שם הכותב: תאריך: 06 דצמבר 2014

כלכלת ישראל-שיעור 2

צמיחת תוצר לנפש של כ 3,4 אחוז זה דבר טוב, ועדיף שהמשק ישאף למצב כזה ובנוסף חשוב מאוד שתהייה יציבות מחירים. יציבות מחירי זה תנאי ליציבות כלכלית. מחירים זה דבר שמאוד רגישים אליו ולא בכדי, בנקים בעולם ראו את היעד המרכזי שלהם קודם כל להשיג יציבות מחירים. בישראל ישנו חוק הנקרא נקרא חוק בנק ישראל שמדבר על כך שמטרת הבנקים בישראל להביא ליציבות מחירים במשק. בפני הבנק המרכזי עומדות 2 שיטות להשגת המטרה: * הראשונה והמרכזית- שינוי הריבית (ריבית בנק ישראל), אשר מטרתה להשיג יציבות מחירים, כלומר לגרום לכך שאם המשק נמצא בהאטה הכיוון יהיה הורדת הריבית ואם המשק נמצא במצב של אינפלציה המטרה תהייה לעלות את הריבית כדי לעלות ולשאוף ליעד של יציבות מחירים. היום סביבת הריבית בעולם ובישראל היא מאוד נמוכה. הריבית של בנק ישראל עומדת על 1/4% וריבית הפריים שעליה הבנקים לוקחים פריים פלוס 1.75%(תמיד תהייה כפול 1.5).

בישראל מורידים את הריבית אך למרות זאת עדיין לא רואים את המשק מתעורר אלא להפך נראה כי יש כיוון של האטה. מכשיר הריבית הוא מכשיר מאוד מקובל, לעומת זאת ישנם כלכלים שטוענים כי כלים מוניטריים (כמו ריבית) הם מאוד מוגבלים בתוצאה שלהם.

*ישנה דרך נוספת מוניטרית מקובלת הנקראת בשם הקלה כמותית– כלומר מדובר על רכישת אגרות חוב ממשלתיות או אחרות המביאות לתזרים כסף למשק במטרה להביא להתעוררות כלכלית. בישראל שוקלים את הנושא של הקלה כמותית כי ישנה הבנה שהמשק הישראלי נקלע למצב של האטה כלכלית וגידול באבטלה.

מדדים וספים לבדיקת ביצועיו של משק והבאה ליציבות כלכלית ויציבות מחירים:

4. בנקאות- מערכת הבנקאות בישראל מפוקחת יותר מארה"ב ואירופה בחלק מהמדינות) וכמו כן שמרנית יותר. המשבר הפיננסי שהכה בארה"ב ב-2008 ברובו פסח עלינו וזאת כי נהגנו בגישה שמרנית, כלומר לא אפשרנו הרבה הלוואות, נתנו היקף משכנתאות נמוך וכו'. בישראל האשראי הבעייתי עומד על 2% ובOECD עומד על 4%.

תשואה על ההון-כלומר מה הרווח ביחס להון שאני מחזיקה. בישראל התשואה להון בין 8-10 וב OECD 4-6% . חשוב להבין שמערכת הבנקאות פועלת עם כל מיני משתנים שמטרתם לתת יותר ביטחון בהתנהלות אל מול הלקוחות.

יחס רזרבה- מראה את היחס בין הרזרבות לפקדונות העו"ש. בישראל יחס הרזבה מאוד נמוך. בנוסף ישנו יחס נוסף חשוב, יחס הלימות ההון- יחס שמקובל במערכת הבנקאות כדי לראות כמה המערכת מסוכנת וכמה בנק מסוים פועל בסיכון מסוים. בעצם מדובר על היחס בין ההון של הבנק לנכסים ברי הסיכון שלו, למשל אשראי. את יחס הלימות ההון קובע הבנק המרכזי. זהו יחס שאומר לבנקים לשמור על "כרית בטחון" מפני זעזועים, יש לציין כי ישנו הבדל ביחס בין הבנקים השונים.

מערכת הבנקאות הישראלית שמרנית, יחסית רווחית ופועלת בצורה טובה, אך מנגד ישנם בעיות נוספות:

א. תפקוד

ב. ריכוזיות יתר- כלומר תחרות מועטה.

ג. יעילות בתפקוד הבנק- כדי לבדוק יעילות לוקחים את ההוצאות התפעוליות של הבנק (לדוגמא שכד עבודה) ומחלקים את סך ההוצאה התפעולית לנכסים של הבנק. ברגע שנוצר יחס גבוה זה אומר שאת פחות יעיל, כלומר אתה מוציא יחסית הרבה לעומת הנכסים שלך. אחת הבעיות בבנקאות הישראלית היא השכר גבוה שמשפיע על היחס.

ד. המערכת נשלטת ע"י וועדים חזקים ולכן ישנה בעיה לבצע שינויים בתוך המערכת. (מעבר עובדים וכו')

5. גרעון בתקציב ויחס חוב תוצר-
הגרעון בתקציב המדינה אסור שיעלה על 3% אחוזי תוצר. יעד גרעון נקבע באחוזי תוצר, כלומר שממשלה בונה תקציב והיא מראש יודעת שהתקציב יהיה גרעוני אז היא קובעת את הגרעון במונחי אחוזי תוצר. מדובר ביעד חשוב שצריך לעמוד בו. בדרך כלל אנחנו נמצאים מעל היעד הנ"ל , והדבר מעורר ויכוחים רבים בין שר האוצר לנגידת בנק ישראל. אך כאשר בודקים חוב של מדינה מודדים אותו ביחס להכנסה של המשק, וככל שהיחס הזה יותר נמוך זה יותר טוב. למרות שהיום אנחנו סוטים ביעד של 3% אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר טוב ממדינות אירופה שבהם שיעור הגרעון מתוך התוצר מרקיע שחקים.

ישנו קשר ישיר בין הגדלת גרעון להגדלת חוב. כדי לממן גרעון הפעולה המתבקשת היא הנפקת אג"ח. יעד הגרעון שלנו היום עומד על 3.4%, אך לא תמיד צריך להסתכל על הגבלת גרעון כמשהו שלילי. כשמגבילים את הגרעון מפנים את הגידול לתמיכה ביצוא לגידול למטרות שמביאות צמחיה. (הגבלת הוצאות במינון מתאים לצורך השקעות שמביאות צמיחה).

יחס חוב תוצר- כאשר מגדילים גרעון מגדילים חוב שאותו מודדים ביחד לתוצר המדינה. ככל שהיחס נמוך יותר זה טוב יותר. יחס חוב תוצר בישראל הוא 67%, בקטע הנ"ל אנחנו נמצאים לא רחוק מהיעד 60%. לוקחים את החוב הפנימי והחיצוני ומחלקים אותו לסך התוצר של המשקר וכך רואים א סך החובות מתוך סך ההכנסה. 15% חוב חיצוני- הנפקת אג"ח בעולם. 85% חוב פנימי-הנפקת אג"ח בישראל. ישראל משלמת פי 2% אחוז ריבית מהמקובל בOECD על החובות שלה מהסיבה הגיאופוליטי.

2 בעיות מרכזיות שמאפיינות את המשק הישראלי-

1. בעיית העוני- אנחנו נמצאים מהבחינה הזאת במקום הראשון. זוהי בעיה חמורה ביותר מכיוון ששיעור העוני בישראל מגיע ל 20%. יש לציין כי העוני בישראל נמדד באופן יחסי, לפי קו העוני. קו העוני נקבע על פי מחצית ההכנסה הפנויה החציונית המתוקננת (לפי מספר הנפשות במשפחה). מי שההכנסה הפנויה שלו לנפש היא ברמה הנקבעת ומטה נקרא עני. הבעיה נובעת בין היתר בטיפול כושל של השלטונות, הממשלה בישראל לא מעודדת מספיק מגזרים להכנס לשוק העבודה. ככל שנשלב יותר את האוכלוסיות האלו בשוק העבודה התוצר יכול לעלות רבות ואין להתעלם מכך.

2. בעיית יוקר המחייה-

א. תחרות מעטה מדי- בענפים רבים במשק אנחנו נתקלים במעט מדי תחרות. אחת הפתרונות הם לחשוף לייבוא בענפים רבים כמו למשל במזון. דוגמא לכך זה יבוא מקביל. הממשלה חייבת להיות כאן מעורבת על מנת לדחוף לתחרות. אנחנו רואים ניסיונות להקים נמלים נוספים. מנגד ישנם מקרים מועטים שאתה לא יכול לחשוף לתחרות כי הנזק יהיה יותר גדול מהתועלת. דוגמא טובה לכך היא חברת חשמל שהם מונופול טבעי. מנגד כאשר שוק הסלולר נחשף לתחרות ראינו ירידה משמעותית במחיר.

ב. עלויות גבוהות שקשורות לייצור ולמתן השירותים- בהרבה מאוד מקרים מגלגלים את העלויות ייצור שמתייקרות על הצרכנים עצמם.

ג. עודף ביקוש- עודף ביקוש גורר עליית מחירים. הדוגמא הקלאסית לכך היא שוק הדיור ולכן המחירים מתייקרים בצורה משמעותית.

ד. התנהלות בירוקרטית-חוסר יעילות, הקצאת מקורות לא יעילה. למשל בשוק הדיור ישנם הרבה חסמים שגורמים לכך שהמחירים עולים וההמתנה ארוכה יחסית.

ה. התנהגות צרכנים לא נכונה- חובבי מותגים, לא נותנים צ'אנס למותגים אחרים.

ענף הנדל"ן-

צד ההיצע- קשיח יחסית, מעט מידי התחלות בניה. ישנו צורך בהגבלה של ההיצע על מנת לסגור את הפער ולענות על הביקוש הקיים.

מנהל מקרקעי ישראל- מונופול שמשחרר קרקעות במטרה למקסם רווח. מנהל מקרקעי ישראל מחזיק ב-23% מאדמות המדינה ובכך גורם למחירים לעלות על מנת שהוא יקבל את המחיר המרבי.

תשתיות בישראל- הרבה מאוד בירוקרטיה.

צד הביקוש- הירידה בריבית הזינה את העלויות בביקוש לדירות בישראל. *ריבית על משכנתאות ירדה, כולם לקחו משכנתא ולא בטוח שיוכלו להחזיר. * הביקוש עלה גם בגלל הטבת מס- מס שבח, כאשר קונים דירה ראשונה אין מס על הדירה שאתה מוכר אותה.

שייך לנושאים: כלכלת ישראל


3 × שלוש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים