שם הכותב: תאריך: 02 ינואר 2014

שיעור 11- מצגת 8-9

ריכוז תחזית מאקרו

בשנת 2014 צופים צמיחה נמוכה יותר משנת 2013

צופים רמת אבטלה של 6%-7%. נחשב שיעור טוב, תעסוקה מלאה.

ריבית שצפויה להיות נמוכה תשפיע על המטבע.

 

כלכת ישראל-הצמיחה התמתנה

תחזית שיעור הצמיחה- יחסית למשק שלנו, השיעורים לא גבוהים.

 

קיימים עוד פרויקטים בתהליך ובתכנון

סקטורים מועדפים להשקעה, תחום ההיטק,

ביומד וטכנולוגיה(ציוד רפואי)- תחום שמתעורר.

(לדעת באופן כללי-הוא לא עבר על זה בכיתה, יכולים להציץ במצגת)

 

ממשל תאגידי מהו?

אחת ממטרות הרגולציה בשוק ההון לייצר "ממשל תאגידי נאות" (Corporate Governance) כלומר להגדיר אוסף של עקרונות כללים וחוקים שיבטיחו התנהגות אחראית והוגנת של החברה ומנהליה כלפי משקיעים שונים. ממשל תאגידי ראוי צפוי להקטין את הסיכון של משקיעים אלו ולמנוע מלכתחילה אירועים שגופים רגולאטורים מתקשים לחשוף בדיעבד (ועדת גושן 2006).
מדובר בניסיון להחדיר אמות מידה לגבי התנהלות של חברה.
מדובר באוסף של רעיונות וכללים שחברת ציבוריות צריכות להתנהל על פיהם בצורה הוגנת, שקופה ושלא יהיה ניגוד עניינים. כדי שבסופו של דבר יהיה טוהר מידות לא רק למפקחים אלא לחברות עצמן.

 

מדדים לדירוג סוג איכות

  • CGI בארה"ב מבוססים על מנגנוני האיזון ביחסי הכוחות בין בעלי המניות למנהלי החברות.
  • CGI באירופה ואסיה מדגישים את מנגנוני האיזון בין בעלי מניות מקרב הציבור לבין בעלי השליטה בחברה. מדדים אלו רלבנטיים יותר לישראל.

מדדים שנקבעים ע"י יחס בעלי המניות.
בעצם מודדים את איכות הממשל התאגידי בפירמה.

 

מצאו קשר ישיר בין הערך לבין ההקפדה

מחקרים שפורסמו בארה"ב ובמדינות אירופה ואסיה מזהים מתאם חיובי מובהק בין איכות הממשל התאגידי לבין הערך היחסי של החברה. כשיש ממשל תאגידי לאורך זמן נהיית תשואה למשקיעים.

 

במה נמדד איכות הממשל

ישנן בעיקר ארבעת קטגוריות המבטאות את איכות הממשל התאגידי בחברה :

  • הדירקטוריון
  • בקרה וביקורת
  • אתיקה והגינות
  • שקיפות

מרכיב הדירקטוריון:

  1. * מספר אספות הדירקטוריון שכינסה החברה– נגיד רמי לוי, חברה משפחתית שהפכה להיות ציבורית. במקרה זה רוב בעלי המניות הם משפחה וזה לא אתי. (לא ברור מה הקשר למספר)
  • מספר חברי דירקטוריון- שלא יהיו בדיוק המינימום הנדרש (3) אלא שיהיה מספר אי זוגי גדול יותר, כלומר 5 לפחות.
  • האם המנכ"ל משמש גם כיו"ר– בארץ, על פי חוק החברות לא ניתן שמנכ"ל חברה יהיה יו"ר דירקטוריון שכן, הדבר פוגם באיכות הממשל התאגידי בחברה.
  • שיעור הדירקטורים בדירקטוריון שהם בעלי שליטה– בעלי שליטה יכולים למצוא עצמם בניגוד עניינים בין טובתם האישית לטובת הכלל.
  • שיעור הדירקטורים בדירקטוריון שהם עובדי התאגיד-דירקטוריון צריך לפקח על הנהלת החברה ויש פה ערבוביה ביכולת הפיקוח כאשר עובדים מהחברה נהיים דירקטוריון.
  • שיעור הדירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית-חברי דירקטוריון צריכים להיות אנשים מומחים ובעלי הבנה (לא מכיני אוריגמי, בעלי ידע פיננסי ורלוונטי)

     

    • שאלה שיכולה להיות במבחן: מנה 5 מאפיינים של ממשל תאגידי תקין.

מרכיב הבקרה והביקורת

מרכיב הבקרה והביקורת כולל חמישה משתנים:

  • הממונה על המבקר הפנימי זו ועדת הביקורת- כל חברה ציבורית חייבת למנות מבקר פנמי עצמאי בפעולותו. בדרך כלל הוא כפוף ליו"ר ולא למנכ"ל.
  • הוותק של מבקר הפנים.
  • שיעור הדירקטורים החיצוניים בועדת הביקורת.
  • שיעור הדירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית בועדת הביקורת.

 

מרכיב האתיקה וההגינות-האם החברה פועלת למען החברה

  • האם החברה פועלת למען הקהילה.
  • מספר העסקאות עם בעל שליטה, הדורשות אישור האסיפה הכללית- ככל שיש יותר עסקאות עם בעלי שליטה יש טעם לפגם. (לדוגמא בעל שליטה רוצה למכור חברה נכס כלשהו, הוא דווקא ירמה למכור במחיר גבוה כדי להרוויח בפן האישי. ולכן עסקאות כאלו צריכות אישור האסיפה.)
  • מספר עסקאות עם בעל שליטה או נושא משרה, שאינן דורשות אישור האסיפה הכללית.- ככל שיש יותר עסקאות זה מעיד על טעם לפגם, משהו מסריח.
  • האם לחברה יש קוד אתי- שפועלת לפיו.

מרכיב השקיפות

  • בכמה ימי מסחר הקדים הדו"ח התקופתי השנתי של החברה את המועד הקבוע בחוק.
  • החברה מאפשרת שימוש בכתב הצבעה
  • החברה מקיימת שיחת ועידה בסמוך לפרסום הדוחות- לתת למשקיעים קטנים להביע דעתם.
    • בנוסף זה טוב שתהיה יעודה המספקת אינפורמציה ותחזית על הערכות צמיחה בפעילויות שונות, עלויות מחירי מניה וכו.. גם אם זה לא לטובת החברה)

 

ועדות השקעה

לא רק חברות ציבוריות נכנסות תחת הממשל התאגידי אלא גם חברות המנהלות כספים.

מבטח= גוף מוסדי.

  • דירקטוריון של המבטח ימנה ועדות השקעה נפרדות ל:
    • כספי נוסטרו
    • "משתתפות"
  • הרכב הועדה – 3 עד 7 חברים
    • רוב חיצוניים, היו"ר חיצוני
    • לא עובדים
    • לא חבר בועדת השקעות נוסטרו
  • ישיבות הועדה יתקיימו אחת לשבועיים לפחות

 

ההפרדה בין הכספים שמנהל עבור עצמו לבחן כספים של המשקיעים- המשתתפות

כלומר צורת קבלת החלטות אחרת, ממש הפרדה פיזית בניהול הכסף.

 

התפתחות חקיקתית ורגולטורים



לא צריך לזכור את אבולוציית ההתפתחות, זה לא מבחן בהיסטוריה לא נישאל מה קרה בפברואר 2010.

תיקון 16 לחוק החברות

  • איסור פגיעה בשיקול דעתו העצמאי של הדירקטור.
  • הגבלות נוספות על מינוי כפול של יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל.
    • לא יכהן כיו"ר הדירקטוריון מי שכפוף למנכ"ל.
    • האיסור על מנכ"ל לכהן כיו"ר הדירקטוריון יחול גם על קרובו של המנכ"ל (הגדרת "קרוב" הורחבה גם לאח, אחות או הורה של בן הזוג).
    • לא יוקנו ליו"ר הדירקטוריון או לקרובו סמכויות מנכ"ל או כפופיו למעט באישור רוב של 2/3 מקרב מי שאינו בעל שליטה.
    • סך קולות המנתגדים לא יעלה על 2% במקום 1%.
  • שינוי החלטות "שליש" ל"רוב" – העלאת הרוב הנדרש למינוי דח"צ ועסקאות עם בעל שליטה משליש לרוב בעלי מניות "לא נגועים".
  • בעסקאות עם בעלי שליטה תקבע ועדת הביקורת האם העסקה "חריגה".
  • הארכת כהונה של דח"צ גם בהעדר אישורו של בעל השליטה – עד 3 תקופות כהונה בנות 3 שנים האחת.
  • הרחבת עצמאותו של הדח"צ (הרחבת הזיקות לבעל השליטה).
  • חיזוק עצמאותה של ועדת הביקורת (רוב דירקטורים בלתי-תלויים; יו"ר הועדה דח"צ; איסור נוכחותם של מי שאינם חברים בישיבות).
  • הרחבת תפקידיה של ועדת הביקורת (הסדרים לגבי תלונות עובדים; בחינת היקף עבודתו של רוה"ח ושכרו; דיון בליקויים בניהול החברה).
  • הטלת עיצומים כספיים בידי רשות ניירות ערך.
  • הוראות ממשל תאגידי מומלצות (תוספת ראשונה).

 

ארבעת דרכי האכיפה של דיני ניירות ערך בשוק ההון

  1. אכיפה במישור הדין הפלילי– עם כל המשתמע מכך
  2. אכיפה מנהלית- בא להקל על גורמי האכיפה בדרך ההתנהלות שלהם מול גופים מפקחים.
    למשל, כיום, על כל נושא משרה בחברה או במוסדי חלים כללים מוסדיים. ואם נגיד מנכ"ל החברה לא נוהג על פיהם החברה לא יכולה לשפות אותו עבור סנקציות אפשריות של המדינה כלומר הוא חשוף לקנסות.
  3. אכיפה אזרחית- תביעה ייצוגית,או נגזרת תביעה שמגיש מישהו אחד בשם ציבור גדול, מייצג תביעה גדולה של אנשים שנפגעו.
    תביעה נגזרת- ניתן לתבוע דירקטורים בשם החברה.
  4. אכיפה פנימית באמצעות כללי ומנגנוני ציות פנימי.

 

מצגת 10-11

חסכון פנסיוני

חסכון פנסיוני הוא תכנית חסכון המיועדת להעניק אמצעי מחיה והכנסה כספית לתקופה שאחרי גיל הפרישה מעבודה. מדינת ישראל מעוניינת בחסכון שכזה ומתמרצת אותו. קיימת מעורבות של המדינה להסדרת הענף ועידוד החיסכון הפנסיוני באמצעות מגוון הטבות. החיסכון הפנסיוני הוא הסכום הנכבד ביותר שאדם חוסך במשך חייו-מדובר על כ- 15-18% מן השכר במשך עשרות שנים- סכום העולה בהיקפו על עלות דירה ממוצעת. מדובר על כל הרבדים המאפשרים לאדם לפרוש לפנסיה.
חיסכון פנסיוני נועד במהותו לתת לאנשים משכורת מסוימת/קצבה חודשית בגיל הפרישה. כדי שיהיו מקורת הכנסה לשנים הבוגרות. כמובן שזהו אינטרס של המדינה שאנשים יפרישו כי אז לא נופלים לנטל עליה. (אדם חוסך בין 15%-20% בשנה מהכנסתו)

מדוע הפרטים צריכים עזרה?

קוצר ראות- הפרט אינו צופה את הירידה המשמעותית שתהיה בעתיד בהכנסתו אם לא יחסוך לגיל פרישה. לאנשים יש נטייה לדחות את תקופות החיסכון לאחר שיבנו בית יסיימו משכנתא וכו.. כי יש לחצים יומיומיים ולא נראה להם דחוף העתיד, לכן המדינה מחייבת.

העדפת הזמן של הפרט – פרטים מעדיפים את הצריכה בהווה על פני העתיד

סיכון מוסרי– הפרטים סבורים שגם אם יחסכו מעט מדי, הרי שבהגיעם לגיל פרישה המדינה תספק את צרכיהם. אנשים באשליה שהמדינה תתמוך ותעזור להם, תספק את צרכיהם.

מגבלת נזילות- פרטים שהכנסותיהם נמוכות לאו דווקא מסוגלים לחסוך או בלחץ שלא יוכלו למשוך את הכספים הללו אם יצטרכו.

  • גילאי הפנסיה: גבר-67 אישה- 64

 

החיסכון הפנסיוני-רפורמה בחיסכון


1995- סגרו אופציות הפקדה בקרנות ישנות, אלו היו קרנות מאוד אטרקטיביות מי שכבר הפקיד יכול להמשיך אך לא ניתן להצטרף.

2004- רף העלאה הדרגתית של גיל הפרישה , במטרה לצמצם את כמות הפורשים. המערכת הפיננסית לא יכולה לתמוך בכ כך הרבה אנשים.

2005- ועדת בכר- מערך ייעוצי השקעות, שמייעל השקעות. אני לא מתייעצת אצל מי שאני משקיעה אצלו כי אז טובתי אינה זו שעומדת נגד עיניו אלא יש יועץ אובייקטיבי.

2008- צו הרחבה- מחייב את כל המעסיקים להפריש לפנסיה. (היו מגזרים שלא נהגו להפריש כמו ערבים וחרדים)

 

פירמידת החיסכון של הפרט


ביטוח לאומי

  • רובד חובה לכל תושב המקנה כיסוי מינימאלי לכל אחד מהסיכונים הביטוחיים. (בעיקר למבוגרים)
  • מנגנון המאפשר ערבות הדדית בין אוכלוסיות – כולם מקבלים אותו דבר אבל משלמים בהתאם להכנסה שלהם..

חסכון פנסיוני (בשיעור הבא בהרחבה)

הטבות מס

  • אמצעי של הממשלה לעידוד הציבור לחסוך לפנסיה- כאשר מפקידים לאפיקים פנסיונים, מפקידים מתוך הברוטו ולא מתוך הנטו דבר שחוסך מס, בהמשך גם נלמד שישנם אפיקים הפטורים ממס (קרן השתלמות פטורה מהון)
  • הטבות המס ניתנות במועד ההפקדה, במהלך החיסכון ובמועד קבלת הכסף
  • שפת המס – ניכוי, זיכוי, קצבה מזכה, הכנסה מזכה, פטור רווחי הון, תקרת הטבות, קצבה מוכרת, היוון קצבה, משיכה כדין, משיכה שלא כדין ועוד..

 

קרנות פנסיה

  • סוג של מוצר פנסיוני המהווה מנגנון לרכישת ביטוח פנסיוני בו הפרט משתתף בסיכונים עם קבוצת החוסכים באותה הקרן
  • סוגים: קרן זכויות, קרן תשואה, קרן מסובסדת, קרן כללית, קרן ותיקה, קרן חדשה, קרן יסוד, קרן מקיפה..

סוג של מוצר פנסיוני- ביטוח מפני כל מיני סיכונים

אנו נתמקד בקורס בקרנות ותיקות וחדשות(מקיפה/כללית)

 

הפנסייה התקציבית(כבר לא קיימת) נקראת גם פנסיה מדור לדור – הדור הצעיר מממן את הדור המבוגר

  • מאפייני הפנסיה התקציבית:

אין קופה אליה העובד והמעביד מפרישים כספים, אלא הפנסיה משולמת מהתקציב השוטף של המעביד.

העובד צובר זכאות על פי מספר השנים שעבד – עבור כל שנת עבודה 2% לפנסיה, ובמקסימום 70% מהשכר האחרון.

הייתה בעבר מקובלת אצל עובדי מדינה, והמימון הינו מקופת משלם המסים..

מי שכבר נמצא בתוך הפנסיה הזו יקבל את תנאיה,

זוהי פנסיה שאופיינה בעיקר לעובדי מדינה, המדינה מפרישה באמצעות המעביד.

הפנסיה הצוברת- הפנסיה המקובלת כיום.

  • העובדים (ובדרך כלל גם המעביד) מפרישים כסף לקופת פנסיה, וביום הפרישה מקבלים כסף מהקופה.
  • שני אבות טיפוס לסוג כאמור של פנסיה (בספרות):
    • Defined contribution – תרומות מוגדרות:

לזכות הפרט מופרשים כספים מדי חודש, המושקעים בנכסים פיננסיים, ובהגיעו לגיל פרישה הוא מקבל משכורת מהקופה. (בעיקרון כיום מושקעים כספים בנכס פיננסים וכשמגיע הזמן מקבל מהקרן.)

מה שחסכתי, זה מה שאני מקבל – מערכת סגורה.

  • Defined benefits – זכויות מוגדרות:

לזכות הפרט מופרשים כספים מדי חודש, המושקעים בנכסים פיננסיים, ובהגיעו לגיל פרישה הוא מקבל משכורת מהקופה. אין קשר בין מה שחסכתי, לבין מה שאני מקבל בפועל, קצבה קבועה עד המוות. זכויות הפרט בעתיד נקבעות מראש במערכת הסכמים.

זכויות מוגדרות

  • הבעיה: זכויות העובדים גבוהות מערך החסכון, מה שיוצר גירעון.
  • גירעון אקטוארי = נוצר כאשר הערך הנקי הנוכחי של הזכויות גבוה מהערך הנוכחי הנקי של ההפרשות. נוצר גרעון בחברות כיוון שתוחלת החיים עלתה , אנשים פרשו מוקדם וכך שילמו להם קצבאות מהחסכון יותר זמן מהמתוכנן
  • הגירעון האקטוארי הינו תופעה כלל עולמית:
    • עלייה בתוחלת החיים.
    • שינויים בשער הריבית לטווח ארוך, מה שהביא להתממשות סיכוני ריבית, שהביאו להפסדים.
    • בישראל, מראש ידעו שיהיה גירעון מסויים, שכן הבטיחו זכויות מיוחדות לחברי הקופות.
  • גודל הבעיה בישראל –
    • הגירעון האקטוארי שווה לכ- 30 מיליארדי ₪.
    • הקופות בישראל מסובסדות – מקבלות אג"ח מיועדות עם ריבית ריאלית גבוהה של 5.6%, כאשר בלי הסיבסוד הגירעון היה שווה לכ- 100 מיליארדי ₪.

 

קרן פנסיה חדשה

  • הפנסיה היא פונקציה של צבירה כספית בחשבון העמית, שנצברת במהלך תקופת החיסכון
  • המרת הסכום הצבור לפנסיה נעשית עם הפרישה, על ידי חלוקת הסכום הצבור במקדם אקטוארי המתאים לנתונים הדמוגרפיים של העמית

 

המרת החיסכון לפנסיה



שמונה × 1 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים