שם הכותב: תאריך: 23 יוני 2014

מלאי (בתזרים):

ההפרש בין מלאי פתיחה למלאי סגירה ייכנס לתאום לרווח.

 

דיבידנד:

כאשר החברה מכריזה על דיבידנד במזומן אזי זוהי פעולה בטור המימון ובשורת העודפים בפלוס.

כאשר החברה מכריזה על דיבידנד אך אינה משלמת אותו במזומן, פקודת היומן תהיה:

לחובת דיבידנד שהוכרז

    לזכות דיבידנד לשלם

במקרה כנ״ל הפעולה לא תופיע בטור המימון אלא בטור פעולות שלא במזומן:

 

פרטים יתרת פתיחה פעולות שלא במזומן יתרת סגירה
דיבידנד לשלם/זכאים 0 (300) (300)
עודפים (1000) 300 (1700)

 

**כאשר יש הפרש בין היתרת פתיחה ליתרת סגירה בכרטיס העודפים והוא לא תואם את רווח השנה הנתון, ניתן להסיק שזה דיבידנד שלא נרשם לנו בנתונים הנוספים.

 

השקעה על בסיס שיטת השווי ההוגן:

חברה א׳ השקיעה 10% בחברה ב׳ ביום 01/03/07. סכום ההשקעה 1,000 ש״ח ומייצג 10% במניות. בתום השנה שווין של המניות בבורסה הינו 1,200 ש״ח. למרות הנאמר בשיעור הקודם וכדי לעשות את החיים קלים יותר (דברי רו״ח דניאלי), כל ההפרשים בגין השקעה בשיטת השווי ההוגן ייכנסו לתיאום לרווח.

 

השקעה על בסיס אקוויטי (שיטת השווי המאזני):

כאשר מדובר בהשקעה בשיטת השווי המאזני יש לפעול כלדקמן:

  1. הסכום ששולם בגין ההשקעה הינו פעילות השקעה בדו״ח תזרים.
  2. רווחי האקוויטי יירשמו בתיאום לרווח.
  3. הדיבידנד הינו החזר השקעה.

 

לדוגמה:

ביום 01/01/08 רכשה חברה א׳ 40% מחברה ב׳. סכום ששולם 50,000 ש״ח, שווי מאזני 100,000 ש״ח. הפרש מקורי מיוחס ליתרת מבנה בן 4 שנים. רווח השנה בחברה ב׳ הינו 20,000 ש״ח. דיבידנד שהוכרז ושולם ע״י חברה ב׳ הינו 10,000 ש״ח.

פרטים יתרת פתיחה תאום לרווח השקעה יתרת סגירה
השקעה בחברה ב׳ 0 5,500 50,000

(4,000)

51,500

 

 

שווי מאזני         100,000 ש״ח

חלקי בשווי 40%    40,000 ש״ח

הפרש מקורי        10,000 ש״ח

 

לחובת השקעה 50,000 ש״ח

    לזכות עו״ש בנק 50,000 ש״ח

 

רווח השנה        20,000 ש״ח

חלקי ברווחים        8,000 ש״ח

בניכוי הפרש מקורי    2,500 ש״ח

 

לחובת השקעה 5,500

    לזכות רווחי אקוויטי 5,500

 

 

דיבידנד ששולם        10,000 ש״ח

חלקי בדיבידנד        4,000 ש״ח

 

לחובת עו״ש בנק 4,000 ש״ח

    לזכות השקעה 4,000 ש״ח

 

מניות הטבה:

פרטים יתרת פתיחה מימון פעולות שלא במזומן יתרת סגירה
הון מניות (1,000) (100) (440) (1,540)
פרמייה על מניות (1,000) (20) 440 (580)

 

 

ביום 01/02/08 הונפקו 100 ש״ח ע.נ מניות בפרמייה של 20% במזומן.

ביום 01/07/08 הונפקו 40% מניות הטבה.

 

הנפקת מניות:

לחובת עו״ש בנק 120

    לזכות הון מניות 100

    לזכות פרמייה על מניות 20

 

חלוקת מניות הטבה (החלוקה נעשית ללא תמורה)

לחובת פרמייה 440

    לזכות הון מניות 440

 

נספחים:

בדו״ח תזרים עצמו ישנם שני נספחים:

נספח א׳ נקרא תיאום לרווח ונספח ב׳ נקרא פעולות שלא במזומן.

בעבר נספח א׳ הוצג מחוץ לדו״ח, החל מהשנה וכדי להקל על הקוראים נספח א׳ מוצג בתוך דו״ח תזרים.

נספח א׳ הינו למעשה טור התיאום לרווח הכולל את כל הנטרולים (לטוב ולרע) מרווח השנה. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת נראה כך בשנים קודמות:

רווח השנה                1,500

התאמות (תיאום לרווח) נספח א׳    (1,200)

תזרים מוזמנים מפעילות שוטפת    300

 

נספח א׳:

הוצאות פחת                400

לקוחות                    300

וכדומה

 

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת כיום:

רווח השנה                1,500

נטרול פחת השנה            300

נטרול לקוחות                (200)

וכדומה

 

נספח א׳ מתחלק לשני תתי נספחים:

תת נספח ראשון נקרא הכנסות והוצאות בדו״ח רוו״ה, תחתיו מופיעים:

הפרשי הצמדה בגין הלוואות

הוצאות פחת

רווח הון

 

 

תת נספח שני נקרא רכוש שוטף והתחייבויות שוטפות, תחתיו מופיעים:

שינוי בלקוחות

ספקים

זכאים

הוצאות מראש

מלאי

 

כיום, יש להציג את תתי הקבוצות בתזרים מזומנים עצמו. יש להקפיד על החלוקה לשתי הקבוצות.

**שי דניאלי אמר שלא יורידו על כך נקודות במבחן**

 

נספח ב׳ הינו נספח הנותן ביטוי מילולי לטור פעולות שלא במזומן, שכן טור זה לא נכנס לדו״ח התזרים והקורא יקבל את תמצית הפעולות הנ״ל באופן מילולי. למשל:

נספח ב׳:

בסוף השנה הוחלט לחלק מניות הטבה בסך של 300 ש״ח.

 

דוגמה נוספת לנספח ב׳:/

במהלך השנה נרכש כלי רכב בסך 1,000 ש״ח, מתוכו 300 ש״ח לא שולמו במזומן.

 

פיקדונות:

כל פיקדון שלא בבנקים, יש להגדיר אותו כפיקדון מעל ארבעה חודשים.

 

לצילום השיעור



× 2 = שש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים