שם הכותב: תאריך: 15 מאי 2014

שיעור 11

 

4 קבוצות:

 

  1. נכנס פיננסי מוחזר למסחר- חוב\הון- שווי הוגן- נזקף לרווח והפסד

    הקבוצה תשוערך לפי שווי הוגן כאשר ההפרש ייזקף לדווח והפסד.

 

  1. הלוואות ויתרות חובה לקבל- חוב- הצגה על פי עלות מופחתת- הפרשים לא קיימים.

     

  2. השקעות המוחזקות לפדיון- חוב- הצגה על פי עלות מופחתת- הפרשים לא קיימים

     

     

  3. נכסים פיננסיים זמינים למכירה- חוב\הון- שווי הוגן- נזקף לקרן הון

    הקבוצה תשוערך לפי שווי הוגן כאשר ההפרש ייזקף לקרן הון.

 

את הקבוצה נבחר על פי סיווג למכשיר חוב\הון- וכן החלטה האם מדובר בכוונה ויכולת להחזיקו עד מועד הפדיון, רווח לזמן קצר, אחזקה לזמן קצר וכו'. לדוגמה- אם אג"ח נקנה לקנייה לטווח ארוך אך לא עד הפדיון- קבוצה 4. הפקת רווחים בזמן הקצר- קבוצה 1. 4 זה סוג של סל- כל מה שלא קוטלג לאחת מהקבוצות הראשונות- יהיה ב4 כברירת מחדל. קבוצה מספר 1 היא למסחר- פרקי זמן קצרים. יש לנתח על רכישה ורכישה.

 

מדידה במועד ההכרה ראשונית

נכס פיננסי המוכר לראשונה יימדד בשווי הוגן בתוספת עלויות עסקה שניתנות לייחוס במישרין, אלא אם מדובר בנכס פיננסי שנמדד בשווי הוגן דרך רווח או הפסד. עלויות עסקה המיוחסות במישרין הן אותן עלויות שלא היו מתהוות אם הישות לא הייתה רוכשת את המכשיר הפיננסי. כגון, שכר ועמלות המשולמים ליועצים, ברוקרים ולסוכנים, היטלים של בורסות ורשויות ועוד. עלויות עסקה אינן כוללות פרמיה או ניכיון, עלויות הנהלה או עלויות BID אחזקה. מרווחי – יטופלו כעלויות עסקה.

 


 

הסבר נוסף

כאמור, בהתאם לתקן, ההכרה הראשונית בנכס פיננסי זמין למכירה, המדידה מתבצעת בהתאם לשווי ההוגן, בתוספת עלויות עסקה שניתן לייחס במישרין לרכישה. מאחר והמדידה העוקבת הינה לפי שווי הוגן הרי שכתוצאה מהמדידה העוקבת עלויות העסקה יזקפו ישירות להון העצמי והטיפול בהם בתקופות הבאות תלוי באם הנכס הפיננסי הזמין למכירה הוא מכשיר חוב או לא.

לדוג', חברה רוכשת נכס פיננסי זמין למכירה תמורת 100 ₪ בתוספת עמלת רכישה בסך של 2 ₪. הנכס מוכר בעת ההכרה הראשונית בסכום של 102 ₪. מטעמי פשטות נניח כי מועד הדיווח הכספי הבא הוא ים למחרת, כאשר המחיר המצוטט של הנכס הפיננסי הוא 100 ₪.

כמו כן, נניח כי במידה והנכס הפיננסי היה נמכר, היה צריך לשלם עמלה בסך 3 ₪. באותו מועד הכנס נמדד בסכום של 100 ₪ (ללא התחשבות בעמלה האפשרית בעת המכירה) ומוכר הפסד בסך של 2 ₪ ישירות בהון עצמי.

הטיפול החשבונאי בהפסד הנ"ל שנזקף להון העצמי של תלוי באופיו של הנכס הפיננסי הזמין למכירה. אם לנכס פיננסי קיימים תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה, עלויות העסקה יופחתו לדוח רווח והפסד באמצעות שיטת הריבית האפקטיבית. אם לנכס הפיננסי הזמין למכירה אין תשלומים קבועים או ניתנים לקביעה (כמו למשל, השקעה במניות), עלויות העסקה יוכרו בדוח רווח והפסד כאשר הנכס נגרע או כאשר נפגם ערכו.

 

 

מדידה בתקופות עוקבות

 

הגדרות המתייחסות למדידה:

 

עלות מופחתת של נכס פיננסי- הסכום שלפיו נמדד הנכס הפיננסי במועד ההכרה הראשוני בניכוי תשלומים ע"ח קרן בתוספת או בניכוי ההפחתה המצטברת של ניכיון או פרמיה (עפ"י שיטת הריבית האפקטיבית) ובניכוי הפחתה בגין ירידת ערך. תמונת ראי של פעולות על אגרות חוב- העלות המופחתת של הנכס זה היוון תזרים המזומנים העתידי של ריבית וקרן לכל אחד מהשנים שנותרו- מהון לפי ריבית השוק במועד הרכישה הראשוני. תמונת ראי של כל מה שעסקנו בו כאשר חישבנו על מהעיניים של המנפיקה.

 

שיטת הריבית האפקטיבית- שיטה לחישוב עלות מופחתת של נכס פיננסי או התחייבות פיננסית ושל הקצאת הכנסות ריבית או הוצאות ריבית על פני התקופה הרלוונטית. (שיטה הידועה כשיטת הריבית). השיטה שעסקנו כאשר עסקנו באגרות החוב.

 

שווי הוגן- הסכום שבו ניתן להחליף נכס או לסלק התחייבות בעסקה בתום לב בין קונה מרצון ומוכר מרצון הפועלים בצורה מושכלת.

 

לאחר ההכרה הראשונית, יש למדוד נכסים פיננסים בשווי ההוגן שלהם (ללא ניכוי עלויות עסקה כלשהן, אשר עשויות להתהוות בעת מכירה) למעט הנכסים הבאים (ברירת מחדל למדוד לפי שווי הוגן אלא אם):

א. הלוואות ויתרות חובה לקבל, שימדדו בעלות המופחתת תוך שימוש בשיטת הריבית האפקטיבית.

ב. השקעות המוחזקות לפדיון, שימדדו בעלות המופחתת תוך שימוש בשיטת הריבית האפקטיבית.

ג. השקעות במכשירים הוניים שאין לגביהם שוק מצוטט בשוק פעיל ושלא ניתן למדוד את שווים ההוגן באופן מהימן ימדדו בעלות.

 

התקן אומר שברירת המחדל הוא לעודד הצגה על פי שווי הוגן- קבוצה 1 ו4. הלוואות ויתרות חובה לקבל יוצגו על פי עלות מופחתת. השקעות המוחזקות לפדיון על פי עלות מופחתת ומכשיר הון יכול שיהיה מוצג על פי עלותו אך ורק אם אין בגינו שוק מצוטט- כלומר שהוא לא נסחר.

 

הכרה ברווחים או בהפסדים בגין מכשירים פיננסים

הכרה ברווחים או בהפסדים בגין מכשירים פיננסים מושפעת ראשית מעצם בסיס המדידה השונה שבין נכסים פיננסים , כאלה המסווגים כנמדדים בשווי הוגן לבין נכסים אחרים הנמדדים על פי העלות. בקבוצה הראשונה נוצרים רווחים/הפסדים כתוצאה מהמדידה על פי שווי הוגן, ובמקרה השני לא נוצרים כאלה.

 

כל קבוצה תמדוד באופן שונה את השווי הוגן- וההשפעה על הדו"חות הכספיים תהייה שונה.

 

אופן ההכרה ברווחים /בהפסדים תלוי בקבוצת הסיווג של הנכס הפיננסי כדלקמן:

 

נכס פיננסי המסווג כנמדד בשווי הוגן לרווח והפסד

א. השינויים בשווי ההוגן יזקפו כל תקופה ברווח והפסד.

ב. ריבית, הפרשי שער ודיבידנדים יזקפו בכל תקופה לרווח והפסד.

ג. ירידת ערך לא רלוונטי. כי הם כבר נמדדים על בסיס שוטף בשווי הוגן כאשר ההפרשים נזקפים לדוח רווח והפסד

 

בעצם יימדד לפי שווי הוגן- אם קנית מניה ב3 ₪ ובסוף שנה שוויה 4 ₪- ההפרש של ה1 ₪ יהיה ברווח והפסד. אם המניה היא במט"ח- לדוגמה 3 דולר ל4 דולר- יוצרו גם הפרשי שער- שמקומם גם בדו"ח רווח והפסד. כל ההשפעה השקלית מול השקלית יקבלו ביטוי בדו"ח רווח והפסד. זוהי הקבוצה הכי פרקטית. בקבוצה זו אין ירידת ערך- אין שחיקה בשווי שמוצג בספרים כיוון שתמיד נציג על פי שווי ההוגן.

 


 

1.1.07- רכישת מניות

 

חובה: השקעה 10,000*3=30,000

זכות: מזומן 30,000

 

1.7.07 מכירה

לפני מכירה אפשר לעדכן את השווי, אך אין צורך כיוון שנשערך בסוף שנה בכל מקרה. הכל הולך לרווח והפסד.

חובה: מזומן 10,000*10%*4=4,000

זכות: השקעה 4,000

 

31.12.07 רכישה

חובה: השקעה 2500*2=5000

זכות: 5000

 

כרטיס הT של ההשקעה

 

חובה זכות
1.1.07 30,000
1.7.07 4,000
31.12.07 5,000
31.12.07- שערוך 8,000 PN
יתרת סגירה 23,000
(2*10,000-1000*2500)

 

31.12.07- שערוך

 

חובה: הוצאות מימון 8,000

זכות: השקעה 8,000

 

נכסים פיננסים הנמדדים בעלות המופחתת

א. רווח או הפסד מוכר באמצעות תהליך ההפחתה לפי שיטת הריבית האפקטיבית.

ב. הפרשי שער יזקפו מידי תקופה לרווח והפסד.

ג. בכל תאריך מאזן יש לבחון האם מתקיימות ראיות לירידת ערך. ירידת ערך בנכסים פיננסים הנמדדים בעלות המופחתת תוכר אך ורק כתוצאה בשינוי אומדן תזרימי המזומנים העתידיים מהנכס ולא כתוצאה משינויים בשיעורי הריבית בשוק. ירידת ערך ועדכונה יזקפו לרווח והפסד.

 

בשתי הקבוצות 2-3 ההפרשים בעלות המופחתת יהיו ברווח והפסד. ירידת ערך אם יש- תיזקף לרווח והפסד וכנ"ל לגבי עליית ערך. ירידת ערך משמע סיטואציה שבה תזרים המזומנים הצפוי משתנה ונפגם (ללא קשר לריבית השוק).

 

תמונת ראי של אג"ח

לא רק הפרשי שער- אלא גם הפרשים בעלות המופחתת יזקפו לרווח והפסד.

 

נניח אגרת חוב שרכשנו ב1,000 ₪. ביום הרכישה הNPV הוא 916 ואנו צופים שזהו תזרים המזומנים שינבא מהנכס. נניח לאחר שנה קיבלנו את הקופון הנקוב (4% נקוב, 6% שוק). רגע לאחר 40 ₪ שקיבלתי, החברה אומרת כי הם צופים לבעיות- כלומר הם לא יצליחו לשלם את הקופונים הבאים ומתבצעת תספורת- 30 ₪ קופון ובסוף רק 800. התקן אומר שזהו סממן לירידת ערך. כלומר הצפי של התזרים מזומנים שצפינו מלכתחילה השתנה.

 

התקן אומר שאילו הריבית במשק השתנה לדוגמה מ6% ל10%- זה לא מהווה סממן לירידת ערך. (למרות שהשווי יותר נמוך). סממן לירידת ערך הוא רק כאשר התזרים העתידי נפגע בקבוצה 2 או 3. מדובר רק על שינוי לרעה- וללא קשר לשיעור הריבית.

 

החברה הנפיקה בניכיון.

הכנסות ריבית= הכנסות מימון

 

יש אג"ח כתמונת ראי של האג"ח.

 

הנפקה ב1.1.07

ריבית נקובה- 4.72%

ע.נ 1,250

ריבית שוק= ?

חישוב על ידי המחשבון= 10% (IRR).

 

כל שנה גבייה של (1250*0.472) 59 ₪, ולבסוף גבייה של 1250 בנוסף.

 

1.1.07 מועד ההשקעה

חובה: השקעה 1000

זכות: מזומן 1000

 

במועד ההכרה הראשוני- מה ששילמתי זה מה שנרשום.

בתקופות עוקבות נמדוד בשווי הוגן או בעלות מופחתת.

 

31.12.07

יתרת ההשקעה תהייה תזרים המזומנים מאותו התאריך וקדימה (ללא הקופון של דצמבר). לכן יתרת ההשקעה היא על פי מחשבון פיננסי 1,041. אם לפני כן ההשקעה הייתה 1,000 ועכשיו 1,041- יש עלייה של 41.

 

חובה: השקעה 41

זכות: הכנסות מימון 41

 

העלייה נבעה מהפרמיה. מהעיניים של המשקיעה הייתה פרמיה כיוון שקנינו 1250 ע.נ ושילמנו רק 1,000. מהעיניים של המנפיק היה ניכיון- שולם 1,000 על ע.נ של 1,250.

 

ישנם גם הכנסות ריבית- קופון כאמור של 59.

 

חובה: מזומן 59

זכות: הכנסות ריבית\מימון 59

 

סה"כ הכנסות של 49+51=100

 

ישנה שיטה נוספת בהנחה שההשקעה לא צמודה-

ניקח את העלות המופחתת לתחילת השנה- 1,000 ונכפיל בריבית השוק. כלומר 1,000*10%=100. תמיד נגיע לסך הכנסות המימון.

יש לשים לב- לא עובד כאשר צמוד ממד. רק לשאלות נומינליות.

 

שנה לאחר מכן- העלות המופחתת היא 1,041 לדוגמה- כפול הריבית שוק- 104. ניתן לראות בטבלה שהתשובה נכונה- רק בלא צמוד.

 

כאשר יש סיטואציה של השקעה בקבוצה 2-3 נחשב על שנה עלות מופחתת על פי הדרך הזו.

 

בכל תאריך חתך, על הישות להעריך האם ישנם סממנים אובייקטיבים לירידת הערך של הנכס הפיננסי , כתוצאה מהאירועים הבאים, להלן "אירועי הפסד":

  • קשיים פיננסים משמעותיים של הלווה/המנפיק של המכשיר.

 

  • הפרת תנאים של החוזה.
  • קושי בתשלום החוב.
  • ארגון מחדש של תנאי ההלוואה או וויתור מצד המלווה.
  • פשיטת רגל / פרוק של הלווה/ המנפיק של המכשיר
  • ירידה בתזרימי המזומנים העתידיים הצפויים.

 

ירידת ערך

ההפסד יימדד כהפרש שבין הערך בספרים של הנכס לבין הערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים העתידיים המהוונים בשיעור הריבית האפקטיבי המקורי ( במועד ההכרה הראשוני) של הנכס הפיננסי.

אם בתקופות העוקבות חל שינוי, יש להקטין / לבטל את ההפרשה לירידת ערך- הביטול לא יגרום לכך שהערך בספרים של הנכס הפיננסי יהיה גבוה מהעלות המופחתת אילו לא הוכרה ירידת ערך מלכתחילה.

 

שינוי בשיעור הריבית אינו מהווה ירידת ערך, אלא יכול להוות סממן לירידת ערך. הסיבה לכך היא שהריבית שוק היא ריבית לאגרות חו"ב דומות. אם הרבית שוק נשארה קבועה, והריבית שלי כמו שרואים המשקיעים השתנתה- בעצם יש בעיה של שינוי בסיכונים. לכל השקעה יש רמת סיכון שונה וכך הריבית משתנה. אם הריבית שלי השתנה בעוד שדומות לי נשארה אותו דבר- הסיכון של הכסף עלה. זהו רק סממן- התקן אומר שלא מדובר על ירידת ערך עדיין.

 

אם בתקופות עוקבות הכרנו בירידת ערך, נוריד, כנ"ל לגבי עלייה. אך לעולם לא נגיע לעלות המופחתת הגבוהה מעלות המופחתת ההתחלתית. בהנחה והייתה ירידת ערך- נכיר בה דרך רווח והפסד- בתקופות עוקבות אם תהייה עליית ערך- נכיר בה- אך לשים לב שיש גבול מסוים- שהוא מה שהיה ערך ההשקעה כרגע לפי העלות המופחתת אילו מלכתחילה לא הייתה הפרשה לירידת ערך.

 

נניח שהתברר סממן בעייתי וה1041 ירד ל1,000. אם יש ירידה של 41 ₪- אז נניח בתקופה העוקבת נצטרך לעלות ל1086. התקן אומר שיש להחזיר את כל מה שרשמנו ברווח והפסד- אבל לא לתת ביטוי לשווי שהוא מעל 1,086. כלומר לא ליצור רווח שמעל 1086 ₪.

 

לסיכום- אם הייתה ירידה ואז עלייה- יש לרשום מה הייתה אמורה להיות העלות המופחתת המקורית ולא לעבור אותה בעת מתן ביטוי לעליית ערך.

 


 

ההלוואה של 1,000,000 כאשר יש תקבול של 100,000 כל חודש. 31.12.06 היינו אמורים לקבל מההלוואה 100,000 אך קיבלנו רק 50,000. בעצם יתרת החוב\השקעה היא 1,000,000 ₪ לקרן + 50,000- כלומר 1,050,000. עכשיו נאמר שהתזרים השתנה- כלומר צפי התקבולים שונה בשל קשיים כלכליים. החשבונאות שמרנית- רווח נכיר רק כשיש רווח והפסד נכיר ברגע של ההפסד. בעת זיהוי הבעיות של העסק יש לנסות לאמוד את תזרים המזומנים החדש. את התזרים המזומנים החזוי נהוון:

50,000/1.1+(50,000+750,000)/1.1^2=706,611

 

התקן אומר שיש להשתמש בריבית האפקטיבית המקורית.

 

המשמעות היא שיש ירידת ערך של 343,389 (100,050,000-706,611)

 

 

יתרות חובה לקבל לזמן קצר:

תזרימי מזומנים הקשורים ליתרות חובה לקבל לזמן קצר אינם מהוונים אם ההשפעה של ההיוון אינה מהותית. יחד עם זאת, במידה והשפעת ההיוון הינה מהותית ומדובר ביתרת חוב שאינה כוללת ריבית חוזית יש להשתמש בשיעור ריבית השוק המתאים להיוון. לדוג', לחברה יתרת לקוחות לזמן קצר שלא נמדדה בהתאם לערך נוכחי וכתוצאה מאי תשלום במועד מתקיימת ראיה חודשים ללא מרכיב של ריבית או 14לירידת ערך. החברה צופה כעת כי הסכום יגבה רק בעוד קנס. במקרה כזה אל אף שבמקור יתרת הלקוחות לא הוונה, הרי שיהיה צורך בהיוונה לצורך הכרה בהפסד מירידת ערך. נראה כי ניתן להשתמש לצורך כך בשיעור ריבית שוטף.

 

אם מדובר על יתרות חובה לקבל לזמן קצר- סביר להניח שאין השפעה מהותית של היוון תזרים המזומנים. אם היינו צריכים לקבל חוב עוד חודש ובעצם נקבל אותו עוד שנה וחצי- נצטרך להוון ואת ההפרש להעביר לירידת ערך.

 


 



 

נכס פיננסי הנמדד בשווי הוגן "דרך ההון העצמי" (זמין למכירה)

בקבוצה 4 יש מכשיר חוב וגם מכשיר הון- גם במנייה וגם באג"ח. התקן מבדיל כאשר ההשקעה מסווגת לקבוצה 4- יש הבדל בין מכשיר הון ומכשיר חוב.

רווח או הפסד בגין נכס פיננסי שהוא מכשיר חוב יוכר ישירות בהון העצמי למעט:

א. הפרשי שער המתהווים משינויים בעלות המופחתת (כאילו הנכס יהיה מוצג בעלות מופחתת במטבע חוץ) אשר יזקפו לרווח והפסד, ושינויים אחרים, יזקפו להון העצמי.

ב. ריבית שחושבה תוך שימוש בשיטת הריבית האפקטיבית תוכר בדוח רווח והפסד.

ג. הפסדים מירידת ערך שנזקפו להון העצמי (רק לאחר שהתרחש אחד מאירועי הפסד) יועברו לרווח והפסד למרות שהנכס לא נגרע. בתקופות עוקבות, אם עלה הערך, יש לבטל את ההפסד מירידת הערך וסכום הביטול יוכר גם הוא ברווח והפסד. (כאשר מודדים את ההפסד הוא כולל גם שינויים בשווי הוגן כתוצאה מהשתנות שיעורי הריבית).

 

יוצא איפה כי עצם העובדה שמכשיר חוב זמין למכירה הנמדד בשווי הוגן, אינה חוסכת את הצורך בחישוב העלות המופחתת בהתאם לשיטת הריבית האפקטיבית, לרבות השפעתה על התוצאות המדווחות בדוח רווח והפסד.

 

התקן אומר לגבי מכשירי חוב שעלינו למדוד מכשיר חוב לדוגמה אג"ח:

  1. יימדד בשווי הוגן, שינויים יזקפו לקרן הון.
  2. הפרשים בעלות מופחתת יזקפו לרווח והפסד

 

יש לעשות 2 חישובים- 1 לעלות המופחתת- ו2 לשווי הוגן. המכשיר חוב יוצג בשווי הוגן, אך בלי קשר נצטרך לבחון אותו בעלות המופחתת כאילו היה בקבוצה 3. שווי הוגן במכשיר חוב זהו היוון תזרים המזומנים העתידי על פי ריבית השוק לאותו מועד.

 

דוגמה:

נתונים

1.1.10 10,000 ע.נ

5 תקופות (פירעון 31.12.14)

5% נקובה

 

ריבית שוק

1.1.10 6%

31.12.10 5%

31.12.11 4%

 

ביום הרכישה נרכשו כל האג"ח- מסווג למכירה (קבוצה 4).

 

תאריך ע.מופחתת שווי שוק הפרש שווי שוק- קרן הון הפחתת פרמיה ריבית שוטפת
1.1.10 95,787
31.12.10 96,535 100,000 3,465 747 5,000
31.12.11 97,327 102,755 5,448 792 5,000

 

ב1.1.10- יש עלות מופחתת. נהוון את תזרים המזומנים העתידי על פי ריבית השוק במועד הרכישה.

 

ב31.12.10- נחשב עלות מופחתת על פי היוון תזרים מזומנים עתידי על פי ריבית שוק במועד הרכישה.

בעצם יש הפחתת פרמיה של 747 זאת בנוסף לריבית השוטפת.

 

שווי הוגן- היוון תזרים המזומנים על פי ריבית שוק נוכחית. יהיה על פי ריבית שוק להיוון. במקרה הזה הריבית להיוון שווה לריבית הנקובה ולכן נגיע לאותו סכום- 100,000.

 

ההפרשים בין עלות מופחתת לשווי שוק יהוונו לקרן הון.

 

ב31.12.11- עלות מופחתת על פי היוון.

 

פקודות יומן

 

1.1.10

חובה: השקעה 95,787

זכות: מזומן 95,787

 

31.12.10

חובה: השקעה 747

זכות: הכנסות מימון 747

 

חובה: מזומן 5,000

זכות: הכנסות מימון 5,000

 

חובה: השקעה 3,465

זכות: קרן הון 3,465

 

הרעיון של קרן הונית זה בגלל שההשקעה היא לטווח ארוך.

 

31.12.11

הפחתת פרמיה

חובה: השקעה 792

זכות: הכנסות מימון 792

 

קרן הון

חובה: מזומן 5,000

זכות: הכנסות מימון 5,000

חובה: השקעה 1983

זכות: קרן הון 1983 ((5448-3456

השקעה
חובה זכות
95,787
747
3,465
31.12.10 100,000
792
1983 PN
102,775

 

קרן הון

3,465
1983
5448

 

לצילום השיעור



− 6 = אחד

תואר ראשון
תואר שני
מרצים