שם הכותב: תאריך: 09 פברואר 2015

המודל התיאורטי של שוק המט״ח

שוק המט״ח בישראל הוא פעיל ודינמי עם נפח מסחר גדול יחסית ובשנת 2014 הגיע ל6.4 מיליארד ש״ח. הפעילויות בשוק המט״ח באות לידי ביטוי בדו״ח מאזן התשלומים, שבנוי בצורה הבאה:

  • ייבוא וייצוא של סחורות ושירותים.
  • חשבון ההון.

תנועות ההון מושפעות מהמצב הביטחוני, הכלכלי, יציבות פוליטית ועוד, אך במודל שלנו נתייחס רק להפרשי הריבית של תנועות ההון, שכן הוא משפיע על שער החליפין. מדיניות הבנק לא משפיעה על שוק הכסף ישירות אלא דרך שוק המט״ח.

על הפרשי הריבית בארץ שולט הבנק המרכזי, והוא יכול לגרום לייסוף או פיחות. לדוגמה, בין השנים 2008 ל2010 בנק ישראל בחר להעלות את הריבית לעומת הריבית בעולם, כך שהשקל יתחזק מול הדולר לאחר המשבר הכלכלי בארה״ב. מהלך זה השפיע על תנועות ההון ועל ירידה בשער החליפין. יחד עם זאת, הייסוף פגע בייצוא ותרם לייבוא, היות והיה משתלם יותר לייבא סחורות (שכעת היו זולות יותר יחסית) ומדינות אחרות לא ראו במוצרים לייצוא אטרקטיביים מכיוון שהיו יקרים יותר.

 

ריבית בנק ישראל עומדת היום על 0.025%, הריבית הנמוכה ביותר שהייתה מאז קום המדינה. עובדה זו הביאה למצב שהפרשי הריבית כמעט ואינם קיימים ומעבר לתגובה של שוק המט״ח להורדת הריבית, אין השפעה של הריבית על שוק המט״ח. כלומר, כיום שוק המט״ח בעיקר מושפע מתהליכים כלכליים עולמיים ולבנק המרכזי כמעט ואין שליטה על שוק המט״ח בהיבטי החוזק של שקלדולר.

יחד עם זאת, הבנק המרכזי יכול ליצור הרחבה מוניטרית דרך הקלה כמותית:

הבנק המרכזי קונה אג״ח ממשלתי ובכך מזרים כסף למשק, אך יש לקחת בחשבון שפעולה זו מחלישה את המטבע המקומי.

 

רזרבות מט״ח

כיום יתרות המט״ח עומדות על 86.1 מיליארד דולר, בעוד שבעבר זה נע בין 60 ל90 מיליארד דולר.

חשיבות הרזרבות מתבטאת הן בהיבט בטחון כלכלי במקרים קיצוניים, לדוגמה חרם כלכלי או מלחמה, מצבים בהם חייבים מט״ח זמין. בנוסף זה משמש כלי לבנק המרכזי למנוע תנודות חריפות בין שערי השקל והדולר, דרך מכירה או קניית מט״ח במשברים.כשבנק ישראל קונה מט״ח הוא מזרים את המטבע המקומי לשוק כך שכמות הכסף גדלה.

למשל, בשנת 2008-2010, לאחר המשבר הכלכלי בארה״ב, נגיד הבנק סטנלי פישר קנה 25 מיליון דולר כדי להעלות את שער הדולר (שהיה בתחתית), אך מטרה זו לא הושגה באמצעות מהלך זה.

כלכלנים טוענים שכיום יש לשאוף ששער הדולר יעמוד על 4.1 ש״ח.

 

המחלה ההולנדית

בשנת 1959 גילתה הולנד שדות גז נרחבים במדינה. ההכנסות מגז טבעי שהחלו לזרום לקופת המדינה בשנות השישים של המאה העשרים הביאו תוך שנים ספורות להתחזקות הגילדן ההולנדי, לירידה בכושר התחרות של התעשייה המקומית, לירידה ביצוא ולגידול באבטלה.

כלומר, יש קשר לכאורה בין גילוי וניצול של אוצרות טבע במדינה מסוימת בהיקף משמעותי לכלכלתה, לבין ירידה בייצור וביצוא של ענפי תעשייה מסוימים על רקע הגידול החד בהכנסות ממטבע חוץ והתחזקות המטבע המקומי, המביאים לירידה בכושר התחרות של אותם ענפים.

למרות שהמונח כפשוטו מתייחס לגילוי משאבי טבע, הרי שתופעות דומות של ייסוף המטבע המקומי ופגיעה בענפי תעשייה עשויות להתרחש גם על רקע שונה, למשל על רקע זרימת הון משמעותית למדינה מסוימת, ללא קשר לגילוי משאבי טבע, או במקרים בהם מחירו של משאב טבע דומיננטי בכלכלת אותה מדינה מתייקר מאוד (לדוגמה, המשבר האחרון ברוסיה). זרימת הון משמעותית הנגרמת עקב שיפור בייצוא מוצרים מתוחכמים איננה חלק מהתופעה.

 

המודל התאורטי של שוק המט״ח מורכב משלושה שלבים:

  1. הביקוש למט״ח – IM=f( e, p*,p ,Y)
    מושפע מארבעת המשתנים הבאים: שער חליפין (משתנה אנדוגני), רמת מחירים בארץ, רמת מחירים בעולם ותוצר במשק. הביקוש למט״ח מתייחס רק לייבוא ולייצוא, מתעלם מתנועות ההון. אם התוצר יעלה, הביקוש למט״ח יעלה; אם המחיר העולמי עולה, הביקוש למט״ח יירד.
    אם בנק ישראל יקנה מט״ח, עקומת הביקוש למט״ח תעלה, הרזרבות יגדלו ושער החליפין יעלה.
  2. היצע המט״ח – X=f( e, p* ,p ,Y*)
    מושפע מהיצוא. הגורמים המשפיעים על תנועות ההון נטו הם פערי הריביות )ההפרש בין הריבית המקומית
    לריבית העולמית(מצב ביטחוני,יציבות כלכלית,שיעור האינפלציה במשק וסוג המוצרים בהם
    מתמחה המשק. אם רמת המחירים עולה, היצע המט״ח יעלה; אם התוצר בעולם עולה ההיצע יגדל.
    הבעיות בייצוא מישראל נובעות מכמה סיבות: אנחנו תלויים בסחר העולמי ובשער השקלדולר וכמו כן שוק הייצוא הוא ריכוזי ורק כעשר חברות מרכזיות מייצאות לחו״ל.
  3. שיווי משקל נקודת שיווי המשקל מבטאת את הנקודה בה ייצוא שווה לייבוא. שיווי המשקל הוא נייד ותלוי בייצואנים והייבואנים, רק הם קובעים את רמת שער החליפין.

 

שער חליפין ניידשער חליפין שנקבע ע"י כוחות השוק ללא התערבות הבנק המרכזי. בישראל שער החליפין הוא נייד ומדי פעם בנק ישראל מתערב לטווח הקצר, מכיוון שבנק ישראל לא יכול להתערב לטווח הארוך.

שער חליפין קבוע – במשטר של שער חליפין קבוע קיימת התערבות רשמית של הבנק המרכזי. הבנק המרכזי מתחייב מראש לספק עודפי ביקוש או לקלוט עודפי היצע על מנת להבטיח לבנקים המסחריים את האפשרות למכור או לקנות מט"ח בשער החליפין הרשמי.

שייך לנושאים: כלכלת ישראל


9 + אחד =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים