ארבע מהתובנות צרכניות שמאפיינות את הקהל הישראלי:
- חטא ההדוניזם – אם מתייחסים לקהל הישראלי ניתן לראות כי הם אוהבים פינוק, הנאה וחופש. הקהל מרגיש אשם בצורך זה ולכן צריך לתת לו ״אישור״ להתפנק.
- אינדיבידואליזם קולקטיביסטי – אני או החברה? האם אני נותן ביטוי לצרכים שלי על חשבון החברה או להפך? לכן יש לפלח את קהל היעד ולדעת מה כל קבוצה מעדיפה– אינדיבידואליות או קולקטיביות.
- חדשנות ללא סיכון/ מאמץ – בתרבות הישראלית ניתן לראות כי יש נטייה גורפת לחדשנות ואימוץ חידושים.
- ישראליות מול בינלאומיות – פנייה ללקוח כמותג מקומי או כמותג בינלאומי? מקומי יכול לעשות הרגשת שייכות ושל בית, בינלאומי יכול לתת הרגשת יוקרה.
צורך וביקוש
צורך– יעד על –התועלת המבוקשת מהמוצר (לדוג' לאכול)
רצון – יעד ספציפי– העדפה מסוימת כדי לספק את הצורך (המבורגר, פיצה). לכולם יכול להיות אותו צורך אך לא אותו רצון. הבחירה באופן שבו מספקים את הצורך היא בהתאם למאפיינים האישיים, החברתיים והתרבותיים. ביקוש– רצון + יכולת קניה/יכולת–משאבים– מעבר מקביעת יעדים לחתירה להשגתם
ישנם מספר סוגים של צרכים:
צרכים פונקציונאלים (צורך שימושי) – למשל, אבקת כביסה. מה שחשוב לנו זה שהיא תנקה את הבגדים ותשאיר ריח נקי.
צרכים הדוניסטים– יצירת הנאה חושית,שלווה, פינוק, חופש–העצמת חווית השימוש.
צרכים סימבוליים (צרכים הקשורים לדימוי, מעמד , ערך רגשי) – למשל, מותגי יוקרה.
מחקרים בתחום זה מציגים את מגוון הצרכים
האנושיים –הטיפולוגיות והמיון של הצרכים:
1. מיון צרכים ע"פ תועלות
2. סולם הצרכים של מאסלו:
שלב ראשון – שלבים פיזיולגיים בסיסיים:
סיפוק, הפחתת לחץ, הישרדות ורגיעה.
שלב שני – ביטחון והגנה:
סדר ויציבות, שקט, שליטה ובריאות.
שלב שלישי – צרכים חברתיים:
להיות חלק מקבוצה, להתקבל לחברה. לקבל אהבה וחיבה, דמיון לאחרים, חום והזדהות.
שלב רביעי – הערכה עצמית:
אהבה עצמית, הערכה, אגו, סטטוס וכבוד.
שלב חמישי – מימוש עצמי:
ביטוי, אינדיבידואליות שונות וחיבור לעצמי.
המודל הסטרוקטוראלי – מנגנוני הגנה–אנה פרויד :
