שם הכותב: תאריך: 10 ינואר 2013

מאזן תשלומים

מאזן תשלומים הינו דוח המסכם את כל העסקות הכלכליות הבינלאומיות של מדינת ישראל. המאזן מוצג בדולרים כיוון שהוא המטבע העיקרי. במאזן התשלומים המבחן לעסקה בינלאומית הוא מקום המגורים העיקרי. כאשר מדובר על תאגיד- נבחן באיזה איזור גיאוגרפי עיקר הפעילות של התאגיד. לדוגמא: אילו אזח ישראלי מתגורר דרך קבע בארה"ב והוא מבצע עסקה עם אזרח ישראלי המתגורר בישראל, עסקה זו תחשב לעסקה בינלאומית.

מבנה מאזן התשלומים

1.      חשבון שוטף- חשבון זה כולל את סחר הסחורות של ישראל עם חו"ל (חשבון הסחורות), את הייצוא והיבוא של שירותים (חשבון השירותים) ואת התקבולים והתשלומים עם חו"ח הנוסעים מהכנסות מגורמי ייצור ומהעברות שוטפות (חשבון הכנסות וחשבון העברות השוטפות).

גרעון (עודף) בחשבון השוטף- סכום הזיכויים והחיובים בחשבון השוטף, לתקופה נתונה.

א.      סחורות- חשבון זה כולל את העסקאות בגין ייצוא ויבוא סחורות. העסקאות הכוללות הן אלה המתייחסות ליצוא וייבוא של סחורות כלליות, סחורות המיועדות לעיבוד נוסף, תיקוני סחורות וסחורות המסופקות בנמלים לחברות הובלה\ תחבורה. ערך הסחורות שנרשם במאזן התשלומים הוא על בסיס פו"ב, דהיינו, ללא הוצאות הובלה וביטוח. הוצאות אלה נרשמו בסעיפי השירותים המתאמים.

ב.      שירותים- מוגדר ככל מוצר שאינו מוגדר מוצר פיזי. עיקרי השירותים הנרשמים במאזן התשלומים הם: שירותי תיירות, שירותי הובלה\תחבורה, שירותי מחשוב ומידע, שירותי תקשורת, ביטוח, שירותי ממשלה ושירותים עסקיים אחרים. ביצוא שירותי תיירות כלולות בנוסף להוצאות בארץ של תיירים מחו"ל, גם הוצאותיהם של עובדים זרים בישראל. שירותי הובלה והתחבורה כוללים דמי נסיעה של נוסעים בקווי תעופה וספנות, הובלת מטענים, דמי חכירה של אוניות ומטוסים ושירותי נמל שונים. ביטוח מטענים אינו כלול בסעיף זה והוא נכלל בשירותי ביטוח. אספקת סחורות בנמלים ולחברת הובלה\ תחבורה כלולה בחשבון הסחורות.

ג.       הכנסות- שני סוגים של עסקאות מוצגים בחשבון ההכנסות:

  • הכנסות בגין שכר עבודה- אלו הם הכנסות אשר משולמות לאנשים פרטיים וכוללות שכר והוצאות נלוות אחרות. הכנסות אלה מתקבלות ע"י תושבי ישראל על עבודה שבוצעה בחו"ל וע"י תושבי חוץ על עבודה שבוצעה בישראל.
  • הכנסות בגין השקעות- ריבית, דיבידנד, רווחים שלא חולקו, שהתקבלו בגין השקעות ישירות, השקעות בניירות ערך או השקעות אחרות. יש לשים לב כי מדובר על הכנסות בלבד, קרן ההשקעה מוצג בסעיפים אחרים של המאזן.

** כאשר מדברים על עודף ייבוא\ ייצוא יש להסתכל על היתרה של שלושת החשבונות הנ"ל (סחורות, שירותים והכנסות)

ד.      העברות- העברות נרשמות במאזן התשלומים בכל מקרה שנכס לא פיננסי או פיננסי מועבר בין שתי תושבי ישראל לבין תושבי חוץ, מבלי שנכנס אחר יועבר במקביל ובכיוון ההפוך. כלומר, מדובר בהעברה חד צדדית קרי תרומה, מענק. העברות שוטפות הן אלה שאינן מוגדרות כהעברות הון. העברות שוטפות מסווגות בהתאם למגזר המקבל או המבצע את ההעברה בישראל. למעשה, בלוחות מאזן התשלומים הרלוונטיים, ההבחנה היא בין מגזר הממשלה ומגזרים אחרים.

החשבון השוטף ללא העברות חד צדדיות יהיה בגרעון. ולכן, נסיק כי העברות החד צדדיות גורמות לעודף במאזן.

2.      חשבון הפיננסי-  חשבון זה כולל את כ העסקאות הפיננסיות של תושבי ישראל ותושבי חו"ל.

א.      השקעות ישירות- אלה השקעות של תושבי חוץ בחברות עסקיות מקומיות או השקעות תושבי ישראל בחברות בחו"ל. משקיעים בסוג זה של השקעות מקבלים זכויות הצבעה במועצת המנהלים של החברה ואפשרות להשתתף בניהולה. בדרך כלל, החזקת מניות מעל 10% מהון החברה, נחשבת כהשקעה ישירה. השקעות אלה כוללות רכישת מניות, הלוואות בעלים וסוגי הלוואת אחרים, בין משקיע ישיר בישראל\ חו"ל לבין חברות בנות או מסונפות בחו"ל\ בישראל.

ב.      השקעות בתיק ניירות ערך- אלו הם השקעות בניירות ערך סחירים שאינן מוגדרות כהשקעה ישירה ואינן חלק מיתרות המט"ח של המדינה. בסעיף זה כלולות השקעות במניות (שאינן השקעה ישירה), השקעות באגרות חוב ובשטרות

ג.       השקעות אחרות- בסעיף זה נכללות כל יתר העסקאות הפיננסיות, בין ושבי ישראל לתושבי חוץ, שאינן מוגדות כהשקעות ישירות, השקעות בניירות ערך או יתרות מט"ח. סוגי ההשקעות שנכללות בקבוצה זו הם כדלקמן:

  • אשראי מחסרי בינלאומי (אשראי ספקים ואשראי יצואנים)
  • הלוואות
  • מזומנים ופקדונות
  • נכסים או התחייבויות אחרים

ד.      מכשירים פיננסי- השקעות ספקולטיביות קרי אופציות.

3.      חשבון ההון- העברות ההון מהמשק לחו"ל ומחו"ל למשק. בדרך כלל, העברות הון קשורות להעברת בעלות על נכס קבוע או לשמיטת חובות בין מדינות. בישראל, העברות לעולים חדשים נחשבות כהעברות הון, רק לגבי העברות שבוצעו במשך שלוש השנים הראשונות ממועד עלייתם. העברות הון אחרותהרשומות במאזן, הן חלק מאלה המתקבלות ע"י המוסדות הלאומיים (הקרן היסוד, הסוכנות) וע"י מוסדות ללא כוונת רווח אחרים

א.      המגזר הפרטי

ב.      הממשלה

4.      טעויות והשמטות- בכל דוח המסתמך על נתונים ומסמכים, יכולות להיווצר טעויות והשמטות. לכן, כאשר בונים את מאזן התשלומים, יש לתקן את כל הטעויות וההשמטות.

5.      שינוי ביתרות המט"ח- כאשר היתרות נמצאות במינוס נסיק כי קיימת עליה ביתרות המט"ח.

יתרות מט"ח נמדדות ע"י מספר חודשי היבוא שהן מסוגלות לממן. הבנק המרכזי מנהל את הקווים האדומים אשר מגדירים את היתרות הנאותות המקובלות. מדינת ישראל נמצאת בין שני הקווים האדומים ולכן נמצאת מצב יחסית טוב. יתרות המט"ח משמשות את מדינת ישראל למימון פעילויות ייבוא ולמקרי חירום. בנוסף, בנק ישראל אשר אחראי על יתרות אלה, נוהג להשקיע את יתרות המט"ח בכדי להרוויח עליהם אחוזי תשואה.

עודף ייבוא

מדידת עודף היבוא נעשית ביחס לתוצר. כאשר עודף היבוא גדול ביחס לתוצר, נסיק כי קיימת למדינת ישראל תלות בחו"ל. ידוע כי עודף יבוא מגדיל את המקורות שעומדים לרשות המשק. אילו הגדלת המקורות תופנה להשקעה במשק, תיווצר סיטואציה של פוטנציאל לצמיחה עתידית אשר יגדיל את ההכנסות וישפר את המצב במשק. במקרה זה, למשק יהיה קל יותר להתמודד עם ההתחייבויות שנוצרו מעודף היבוא. לעומת זאת, אילו הגדלת המקורות תופנה לצריכה פרטית וציבורית, לא יהיו מספיק מקורות הכנסה למימון עודף היבוא. מכאן, לעודף היבוא יהיה מימד חיובי כאשר הוא יופנה להשקעות ותיווצר צמיחה במשק אשר תגדיל את ההכנסות.

עודף היבוא ממומן ע"י מספר גורמים:

1.      יתרות המט"ח- זהו מקור מוגבל כיוון שמטרתו לשרת צרכים נוספים מלבד מימון עוף היבוא.

2.      העברות חד צדדיות- אין להסתמך על קבלת העברות חד צדדיות ממדינות אחרות. לכן, יש לגרום לעודף היבוא לא להיות תלוי ברמה גבוהה בעברות החד צדדיות.

3.      הלוואות- יצרית התחייבויות במטרה לממן את עודף היבוא. נבחין בין 2 סוגי התחייבויות:

א.      הלוואות לטווח ארוך- הלוואות אלה מאפשרות לפרוס את ההתחייבות על פני תקופה ארוכה, בעלי ריבית נמוכה.

ב.      הלוואות לטווח קצר- הלוואות בעלות ריבית גבוה ופרוסות על פני תקופה קצרה. החסרון בהלוואות מסוג זה הוא שבמדיה והמדינה לא תצליח להחזיר את ההלוואה בתקופה שסוכמה, יהיה צורך בלקיחת הלוואה נוספת אשר תיצור למדינה תדמית של מדינה בעיתית שלא מצליחה להחזיר את הלוואותיה.

מאזן התשלומים

מאזן התשלומים מלמד אותנו על החוב של המדינה, המתחלק לשני סוגים:

1.      חוב פנימי- חוב המדינה כלפי תושביה.

2.      חוב חיצוני- החוב החיצוני נוצר כתוצאה מגיוס הון זר של המדינה לאגרות חוב בחו"ל.

חישוב החישוב החיצוני נעשה ע"פ הנוסחה כדלקמן:

יתרת החוב החיצוני ברוטו בתחילת שנה

XXX

הלוואות שהתקבלו

XXX

(הלוואות שניתרנו)

(XXX)

יתרת החוב החיצוני ברוטו בסוף שנה

XXX

(יתרות מט"ח)

XXX

יתרות החוב החיצוני נטו בסוף שנה

XXX))

דוגמאות:

  1. מדינת ישראל רכשה ציוד בטחוני בסך 5 מיליארד דולר, מחצית מהקניה מומנה באמצעות מענק והמחצית השנייה מומנה במזומן.

חובה- סחורות

זכות- העברות חד צדדיות

זכות- יתרות מט"ח.

  1. מדינת ישראל החזירה קרן בסך 3 מיליארד דולר + 1 מיליארד דולר ריבית על הקרן.

חובה- יתרות מט"ח

זכות- השקעות אחרות (קרן של 3 מיליארד)

זכות- שירותי הון (חשבון שירותים- 1 מיליארד)

  1. ממשלת ישראל סיפקה ציוד רפואי ואוהלים לנפגעי רעידת האדמה במדינה מסוימת בשווי 10 מליון דולר.

חובה- העברות חד צדדיות

זכות- ייצוא

לפעולה זו לא יהיה השפעה על יתרות המט"ח ולא על החשבון השוטף כיוון שיש זיכוי וחיוב.



× 5 = ארבעים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים