שם הכותב: תאריך: 17 ינואר 2015

שיעור 12:

        סעיף 9(2)-פטור ממס לרשות מקומית קופת גמל ומוסד ציבורי

סעיף זה מעניק פטור לגופים הבאים:

  • רשויות מקומיות
  • קופות גמל
  • מוסדות ציבור

הפטור לא יחול ב 2 סוגי הכנסות:

  1. הכנסה מעסק-כיוון שכל הכנסה שעולה לכדי עסק המחוקק לא רוצה לתת לזה עדיפות או פטור ממס כי הוא רוצה להשוות בין כל סוגי העסקים.
  2. מניעה של תכנון מס-אותו גוף ציבורי יכול להקים חברת בת ולה תהיה הכנסה עסקית (במקומו) והוא יעביר את רווחי החברה אליו בצורה של חלוקת דיבידנד ולכאורה הדיבידנד פטור. אם מקור הדיבידנד הוא הכנסה מעסק בחברת הבת לא יחול הפטור ממס.

     

מוסד ציבורי

גוף מאוגד של שבעה אנשים לפחות שאינם קרובים זה לזה אשר הוקם למטרה ציבורית ובנוסף הוא חייב לשלוח דוחות למס הכנסה בהתאם לתקנות. ושהוא פועל למטרה ציבורית.

מטרה ציבורית: מטרה שעניינה בעיקר דת, תרבות וחינוך,סעד, עידוד ההתיישבות, מדע, בריאות ספורט או מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר.

פס"ד בית הכנסת הגדול -נלמד בהקשר של סעיף 2(1)

הכנסה מעורבת

כיצד ימוסו הכנסות מוסד שיש לו הכנסה מעורבת? במידה ומרבית הכנסותיו של המוסד

פטורות ממס וקיימת הכנסה מסוימת שעולה לכדי עסק שאינה זכאית לפטור ממס, קיימת גישה

לשלול למוסד את הפטור ממס אלא למסות רק את ההכנסה מעסק)תלוי בשיקול הדעת של מס הכנסה(

 

פס"ד עמותת בשעריך- מדובר בעמותה בירושלים שהקימה צרכניות(מכולות) ואת כל הכסף שהרוויחה היא ייעדה לנזקקים. בה מע"מ(בדומה למ"ה) וטען שההכנסה שלה עולה לכדי עסק. הם טענו שזה לא נכון כי הם משיגים את המטרה הציבורית והכל עובר לסיוע לנזקקים בה בימ"ש בודק את אותם מבחנים של בית הכנסת הגדול: (מבחני עסק פס"ד מזרחי+ מבחני בית הכנסת הגדול)

  • כל אחד יכול להיכנס ולקנות ולא רק נזקקים הם פתוחים לציבור
  • בדקו את מחירי השוק וזה פחות או יותר כמו מחירי השוק של שאר הרשתות.

ולכן בימ"ש העליון קובע שלמרות המטרה הסופית היא לנזקקים הוא בודק גם את מטרת הביניים כלומר אתה כמו עסק רגיל ואתה מהווה גורם תחרותי בשוק ולכן כל המבחנים מתקיימים ומראים שיש לך הכנסות שעולות לכדי עסק.

 

 

סעיף 17-הוצאות

כללי- המס מוטל כידוע על הכנסתו החייבת של הנישום שהיא הכנסה לאחר ניכויים,קיזוזים, והפטורים שהותרו ממסה לפי כל דין.

ס' 30 : נותן למס הכנסה סמכות לשלול את ההוצאה בשל סבירותה. לא מספיק שמס הכנסה מתאם הוצאות רכב ואומר רק 45% מותר אלה יש לו גם סעיף שאומר לך שזה באמת הוצאה מוגזמת ואני מתיר לך רק חצי מזה נניח. (כלומר סבירות)

ס' 31: סעיף שמגביל הוצאות מסוימות באמצעות תקנות שחוקקו מכוחו. לדוגמה הוצאות כיבודים הוגסלו לסך של 80% ,הוצאות רכב 45% וכו'.

 

ס' 17- "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31 יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד"

 

הוצאות שייצאו– הכוונה מאפשר לאלה שמדווחים על בסיס צבירה לדרוש את ההוצאה גם אם היא לא שולמה באותה שנת מס.

כלל הברזל-הוצאה שכדי שהיא תותר צריכה לשמש בייצור הכנסה: כלומר: אם נניח יש לי מבנה שאני משכיר אותו ואני מחזיק בשומר למטה- הוצאות משכורת של השומר הם חלק מייצור ההכנסה שעוזר לי לייצר את ההכנסות מדמי שכירות.

בשנת המס- ההוצאה צריכה להתייחס לשנת המס בלבד. אין הקבלה בין הכנסות להוצאות לגבי הסעיף הזה אלה ההוצאה צריכה להיות מיוחסת לשנת המס בלבד. אם שולמו הוצאות שחלקן מראש רק חלק ההוצאה המשויך לשנת המס יותר בניכוי.

לשם כך בלבד– כלומר ההוצאה צריכה להיות רק בייצור הכנסה ולא הוצאה אחרת שיכולה להיות פרטית או הונית, הכוונה להוצאה מעורבת.

סוג ההוצאות:

  • הוצאה פירותית– היא הוצאה שמותרת בניכויי והיא מהווה שמירה על הקיים. פה נבחן אם זה הוצאות שוטפות שמתנהלות לחיי העסק ושומרות על הקיים ומתפעלות את העסק ולא יוצרות לי שום יתרון מתמיד(על פני תקופה ארוכה)
  • הוצאה הונית-אינה מותרת בניכויי-רכישה של נכסים(מוחשי ובלתי מוחשי) ואז צריך להבחין אם הוא מייצר הכנסה או לא(כמו הקרקע) לעומת משרד ומכונית-שיכולות לייצר הכנסה הולכים לפי פחת.כלומר נדרוש אותו לפי פחת.
  • הוצאה אסורה-אינה מותרת בניכויי-דברים פלילים כגון: שוחד, קנסות וכו'.
  • הוצאה פרטית– מחוץ למעגל העסקים-אינה מותרת בניכוי. כל מה שקשור לחיי הפרטיים.

דוגמא 1– אני רו"ח ויש לי משרד, אז כל ההוצאות קשורות לייצור ההכנסה שלי ולכן זה פירותי. אם אני עובד מהבית גם ויש לי 5 חדרים אז 20% הם גם פירותית-עסקיות. מה קורה לגבי ה 80% הנותרים של הארנונה שאני משלם? זה הוצאה פרטית היא לא קשורה לחיי העסק.

דוגמא 2- אני רו"ח והרווחתי כסף והציעו לי הצעה לקנות קרקע ב 130,000 ₪ כי עוד 10 שנים היא תהיה שווה מליון ₪ . ולכן הוצאה זו נחשבת הוצאה הונית- רכשתי רכוש קבוע ולא שייך לעסק.

דוגמא 3– אם אני קונה מכספי העסק נכס הון יש לי הוצאה הונית שהיא לא מותרת בניכויי. הקרקע יכולה לשמש לבניית בית פרטי, משרד לא משנה מה עדיין העסק רכש נכס הון ולכן זה יסווג נכס הון.

דוגמא 4- אותו עסק של אילן רו"ח קנה גם רכב ב 120000 בכסף של החברה והוא משמש לייצור הכנסה ולכן שקונים נכס הון אבל הקרקע היא דוממת ולא משמשת לעסק לעומת הרכב שכן משמש אותי ולכן זה נותן לך יתרון מתמיד שישמש אותך לכמה שנים ועל חלקו בצורה של פחת נכיר כהוצאה.

סוגי הוצאות ודוגמאות של מקרים בחיי עסק

הבחנה בין הוצאה פירותית להונית

פס"ד שתדלן: מדובר באדם ששכר קומה במבנה משרדים ופתח ביה"ס פרטי לבנות ואז באותו בניין הוא הבין שמישהו אחר רוצה לפתוח ביה"ס לבנים ובגלל כל עניין הדת הוא הבין שזה יכול לפגוע לו בפרנסה. ושכר עו"ד ואמר לו למנוע את הכניסה של בית הספר הבנים. ובנוסף תוציא לי רישיון לעסק. ואז העו"ד פעל וקיבל כסף ואז עלתה השאלה: האם הוצאות עו"ד מותרות בניכויי? מס הכנסה טען שהכל פה הוצאה הונית לא ניתן להכיר בכלום. וזה הפס"ד הראשון שבימ"ש דן האם מדובר בהוצאה מעורבת . בימ"ש בחן זאת ב 2 היבטים וטען כי:

  • להשיג יתרון לעסק זה יתרון מתמיד ולכן ההוצאה פה הונית
  • למנוע כניסה של בית ספר בנים למתחם – פה למעשה בעל העסק רוצה לשמור על הקיים ולכן מנע כניסת עסק שיכול להפריע לו ולכן מדובר בפירותי!!! (שמירה על הקיים=פירותי)

כלומר: כל עוד קיים מנגנון שניתן להפריד בין ההוצאות נפעל לפי אותו מנגנון.

הוצאות בגין השתלמויות ותארים אקדמאיים

פס"ד לילי וולף: היא הייתה רופאת שיניים ויצאה להשתלמויות בחו"ל ללמוד מס הכנסה טוען את רכשת טכניקות חדשות יצרת לעצמך סוג של יתרון מתמיד ולכן זו הוצאה הונית. מס הכנסה אומר טכניקות חדשות זה סוג של שמירה על הקיים- ולכן מדובר בהוצאה פירותית. כלומר הוצאה מוכרת.

פס"ד אמיר מאיר– למד תואר ראשון למשפטים והוא בדוחות ניכה את הוצאות הלימודים שלו לתואר. ומס הכנסה לא התיר בניכויי רו"ח טען אני לומד משפטים והרבה מכך עוזר לי בראיית חשבון וזה עוזר לי לתת שירות טוב יותר ללקוחות אני לא מתכוון לעשות בזה סטאג' ולקבל רישון לעו"ד אלה להשתמש בזה כפאן משלים לראיית חשבון. ואז בימ"ש קובע כמו בבנק יהב. שאתה לומד לתואר ראשון אומנם זה יעזור לך לצד המיסים אבל זה לימודים מסיבים לתואר אקדמי יתנו לך יתרון מתמיד ולכן זה הוצאה שלא מותרת בניכויי כלומר הוצאה הונית.

 


 



2 + = שבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים