שם הכותב: תאריך: 21 ינואר 2015

שיעור 13

 

סיום יחסי העבודה- חוק פיצויי פיטורים– המשך משבוע שעבר:

 

מגבלות על הזכות לפטר עובדים:

 

  1. מכוח חוק- אישה בהריון לדוגמה, עובד שעושה מילואים וכן 60 יום לאחר חזרתו מהמילואים, עובד שחבר בוועד עובדים.
  2. מכוח הפסיקה-

א.      אסור לפטר עובד מבלי שניתן לעובד שימוע, כאשר השימוע חייב להיות אמיתי, כלומר לתת לעובד להיערך לשימוע ולדעת עליו מראש.

ב.      פיטורים צריכים להיות בתום לב, כלומר שבאמת תהייה סיבה אמיתית לפיטורים- לדוגמה שהעובד לא עושה את העבודה כמו שצריך, גונב וכד'. אין להכניס שיקולים זרים.

  1. מכוח הסכם-

למשל אם נחתם חוזה עבודה בין עובד למעביד לשנה, אזי לא ניתן לפטר את העובד לפני תום השנה. כמו כן לא ניתן לפטר עובדים שעובדים מכוח הסכם קיבוצי, כלומר יש לפעול עפ"י ההסכם, לדוגמה פיטורים רק באישור הוועד.

בפיטורים שמנוגדים לחוק ולפסיקה ניתן לקבל פיצויים שהם מעבר לפיצויי פיטורים. מדובר בפיצויים שיכולים להגיע עד 12 חודשי עבודה וכן במקרים חריגים 24 ימי עבודה.

השאלה הנשאלת האם ניתן לבצע אכיפה לפיטורים?

במקומות עבודה גדולים וציבוריים, וכאשר הפיטורים הם לא חוקיים, ניתן לבצע אכיפה. מדובר על ארגונים עם אוריינטציה ציבורית ובלבד שהפיטורים נעשו שלא כחוק באופן חריג.

כלומר סעד האכיפה מתקבל במקרים חריגים.

חוק הודעה מוקדמת

יש חוק הודעה מוקדמת שמחייב אותם כאשר אנו מפטרים מישהו או כאשר אנו מתפטרים בעצמנו, לתת לצד השני הודעה מוקדמת. החוק קובע שאם עבדנו שנה, יש לתת התראה של לפחות חודש וכד'…

בהודעה המוקדמת אנו ממשיכים להגיע לעבודה ומרוויחים כסף. יש אפשרות למעסיק להגיד לעובד לא להגיע לעבודה, אך הוא חייב לשלם כסף על הימים הללו של ההודעה המוקדמת. כמו כן, אם אנו מתפטרים ולא רוצים להגיע לעבודה, אז המעביד יכול לקזז את הימים שבהם לא הגענו לעבודה מהמשכורת.

נוסף לכך, המעביד לא יכול להוציא לחופשה על חשבון ההודעה המוקדמת של הפיטורים. כלומר, החופשה לא יכולה להתאחד עם ימי ההודעה המוקדמת והוא חייב לשלם גם על הימי חופש וגם על ימי העבודה המוקדמת.

בניגוד לכך, אם אדם רוצה להתפטר- ניתן לנצל ימי חופש על חשבון ימי העבודה המוקדמת, כלומר אם מדובר בבחירה של העובד. התנאי לכך היא שלפחות 14 ימים ראשונים יהיו הודעה מוקדמת ורק לאחר מכן ינוצלו ימי החופשה.

ס' 10-לפעמים לא חייבים לתת הודעה מוקדמת- לדוגמה אם עובד גנב\נהג באלימות, אזי בנסיבות כאלה לא צריך לתת הודעה מוקדמת.

 

 

 

פיצויי פיטורים

מטרת החוק היא לאפשר למי שפוטר לקבל קצת כסף עד שהוא מוצא עבודה חדשה, מדובר בתקופת מעבר על מנת לאפשר לעובד תנאי מחייה. פיצויי פיטורים ניתנים ל"עובדים", ולכן חשוב לבחון מיהו עובד ומי לא עובד.

נוסף לכך, חריג: יש פרילנסרים שאינם נקראים עובדים, אך חוק פיצויי הפיטורים גם יחול עליהם אם התלות של הפרנסה שלו היא במקום עבודה אחד שממנו הוא פוטר.

תנאי זכאות לפיצויי פיטורים:

  1. קיום יחסי עובד – מעביד (חריג- פרילנסר שעיקר פרנסתו במקום העבודה)
  2. עבודה במשך שנה אחת לפחות, או שתי עונות בשתי שנים רצופות בעובד עונתי)
  3. רציפות בעבודהס' 2 מונה מצבים שלא קוטעים רציפות כמו שביתות, חופשות, מילואים, ימי חג, מחלה, תאונה וכד'.
  4. 4.      עבודה אצל מעביד אחד \ במקום עבודה אחד- לדוגמה החלפה של מעבידים.
  5. 5.      פיטורים- כלומר העובד פוטר באופן רשמי-שימוע, מכתב פיטורים וכד'.

ס' 3- פיטורין סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה יראו אותם כאילו העובד פוטר והוא זכאי לפיצויי פיטורים.

שיעור הפיצויים

ס' 12- עובד זכאי לפיצויי פיטורים עבור כל שנת עבודה שעבד – משכורת של חודש.

תקנות פיצויי פיטורים- נקבע חריגים איך מחשבים את פיצויי הפיטורים.

החריגים קובעים פיצויי פיטורים במקרה של עבודה חלקית, הפחתת שכר, שכר קבלני וכן שינוי בשכר האחרון (סעיפים 6-9).

תוספת לשכר-

הפסיקה קובעת שעל מנת שתוספת לא תיחשב כחלק מהשכר הכולל, אלא תוספת בלבד, התשלום עליה צריך להיות מותנה בתנאי\מצב, כך שאם לא מתקיים התנאי\מצב, אן אין תשלום. למשל אם אנו מקבלים תוספת "טלפון" ואין לעובד טלפון בכלל, הרי לא מדובר בתוספת אמיתית אלא פיקטיבית ולכן כשהוא יפוטר הוא יקבל פיצויי פיטורים גם בגין תוספת זו. לעומת זאת, אם יש תוספת רכב- אם לעובד יש רכב מדובר בתוספת אמיתית ועל כן הוא לא יקבל על כך פיצויים.

אם מדובר בתוספת פיקטיבית– היא תכנס לחישוב של המשכורת האחרונה

אם מדובר בתוספת אמיתית– היא לא תיכנס לחישוב של המשכורת האחרונה

פס"ד דורית פניגיל נ' טכנולוגיה מתקדמת בע"מ

 

המועד לתשלום פיצויי פיטורים- תוך 15 יום מיום הפיטורים.  אם הפיצויים לא משולמים אזי ניתן לקבל גם פיצויי הלנת שכר.

ס' 16 ו17 לחוק מדברים על מקרים בהם ניתן לא לתת פיצויי פיטורים (או להפחיתם). מדובר על מקרים קשים יותר בהם העובד גנב\התנהג בצורה אלימה וכד'.

פס"ד שגרירות ארה"ב נ' עיזבון מאיר מנשה עבד כ23 שנה בשגרירות כמנהל רכש. ב3 שנים האחרונות הוא התחיל לגנוב והשגרירות ביקשה לבטל את כל פיצויי הפיטורים- בית המשפט הפחית את הפיצויים.

ס' 14- מעסיק יכול להפריש על חשבון פיצויים מדי חודש לקרן פנסיה 8 ושליש אחוז מהמשכורת, אחרי 5 שנים בעצם מדובר במשכורת של 100%. יש יתרון גדול כי הכסף שייך לנו כאן רק אם הסעיף חל עלינו- כלומר גם אם לא פיטרו אותנו.

ס' 14 חל על עובדים תחת הסכם קיבוצי, או מקומות עבודה שקיבלו היתר משר הכלכלה\עבודה להחיל את ס' 14.

לעומת זאת יש חיסרון– אם יש עובדים שמתמידים לאורך שנים במקום עבודה, המשכורת עולה לאורך השנים. נניח עובד בשנה הראשונה מרוויח 5 ועבד שנתיים, וכן לאחר מכן עבד שלוש שנים במשכורת 7. אם לא חל עליו ס' 14 בעצם הוא היה מקבל לפי משכורת של 7, אך אם חל עליו ס' 14 הוא יקבל שנתיים עפ"י משכורת 5 ו3 שנים לפי משכורת 7.

בוררות

בוררות הינה הליך שיפוטי פרטי להכרעה בסכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. בוררות הינה דרך אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים מחוץ למערכת בתי המשפט.

בוררות היא דרך נוספת ליישב סכסוכים בנוסף לבית המשפט, דרך נוספת היא גישור.

ההבדל בין בוררות לגישור:

בבוררות במקום ללכת לשופט, הולכים לבורר שנבחר על ידי הצדדים בד"כ, כאשר הבורר מכריע בסכסוך מי צודק. בוררות לא שונה בהרבה מבית משפט, בעצם ההבדל היחיד הוא שיוצאים מבית משפט והולכים לבורר וכן ניתן לבחור את הבורר. מדובר בהליך שדומה מאד לבית משפט, עדויות ועדים ובסוף החלטה.

בגישור- המגשר לא מחליט עבורנו, אלא עוזר לצדדים להגיע יחד להסכמות. בעצם יש את היכולת להביא שני צדדים בעלי דעות מנוגדות להסכמות. בעצם לא כופים על הצדדים פתרון מסוים, אלא מביאים את הצדדים להסכים יחד על פתרון מסוים (מתאים לדיני משפחה, מקומות עבודה מסוימים וכד'). הגישור לא מתאים לכל אחד, יש צדדים שלא יצליחו להגיע להסכמה. כמו כן, בגישור הפתרונות הם הרבה מעבר לצודק\לא צודק, אלא פתרונות עמוקים יותר.

חוק הבוררות

בורר יכול להיות כל אדם, אין צורך בהכשרה\תעודה וכד'. בורר יכול להיות אדם חסר השכלה.

 

משמעות הפנייה לבוררות: בעצם הגבלה על זכות הצדדים המתקשרים בהסכם בוררות לפנות לערכאות משפטיות.

הבעייתיות הגדולה היא כאשר מסכימים ללכת לבוררות, בעצם יוצאים מבית המשפט. מדובר במנגנון חלופי לבית המשפט ולא ניתן לחזור לבית המשפט. על כן, חייבת להיות הסכמה של שני הצדדים להגיע לבוררות, לא ניתן להתחרט אח"כ לאחר ההחלטה. כאשר מחליטים ללכת לבוררות, בעצם אומרים כי אנו מסכימים לא ללכת לבית משפט.

יש להבחין בין קביעת מנגנון מוסכם לבין בוררות, מדובר בשני דברים שונים. מנגנון מוסכם זה בעצם ההחלטה האם הקיר עקום שנבנה לדוגמה, בוררות זהו סכסוך עמוק וגדול יותר.

פס"ד לוקי ביצוע פרויקטים

 

יתרונות הבוררות:

 

  1. 1.      יעילות וחיסכון בזמן
  2. 2.      גמישות בבחירת הבורר
  3. 3.      מקצועיות ומומחיות
  4. 4.      סודיות- לעומת בית משפט שפתוח לקהל הרחב
  5. 5.      נוחות- מתנהל איפה שרוצים
  6. 6.      פישוט סדרי הדין- לא כפופים לפרוצדורותשל בית משפט והדין
  7. 7.      אין בהכרח כפיפות לדין המהותי- לא כפופים למהות של הדין

חסרונות הבוררות:

 

  1. 1.      חסימת גישה לערכאות- עיכוב הליכים בבית משפט- ס' 5 לחוק הבוררות- אם אחד הצדדים פונה לבית משפט לאחר שהוסכם על בוררות, בית המשפט לא ידון במקרה. קיים תנאי לס' 5: הצד שמעוניין בבוררות חייב ליידע את בית המשפט שיש הסכם בוררות.

בית המשפט ידון במקרה רק במידה והוא חושב שהדיון יהיה יותר יעיל בבית המשפט, בד"כ כשיש ריבוי של צדדים לסכסוך.

  1. 2.      אין צירוף צדדי ג'
  2. 3.      עד לשנת 2008- אין ערעור על פסק בורר אלא רק אפשרות ביטול לפי ס' 24 לחוק הבוררות
  3. 4.      הליך יקר- הצדדים משלמים את שכר הבורר (בבית המשפט משולמת רק אגרה).

 

בית משפט- בחוק הבוררות כשמוזכר בית משפט הכוונה לבית המשפט המחוזי, למעט סעיפים 5,6- שמדובר בכל בית משפט.

ס' 1- הסכם בוררות- כל בוררות מתחילה בהסכם שחייב להיות בכתב. אין הסכם בע"פ לבוררות. הסכם בע"פ לא מחייב את הצדדים, חוק הבוררות חל רק על הסכמים שהם בכתב.

ס' 2-רואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה ככל שהן נוגעות לעניין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם, כלומר אם לא נכתבו בהסכם נתונים מסוימים יש את התוספת שרלוונטית לכל הסכמי הבוררות- כלומר אם יש חסר מסוים הולכים לפי התוספת.

ס' 3יש נושאים שלא ניתן לעשות לגביהם בוררות:

א.      עניינים פליליים

ב.      קביעת סטטוס בדיני משפחה\דיני עבודה- לדוגמה לא ניתן ללכת לבורר שיחליט אם אדם עובד או לא, נשוי\רווק וכד' (כן ניתן ללכת לבצע חלוקת רכוש לבורר).

ג.       עניינים הנוגעים לקטינים

ד.      ענייני מקרקעין- כאשר מדובר בסטטוס, לדוגמה למי שייך שטח מסוים.

ה.     עניינים המחייבים רישום

 

ס' 4-הצדדים בהסכם הבוררות הם מי שחתום על ההסכם, וכן מי שנכנס בנעליהם. נניח- בן במקום אבא וכד'.

שלבי הבוררות

  1. מינוי הבורר- ניתן למנות את הבורר על ידי הסכמת הצדדים או על ידי מנגנון מסוים שבעזרתו ימונה בורר. כמו כן, ניתן לא לקבוע מראש מיהו הבורר ואח"כ להגיע להסכמים. אפשרות נוספת היא שאם הצדדים לא קבעו מראש ואין מנגנון מוסכם, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בנדון מכוח ס' 8 לבית המשפט המחוזי יש את האפשרות לבחור לצדדים בורר. עפ"י ס' 10- גם כשבית משפט בוחר בורר- יש לו מעמד של בורר רגיל ולא של שופט.
  2. ישיבת קדם הבוררות
  3. הגשת כתבי טענות
  4. הליכים מקדמיים
  5. שלב ההוכחות
  6. סיכומים
  7. מתן פסק הבוררות

לגבי פסיקת הבורר, ניתן בהסכם לכתוב כי על הבורר לקבוע את החלטתנו בהתאם לחוק, אך אם לא נכתב כך בהסכם הבורר לא חייב ללכת עפ"י דין. כמו כן, אם לא נאמר אחרת הבורר חייב לנמק את פסק הדין שלו וכן הבורר יהיה מוגבל הזמן עפ"י הסכם או מכוח התוספת לחוק הבוררות (3 חודשים).

הבורר חייב לשמוע את הצדדים, יכול להזמין עדים וכו'. בסופו של דבר הבורר נותן "פסק בורר"-

ס' 20- פסק הבורר חייב להיות בכתב וכן חתום על ידי הבורר יחד עם תאריך. הס' אומר גם שאם היו מספר בוררים במקרה, מספיק שרוב הבוררים יחתמו על פסק הבורר.

ס' 21- פסק בורר הוא כמו פסק של בית משפט ומחייב את שני הצדדים

ס' 22- איך מתקנים פסק בורר (טעות דפוס לדוגמה)

ס' 11- העברת בורר מתפקידו- כאשר ממנים בורר, ואח"כ נתגלה שמתקיים משוא פנים (קרבה לצד השני), או שהבורר אינו דן בבוררות עפ"י רצון הצדדים, בורר חולה\נפטר וכד'. ס' 11 מאפשר להחליף בורר, במקרים הללו פונים לבית המשפט המחוזי ומבקשים להעביר את הבורר מתפקידו. בית המשפט ימנה במקום הבורר הנוכחי בורר אחר מכוח ס' 12.

ס' 30-בורר שלוקח על עצמו לדון בעניין מסוים, חייב לדון בעניין בצורה אובייקטיבית. אם נתגלה כי הבורר לא דן באופן אובייקטיבי ניתן לתבוע פיצויים ממנו מכוח ס' 30. אך אם מוצאים כי לבורר משוא פנים לפני שניתנה הפסיקה ניתן לתבוע החלפת בורר עפ"י ס' 11.

מתי נניח שיש קשה בין הבורר לצד מסוים:

יכול להיות קשר משפחתי, קשר של עבודה זה עם זה. מדובר על קשת רחבה של מקרים שיש לבחון כל מקרה לגופו.

פס"ד ארט-בי- כתוב בפס"ד מה בורר צריך לגלות לצדדים לפני שהוא לוקח על עצמו את תפקיד הבורר. עליו לגלות את קשריו של שלו ושל שותפיו לצדדים, קשר קודם עם אחד הצדדים, קשר משפחתי\קרבה ממשית אחרת\קשר עסקי. נוסף לכך יש לתת גילוי לניגוד עניינים.

המבחן למשוא פנים וניגוד עניינים הוא חשש סביר. לדוגמה אם מדובר במשרד עו"ד שמעסיק 300 עובדים ויש סטאז'ר זוטר שקשור לנושא הבוררות מדובר בחשש קל שלא צריך לפגוע בבחירת הבורר לדוגמה של השותף של החברה.

אישור פסק בורר

במקרה שאחד הצדדים לא מיישם את החלטת הבורר- עפ"י ס' 23- בית המשפט המחוזי יכול לאשר את פסק הבורר. מדובר בהליך פורמלי, בית המשפט לא דן בנושא וכד', לאחר האישור של בית המשפט הצדדים רשאים לפנות להוצאה לפועל על מנת ליישם את החלטת הבורר. כמו כן ניתן להתנגד לאישור פסק בורר.

ביטול פסק בורר

אחד הצדדים יכול להתנגד לאישור פסק הבורר, או לחילופין ולפנות לבית משפט מחוזי ולבקש לבטל פסק בורר מכוח ס' 24. קיימות 10 עילות לביטול פסק בורר. לבית המשפט יש שיקול דעת על ביטול הפסק בורר, וכן בית משפט רשאי לתקן את הפסק או להחזיר את הפסק לבורר על מנת שיתקן אותו. הסיכוי לבטל את פסק הבורר הוא לא גבוה.

עילות לביטול פסק בורר:

  1. לא היה הסכם בוררות בר תוקף
  2. הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין
  3. הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות
  4. לא ניתנה זכות שימוע לאחד הצדדים
  5. הבורר שכח להכריע באחד העניינים
  6. הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן
  7. הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן- רק במידה והוחלט בהסכם שעליו לפסוק בהתאם לדין.
  8. הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו- בית המשפט יבקש מהבורר לזרז את ההליכים
  9. תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור-  דברים שהם לא חוקיים ולא נהוגים עפ"י מוסר.

10. קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דיו סופי שאין עליו ערעור עוד- כאשר התגלו ראיות חדשות שלא היו קיימות בעת הבוררות, מדובר בראיות דרמטיות ומהותיות.

  • טעות ביישום החוק היא לא עילה לביטול לפי ס' 24- כלומר הבורר הזכיר את החוק אך לא יישם אותו כראוי. לא ניתן לבטל את פסק הבורר.
  • כאשר נדרש ממנו לפעול על פי החוק והבורר התעלם מהחוק לחלוטין- ניתן לבקש ביטול.

ערעור- תיקון מ2008

עד שנת 2008 הדרך היחידה לצאת מפסק בורר היה לבטל אותו מכוח ס' 24. מ2008 ניתן מראש, לפני הבוררות, להסכים על כך שניתן לערער על פסק הבורר. ישנם 2 מסלולים של ערעור שניתן להסכים עליהם מראש כאשר הם חלופיים (לא ניתן גם וגם), היכולת לערער חייבת להיות בהסכם הבוררות בכתב:

  1. ערעור פרטי בפני בורר ס' 21א- האפשרות לערער בפני בורר אחר.

–          יש לקבוע את היכולת לערער בפני בורר אחר בהסכם הבוררות הראשוני

–          חייבת להיות הנמקה של פסק הברור הראשוני

–          חייב להיות תיעוד של הליך הבוררות הראשוני

–          אם בחרנו במסלול הנ"ל מראש אז עפ"י ס' 21א(ג)(1)- לא ניתן להגיש בקשה לבית משפט לביטול פסק הבוררות אלא רק בעילות המוזכרות בס' 24(9) ו24(10), כלומר תקנת הציבור וראיות חדשות. שאר העילות חסומות בפני הצדדים.

  1. ערעור משפטי ס' 29ב- מראש צדדים יכולים להסכים שבמקרה הצורך הם יעשו ערעור בפני בית משפט מחוזי כאשר התנאים הם:

–          יש לקבל את הרשות של בית המשפט כאשר רוצים לערער על פסק הבורר

–          יש להוכיח שנפלה טעות יסודית ביישום הדין\התעלמות מהדין (אם מחליטים על המסלול הנ"ל חייבים לכפות על הבורר לדון עפ"י הדין)

–          פסק הבורר גרם לעיוות דין

–          אם התנאים מתקבלים שופט אחד ידון בערעור.

–          פסק הבורר חייב להיות מנומק, מתועד בפרוטוקולים.

–          עפ"י ס' 29ב(ג)- בית המשפט יכול לדון בכל העילות של ביטול פסק בורר ולא צריך להגיש בקשה נפרדת לעניין זה.

  • אם לא רשום בהסכם מראש שניתן לערער עליו- לא יהיה ניתן לערער עליו אלא לבקש לבטלו רק עפ"י 24.


+ 1 = שלוש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים