע תיקון בדוח תזרים מזומנים ולהוריד את עליה זו בחלק של הפעילות השוטפת.

 

תקבולי ותשלומי ריבית ודיבידנד –

התקן אומר כי את תקבולי ותשלומי ריבית ודיבידנד יש להציג בצורה נפרדת. התקן מאפשר שתי אופציות חשבונאיות וברגע שבוחרים באופציה מסוימת חייב להיות עקבי ולהמשיך לאורך השנים עם אופציה זו.

תקבולי ריבית ודיבידנדים –

גישה 1 – שחברה מקבלת ריבית ודיבידנד היא רושמת זאת כהכנסות מימון ברווח והפסד – ח. מזומן, ז. הכנסות מדיב'/מימון. לכן התפיסה היא להכניס זאת לפעילות השוטפת בדוח תזרים המזומנים.

גישה 2 – המשמעות של ריבית ודיבידנד שמתקבל הם כמו תקבול על השקעה, לכן ניתן לסווג את ההכנסות אלה בדוח תזרים מזומנים כתזרימי מזומנים מפעילות השקעה.

בקורס – יש לרשום את תקבולי הריבית והדיבידנד כפעילות שוטפת.

תשלומי ריבית

גישה 1 – לראות זאת כהוצאה בדוח רווח והפסד (ח. הוצאות מימון, ז. מזומן) ולכן יהיה חלק מהפעילות השוטפת .

גישה 2 – ריבית זה מחיר הכסף על הלוואה שלקחתי, הלוואה נרשמת כפעילות מימון, לכן גם תשלום הריבית יהיה בתשלום המימון.

בקורס – יש לרשום את תשלומי הריבית
כפעילות שוטפת.

תשלומי דיבידנד –

כשמשלמים דיבידנד פקודת היומן היא – ח.עודפים ז.מזומן/דיב' לשלם – תשלום דיבדנד הוא לא הוצאה, אלא חלוקת רווח, התשלום לא עובר ברווח והפסד, אלא מאזני. לכן תשלומי הדיבידנד לא יהיו בפעילות שוטפת – אלא בפעילות מימון. מכיוון שכאשר הנפקנו הון מניות זה היה פעילות מימון, לכן גם הדיבידנד שמשולם לבעלי המניות – הדבר נרשם גם כפעילות מימון, מקטין את המזומנים.

הערה – התקן מאפשר לרשום זאת גם כפעילות שוטפת מהסיבה שכמו שריבית היא הוצאה על הלוואה כך דיבידנד הוא סוג של הוצאה על ההון העצמי ולכן כמו שריבית נרשמת בפעילות השוטפת כך ניתן גם לרשום את הדיבידנד בפעילות השוטפת למרות שהוא לא הוצאה ברווח והפסד – שיטה זאת לא מקובל.

בקורס – תשלום דיבידנד נרשם פעילות מימון.

 

פעילות השקעה

מדובר בכל תזרימי המזומנים שיצאו או נכנסו כתוצאה מפעילות בנכסים. אם למשל קנינו מכונית ב-100 אלף ₪ ולא שילמנו עליה בתקופת הדוח היא לא משפיעה על המזומנים – ח. רכוש קבוע, ז. זכאים – אין יציאה של מזומן. כלומר רק פעילות שמשפיעה על מזומנים תכנס לכאן.

נכסים שלא נכנסים בפעילות השקעה הם כל אותם נכסים נמצאים בפעילות שוטפת – לקוחות, ספקים, מלאי, הכנסות לקבל, הוצאות מראש, חייבים אחרים וכו' – כלומר כל אותם נכסים שקשורים לפעילות תוצאתית, אלא הם נכסים שמסווגים לפעילות שוטפת ולא יכללו בפעילות השקעה.

מה שנכלל בפעילות השקעה –

1. רכישה של רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים אחרים כולל תשלומים על חשבון רכוש קבוע (למשל מקדמה עבור רכוש קבוע – כלומר טרם התקבל הרכוש וטרם נרשם פחת), כמובן בתנאי שיצא מזומן. – גריעת מזומן.

2. תמורה ממכירת רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים – הוספת מזומן.

דוגמא – מכרנו רכוש קבוע ב-1000 ₪, ובנוסף ישנו רווח חשבונאי של 400 ₪ – רווח הון – מופיע ברווח והפסד. (ח. מזומן -1000, ז. עלות מופחתת-600, ז. רווח הון – 400) את התמורה מהמכירה – 1000 ₪ נרשום בפעילות השקעה. הרווח הון – 400 ₪ נרשם בדוח רווח והפסד כהכנסה. התוצאה היא שנרשמו תזרים מזומנים של 1400 ₪, כאשר בפועל התקבלו במזומן רק 1000 ₪. הפתרון הוא – לשים את כל התמורה בפעילות השקעה – 1000 ₪, ואת הרווח הון – 400 ₪ מורידים מהפעילות השוטפת מכיוון שמדובר ברווח הון שלא באמת התקבל במזומן, אך נרשם בדוח רווח והפסד כהכנסה ולכן יש לבטל אותו.

3. רכישת נדל"ן להשקעה – פעילות מזומן שלילית.

4. מתן הלוואות לצד ג' – ח.הלוואה, ז.מזומן – פעילות מזומן שלילית.

5. פירעון הלוואה לזמן ארוך – כלומר הלוואה שהוחזרה לחברה – פעילות מזומן חיובית.

6. רכישת מכשירים הוניים ומכשירי חוב – ניירות ערך, אופציות, מניות וכו' – אלא אם כן הם סווגו לפעילות שוטפת – גריעת מזומן

7. תמורה ממכירת מכשירים הוניים ומכשירי חוב – הוספת מזומן.

8. השקעות בפיקדונות בבנקים – מעל 3 חודשים – גריעת מזומן.

9. פריעת הפיקדונות שמעל 3 חודשים – הוספת מזומן.

 

עקרון הקיזוז –

דוח תזרים מזומנים משמעותו לספק אינפורמציה ולכן הדוח מספק את כל האינפורמציה האפשרית. ז"א שאם למשל קונים 20 פרטי רכוש קבוע ונמכרים 30 פרטי רכוש קבוע במהלך השנה יש לרשום את הקניות בנפרד והמכירות בנפרד ואין לקזז ביניהם, מהסיבה שרוצים לספק אינפורמציה כמה שיותר מלאה לקוראי הדוחות הכספיים. לעומת זאת, הדוח מאפשר במקרים מסוימים, כן לקזז בין פעולות – כאשר מדובר בסעיפים שהפעילות בהם היא קצרה ורבה – בעיקר מדובר על ניירות ערך למסחר – מקובל לקזז בין קניות ומכירות של ניירות אלה כי שם יש הרבה פעולות קנייה ומכירה ולכן ההפרדה לא באמת חשובה ולכן הפעילות נרשמת על בסיס נטו.

מצבים בהם מוכרים/קונים סחורה לז"א – למשל כאשר קונים רכב ב-36 תשלומים – זהו אשראי לא סביר שיש בה ריבית סמויה – מדובר בלקוחות/ספקים לטווחים ארוכים, מה שנראה יותר כמו הלוואה שניתנה/נלקחה ולכן הדילמה היא האם במקרים כאלה אותם ספקים/לקוחות הם פעילות שוטפת או פעילות מימון, מצד אחד מדובר בלקוח, מצד שני מדובר בהלוואה. לסיכום – למרות דילמה זו, ולמרות האלמנט המימוני, התקן קובע שפעילות כזו נחשבת כפעילות שוטפת בלבד.

מענק השקעה – מקוזז מעלות הנכס, כך שבעוד שבמאזן מענק השקעה מוצג בניכוי מהנכס (נכס שעלה 100 ₪, מענק השקעה 30 ₪, הנכס מוצג במאזן – 70 ₪ נטו), בדוח תזרים מזומנים יש לפתוח את שני המספרים ואסור לקזז, כלומר 100 – נרשם בפעילות השקעה כקניית נכס – גריעת מזומן. ומענק השקעה – נרשם בפעילות השקעה כמענק השקעה – הוספת מזומנים – נכנס כסף.

 

פעילות מימון –

מדובר במזומנים שנכנסו או יצאו כתוצאה מפעילות ההון העצמי או ההון הזר של הפירמה. מדובר בקבלת הלוואות לז"ק וז"א/החזר הלוואות/דיבידנד ששולם/הנפקות הון וכו'. גם כאן יש סעיפים שהם סעיפי התחייבות שהם לא יכנסו לפעילות מימון בגלל שהם נמצאים בפעילות שוטפת – ספקים, הכנסות מראש, הוצאות לשלם, זכאים בגין פעילות תוצאתית (לא מאזנית- רכוש קבוע) וכו'.

מה שיכנס לפעילות מימון –

1. תקבולים במזומן מהנפקת הון מניות, בניכוי הוצאות הנפקה שמקטין את הפרמיה. במסגרת דוח תזרים מזומנים מציגים את הנפקת הון המניות נטו.

2. הנפקת אג"ח, בניכוי הוצאות הנפקה – אג"ח נטו. – הוספת מזומן – התקבל כסף לחברה.

3. הלוואות שהתקבלו לז"ק/ז"א – הוספת מזומן. החזר ההלוואות – גריעת מזומן.

4. משיכת יתר – בתנאי שהיא לא נחשבת כפעילות שוטפת (שני תנאים למשיכת יתר שנחשבת כפעילות שוטפת – עומדת לפירעון מיידי ומשמשת לפעילות השוטפת).

5. דיב' ששולם – גריעת מזומן. דיב' שהוכרז ולא שולם – לא יכנס לדוח תזרים המזומנים (ח.עודפים ז.דיב' לשלם – לא יצא מזומן).

הערות לגבי הלוואות ואג"ח –

א. כאשר מדובר בהלוואה לז"א – ישנן חלויות שוטפות וישנה ההלוואה לז"א – בדוח תזרים המזומנים לא צריך לעשות את ההפרדה.

ב. יש לעשות הבחנה בין ריבית ולבין הפרשי הצמדה/הפרשי שער, ישנן הלוואות לא צמודות, הלוואות רק עם ריבית, הלוואות מוצמדות –

הריבית – תמיד הוצאה בדוח רווח והפסד ותמיד מטופלת במסגרת הפעילות השוטפת. הריבית מבחינה חשבונאית מנותקת מההלוואה, פקודת היומן בגין הריבית לא כוללת את ההלוואה (ח.הוצ' ריבית, ז.ריבית לשלם/מזומן). הריבית יכולה להיות משולמת במהלך השנה – כחלק מהפעילות שוטפת, היא נרשמת בדוח רווח והפסד ואכן יוצא מזומן – ולכן לא צריך לעשות תיקון, אך אם הריבית נצברה ולא שולמה – ריבית לשלם – היא נרשמת בדוח רווח והפסד כהוצאה, אך בפועל לא יצא כסף – ולכן יש לבצע תיאומים לרווח – מכיוון שהפקודה שנרשמת היא ח. הוצאות ריבית, ז. ריבית לשלם, כלומר ברווח והפסד נרשם שיצא מזומן, אך בפועל לא יצא מזומן ולכן צריך לתקן זאת.

הצמדה – כאשר מצמידים הלוואה הפעולה שנרשמת היא – ח. הוצאות מימון, ז. הלוואה – כלומר ההוצאה נרשמת בדוח רווח והפסד לפי בסיס צבירה – אך בפועל לא יצא מזומן – זאת אומרת שיש להוסיף את ההצמדה במסגרת ההתאמות לרווח בפעילות השוטפת, כדי לתקן את ההוצאה שנרשמה ברווח והפסד שהקטינה את הרווח, אך היא לא שולמה במזומן מבחינת הפעילות השוטפת. בפועל ההצמדה נצברת להתחייבות – להלוואה וביום שמחזירים את ההלוואה מחזירים אותה עם ההצמדה ולכן ההצמדה יורדת במזומן בפעילות המימון ברגע שההלוואה מוחזרת.

מעגל ההלוואה –

קבלת הלוואה – ח. מזומן – 1000 , ז. הלוואה – 1000 -> נכנס לפעילות מימון בפלוס -> כסף שנכנס.

הצמדת הלוואה – ח.הוצאות מימון – 100 , ז.הלוואה – 100 -> פעילות שוטפת בפלוס-> כסף שנרשם כהוצאה אך לא יצא בפועל במזומן.

פירעון הלוואה – ח.הלוואה – 1100, ז.מזומן – 1100 -> פעילות מימון במינוס -> כסף שיצא במזומן – החזרת ההלוואה וההצמדה.

סיכום ריבית והצמדה –

ריבית ששולמה -> נרשמה הוצאה ברווח והפסד ובנוסף מזומן יצא -> אין צורך לתקן

ריבית לשלם -> נרשמה הוצאה ברווח והפסד ולא יצא מזומן בפועל -> תיקון בתיאומים לרווח-> הוספת מזומן.

הצמדה -> נרשמה הוצאה ברווח והפסד ובפועל לא יצא מזומן -> תיקון בתיאומים לרווח -> הוספת מזומן.

 

דרישות גילוי נוספות של התקן –

1. פעילות שאינה כרוכה בתזרימי מזומניםלמשל –

שיערוך נכסים – שערוך רכוש קבוע כנגד קרן הון – ח.רכוש קבוע, ז.קרן הון – מדובר בפעולה חשבונאית מלאה, אך היא לא משפיעה על דוח תזרים מזומנים כי אין הוצאה/הכנסה של מזומן.

הכרזת דיבידנד – ח.עודפים, ז. דיב' לשלם – לא משפיע על זרימת המזומנים – לא יצא כסף.

קניית רכוש קבוע – ח. רכוש קבע , ז. זכאים – לא יצא מזומן.

החלפת נכסים – פעולה שלא במזומן.

הנפקת מניות הטבה.

התקן אומר שלמרות שהן לא משפיעות על תזרימי המזומנים, יש לרשום אותן בנספח לדוח, לתאר את הפעולות, כלומר לתת גילוי כאינפורמציה – נספח פעילות שאינה במזומן.

2 . מזומנים ושווי מזומנים –
ישנו פער בין מה שמוגדר כמזומנים ושווי מזומנים בדוח תזרים לעומת מה שמוגדר במאזן. הפערים –

א. בכל נושא הפיקדונות – אם הפיקדון קצר (עד 3 חודשים) ישנן חברות שמסווגות אותו במאזן בסעיף נפרד שנקרא פיקדונות, אך בדוח תזרים הם נחשבים כמזומנים.

ב. משיכת יתר – במאזן מוצג במסגרת התחייבויות ובדוח תזרים המזומנים מוצג כחלק מהמזומנים ושווי המזומנים.

לכן התקן אומר לעשות התאמה בין המספרים בדוח הכספי- המאזן, לבין המספרים המוצגים בדוח תזרים המזומנים.

דוגמא –

בדוח תזרים מזומנים –

מזומן – 300 ₪

משיכת יתר – (180 ₪)

יתרת מזומנים ושווי מזומנים – 120 ₪

במאזן –

רכוש שוטף – מזומן – 300.

התחייבויות שוטפות – משיכת יתר (180)

כלומר בדוח תזרים רואים את זה מקוזז!

3. מיסים על ההכנסה – מיסים שמשלמים היא הוצאה בדוח רווח והפסד ולכן מדובר בפעילות שוטפת.

4. רכישת נכסים באשראי
– מדובר בפעילות שלא במזומן – ח. רכוש קבוע, ז. זכאים. במידה וקונים נכס כנגד הלוואה – כלומר מקבלים הלוואה ואתה קונים את הנכס – רושמים כל פקודה בנפרד – כלומר שתי עסקאות נפרדות – עסקה אחת היא קבלת ההלוואה ועסקה שניה היא קניית הנכס כי מבחינה משפטית מדובר בשתי עסקאות שונות – ח. רכוש קבוע, ז. מזומן – פעילות השקעה שלילית. ח. מזומן ז. הלוואה – פעילות מימון חיובית. יש לעשות כך גם במקרה שבו מוכר הנכס הוא גם זה שנותן לי את ההלוואה (למשל קניית רכב ב-36 תשלומים, מדובר בקניית רכוש קבוע בהלוואה שמוחזרת ב-36 תשלומים).

5. מזומנים משועבדים – ישנם שני סוגים של שעבודים –

א. שיעבוד ספציפי – שיעבוד על המזומן הספציפי (למשל 100 ₪ שנמצאים בפיקדון ומשועבדים הם באופן ספציפי) במקרה כזה, למרות שהכסף לכאורה נזיל והוא פחות משלושה חודשים והוא עומד בכל הקריטריונים של שווי מזומנים, לא רואים אותו כשווי מזומנים כי אין לנו שליטה על הכסף -> לכן יש להוריד את המזומן המשועבד מיתרת המזומנים ושווי המזומנים.

ב. שיעבוד שוטף/צף – החברה נותנת למישהו שעבוד על כל הנכסים שלה. במקרה כזה מי שקיבל את השעבוד לא מתערב בנכסים של החברה בכלל וניתן לקנות ולמכור כמה שרוצים עד שהחברה לא מחזירה לו את החוב ואז הוא יכול ללכת לבית משפט ולהפעיל את השעבוד השוטף. כל עוד בית המשפט לא אישר לו להוריד את השעבוד, השעבוד לא מפריע לחברה ביום יום ולכן אם יש בשאלה שיעבוד שוטף על כל הנכסים וידוע כי השעבוד לא הופעל, עדיין ניתן לראות את זה כמזומנים ושווי מזומנים. למשל – יש פיקדונות בבנקים של חודשיים והוא נמצא בשעבוד שוטף -> כל עוד השעבוד השוטף לא הופעל -> הפיקדונות האלה שנחשבים למזומנים ושווי מזומנים יישארו כך גם למרות השעבוד.

סיכום –

שיעבוד ספציפי -> יש להוריד מיתרת המזומנים ושווי מזומנים

שיעבוד שוטף -> לא מורידים מהמזומנים ושווי מזומנים כל עוד לא הופעל.

 

ישנם שני תקנים במסגרת דוח תזרים מזומנים עליהם מסתמכים –

1. גילוי דעת 51 של לשכת רואי חשבון בישראל.

2. תקן בין לאומי IAS 7 .

חברות ציבוריות בישראל מחויבות בתקנים הבינלאומיים, חברות פרטיות מחויבות בגילוי דעת 51 (לא נלמד בקורס).

 

דוגמא מסכמת – חברת "לנלור" –

שלב 1 – בודקים מה המזומנים והמזומנים לתחילת שנה וסוף שנה -> נותן את התוצאה של מה שקורה במהלך השנהכלומר את התוצאה של דוח תזרים המזומנים.

שלב 2 – מנתחים סעיף אחרי סעיף מהמאזן ובודקים האם יש לו השפעה על המזומנים, מה גובה ההשפעה ולאן זה מסווג בדוח תזרים מזומנים- פעילות שוטפת/פעילות השקעה/פעילות מימון.

שלב 3 – גיליון עבודה – טבלת עזר שבה משבצים את כל המספרים שנגזרים דרך המאזן.

שלב 4 – מציגים את דוח תזרים המזומנים שבעצם מעותק מגיליון העבודה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




4 × ארבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים