שם הכותב: תאריך: 14 ינואר 2015

שיעור 12

 

חוק שעות עבודה ומנוחה- המשך…

 

ס' 30-
חריגים- על מי החוק אינו חל?

ישנה קבוצה של עובדים שעליהם חוק מנוחה ועבודה לא חל:

 

  1. שוטרים, עובדי שב"ס, עובדי מדינה בתפקידים מיוחדים, יורדי ים ודייגים, אנשי צוות אויר.

     

  2. עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים פיקוח על שעות עבודתם- לדוגמה צלמי עיתונות (אירועים שלא ידוע מתי יקרו ואין שעות קבועות).

 

בהקשר של פיקוח– גם אם אין פיקוח ישיר (לדוגמה על עוזרת בית), יש אפשרות כלשהי לפקח על העבודה של העובד. יש לבחון את משמעות הפיקוח על שעות העבודה- האם ניתן לבצע פיקוח? חל על תפקידים ספציפיים מאד.

 

  1. הם עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.

עובדי הנהלה זה בעצם מנהלים, שלא עובדים בשעות קבועות שיש ציפייה מהם לנאמנות יותר מעובד רגיל. מדובר בעובדים שהם עובדים בכירים ומלכתחילה השכר שלהם מאד גבוה.

 

הגדרת מנהל- המהות קובעת ולא שם התפקיד.

 

פס"ד מישל רבות- בפס"ד דובר על אדם שעבד במלון באילת כאשר התואר שלו היה "מנהל לוגיסטי". לכאורה מדובר בתפקיד הנהלה, אך בפועל הוא לא היה מקבל ההחלטות. לא היה קשר בין הפעולות שלו לתואר התפקיד שלו, כלומר הוא לא נחשב לעובד הנהלה גם אם תואר התפקיד שלו הוא "מנהל".

איך נדע אם אדם הוא מנהל?

  1. בכיר
  2. יכול לתת לאחרים הוראות
  3. מוסמך לקבל החלטות

 

  1. עובדים בתפקידים שדורשים מידה מיוחדת של אמון- בכל תפקיד נדרש מהעובד אמון, אך כאן מדובר על מידה מיוחדת של אמון, בד"כ בכירים ומנהלים אך לא רק. מדובר בתפקידים לדוגמה עם אחריות גדולה מאד על כספים ועל תיקים גדולים (אתי אלון בבנק), לדוגמה נהג בוס של מנכ"ל חשוב שנחשף לסודות ומידע רגיש. מדובר במשרות אמון (שולה זקן בפרשת אולמרט יכולה גם להתקשר). על כן מדובר באנשים הקרובים לבכירים ולבכירים עצמם.

 

המבחן של משרת אמון היא מהות התפקיד ולא הגדרה שבה מנהל סומך על עובד. במשרדי עו"ד ניתן לראות שכך עוברים על החוק כאשר קוראים לסטאז'רים כבעלי "משרת אמון" למרות שלא מדובר במשרה כזו. בעצם המהות והתוכן קובעים ולא הגדרת התפקיד.

 

שאלה שנשאלה לגבי משרת אמון היא האם מטפלים\מטפלות זו משרת אמון?

התשובה היא לא. לא מדובר במשרת אמון למרות שמדובר בתפקיד שדורש אמון רב. אם זו הייתה משרת אמון הרי לא היה מגיע לתפקיד זה שעות נוספות. יש להתבסס על ההיגיון- האם ייתכן שמטפל לא יקבל שעות נוספות? לא.

 

 

פס"ד יולנדה גלוטן נ' פורמלי בית הדין הארצי לעבודה יולנדה עובדת זרה שעבדה כמטפלת. בית המשפט קבע כי היא לא עובדת במשרת אמון ועל כן מגיע לה שעות נוספות, אך לא ניתן לתת כמות שעות נוספות גבוהה כ"כ ולכן דרש מהמחוקק לפתור את הבעיה. עד היום העניין לא סודר בכנסת. עבור יולנדה- עשו הערכה של 3 שעות נוספות במקרה שלה.

 

המשמעות שהחוק לא חל הוא אי זכאות לשעות נוספות וכן, שמותר לקבוע שכר גלובלי.

 

חוק חופשה שנתית

המטרה של חופשה שנתית היא לאפשר לעובד לצאת לחופשה ותוך כדי לקבל שכר.

 

ס' 3- משך החופשה

נקבע עפ"י וותק בעבודה. החוק קובע את המינימום ויש חברות שנותנות יותר ימי חופשה מהמינימום.

החופשה תמיד מחושבת ברוטו, כלומר עם ימי שישי\שבת תלוי אם עובדים 5\6 ימי עבודה. לדוגמה עד 4 שנים במקום עבודה מגיע לנו 14 ימי חופשה- אזי מדובר בעצם רק ב12\10 ימי חופשה נטו (להפחית 2 ימי שישי ו2 ימי שבת).

המעסיק מחליט מתי אנו יוצאים לחופשה בתיאום עם העובדים, כלומר צריך להודיע להם על כך מראש.

 

פס"ד בר אדון-
פס"ד בו מנהל לא הוציא עובדת לחופשה . העובדת תבעה את המנהל רטרו על כל הימי חופשה שהיא לא קיבלה. המעסיק טען שהעובדת מעולם לא ביקשה חופשה, אך בית המשפט קבע כי על המעסיק החובה להוציא לחופשה את העובדים ולא על העובדים לבקש חופשה.

 

  • כאשר עובד לא עובד במשרה מלאה יש חישוב שיש לבצע על כמות ימי החופשה שלהם הוא זכאי.

 

ס' 4- עובד זמני-
מי שעובד פחות מ75 ימים לא זכאי לחופשה וזכאי לכסף במקום.

 

ס' 5- חישוב ימי חופשה

ישנם ימים שניתן להיעדר מהם ולא נחשבים לחופשה לדוגמה- מילואים, חופשת לידה, ימי חג ושבתון, ימי אבל של קרבה ראשונה, ימי שביתה והשבתה, ימי הודעה מוקדמת לפיטורים (לא ניתן לעשות את החפיפה בין ההודעה מוקדמת לפיטורים ויציאה לחופשה).

 

ס' 7- צבירת חופשה- החופשה לא ניתנת לצבירה כיוון שהמעסיק כן מעוניין שנצא לחופשה.

חריג- לקחת 7 ימים רצוף בשנה, ואת ה7 ימים שנותרו ניתן לצרף לשנה הבאה בתיאום עם המעסיק וכך הלאה עד צבירה של 28 יום.

 

  • עפ"י החוק לאחר 3 שנים הצבירה תתפוגג ולא ניתן לתבוע את הימים, כלומר החופשה כביכול לא התקיימה ולא נקבל עליה כסף.

 

ס' 8-
רציפות החופשה-
החופשה תהיה רצופה. ניתן לפצל את החופשה רק אם לפחות 7 ימים רצופים.

 

פדיון חופשה-

במקום לצאת לחופשה לקבל כסף, 2 אפשרויות בלבד:

  1. ס' 4: כאשר עובד מתחת ל75 ימים
  2. ס' 13:
    כאשר נסתיימו יחסי העבודה ניתן לשלם את הימים שלא נוצלו בכסף.

 

 

ס' 31- התיישנות

ניתן לתבוע עד 3 שנים אחורה ולא יותר.

 

 

חוק דמי מחלה

החוק נועד להבטיח שכאשר עובד חולה הוא לא יאבד לחלוטין את פרנסתו אלא יקבל ממעבידו תשלומים שיבטיחו לא ולמשפחתו אמצעי קיום בסיסיים בתקופת מחלתו.

 

דמי מחלה לא מקבלים על היום הראשון, אלא מהיום השני והשלישי (50% שכר), וכן מהיום הרביעי והלאה 100% שכר.

  • הס' תוקן בשנת 2011.

 

ס' 4- זכאות לימי מחלה

סה"כ מגיע יום וחצי על כל חודש עבודה, וסה"כ 90 יום לשנה.

 

מספר ימי מחלה- עובד רשאי להעדר על חשבון ימי מחלה הצבורים שלו במקרים הבאים:

  • עד 7 ימים בשנה בשל הריון או לידה של בת זוג
  • עד 6 ימים בשנה בשל מחלת בן זוגו ותלוי לחלוטין בעזרת הזולת
  • עד 6 ימים בשל הורה מעל גיל 65 שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת
  • עד 8 ימים בשל מחלת ילד שטרם מלאו לו 16 שנה ולחד הורי 12 ימים בשנה

 

ס' 10- שלילת הזכות לדמי מחלה-
כאשר עובד שבתקופת מחלתו עבד במקום אחר. מדובר על עילה להורדת שכר ופיטורים.

 

פדיון ימי מחלה?

על פי החוק לא נתן לפדות ימי מחלה, למרות זאת יש מקומות עבודה שמשלמים על כך.

 

דמי הבראה

אין חוק דמי הבראה, אלא הסכם קיבוצי שהוחל על כל המשק.

 

מינימום סכומי דמי הבראה:

ב6.10.11 נחתם צו הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה במגזר הפרטי ובו נקבע כי החל מיום 1.7.11 מחיר יום הבראה יהיה 371 ₪ לכל יום הבראה.

 

מחיר יום הבראה במגזר הציבורי החל מיום 1.6.11 הינו 420 ₪.

 

 

הזכאות לימי הבראה היא עפ"י ותק- החל מהשנה הראשונה מגיע כבר 5 ימי הבראה, עבור השנה השנייה והשלישית- 6 ימי הבראה וכו'…

 

  • כל העובדים זכאים לדמי הבראה ובלבד שעובדים שנה במשרה מלאה. מי שלא עובד משרה מלאה זכאי לדמי הבראה באופן יחסי.

 

דמי נסיעה

אין חוק דמי נסיעות, אלא הסכם קיבוצי שהוחל על כל המשק.

 

הסכום המקסימלי ליום נסיעות הוא 25.2 ₪.

 

 

 

חוק עבודת נשים

 

החוק מסדיר את עניין פיטורי אישה בהריון:

אם אישה עבדה במקום עבודה מעל חצי שנה, אין לפטרה בשל כניסתה להריון אלא אם יש היתר משר הכלכלה לפטר אותה.

  • יש לציין כי בד"כ כן נותנים היתרי פיטורים בשל סיבות מוצדקות.

 

נוסף לכך, אם אישה יצאה לחופשת לידה וחזרה מחופשת לידה, עדיין לא ניתן לפטרה 60 יום לאחר חזרתה לעבודה.

 

מתי אישה צריכה לספר על הריון?

אין חובה לספר על הריון עד חודש חמישי, מחודש חמישי יש חובה לספר למעסיק.

 

אורך חופשת הלידה-

ניתן לקחת חופשה של 26 שבועות, אך מקבלים כסף רק על 14 שבועות מהביטוח הלאומי.

 

חופשת לידה של גבר- דבר יכול לקבל חופשת לידה עד מחצית מהתקופה (השנייה בלבד), כלומר 7 שבועות.

 

ס' 9א- איסור פגיעה היקף המשרה ובהכנסתה של עובדת בהריון- אסור לפגוע בהכנסה ותנאים של אישה בהריון.

 

טיפולי פוריות- המחוקק מודע לצורך של טיפול פוריות ועל כן חוקק בחוק זכותם של אישה וגבר להיעדר על מנת לעבור טיפול פוריות.

 

 

סיום יחסי העבודה- חוק פיצויי פיטורים

יחסי עבודה יכולים להסתיים מכמה נסיבות:

  1. מעביד שנפטר- כאשר המעביד נפטר העובדים זכאים לפיצויי פיטורים (ס' 4).
  2. עובד שנפטר- אם העובד נפטר, המעביד ישלם את הפיצויים כאילו הוא פוטר לשאיריו (ס' 5).

    שאיריו:בן זוגו של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד.

  3. הסכם עבודה שנקבע מלכתחילה לתקופה קצובה או למשימה מסוימת– כשהחוזה נסתיים בעצם כאילו העובד פוטר. (ס' 9)
  4. העובד מגיע לגיל פרישה
  5. סיכול– אם המפעל נשרף לדוגמה ומסתיימים יחסי העבודה
  6. הסכמה הדדית לסיום יחסי העבודה
  7. פיטורים או התפטרות

 

התפטרות- מעביד לא יכול לכפות על עובד להתפטר. התפטרות יכולה להיות גם בהתנהגות- זניחת העבודה לדוגמה. עובד שמתפטר לא זכאי לפיצויי פיטורים.

עם זאת יש חריגים:

חוק פיצויי פיטורים קובע נסיבות שונות אשר התקיימם ישולמו לעובד שהתפטר פיצויי פיטורים:

 

ס' 6-
מצב בריאותי לקוי של העובד\קרוב מדרגה ראשונה

ס' 7- אם נולד ילד, תוך 9 חודשים ניתן להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים

ס' 8- שינוי מקום מגורים שמעל 40 קילומטר מרחק ממקום המגורים הנוכחי. הסיבה לשינוי מגורים צריכה להיות:

  1. לרגל נישואין
  2. ליישוב חקלאי מיישוב שאינו חקלאי (מעיר לישוב חקלאי)

 

ס' 11- מאפשר לקבל פיצויי פיטורים אם עובד מתגייס לכוחות הביטחון ובשל כך מתפטר ממקום עבודתם.

ס 11(א)- הרעת תנאים -עובד שמתפטר כיוון שטוען שהרעו לו את תנאי עבודתו. הרעת תנאי עבודה כלומר: הוספת שעות עבודה, הפחתה במשכורת, שינוי במשמרות, הרגשה רעה.

הרעת תנאים חייבת להיות:

  1. מוחשית
  2. חייבים להתריע על כך מידית ולפעול מידית בנושא.

 

פיטורים-

פיטורים צריכים להיות חד משמעיים, כלומר המעסיק חייב להגיד לעובד "אני מפטר אותך". כמו כן הוא חייב לתת לו מכתב פיטורים בצורה רשמית. המעסיק צריך לנהוג ברצינות ובשיקול על מנת לפטר עובד, ולכן חייבים לתת לעובד שימוע לפני פיטורים.

כאשר מפטרים עובד הוא זכאי כעיקרון לפיצויי פיטורים רק אם עבד באותו מקום עבדותו לפחות שנה.

 

הערה: חוק פיצויי פיטורים הוא חוק שמאפשר לתת פיצויי פיטורים גם לעובדים וכן גם לפרילנסרים בנסיבות מסוימות וזאת עפ"י התכלית- כלומר אם פרינלסרים עובדים הרבה זמן במקום עבודה ונוצרת תלות כלכלית במקום עבודה, אזי ייתכן ומגיע להם פיצויי פיטורים.

 

למעסיק מותר לפטר את העובדים עפ"י שיקול דעתו, אך יש מגבלות קיימות על הזכות לפטר את העובד:

  1. מכוח חוק- אישה בהריון לדוגמה, עובד שעושה מילואים וכן 60 יום לאחר חזרתו מהמילואים, עובד שחבר בוועד עובדים.
  2. מכוח הפסיקה-
    1. אסור לפטר עובד מבלי שניתן לעובד שימוע, כאשר השימוע חייב להיות אמיתי, כלומר לתת לעובד להיערך לשימוע ולדעת עליו מראש.
    2. פיטורים צריכים להיות בתום לב, כלומר שבאמת תהייה סיבה אמיתית לפיטורים- לדוגמה שהעובד לא עושה את העבודה כמו שצריך, גונב וכד'. אין להכניס שיקולים זרים.

 

אם מפטרים עובד שלא עפ"י חוק והפסיקה, אז לעובד מגיע גם פיצויי פיטורים וכן פיצויים נוספים (יכולים להגיע עד 12 חודשי עבודה).



שמונה + 4 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים