שם הכותב: תאריך: 22 אוקטובר 2013

כמו שאמרנו בשיעור הקודם :קיימים שלושה עקרונות במשפט החוקתי: דמוקרטיה חוקתית, הפרדת רשויות ועקרון שלטון החוק

עקרון הפרדת רשויות: הוא עיקרון שבא ואומר שצריך להפריד את הכוח אי אפשר לתת את כל הכוח לגוף אחד או לאדם אחד כמו פעם- למלך היה את כול הכוח האפשרי הוא קבע את החוקים קבע את גזר דין מי שהפר כלומר כל הכוח היה מרוכז בגוף אחד.
והבינו שזה לא טוב שצריך לחלק את הכוח ואז עלה הרעיון של הפרדת הרשויות כשבישראל מדובר על שלוש רשויות מרכזיות: מחוקקת, מבצעת ושופטת.

(יש את מבקר המדינה שיש כאלה שאומרים שהוא גם רשות וזה לא מדוייק כי הוא חייב דיווח וכפוף לכנסת ויש כאלה שאומרים שגם התקשורת היא סוג של רשות כי כיום שום דבר לא נעלם מנגד עיניה וצריך להתחשב בה.)

ההפרדה היא לא מלאה, היא לא באמת אמיתית, כי אם היא הייתה מלאה אז רק הרשות המחוקקת הייתה מחוקקת ואמרנו שחקיקת משנה מי שמחוקקת זה הרשות המבצעת כלומר אין פה באמת הפרדה מלאה כי אז הרשות המבצעת לא הייתה מחוקקת כלום אלה רק מבצעת לכן בישראל אין באמת הפרדה מלאה. לדוגמא: הנשיא קצב שאמרו אם הוא לא יתפטר מעצמו, הכנסת תקים ועדה שתדיח אותו גם לכנסת יש תפקידים שהם מעבר לחקיקה. הרעיון של הפרדת רשויות הוא שכל רשות תאזן ותבלום את (רעותה) האחרת.

עקרון שלטון החוק: עקרון שלישי

עקרון זה אומר שמה שצריף לשלוט וכולנו צריכים להיות כפופים לו זה החוק -יש חוק וכולנו חייבים לציית לו.

נהוג לומר בפס"ד ברזילאי: נקבע כי לעקרון שלטון החוק יש שני היבטים:1.פאן פורמלי 2. פאן מהותי.

1.פאן פורמלי– אומר שהחוק צריך לשלוט וכולנו כפופים לחוק-כולנו צריכים לציית לחוק . לא משנה מי אנחנו האזרח מספר אחת-נשיא או אזרח רגיל. כולנו חייבים לציית לחוק כולל שופטים אנשי שבק שרים שרי ממשלות נשיאים כולם כפופים לחוק וצריכים לציית לחוק. יש הבדל קטן מבחינת התכולה של החוק על אדם רגיל והמדינה.אם נסתכל על האדם הרגיל ונשאל מה אומר שלטון החוק לגבי האדם הרגיל הוא אומר שמותר לאדם הרגיל לעשות הלכ אלה אם כן נאזסר עליו בחוק. כשמדברים על אדם רגיל שואלים מה אסור לנו?זאת אומרת מה שלא אסור מותר.נקודת המוצא כל עוד לא נאסר עליינו מותר לנו.(דוגמא: מותר לשיר ולרקוד כי לא כתוב שאסור אבל אסור לגנוב או לרצוח כי כתוב.)

יש איסורים ומה שלא נכלל בהם מותר לנו.

נקודת המבט של המדינה של השלטון גופי מדינה רשויות: להן מותר לעשות רק מה שכתוב במפורש בחוק פה השאלה היא לא מה אסור אלה מה מותר?צריך חוק שיגיד מה מותר ומה אסור.

אם המדינה רוצה לכלוא מסתננים צריך שיהיה חוק שיאפשר לה לכלוא מסתננים אחרת אי אפשר לכלוא אותם.אם המדינה רוצה שקט בשעה 11 צריך לחוקק חוק שהחל משעה 11 אסור לעשות רעש. ז"א נקודת ההסתכלות היא שונה מה מותר לאזרח ומה מותר למדינה. עקרון שלטון החוק במובן הפורמלי דורש כמה דרישות מהחוק על מנת לציית לחוק ,החוק צריך לעמוד בכמה דרישות:

  1. החוק צריך להיות כללי– חוקים צריכים להיות מנוסחים בצורה כללית ולא בצורה ספציפית חוק שאומר לנאוה קורמן אסור לשבת על השולחן הוא חוק לא טוב כי הוא ספציפי.חוק צריך להיות כללי אסור לשבת על שולח ןואז הוא חל על קבוצה כוללת של אנשים כולל את נאוה. למה אנחנו מעדיפים חוקים כללים?גם שלא תהיה הפליה ושהם יתאימו למגוון רחב יותר של אנשים.

בהחלט יכול להיות חוק שמנוסח כללית אבל בפועל חל על מישהו ספציפי-לדוגמא: בעקבות רצח רבין שפטו את יגאל אמיר הכנסת חוקקה חוק(תיקנה חוק קיים)שאומר שמי שרוצח ראש ממשלה במדינת ישראל לא יקבל חנינה.זה חוק שמנוסח בצורה כללית אבל במציאות הישראלית החוק הזה חל רק על בן אדם אחד יגאל אמיר.זה בסדר שחוק מנוסח בצורה כללית וחל רק על בן אדם אחד זה לא בסדר שהחוק ינוסח ספציפי ויחול על כולם. חוק צריך להיות בצורה כללית ולא לחול על בן אדם אחד.(למרות שהוא יכול לחול על בן אדם אחד). החוק הזה (לגבי יגאל עמיר) הוא חוק רגיל שאפשר לשנות אותו בכל רגע נתון ז"א שבעוד כמה שנים תבחר כנסת בצורה ניכרת אחרת אפשר בשנייה לשנות את החוק הזה.

לדוגמא: כשאריה דרעי ישב בכלא בגלל שהורשע-אם אתה בסדר בכלא מורידים שליש על התנהגות טובה ואתה יוצא אחרי שני שליש- אז כשהוא ישב בכלא תיקנו את החוק שעל התנהגות טובה אתה יושב חצי ורק אז אתה יוצא לבית וכשיצא הבייתה החזירו את החוק שב ותיקנו אותו לשליש.

  1. החוק צריך להיות ידוע ומפורסם-במובן הזה שכולנו נדע עליו או שתהיה לנו האופציה לדעת עליו ולכן אי ידידעת החוק אינה פוטרת מעונש.חוקי ודברי חקיקה גם תקנות מפרסמים בעיתון רשמי של מדינה ישראל שנקרא בשם :רשומות.(כיום לא מסתכלים בעיתון כי הכל באינטרנט) חוק חייבים לפרסםנקרא: פקודת סדרי שלטון ומשפט-דבר חקיקה שאומר שכל חוק חייב להיות מפורסם הרשומות.פקודה זה אומר שהפקודה נחקקה או שתקופת הבריטים או לפני שנבחרה הכנסת.תקופת המעבר עד שהוקמדה הכנסתץ פקודה זו דורשת שכל דבר חקיקה גם תקנות יפורסו ברשוומות אם אין פרסום-אין חוק.הפרסום הזה הוא מאוד מאוד חשוב!!כוון שיש פרסום אז כולנו מוחזקים כיודעים את החוק גם אם אנחנו לא באמת יודעים אותו. ולכן אם לא ידוע לנו משהו צריך לבדוק אותו כי אנו מוחזקים כיודעים את החוק
  2. החוק צריך להיות ברור-חוקים צריכים מנוסחים בלשון כזו שכולנו נבין אותו אם עלינו לציית לחוק הוא צריך להיות ברור. לא כל החוקים ברורים ולכן צריך עורכי דין כדי להיעזר בהם. כל אדם ששולט בשפה העברית יכול להבין את החוקים אנשים מסתכים כי הם לא יודעים איפה אפשר למצוא אותם.
  3. חוק צריך להיות יציב- הרי חברות משתנו ערכים משתנים תפיסות משתנות ה=חוק צריך להיות יציב במובן שלא נזגזג כל יום או שבוע אבל חוקים משתנים וזה בסדר כי גם התפיסות שלנו משתנות והחוק מתאים את עצמו לתפיסות שגם השתנו. לדוגמא: עד 1988- היה איסור במדינת ישראל חוק שאומר שאסור יחסים הומוסקסואלים (משכב זכר) זה עבירה על החוק-זה היה איסור פלילי עד 1988. בשנת 1988 אמרו זה לא הגיוני והאיסור בוטל. וזה בסדר שחוקים משתנים כי גם התפיסות שלנו משתנים.(חוקים בכל זאת משתנים לכן זה לא יציב).

במדינת ישראל מתקנים חוקיי ייסוד כדי שיתאימו לקואליציה הנוכחית-יש דיבורים על כך שהכנסת רוצה לחוקק חוק שלנהל משא ומתן על ירושלים צריך 80 חברי כנסת רק בשביל לנהל זה חוק שמתאים לקואליציה זו וספק אם יתאים לקואליציה בעוד 10 שנים ולא התאים בשנת 1982.(נדון עליו בהמשך כי הניסוח שלו בעייתי מבחינה חוקתית.משפטית. כי ברגע שאתה דורש רוב של 80 אתה פוגע בדמוקרטיה אתה גורם למיעוט של העם לקבוע לך אם אתה לא מצליח לגייס 61 מול 59 יש משחק הוגן ודמוקרטי שזה קובע 80 זה לא דמוקרטי.

חוק לא יהיה ראדרו אקטיבי-אסור שתהיה חקיקה למפרע- מה זאת אומרת אסור הכל זה בגר רצוי הכנסת תעשה בכל מקרה מה שהיא רוצה אבל דרישה של שלטון החוק היא שלא תהיה חקיקה שתחול למפרע.שלא יחוקקו חוק שאוסר ללבוש חולצה לבנה זה בעייתי כי אתמול כבר שמתי חולצה וזה לא בסדר שיאסרו אותי על מה שלא ידעתי לכן רצוי שלא תהיה חקיקה רדרו אקטיבית כי הכנסת יכולה לעשות ככל העולה על רוחה לכן רצוי.במציאות יש לנו חוקים רדרואקטיבי כמו יגאל עמיר.

דוגמא:בשנת 1951- הכנסת חוקקה חוק שנקרא-חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם- חוק זה הוא חוק שמאפשר למדינה ישראל לתפוס פושעים נאצים להעמידם לדין ובסוף לתת להם גזר דין מוות.זה חוק שנחקק ב 1951 על מעשים שבוצעו ב 1945 ואפילו לפני אנ באים ואומרים פשעים שעשו הנאצים הם פשעים נגד האנשות ומדינת ישראל כנציגה של האנושות יכולה להפעיל את החוק הזה.

לא הרבה הופעל החוק הזה-פעם אחת עם אייכמן ופעם שנייה דמיאניוק
-הורשע בעליון ובמחוזי הוא יצא מחמת הספק. בסוף יצא מישראל בלי כלום הגר לארה"ב ובסוף נשפט בגרמניה ויצא ללא עונש ממש עונש קטן.

רצויי שלא תהיה חקיקה למפרע אבל יש-הרבה מאוד חקיקות מס הם רדרואקטיביות-למשל ארנונה-מקבלים תחילת השנה ויכול להיות שהמדד יעלה ולכן אפשר לקבל מכתב בינואר בכלל עליית המדד המס יעלה רדרואקטיבית. חוקים נועדו לכוון אז רצויי שלא שיסתרו זה את זה.

אל לו לחוק לדרוש מעשים שאי אפשר לבצע אותו-כי אם אי אפשר לבצע אותו החוק יהפוך לאות מתה.אף אחד לא יבצע אותו אז בשביל מה מריך חוק אם אף אחד לא יכול לעמוד בו. לדוגמא: יהיה חוק שיאמר איסור לקיים יחסי מין עד החתונה-לא הגיוני כי הציבור בישראל לא יוכל לעמוד בכך לכן זה לא הגיוני.

כשחוקקו חוק איסור עישון במקומות ציבוריים– היה ספק ואמרו שלא יעמדו בו והציבור כן עומד בה. פעם עישנו בבנק במטוס בקניון בקולנוע היום לא. ולכן זה גזרה שהציבור יכול לעמוד בה והוא באמת עומד בה.

צריכה להתקיים מערכת של אכיפה- אם יהיו חוקים ולא יאכפו אותם כמו שצריך אפ אחד לא יציית באמת לחוקים. ברור לכולנו שאכיפה לא יכולה מלאה כל הזמן המשטרה לא יכולה לתפוס את כל הפושעים ולהעמיד את כולם לדין זה עניין של כוח אדם סדרי עדיפויות וכו. אבל צריכה להיות אכיפה ראויה שהרוב ייאכף.

בתיאטרון חיפה-הייתה הצגה שכחלק מהתסריט הגיבורה הייתה צריכה לעשן-במשך 10 דקות ועישנה יצאה מההצגה צופה והגישה תביעה נגד תיאטרון חיפה-התביעה ייצוגית נכשלה( אבל השופט אמר לתיאטרון חיפה שאסור לעשן גם לא לשחקנים וזה הוחלף בסיגריה אלקטרונית

פאן מהותי-חוק צריך להיות משף את הערכים של אותה מדינה.פאן זה בא ואומר לא מספיק שחוק יהיה ברור וידוע חוק גם צריך להיות ערכי במובן הזה שהוא יממש ערכים של אותה מדינה למשל אם אנו מאמינים בשוויון חוקים צריכים להיות שוויונים אם אנחנו מדינה דמוקרטית חוקים צריכים להיות בהתאם ואם אנו מדינה יהודית חוקים צריכים להיות בהתאם ואנו לא זה ולא זה אלה גם דמוקרטית וגם יהודים והחוקים צריכים להתאים גם למדינה דמוקרטית וגם יהודית אנחנו מין שילוב.

שילוב זה הוא שילוב בעייתי ובהמשך נדבר איך אנחנו משלבים בין עצם היותנו מדינה יהודית לדמוקרטית מה שברור שזה אפילו שאנחנו מדינה יהודית אסור לנו לפגוע במי שאינו יהודי כי זה לא משתלב עם הגישה הדמוקרטית כי אנחנו עדיין דמוקטית.

המובן המהותי- זה הוא הכי קשה ליישום-הרבה יותר קל לדאוג שחוק יפורסם וינוסח בצורה כללית.

פס"ד ברזילאי-עוסק בעיקרון שלטון החוק בכלל!! (לא קשור לאיזה פאן –אלה כללי לעיקרון שלטון החוק) עוסק בפרשה שזכתה לשם-קו 300-התרחשה ב 1984 –אוטובוס (קו 300) נחטף על ידי ארבעה צעירים פלסטינים חמושים בסכין שבאו מרצועת עזה. לאחר שהתגלתה החטיפה חדרו כוחות צה"ל והמשטרה וכיתרו את האוטובוס.במהלך הפעולה התפתח קרב יריות ושניים מהמחבלים נהרגו ונשארו שני מחבלים בחיים. שני המחבלים שנלכדו, נכבלו והובלו לשדה סמוך, שם הוכו על ידי אנשי השב"כ שביצעו בהם משפט שדה והרגו אותם. הבעיה הקשה הייתה היא ששני מחבלים צולמו חיים ואחר כך הרגו אותם במקום לקחת אותם למשפט להעמידם לדין ויש תמונה מפורסמת שרואים את המחבלים החיים בני 17 – באמת נערים לא היו חמושים לא נשקפה סכנה . ההודעה הרישמית שיצאה לעיתונות היא כל המחבלים מתו במהלך ההשתלטות על האוטובוס וזה לא נכון יש שני מחבלים חיים ואחר כך פתאום הם הפכו למתים ומה שהסעיר את המדינה איך קרה שברגע אחד הם חיים וברגע השני הם מתים זו השאלה הקשה שנשאלה.לכן הקימו וועדת חקירה בעניין והשב"כ שלכ אנשים ששיקרו שאמרו שמי שהרג את האנשים זה איציק מרדכי ועמד לדין פלילי על זה ויצא זכאי כי הוא הוכיח זאת ואז הוקמה עוד ועדת חקירה ובסופו של דבר אנשי השב"כ שתיארו את איציק מרדכי שאיש אלים הלכו ואמרו שמי שנת את ההוראה זה ראש השב"כ והוא אמר שאם הוא היה יודע שצילמו אותו הוא לא היה נותן את ההוראה לחסל אותם. כשמדינת ישראל תופסת מחבלים בניגוד לארגוני טרור אנו לא עושים משפטי שדה אנו כמדינה של שלטון חוק צריכים להעמידם לדין לשפוט ולתת להם עונש מה שהיא רואה לנכון מאסר או עונש מוות אך בתנאי שזה בא אחרי משפט פה ראש השב"כ בניגוד לחוק עשה להם משפט שדה.כשזה מתגלה שראש שב"כ נותן הוראה בלתי חוקית ואנשי השב"כ מצייתים ואחר כך משקרים בחקירה מה עושים עם ראש השב"כ בא היועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר ואומר צריך לשפוט אותם ולהעמידם לדין חובה לשפוט אותם אי אפשר לעבור על זה בשתיקה.הממשלה באותה תקופה ראש הממשלה היה שמיר ושנתיים אחר כך שהתגלתה הפרשה ראש הממשלה היה פרס ואף אחד לא רוצה להעמיד לדין את אנשי השב"כ ופיטרו את זמיר ממנים יועץ משפטי חדש שיבין את הרמז שלא יעמידו אותם לדין והיועץ החדש אומר זה חובתי תמצאו לי פיתרון שאני לא אצטרף להעמידם לדין ואז רן כספי הגה רעיון אדיר בוא נפנה לנשיא המדינה-חיים הרצוג- שייתן להם חנינה-וכך היה הוא הודיע שהוא חשב על זה והחליט לתת חנינה וזה קרה עוד לפני שהעמידו אותם לדין פה הוא הוא נתן לפני שהעמידו אותם לדין-בדרך כלל נותנים אחרי שנכנסים ויושבים בכלא-פה נתנו להם לפני כמו חסינות כזו.

מי שפונה לבג"ץ זה אדם בשם ברזילאי פרופסור למשפטים אדם מין הישוב אין לו קשר למחבלים ואומר יש כאן משהו שמנוגד לחוק כי יוצא שאנשי השבת הם חסינים ובבג"ץ יושבים 3 שופטים(זה המינימום) הם באים ואומרים )זה מה שחשוב לנו) שני שופטים בדעת רוב –וזה קובע-יש לנו פה עיקרון שלטון החוק מול הביטחון שני ערכים שהם אחד מול השני מי שמנצח זה ביטחון המדינה הוא לוקח הכל כי אם לא יהיה ביטחון כולם יוכלו לבוא נגד. אך מה ביטחון קשור? זה קשור אם אנו מעמידים את אנשי השב"כ למשפט צריך להעמידם על דוכן העדים אז לא ידעו מי הם היו אומרים א' והיו צריכים להביא אנשי שב"כ להעיד וזה היה עלול לפגוע בביטחון המדינה.שופט אחד היה במיעוט-אהרון ברק-הוא בא ואמר זה לא נכון שזה שלטון החוק מול ביטחון המדינה זה לא שני ערכים שמתחרים זה בזה אלה זה העמדה פופוליסטית שח הדברים כי ברור שביטחון ינצח הוא אומר לא יהיה פה ביטחון אם לא יהיה פה שלטון חוק הוא אומר ששלטון חוק זה חלק מהביטחון כי היום מחסלים בלי משפט מחבלים ומחר יחסלו מישהו אחר וכך הלאה המדרון מאוד חלק בקטע הזה.לא יהיה פה ביטחון בלי שלטון חוק. פס"ד זה בשנת 86 הוא בדעת מיעוט וכמה שנים אחר כך הוא הופך לדעת רוב.

פס"ד הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלה ישראל – מדובר בשיטות חקירה של השב"כ ונטען כי השבת מענה אנשים וזה אסור ובג"ץ ב 99 קיבל את הטענה שאסור לענות אנשים( כי לא כתוב שזה מותר ולמדינה מותר לעשות רק מה שמותר). אם אנו רוצים להיות שלמים עם עצמינו אנו לא יכולים לנהוג כפי שאוייבנו נוהגים אנחנו אחרים ושונים וזה המסר של שלטון החוק חובה לכבד אותו גם כשזה קשה ולא נוח וכולם מצפצפים עליו.(בארה"ב לדוגמא אסור לענות אנשים אז הם מענים אותם מחוץ לאר"הב) אנו מסתכלים מה עושים שם כשבצעם אצלנו מקפידים-שליטון החוק בישראל יותר חזק ממדינות אחרות זה המצב הרצוי.



ארבע − 1 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים