שם הכותב: תאריך: 18 ינואר 2015

שיעור 12

שעבודים לפי פקודת החברות

פקדות החברות

כאן נדבר על שעבודים שיוצרת חברה.

השעבוד נותן לנושה הפעלת לחץ על החייב וכן, עדיפות במקרה של פירוק החברה (נושה מובטח)

כדי להיות נושה מובטח (שלא דרך הפקדה) ישנם הסדרי רישום:

סעיף 178 – הנושה צריך לדאוג לרשום את השעבוד ברשם החברות (לא ברשם המשכונות) אחרת לא יהיה לזה תוקף כלפי צדדים שלישיים. כל שעבוד צריך להירשם!

סעיף 179 מועד הרישום – יש לנושה 21 יום לרשום את השעבוד מרגע יצירתו (מרגע חתימת הסכם השיעבוד).

כשמדובר במקרקעין – רושמים קודם כל בטאבו ואז רושמים גם ברשם החברות. (הרישום הינו עד 21 מיום הרישום בטאבו).

פס"ד ביאלוסטוצקי – נקבע שתוקף הרישום הוא רטרואקטיבי. לדוגמא: נוצר הסכם שעבוד ב1/1/2015 ורשמנו את השעבוד ב 22/1/2015. השעבוד תקף מה- 1/1/2015!

במיטלטלין – הסכם שעבוד נוצר ב1/1/15 – התוקף הוא מיום יצירת ההסכם (גם אם נרשם 21 יום אחרי)

במקרקעין – הסכם שעבוד נוצר ב1/1/15 – התוקף הוא מיום הרישום בטאבו גם אם נרשם ברשם החברות 21 יום אחרי.

מתעוררת בפסיקה זו בעיה כיוון שבטווח הזמן בין יצירת השיעבוד לרישום שלו בפועל, מי שיעיין במרשם לא יראה את השעבוד. לכן הרבה בנקים נותנים הלוואה בתנאי שלא היו שעבודים לפני כן.

הארכת מועדים

סעיף 191 – יש מקרים בהם הרשם יאשר להאריך את תקופת הרישום מעבר ל21 יום אך מתנה זאת בתנאים שיראה אותם צודקים ומועילים. למשל, אם בטווח הזמן שהשעבוד לא נרשם, נוצר שעבוד מנושה אחר, הרשם יאשר את האיחור ברישום אך התוקף לא יהיה רטרואקטיבי. כמו כן, השעבוד שנרשם ע"י נושה אחר בתקופת הזמן הזו יקבל קדימות על פנינו! (יקבל עדיפות למשל במקרה של פירוק החברה).

לדוגמא: נושה א' יכול לרשום שעבוד עד ה22/1. ב 15/1 נרשם שעבוד ע"י נושה ב'. אם נושה א' רוצה הארכה (לרשום לאחר ה-22/1) הוא יקבל הארכה אך לא תהיה לו עדיפות על פני נושה ב'!

פס"ד איסכור – עושה הבחנה בין נושה מובטח לנושה לא מובטח. נושה שאינו מובטח – לא צריך לעניין אותו מתי נרשם השעבוד ואם הייתה הארכה או לא.

פס"ד רגיס – נושה לא רשם את השעבוד בזמן (תוך 21 יום) והחברה נכנסה לפירוק. ברגע שהחברה נכנסה לפירוק הנושה ביקש לרשום את השעבוד (באיחור). האם ניתן לתת כאן הארכה לרישום? אם פירוק החברה היה קורה בטווח של ה- 21 יום (לפי סעיף 179) אז לא הייתה בעיה, והיה ניתן לרשום את השעבוד. אך אם השעבוד לא נרשם בזמן ולאחר ה-21 יום החברה נכנסה לפירוק, אין הארכת מועד רישום!

שיטות המרשם

 

רישום זכויות (חוק המקרקעין) 

רישום עסקאות (פקודת החברות/חוק המשכון) 

הרישום 

רישום של זכויות 

רישום של עסקאות 

סמכויות הרשם 

להימנע מרישום זכויות סותרות (הערת אזהרה) 

 

אינדקס 

חיפוש לפי נכס 

חיפוש לפי בני אדם/חברות

מידת הראיה על קיום הזכות 

ברור מי בעל הנכס 

הראיה היא לרישום העסקה בלבד 

 

ניכר כי יש שוני במהות בין רשם המקרקעין ובין רשם החברות. רישום זכויות במקרקעין מטרתו פומביות (שידעו מי בעל הנכס) ואילו מטרת רשם החברות פחות ברורה.

ישנם 2 גישות לרישום עסקאות:

  1. גישה מסורתית – מטרת הרישום היא תיעוד עסקאות
  1. גישה מתקדמת – מטרת הרישום היא פומביות בדומה לרשם המקרקעין.

סוגי שעבודים של חברות (3 סוגים):

סעיף 1 – מגדיר את סוגי השעבודים:

"שעבוד" – מדובר בשעבוד רגיל/קבוע/ספציפי. כמו משכנתא על קרקע שבבעלות החברה, או שעבוד על מכונה ספציפית שבבעלות החברה.

"שעבוד צף" – (נקרא גם שעבוד שוטף). כשחברה משעבדת שעבוד צף הוא חל למעשה על כל נכסיה הקיימים ואלו שיהיו לה כשהשעבוד יכנס לתוקף (יתממש).

דוגמא: קיים שעבוד צף, והנושה קובע שבהתקיים תנאי מסויים השעבוד ייכנס לתוקף (למשל, אם החברה בפירוק השעבוד ייכנס לתוקף) ואז השעבוד תקף על כל נכסי החברה שיש לה באותה העת (גם אם חלק מהנכסים לא היו קיימים בעת יצירת השעבוד).

מאפיינים של שעבוד צף:

  1. היקף הנכסים המשועבדים רחב יחסית
  2. לא ספציפי לנכס מסויים
  3. נותן לחברה יד חופשית לגביי הנכסים שלה כל עוד השעבוד לא התגבש (כלומר, החברה יכולה להמשיך כרגיל ולמכור את נכסיה מבלי לבקש רשות מהנושה או לשעבד את נכסיה בשעבוד קבוע)

תניות מגבילות לשעבוד צף:

ישנם שעבודים צפים עם תניות מגבילות. נניח בנק מלווה מיליון ש"ח לחברה כנגד שעבוד צף + תניה מגבילה. הבנק יכול שלא להרשות לחברה למכור את נכסיה שלא במהלך העסקים הרגיל שלה. או יכול לא להרשות לחברה לשעבד את נכסיה בשעבוד קבוע.

כשמוסיפים מגבלות השעבוד נעשה חזק יותר!

אם בנק הלווה כסף לחברה אל מול שעבוד צף + תניה מגבילה, הוא למעשה כובל את ידיה של החברה ואם החברה רוצה מימון נוסף היא צריכה לקבל רשות מהבנק!

לכן, פקודת החברות יצרה סוג שלישי של שעבוד:

"שסל"ן" – שעבוד ספציפי לרכישת נכס.

דוגמא: אם אני חברה ויש לי שעבוד צף +תניה מגבילה אני עדיין יכולה ללכת לבקש מימון מנושה אחר למטרה ספציפית. למשל, אני רוצה לקנות קרקע, אני יכולה לבקש מימון מנושה אחר כל עוד אני אשתמש במימון במטרה לרכוש את אותה הקרקע ולא למטרה אחרת ואז אוכל לשעבד את הקרקע אל מול אותו מימון.

כך חברה יכולה להמשיך לעסוק בעסקיה בלי להיות כבולה וזה מאפשר לחברה לקבל מימון אל מול שעבוד מבלי לפגוע בנושה בעל שעבוד צף + תניה מגבילה.

תחרות בין שעבוד צף+תניה מגבילה לבין שסל"ן:

נניח בנק א' נתן הלוואה של 200,000 ש"ח כנגד שעבוד צף עם תניה מגבילה. החברה לקחה מימון נוסף מבנק ב' לרכישת קרקע ורשמה שסל"ן – 50,000ש"ח. אם החברה נכנסת לפירוק ויש לה נכסים בשווי 400,000 ש"ח. קודם כל ייקח בנק ב' את ה- 50אלף, בנק א' יקקח את ה200אלף, והשאר יתחלק בין שאר הנושים. (שסל"ן מנצח!)

3 תנאים מצטברים כדי שסל"ן יתקיים:

  1. מטרה – כשמבקשים את הכסף צריך שתהיה מטרה לקנות נכס חדש ולא סתם לחלוקת דיבידנד או הוצאות שוטפות למשל.
  2. דרישת העקיבה – צריך באמת להשתמש בכסף הזה למטרה שלשמה הוא נלקח – מימון הנכס!
  3. רישום – גם שסל"ן, כמו כל שעבוד אחר, צריך שיהיה רשום!

דגש – נניח לקחתי הלוואה של 200 כדיי לקנות קרקע, אך בסוף הקרקע עלתה לי רק 150. השסלן יהיה רשום רק על 150! כלומר הבנק יהיה מובטח רק עד גובה עלות הקרקע. ולגבי ה-50 הנותרים – לבנק לא תהיה עדיפות עליהם.

דיני קדימות בין שעבודים

סעיף 169(ב) – שעבוד צף (בלי תניה מגבילה) יבוא תמיד אחרי שעבוד ספציפי, לא משנה מתי הוא נוצר! (דוגמא: נניח שעבוד צף נוצר ב1/1 והשעבוד הספציפי נוצר ב1/2, הספציפי מנצח), כלומר, שעבוד ספציפי מנצח שעבוד צף ללא תניה מגבילה. אך עם השעבוד הצף הינו עם תניה מגבילה הוא גובר על שעבוד ספיציפי (רגיל) שנרשם אחריו.

מועד קובע – כשמדובר בשעבוד צף עם תניה מגבילה, המועד הקובע הוא מועד הרישום ולא מועד יצירת השעבוד! (לא רטרואקטיבי). כשמדובר בשעבוד צץ (ללא תניה מגבילה) המועד הקובע הינו מועד יצירת הסכם השיעבוד (כן רטרואקטיבי).

תחרות בין שעבוד צף לבין שסל"ן

סעיף 169(ד) – שסל"ן מנצח שעבוד צף, גם אם מדובר בשעבוד צף עם תניה מגבילה!

תחרות בין 2 שעבודים ספציפיים – הראשון בזמן מנצח!

פגמים במרשם

פס"ד מיראז' – מיראז' היא חברת בנייה שקיבלה הלוואה מבנק עם שעבוד צף+ תניה מגבילה. הרישום הוגש לרשם החברות, אך רשם החברות בטעות רשם את השעבוד הצף ללא תניה מגבילה. החברה לקחה הלוואה מבנק אחר כנגד שעבוד ספציפי רגיל (הבנק ראה שיש על החברה רק שעבוד צף). מי מנצח? התברר שהשעבוד הספציפי למעשה עונה על הגדרת שסל"ן לכן לא נקבעה כאן הלכה לגבי טעות רישום ורק נקבע ששסל"ן מנצח שעבוד צף גם עם זה עם תניה מגבילה, לכן הטעות לא משנה!

פס"ד תשתיות ציוד ובינוי – חברת "מיטב השדה" קיבלה הלוואה מבנק הפועלים. הבנק רשם שעבוד צף + תניה מגבילה – אך שוב רשם החברות בטעות רשם שעבוד צף בלי תניה מגבילה. החברה קנתה משאית באשראי והספק רשם שעבוד ספציפי על המשאית לאחר שראה שיש על החברה שעבוד צף בלבד. החברה הגיעה לפירוק. מי ינצח? ביהמ"ש דן בסוגיית טעות הרישום והכריע שלשעבוד הצף אין תוקף כי נרשם ללא תניה מגבילה, לכן השעבוד הספציפי גובר. הסיבה לפסיקה היא – שעבוד צף עם תניה נכנס לתוקף רק לאחר שנרשם ע"י הרשם (במקרה הזה התניה לא נרשמה ע"י הרשם) וכן, בנהק יכל לבדוק שהרישום נעשה כמו שצריך!

*על פניו נראה כי השעבוד הספציפי עומד בתנאי שסל"ן, אך במקרה הספציפי הזה, ביקשה החברה באופן מיוחד שזה לא יהיה שסל"ן!

נובע מכך שכאשר מדובר בשעבוד צף עם תניה מגבילה, יש העדפה לגישה המתקדמת!

 

עיכבון

נניח לקחתי את האוטו למוסך ובסוף היום באתי לאסוף אותו והמוסך דורש את התשלום עבור הטיפול. אם אני אומרת למוסך שאשלם מחר את החשבון, למוסך יש זכות לעכב לי את האוטו. כלומר, לא לתת לי אותו עד שלא אשלם!

סעיף 11 לחוק המטלטלין – עיכבון היא זכות על פי דין לעכב מטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב. כדיי לעכב נכס, צריך שתהיה לכך זכות מכח דין. אך עכבון גם יכול להיווצר מכח הסכם.

סעיפי חוק שנותנים זכות לעכב:

סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות – מוסך יכול לעכב לי את האוטו (לצורך העניין – המוסך הוא הקבלן). או למשל, רו"ח יכול לעכב אצלו ספרים של חברה עד שהיא תשלם לו.

סעיף 12 לחוק השליחות – שליח זכאי לעכב נכסים של מבקש המשלוח שנמצאים בחזקתו עקב בקשתו של מבקש המשלוח.

סעיף 19 לחוק חוזים תרופות – למשל שכרתי ולא שילמתי, בעל הדירה פינה אותי אך נותרו בדירה חפצים שלי. בעל הדירה רשאי לעכב חפצים אלו עד שאשלם את חובי.

סעיף 31 לחוק המכר – נניח הזמנתי מקרר מחנות, עד שלא אשלם על המקרר, רשאי המוכר לעכב אותו.

סעיף 88 לחוק לשכת עו"ד – עו"ד שלא שולם לו דכ"ט או החזר הוצאות, רשאי לעכב את כספי הלקוח שהגיעו אליו בהסכמת הלקוח פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים. וכן רשאי עו"ד לעכב מסמכים ונכסים של אותו לקוח שהגיעו אליו עקב מתן השירות לאותו לקוח.

סעיף 9 לחוק השומרים – לשומר תהא זכות עכבון על הנכס כדי המגיע לו מבעל הנכס עקב השמירה.

*עכבון מנצח אפילו שעבוד ספציפי!

במבחן – כשיש שאלה על עיכבון קובעים אם זה מכח דין או מכח הסכם. אם זה מכח דין, יש לציין מכח איזה סעיף (מתוך הרשימה לעיל).



שבע + = 11

תואר ראשון
תואר שני
מרצים