שם הכותב: תאריך: 17 פברואר 2015

שיעור 13:

המשך- הוצאות סעיף 17

 

הוצאות טרום עסקיותבפסק דין נאות מרגלית מדובר בבי"ח פסיכיאטרי שלפני שפתח את שעריו ,שלח את רופאיו להשתלמויות מסוימות לפי דרישת משרד הבריאות. בימ"ש קבע כי מאחר והעסק טרם נפתח, הרי שההשתלמויות מהוות הוצאה טרום עסקית ולכן לא תותרנה בניכויי.

בפס"ד סידס נדונה סוגיה דומה רק שבמקרה זה העסק כבר היה פתוח והיה מוכן לייצר הכנסה אך לא ייצר הכנסה בשנה הראשונה ומנגד הוציא הוצאות. בימ"ש קבע כי מאחר ומנגנון לייצור הכנסה בעסק היה בשל ומוכן לקבלת לקוחות הרי שמדובר בהוצאה פירותית שכן עצם העובדה שלא הצליח לייצר הכנסות בשנה הראשונה אינו צריך לגרום לשלילת ההוצאה.    

הוצאות לא חוקיותבפסק דין בנק אוצר לאשראי, הבנק לא שמר על יחס רזרבה בין פיקדונות מלקוחות להלוואות שנתן ולכן נקנס ע"י בנק ישראל. למרות שהבנק טען כי הקנס ששילם הינו הוצאה בייצור הכנסה בימ"ש קבע שתשלום קנס נוצר מכיוון שהבנק עבר על החוק ולכן ההוצאה אינה מותרת בניכוי.

בפס"ד הידרולה נדונה סוגיה של תשלומי שוחד שנדרשו לחברה לצורך קבלת מכרזים בחו"ל. בימ"ש קבע שמדובר בתשלומים שאינם חוקיים והכרה בתשלומים מעין אלה הופכת את בימ"ש לשותף בהכשרת השרץ ובשל כך אינן מותרות בניכוי.

הפרשות- ככלל רק מי שמדווח על בסיס צבירה יכול להכיר בהפרשה. הפרשה הינה הוצאה שטרם שולמה והיא משקפת הוצאה שתוצא בעתיד. בחשבונאות מכירים בהפרשות

בהתקיים שני תנאים :

  • שניתן לכמת את ההוצאה
  • שיש אומדן סביר להוצאתה.

בפס"ד ארקיע, רשמה החברה הפרשה בספרים בגי תיקון ואחזקה של המטוסים מדובר בתיקונים תקופתיים שיש לבצע במטוסים בהתאם לשעות טיסה שהצטברו. את התיקונים ביצעו עובדי החברה. עלתה השאלה האם מותר לרשום את ההפרשה בספרים או שלדרוש אותה רק בשנת התשלום . בימ"ש קבע שיש לעמוד בשלושה מבחנים מצטברים על מנת שההפרשה תותר בניכויי:

  1. ניתן לכמת את העלות העתידית במונחים כספיים. החברה עמדה בזה שכן עלויות התיקונים היו ידועות על סמך ניסיון העבר.
  2. יש וודאות סבירה לתשלום ההתחייבות. ישנה וודאות שכן זוהי דרישה של משרד התחבורה.
  3. קיימת התחייבות לצד ג'-החברה טענה שהיא מחויבת למשרד התחבורה, אך בימ"ש קבע שההתחייבות צריכה להיות כלפי המתקן ולכן ההוצאה אינה מותרת בניכויי.

 

הוצאות התנדבותיות (וולונטריות)- הכוונה לתרומות. תרומות אינן מותרות בניכוי שכן אינן משמשות בייצור הכנסה (תרומות למוסדות ציבור עם אישור מס הכנסה מעניקות זיכוי ממס אך אינן מותרות בניכוי כהוצאה).

הוצאות פרסום- הכלל הוא כי פרסום שוטף בחיי העסק מותר בניכוי ואילו פרסום שתפקידו
לבנות מוניטין חדש הוא הוצאה הונית שלא מותרת בניכוי. בפסק דין יעקבי מדובר בחברה שמתמחה בייצור ושיווק מוצרי ניקיון. החברה פרסמה מוצר חדש בערוץ טלוויזיה. פקיד השומה טען שההוצאה אינה מותרת שכן מדובר במוצר חדש והפרסום הטלוויזיוני מעניק
יתרון על פני מספר שנים . בימ"ש קבע שההוצאה לא נועדה ליצור מוניטין חדש או עסק
חדש אלא עוד מוצר ממאות מוצרים הקיימים בעסק. בנוסף , האפקט של פרסום בטלוויזיה
הינו לתקופה קצרה ואינו יוצר יתרון מתמיד ולכן התיר את ההוצאה.

 

הוצאות כרוכות (אינצידנטליות) מדובר בהוצאות שאינן קשורות בקשר ישיר לייצור ההכנסה בעסק , אך עדיין מתהוות בחיי העסק כמו שריפה, אדם שהחליק ונפצע בעסק ותבע פיצויים וכו'.

  • גניבה בעסקפס"ד פינסקר 42 . מדובר בתושב חוץ שהיה בעלים של בניין בתל- אביב שהושכר.תושב החוץ העסיק מנהל בישראל שיטפל בחתימת חוזים גביית כספים וכו'. המנהל מע וגנב כספים. האם אובדן הכסף מהווה הוצאה שמותרת בניכויי? בימ"ש קבע כי יש להבחין בין עובד זוטר שאז הכניבה היא חלק מסיכויי העסק לבין עובד בכיר שנבחר ע"י הבעלים שצריך היה לבחור אותו בקפידה שכן מהווי זרוע ארוכה שלו. לפיכך מכיוון שמדובר בעובד בכיר לא הותרה ההוצאה.
  • הוצאות פיצויים –פס"ד בן שחר זרעים . מדובר במחסן זרעים שנשרף יום אחד. השריפה גרמה גם נזקים לשכנים שתבעו םיצויים. האם תשלום הפיצויים מותר בניכויי לעסק שמשלם אותם? בימ"ש קבע כי השריפה היא חלק מסיכויי העסק(מלאי זרעים). כמו כן קבע בימ"ש את המבחן " הטפל הולך אחרי העיקר" מאחר ומדובר בסיכון הככוך בהחזקת מלאי זרעים שהוא פירותי אז הפיצויי שמשולם בזין הנזק פירותי אף הוא ולכן ההוצאה הותרה בניכויי.

הוצאות מימון- מדובר בהוצמאות ריבית והפרשי הצמדה שעזק נדרש לשאת בהן על מנת לממן את פעילותו. גם כאן הכלל אם ההוצאה מייצרת הכנסה היא תותר בניכויי ואם מטרתה לרכוש נכס הון והנכס אינו מניב הכנסה אזי ההוצאה לא תותר בניכויי ותהוון לעלות הנכס. אם ההוצאה נרכשה לרכישת נכס שמניב הכנסה אז היא תותר בניכויי. פס"ד טמבור– חברת טמבור רכשה מלאי באשראי ספקים כאשר חלקו נמכר בשנה מסויימת וחלקו בשנה העוקבת. מס הכנסה ביקש שלא להתיק את הוצאות המימון בשל המלאי שלא נמכר. בימ"ש קבע כי המלאי הוא חלק מהפעילות השוטפת של העסק וגם אם לא נמכר באותה שנה יש להתיק את מלוא הוצאות המימון ברכישתו.

הוצאות בגין אי תחרות- פס"ד מעוף חיפה-מדובר במנהל חברה שמכר את מניותיו והתחייב שלא לעסוק בתקופה של שנתיים בכל עסק של שיווק עופות באיזור חיפה. תמורת ההתחייבות שילמה החברה סכום כסף אותו דרשה בניכויי. מס הכנסה טען ליתרון מתמיד ולכן החשיבה כהונית. בימ"ש ניתח את ההתחייבות וקבע שמכיוון שההתחייבות היא לשנתיים בלבד( תקופה קצרה) ולאזור חיפה בלבד( מבלה גיאוגרפית מצומצמת) אזי מדובר בשמירה על הקיים ולא ביתרון מתמיד ולכן ההוצאה מותרת בניכוי.

לסיכום ככל שמדובר בתקופה קצרה ומגבלות מצומצמות כל ניתן לקבוע שמדובר בהוצאה שוטפת.

הוצאות משפטיות- פס"ד מיכל מילר. מדובר בנישום עו"ד ששילם הוצאות משפטיות בגין עבירות פליליות שביצע . הוא טען שהוציא את ההוצאות על מנת לשמור על הקיים ועל שמו הטוב. בימ"ש קבע שמדובר בהוצאה מעורבת שמרביתה נועד לשמור על חירותו וחלקה האחר נועד לשמור על העיסוק כעו"ד. כאשר מדובר בעבירות בעלות יסוד נפשי העולה על רשלנות, מבחן השמירה על הקיים אינו יכול לעמוד. מטרה זו הופכת למשנית לעומת מטרת ההגנה על חירות הנישום, ולכן אין להתיק את ההוצאה.



4 + = שש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים