שם הכותב: תאריך: 10 מרץ 2015

כלכלה מאקרו – שיעור 2

 

* משק עם ממשלה

 

מדידת הערך המוסף של הממשלה- Y = Wg

מדידה זו בעייתית שכן לממשלה אין דוחות רווח והפסד כמו לפירמות, והמוצרים שהיא מספקת לא נמכרים במחירי שוק (מוצרים ציבוריים, לדוג': ביטחון). לכן, מתוך העובדה כי הערך המוסף שווה להכנסה הנובעת, הערך המוסף של הממשלה יהיה סך תשלומי השכר שהממשלה משלמת (לממשלה אין רווחים ולכן מתייחסים רק לסך תשלומי השכר).

* הקניות של הממשלה מהפירמות מחושבות כבר בערך המוסף של הפירמות (בתור מכירות).

 

תקציב הממשלה-

הוצאות-

  • צריכה ציבורית (G)- כל הוצאות הממשלה שמטרתן לספק את השירותים השוטפים לאוכלוסייה (ביטחון, בריאות, חינוך וכו'): שכר (Wg) וקניות מפירמות.
  • השקעה ציבורית (Ig)- כל הוצאות הממשלה שמטרתן להגדיל את ההון הלאומי (כבישים, תשתיות, מבני ציבור וכו'): שכר (Wg) וקניות מפירמות.

* ההבדל הוא בייעוד: בצריכה => צריכה שוטפת, בהשקעה => השפעה על הצמיחה הכלכלית.

הכנסות-

  • מיסים ישירים (Td)- מיסים שמוטלים באופן ישיר על הנישום (מי שחייב במס). לדוג': מס הכנסה.
  • תשלומי העברה (TR)- כסף שמועבר מהממשלה לא בגין מוצר או שירות (לדוג': קצבאות).
  • מיסים ישירים נטו (Tn) = Td-TR (מיסים ישירים פחות תשלומי העברה).
  • מיסים עקיפים (Ti)- מיסים שמוטלים באופן על מוצרים (מיסי הוצאה של הצרכן). לדוג': מכס.
  • מיסים עקיפים נטו = Ti – Sub (מיסים עקיפים פחות סובסידיה).

 

* גירעון בתקציב- ההוצאות בתקציב גדולות מההכנסות מהתקציב.

ניתן לטיפול ע'י צמצום ההוצאות או הגדלת ההכנסות. במצב כזה הממשלה יכולה לקחת הלוואות: מלווה מהציבור (מכירת אג"ח לציבור), מלווה מחו"ל ומלווה מהבנק המרכזי (הדפסת כסף).

לכל ממשלה יש יעד גירעון של עד 3% (גירעון ביחס לתקציב).

* עודף תקציב- ההכנסות מהתקציב גדולות מההוצאות בתקציב.

 

התוצר הלאומי הנקי (Y) במשק עם ממשלה =

סכום הערכים המוספים של הפירמות + הערך המוסף של הממשלה (Wg)

ההכנסה הלאומית (NI) במשק עם ממשלה =

סכום ההכנסות הנובעות מהפירמות (W+R) + סך תשלומי השכר של הממשלה (Wg)

 

* בגלל שבשני המקרים נוסף גודל זהה (Wg) אז גם במשק עם ממשלה:

התוצר הלאומי הנקי (Y) = ההכנסה הלאומית (NI)

 

3. שיטת השימושים הסופיים-

  • צריכה פרטית (C)- כל הוצאות משקי הבית על סחורות ושירותים (לא כולל דירות למגורים).
  • השקעה (I)כל מה שיכול להגדיל את כושר הייצור של המשק (תוספת של מכונות / מבנים / ציוד / תשתיות / מלאי מוצרים).

    * תוספת במלאי- מצב בו המוצרים לא נצרכו ע'י המשפחות.

    * ההשקעה יכולה להיות מורכבת מהשקעה פרטית (Ip) והשקעה ציבורית (Ig).

  • צריכה ציבורית (G)- כל הוצאות הממשלה שמטרתן לספק את השירותים השוטפים לאוכלוסייה (ביטחון, בריאות, חינוך וכו').
  • ייבוא (IM)
  • ייצוא (X)
  • עודף ייבוא ((IM-X נקרא כך משום שפעם היה בישראל יותר יבוא מייצוא (=ייבוא פחות ייצוא).

     

    דוח מקורות ושימושים במשק סגור-

    מקורות (מה שאנחנו מייצרים) = Y

    שימושים = C + I + G

    נוסחת הדוח: C + I + G = Y

     

    דוח מקורות ושימושים במשק פתוח (עם ייבוא וייצוא)-

    מקורות = Y + IM

    שימושים = C + I + G + X

    נוסחת הדוח: C + I + G + X = Y + IM

     

    * במצב בו הנתונים על הייבוא והייצוא לא יהיו נפרדים אלא יהיו כנתון של עודף ייבוא => לא ניתן לפצל ולדעת מה החלק של הייבוא ומה החלק של הייצוא.

    לכן, נוסחת הדוח בה נשתמש תהיה: C + I + G = Y + (IM-X)

     

    החיסכון של המשק-

     

    חיסכון (S)- הכנסה שלא הוצאה לצריכה: S = Y – C – G

  • במשק סגור- S = I => החיסכון של מה שלא הוצאנו שווה להשקעה במשק.

    * במשק סגור לא ייתכן מצב שבו החיסכון יהיה שלילי וההשקעה תהיה חיובית (כי הם שווים).

  • במשק פתוח- S + (IM-X) = I => החיסכון ועודף הייבוא שווים להשקעה במשק.

    * במשק פתוח ייתכן מצב שבו החיסכון יהיה שלילי וההשקעה תהיה חיובית (רק אם עודף הייבוא יהיה גדול מהערך המוחלט של החיסכון השלילי).

     

    הרכב החיסכון של המשק-

    חיסכון עסקי (Sb)- רווחים שלא חולקו = אפס

    * יוצאים מתוך הנחה שכל הרווחים מחולקים אלא אם נאמר אחרת.

    חיסכון ציבורי (Sg)- מיסים נטו פחות צריכה ציבורית (Tn – G).

    חיסכון אישי (Sp)- הכנסה פנויה (שעומדת לרשות הבית נטו) פחות צריכה פרטית (Yd – C).

    * הכנסה פנויה- תוצר פחות מיסים נטו (Yd = Y – Tn).

     

    דוח היווי (התהוות) הון-

    מייצג את הקשר בין החיסכון במשק לבין ההשקעה במשק:

  • במשק סגור-
    I = S = Sp + Sg = Yd – C + Tn – G
  • במשק פתוח-
    I = S + (IM-X) = Sp + Sg = Yd – C + Tn – G + (IM-X)
שייך לנושאים: כלכלה מאקרו, רונית לוין


2 × חמש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים