שם הכותב: תאריך: 12 ינואר 2014

תכלית החברה העסקית

  • מהי ההחלטה הראויה ביותר? – עבור בעלי המניות – עבור עובדי החברה – עבור החברה
  • תאגיד הוא אישיות משפטית מלאכותית.

    אישיות משפטית – ישות אשר החוק העניק לה כשרות לשאת בחובות ובזכויות.

  • התיאוריה החוזית – התאגיד הוא פקעת של חוזים: חוזים לגיוס הון (מניות), חוזים עם לקוחות, חוזים לגיוס אשראי (אגרות חוב), חוזים לגיוס הון אנושי (חוזי עבודה), חוזים עם ספקים…
  • הגישה הקלאסית – תכלית העל של החברה היא לפעול לטובת בעלי המניות.
  • הגישה המודרנית – תכלית העל של החברה היא לפעול לטובת החברה, ע"פ שיקולים עסקיים להשאת רווחיה. או ע"פ מבחן הרווח לכלל בעלי המניות, תביעה שיורית – לאחר שכל בעלי הזכויות כלפי החב', גבו את חובם, רשאים בעלי המניות לגבות את חובם, שזה דיבידנד הפירוק.
    בנוסף, הגישה המודרנית מדברת גם על מבחן הרווח לבעלי המניות תוך התחשבות באינטרסים של קהלים אחרים.

    ע"פ סעיף 11(א) לחוק החברות, תכלית החברה היא לפעול ע"פ שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור. – הדילמה שעולה מכאן: האם זו חובה או רשות?

    לסיכום,

    תכלית החברה היא לפעול לטובת החברה – על פי מבחן הרווח לכלל בעלי המניות.

    נושאי המשרה (מנכ"ל, דירקטורים) רשאים להביא במניין השיקולים גם את ענייניהם של העובדים.

    הבעיה שזה בגדר רשות ולא חובה, וממילא העובדים אינם יכולים לתבוע את חברה על כך שלא הביאה בחשבון את ענייניהם.

  • דיני עבודה

    חוק פיצויי פיטורים – עובד שפוטר מעבודתו זכאי לפיצויי פיטורים ממעבידו עבור כל תקופת עבודתו (משכורת אחת על כל שנת עבודה).



9 − = חמש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים