שם הכותב: תאריך: 10 ינואר 2015

שיעור 11:

        סעיף 9(5) הכנסות פטורות לעיוור/נכה

סעיף 9(5) רוצה לעודד את אוכלוסיית הנכים במדינה ולכן קובע דרגות פטור שונות.

הסעיף נותן פטור ל 3 מקרים:

  1. נכה 100%
  2. עיוור 100%
  3. נכה שהוא מגיע לדרגה של 90% במצטבר.

לדוגמא: לאדם היו מספר פגיעות:

  • בפגיעה הראשונה קיבל-60%
  • נכות בשנייה 50%
  • בשלישית 40%.

חישוב אחוז הנכות לצורך סעיף 9(5):

 

אחוז נכות

נפגע

מתפקד(אחוזי בריאות)

פגיעה 1

60%

60%

40%

פגיעה 2

50%

20%=40%% *50

20%

פגיעה 3

40%

8%

12%

סה"כ

 

88%

 

 

ס' 9(5)(א)(1) קובע הכנסה מיגיעה אישית:

  • אם הנכות נקבעה לתקופה של לפחות 365 ימים או יותר אז הפטור יינתן עד להכנסה של 600,000 ₪.
  • אם דרגת הפטור נקבעה לתקופה שבין 180-365 יום הפטור שמגיע לו הוא 72,000 ₪.

3 נקודות זמן של נכה :

  1. מקבל נכות מעל שנה-600(פטור גדול)
  2. בין חצי שנה לשנה- 72(פטור קטן)
  3. אם תקופת הנכות קצרה מחצי שנה לא מגיעה לו כלום. כלומר רק נכה מעל לחצי שנה מגיע לו פטור.

ס' 9(5)(ב) קובע:

למרות מה שנאמר בא' אם ההכנסה מיגיעה אישית יותר נמוכה מהתקרה הקטנה(72,000 ₪) או שאין לו הכנסה מיגיעה אישית בכלל הוא יקבל פטור על הכנסות אחרות שהם לא מיגיעה אישית על לתקרה של 72,000 ₪. (משכיר מחסן,חנות, דיבידנד וכו')

גם בפטור הקטן המחוקק מטיב איתנו: אם לאותו נכה יש הכנסות מריבית שהמקור שלהם הוא בשל כספי ביטוח שקיבל אותו אדם כתוצאה מהנכות אז תקרת הפטור הקטן על ההכנסות לפי 9(5)(ב) במקום 72,000 ₪ תהיה 260,000 ₪ .

הסעיף מבחין מבחינת פרק הזמן:

  • נכות למעל שנה– מקבל תקרה של 600,000 ₪
  • נכות לשנה וחצי– על השנה הראשונה אין בעיה-כפוף לתקרה של 600,000 או הכנסות ללא פטורות בכפוך ל 72,000 ₪ . מה קורה אחרי התקופה הזו ונשארה תקופה של חצי שנה.הסעיף אומר מגיע לך פטור יחסי כיחס תקופת הנכות ל 365 ימים.

יחס נכות = 365/ מספר הימים שנארו לאחר תקופה של שנה

את יחס הנכות מכפילים בהכנסה ואז בודקים אם זה נמוך מהתקרה או לא.

דוגמא:    לאדם יש הכנסות ממשכורת בסך 400,000 ₪ למשך שנה וחצי.

עבור השנה הראשונה פטור. נחשב מה עם יתרת החצי שנה:

184- מתוך כל השנה כי רק חצי שנה הוא היה נכה.

יחס הנכות:

50%=184/365

200,000 = 400,000* 50%

200,000 < 600,000

פטור 200000

חייב 200000.

כיצד תשתנה תשובתך אם הכנסתו היא 2,000,000 ₪.?

1,000,000 = 2,000,000* 50%

1,000,000 < 600000

פטור- 600,000

חייב 1400000

 

דוגמא לסעיף ב': הכנסות לא מיגיעה אישית.

נניח שלנכה אין כלום חוץ מהכנסות משכירות בסך 100,000 ₪

50,000 = 100,000* 50%

50000< 72000

פטור 50000

חייב 50000

כיצד תשתנה תשובתך כאשר ההכנסה משכירות מחנות תהיה 200,000 ₪ .

100,000 = 200,000* 50%

100,000 > 72000

פטור 72000

חייב 128000

כלל: כדי להחליט באיזה מסלול כדאי לבחור האם במסלול של הפטור הגדול או הפטור הקטן(זה להחלטת האדם כאשר יש לו את 2 סוגי ההכנסות ותמיד בבחינה יש לו 2 סוגי הכנסות)אם הוא לא 100% נכה הסעי לא חל עליו) יש לבדוק אם ההכנסה מיגיעה אישית גבוהה יותר מהפטור הקטן. אם היא גבוהה יותר מהפטור הקטן- נלך לפטור הגדול.

לדוגמא:

אם ההכנסות מיגיעה אישית מסתכמות ב 50,000 והכנסות אחרות שאינן ביגיעה אישית הן 20,000 תקרת הפטור הקטן 72,000 ותקרת הפטור הגדול 600,000

אם נלך ל9(5)א-רק 50 פטורים כי שם אסור לערבב לא מיגיעה אישית

לפי 9(5)(ב)- אם נלך לפטור קטן- גם יגיעה אישית וגם לא- הכל פטור.

 

מה קורה כאשר נקבעת תקופת נכות בין חצי שנה לשנה כיצד מחשבים את יתרת הפטור?

החריג תופס לתקופה של עד שנה ,ואילו מעל לשנה זה לא תופס.

תשובה:

תחילת הפטור 2013= מיום 1/7

תאריך תפוגה לפטור 2014= מיום 1/7

פקודת מס הכנסה קובעת שעל 72,000 יהיה פטור משותף עבור שתי שנות המס.

פס"ד טבר רג'א עודה – מדובר באדם שהיה בעל שליטה בחברה ולאחר מספר שנים הפך לנכה 100% באותה שנה בה קיבל את ה 100% נכות התרחשו 2 דברים: משכורתו החודשית הוכפלה והוא פדה את כל ימיי החופש שלו. כמובן שמס הכנסה ראה בכך מקרה חריג וטען כי הכפלת השכר ופדיון ימי החופש זה עסקה מלאכותית של מטרתה התחמקות ממס. בימ"ש העליון מנתח את 2 הסוגיות:

  • לגבי הכפלת המשכורת-קובע בימ"ש שלא השתנה שום דבר בעסק. אותו נישום לא הגדיל את תרומתו לעסק ולכן ההכפלה היא לא לגיטימית. וקבע כי הגדלת השכר לא תהנה מפטור ממס אך המשכורת הבסיסית כן תהנה מפטור ממס.
  • פדיון ימי חופשה– בימ"ש קובע ששכיר (בעל שליטה שעובד בחברה נחשב שכיר)ממוסה על בסיס מזומן ולכן מה שקובע לגבי פדיון ימי חופשה זה מועד קבלת הכסף ואם במועד קבלת הכסף הוא היה נכה 100% הוא זכאי לפטור ממס על הפדיון. פדיון ימי חופשה-פטור.

 

סעיף 9(7א')-מענק עקב פרישה

מס הכנסה אומר: מי שנכנס לתחולה של הפטור של הסעיף הוא מצב של ניתוק ביחסי עובד מעביד. הבחינה של יחסי עובד מעביד תעשה לפי דיני עבודה,אלה אם כן יש מצג סותר לרשויות המס.

גובה פיצויי פרישה = משכורת אחרונה* מספר שנות הוותק.

הסעיף נותן פטור בגובה המשכורת האחרונה של העובד או סכום תקרה של 12,360 ₪ מוכפל במספר שנות הוותק. כנמוך.

דוגמא:

עובד אשר משכורת אחרונה שלו היא : 10,000

שנות וותק- 10 שנים

סכום תקרה הפטור 12,360 ₪ החודשית.

12,360 > 10,000 ולכן פטור ממס 100,000

כיצד תשתנה תשובתך אם הייתי מרוויח סכום של 15,000 ₪ ?

עובד משכורת אחרונה שלו: 15,000

שנות וותק- 10 שנים

סכום תקרה הפטור 12,360 ₪ החודשית.

12,360 > 15,000 ולכן

סה"כ מענק פרישה: 15,000*10=150,000

מענק פטור= 123,600

מענק חייב במס= 26,400

ס' 9 (7א)

ס' 9(7א)(ד) מעבר ממשרה מלאה לחלקית

5 שנים במשרה מלאה לפי שכר של 10,000

5 שנים במשרה חלקית לפי שכר של 5000

חישוב חלק פטור ממס(לפי חלק יחסי) 75000 = 10000*5 + 5000*5

 

מה קורה שמענק פרישה חורג מתקרת הפטור?

משכורת אחרונה- 200000

שנות ותק- 20

מענק פרישה- 400000

סעיף 9(7א)(א)(4)- וקובע שבגלל שהמדינה מעודדת לפנסיה ואומרת אם יש אירוע פיצויים שאתה יכול לקבל בגלל פרישה אתה לא חייב למשוך את הפיצויים.אתה יכול להודיע למדינה שאתה מייעד את הפיצוי פרישה לפנסיה. הסעיף קובע: תוך שנה מיום הפרישה/פיטורים עובד רשאי להודיע למס הכנסה עד לתום שנה מיום הפרישה שהוא מייעד את הפיצויים כולם או חלקם (לבחירתו) לקצבה. ואז יש 3 מסלולים
לבחירה:

  1. למשוך את כל הפיצויים
  2. למשוך את כל הפיצויים הפטורים ואילו את החלק החייב במס לא מושכים ומייעדים לקצבה.
  3. לייעד את הכל לקצבה

לפי החוק אם אדם לא מודיע למס הכנסה תוך שנה זה נחשב כאילו משך.

כאשר עובד פורש מעבודתו הוא יכול לבחור האם למשוך את הפיצויים או לייעד אותם לקצבה בהתקיים 3 תנאים:

  1. בתוך שנה התחלתי לעבוד אצל מעביד חדש
  2. כספי הפיצויים לא נמשכו על ידי העובד אלה הופקדו בקופת גלם או בביטוח חיים לצורך קצבה.
  3. המעביד החדש מפקיד לעובד לקצבה.

מקור החיוב של הפיצוי :

  1. הכנסת עבודה2(2)- התקיימות יחסי עובד מעביד (התשלומים האלו הם ניתוק של יחסי עובד מעביד ולא קיום ולכן שוללים את הכנסת עבודה)
  2. בגלל שנגדע פה העץ- זה הכנסה הונית
    ולכן
    מקור החיוב רווח הון.
  3. ס' 9(7א)-מקור חיוב מפיצוי פרישה.

פס"ד חיים חפץ(1971)- מדובר בשכיר שפוטר מעבודתו והגיש תביעה כנגד המעביד בבית הדין לעבודה. ובית הדין לעבודה פסק לו פיצויים. נשאלה השאלה מה מקור החיוב של הפיצויים? המערער טען (חיים)- שמדובר ברווח ההון מכוון שהוא נשכר לעבוד בכל ימי חיו וביטול חוזה עבודה מהווה למעשה "כריתת עץ" ההכנסות שלו ולכן הפיצוי הוא הוני. בימ"ש עושה ניתוח וקובע שמדובר בהכנסה שבמהותה היא הונית אבל התקבול שהוא קיבל נופל במסגרת המונח מענק פרישה בס' 9(7א) שבחלקו פטור ממס ובחלקו חייב ממס אז בימ"ש קבע שמקור החיוב הוא גם ס' 9(7א). כלומר בימ"ש רואה בס' 9(7א) הוא מקור חיוב וגם ס' שפוטר.

פס"ד כבלי ציון– מדובר בחברה שפעלה באזור אילת והייתה זכאית להטבות לפי חוק אזור סחר חופשי אילת. החברה מחליטה לסגור את שעריה ולפטר את כל העובדים כאשר לעובדים שולמו פיצויי פרישה. נשאלת השאלה: מה מקור החיוב של פיצויי הפיטורים ששולמו לעובדים? החברה טענה שמקור החיוב הוא 2(2) ומס הכנסה טען לפי פס"ד חפץ מקור חיוב לפי 9(7א). בימ"ש העליון מחזק את מס הכנסה וקובע שפיצויי פיטורים שעולים על תקרת הפטור מהווים הכנסה פירותית שהיא לא הכנסת עבודה לא 2(2) ובהתאם למה שנקבע בפס"ד חפץ מקור החיוב הוא 9(7א).



4 × = ארבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים