שם הכותב: תאריך: 07 ינואר 2015

שיעור 11

 

חוקי מגן

חוקי מגן נועדו לתת הגנה לעובדים והם חלים רק על עובדים עפ"י הגדרת 'מיהו עובד'? (לא על עצמאיים או פרילנסרים).

 

מאפיינים של חוקי מגן

  • החוקים הם קוגנטיים– כלומר לא ניתן להתנות עליהם לרעה. לדוג' חוק שכר מינימום- אזי לא ניתן ללכת למעסיק ולבקש עבודה בשכר שמתחת לשכר מינימום. מדובר בעבירה פלילית.
  • מסייגים את חופש התקשרות של הצדדים- המינימום של שני הצדדים הם החוקים.
  • קובעים מינימום של זכויות לעובד
  • מצמצמים את הזכות הניהולית של המעביד
  • ברובם קיימות סנקציות פליליות– קנסות וכד'. יש מעט מאד פיקוח בנושא, ולכן לוקח זמן לתפוס את העוברים על החוק.

 

מיון חוקי המגן

 

חוק הגנת השכר

החוק קובע את הדרך לתשלום שכר עבודה ואת המועדים לתשלומו, מטיל סנקציה בגין אי תשלום במועד ומגן על העובד מפני עיקול שכרו ושעבודו ומפני ניכויים שלא כדין משכרו.

החוק נובע מהתנ"ך- ויקרא, פרק י"ט פסוק י"ג.

 

ס' 5,1,9,8,17,20-חוק הגנת השכר

 

ס' 5
איסור שכר כולל (ש"נ וחופשה)

סעיף 5 לא חל על כל העובדים במשק. הסעיף קובע שאסור לקבוע שכר גלובאלי לעובדים. מותר לקבוע שכר בסיס כאשר שעות נוספות יתווספו לשכר הבסיס, אך לא משכורת גלובאלית שאינה מתחשבת בשעות העבודה. ס' 5 לא חל על עובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהם. חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על בכירים, מכיוון שהם אמנם עובדים הרבה שעות אך השכר שלהם בהתאם.

 

ס' 1- הגדרות

שכר עבודה- לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו והמשך עבודתו. המעסיק משלם שכר, לדוג' יש בעיה בעבודה של מלצרים שמקבלים טיפים ואינם מקבלים את השכר מהמעסיק.

 

שכר מולן- שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע.

 

היום הקובע- היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9,10,11,13,14 ו-16(ב), לפי העניין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977- היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור.

המעסיק יכול לשלם שכר עד ה9 לחודש בלי להיחשב מלין שכר.

 

ס',9,10,11- מדברים על מועד תשלום השכר יש לדעת אותם למבחן (נמצאים במצגות).

 

ס' 8-
עיקול העברה ושעבוד נועד להגן מפני עיקולים ושעבודים של השכר שלנו. "משכר העובדה החודשי לא יהיה ניתן לעיקול, העברה או לשעבוד סכום השווה לגמלה בשיעור הנקוב…." בעצם אם העובד לוקח הלוואה מהמעביד, המעביד לא יכול לעקל את כל המשכורת, אלא רק חלק ממנו. יש חובה להשאיר סכום של גובה הבטחת הכנסה למחייה של העובד, כלומר אסור לקזז את כל המשכורת.

 

ס' 17- פיצוי הלנת שכר– הלנת שכר מהיום העשירי ואילך. מגיע פיצוי על כל יום של הלנת שכר. הסעיף מפרט את סכום הפיצויים שמגיעים לנו על הלנת שכר. לדוג' עבור שבוע הלנת שכר-5%, כאשר כל שבוע האחוזים עולים ב-5% נוספים. בשבוע השני- 10%, בשלישי 15% וכו. קיימות נוסחא נוספת לפיצויים- הפרשי הצמדה וריבית + 20%.

 

ס' 20- הלנת פיצויי פיטורים- יש לשלם תוך מספר ימים קבוע בחוק- 15 ימים. אם הסכום לא משולם יש לשלם פיצויים על העיכוב בתשלום.

 

ס' 18-הפחתת פיצוי ההלנה- לבית הדין לעבודה יש את הזכות להפחית את פיצויי הלנת השכר אם נוכח ששכר העבודה לא שולם בזמן בגלל:

  1. טעות כנה- טעות בחישוב לדוג', יש להוכיח שמדובר בטעות כנה ואז הוא לא צריך לשלם פיצויי הלנת שכר.
  2. למעביד לא הייתה שליטה על כך- שביתה בבנק לדוג', שריפה במפעל, מלחמה כאשר המעסיק במילואים ואין לו שליטה על כך.

    נשאלת השאלה האם מצב כלכלי קשה זו נסיבה שלמעביד אין שליטה עליה? בין הדין לעבודה בד"כ טוען כי לא מדובר בסיבה לא לשלם משכורת בזמן. יחד עם זאת בית הדין נאבק בהרבה מאד מצבים כאלו. מדובר בדילמה לא פשוטה כיוון שהמפעלים עלולים לפשוט רגל בעקבות תשלום הקנסות על הלנת שכר. על כן בית הדין מתחשב היכן שניתן להתחשב ורשאי להפחית פיצוי הלנה בהתאם למקרה.

     

פס"ד עיריית לוד\פס"ד עיריית קריית מלאכי- הלנת שכר של עובדי עירייה
בעקבות מצבים כלכליים קשים. בעצם בית הדין לעבודה הפחית את הפיצוי הלנה בהתחשב בשני הצדדים.

 

  1. יש מחלוקת בין העובד למעביד בנוגע לסכום השכר

 

ס' 17א'- התיישנות על הלנת שכר קיים חוק התיישנות. אם לא משולם שכר כלל- על עצם השכר שלא משולם יש התיישנות של 7 שנים (לדוג' לא שולם משכורת ינואר- נוכל לתבוע את משוכרת ינואר תוך 7 שנים), אך על פיצויים על הלנת השכר מוגבלים בשנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן או תוך 60 יום מהרגע בו השכר שולם.

 

לדוגמה: נניח לא קיבלנו משכורת דצמבר בכלל. על המשכורת עצמה יש לתבוע 7 שנים, אך על הפיצוי על ההלנה יש שנה בלבד. נניח שמשכורת דצמבר שולמה רק באפריל, תום 60 יום יש לתבוע על פיצויי ההלנה על האיחור בתשלום השכר.

 

אם מדובר במעסיק שכל הזמן מלין שכר, כלומר באופן סדרתי, ס' 17א(ב') מאריך את תקופת ההתיישנות ל3 שנים.

 

ס' 25- ניכויים משכר העבודה אילו ניכוים מותר למעסיק לנכות מהשכר?-

-מיסים

-דמי חבר (וועד- בד"כ 0.7%)

-תשלומים לקופת גמל

-חוב קצוב ומוסכם של העובד למעביד

* הסכומים שנוכו משכר העובד יועברו ליעדם תוך 30 יום מיום הלנתם

 

ס' 24-
המעביד חייב למסור תלוש שכר, לנהל פנקסי רשימות עבודה.

 

חוק שכר מינימום

חוק שכר מינימום מטרתו להבטיח רמת חיים יחסית מינימלית לכל עובד וכן לצמצם את ממדי העוני בישראל. החוק נועד להבטיח מינימום של שכר שיספיק למה שאדם זקוק לו. היום השכר עומד על 4,300 ₪ לעובד במשרה מלאה, או 47.5% מהשכר הממוצע במשק הגבוה מבניהם. באפריל תחול עלייה בשכר המינימום.

 

רכיבי השכר נכללים: שכר יסוד או שכר משולב, תוספת יוקר, תוספת קבועה המשולמת לעובד עקב עבודתו.

לא נכללים בשכר המינימום: תוספת ותק, תוספת משפחה …

 

  • אם עובד קבלן לא מקבל שכר מינימום הוא יכול לתבוע את המעסיק שלו אבל גם את המעסיק בפועל שאחראי עליו.

 

ס' 8-
אם מלינים שכר מינימום משלמים פיצויי הלנה מוגדלים.

ס' 14-
אי תשלום שכר מינימום זו עבירה פלילית.

 

האם המעביד צריך לשלם שכר מינימום בתקופת הכשרה- אם מדובר בהכשרה ממושכת חייבים לשלם שכר מינימום בתקופת ההכשרה.

 

האם טיפ למלצר הוא חלק משכר המינימום?- שכר מקבלים מהמעסיק ולא מאורחי המסעדה ולכן טיפים הם לא שכר, על כן המסעדה חייבת לשלם לעובדים שלה לפחות שכר מינימום ללא קשר לטיפים. המסעדות מנסות לעקוף זאת על ידי איסוף הטיפים והשלמת שכר המינימום אם הטיפים לא מגיעים לכדי שכר מינימום. הנוהל התקין במקרה זה הוא שהטיפים יירשמו כהכנסות של העסק – כלומר ייכנסו לקופה של המסעדה כאילו מדובר בתגמול למעסיק. המעסיק ישלם מס על הטיפים וישלם לעובדים שכר מינימום לפחות ואת כל ההטבות סוציאליות להם העובד זכאי.

 

פס"ד אסתר כהן נ' המוסד לביטוח לאומי-
מלצר במסעדה שהמקצוע שלו היה מלצר (לא סטודנט, אדם מבוגר שעבד כל חייו כמלצר). המלצר קיבל תלוש שכר + טיפים. בחייו הפרטיים המלצר הלך לים, ניסה להציל אדם שטבע וטבע בעצמו. אשתו ביקשה תביעת פיצויים מביטוח לאומי וביטוח לאומי הסכים לתת פיצויים על פי גובה התלוש ללא הטיפים. בג"צ החליט כי כן יש להתחשב בטיפים שהמלצר קיבל כי זו בעצם המוסכמה שמקובלת בתחום המסעדנות.

 

עמלות כשכר מינימום- יש עובדים שמתוגמלים עפ"י עמלות. עובדים כאלו מקבלים שכר לא קבוע וייתכן שהעמלות לא יגיעו לשכר המינימום. המעביד חייב להשלים את העמלות לשכר המינימום אך הוא רשאי לקזז את העמלות מחודשים שבהם קיבל יותר משכר המינימום.

פס"ד דרור עגיב

 

אסירים שעובדים- אינם זכאים לשכר מינימום.

 

האם עובד שעובד לא ברצונו זכאי לשכר מינימום?- כן. לדוג' נשים שעובדים בכפייה יכולות לתבוע את המעסיק שלא שולם להם שכר מינימום (לאחר שמצליחות לצאת מעבודת הכפייה). בארץ ברגע שמשחררים נשים מעבודות הללו שולחים אותן לחו"ל ועוזרים להן להגיש את התביעה לפני כן.

 

 

חוק שעות עבודה ומנוחה- חוק שאינו מעודכן היום, משנות ה-50. דפוסי העבודות השתנו מאז. המטרה של החוק היא הגנה על הזכויות של העובדים והתרת זמן לעובדים לחייהם הפרטיים ולפיתוח אישיותם. החוק קובע כמה מותר לעבוד ביום, בחודש וכו'.

הנתוני עבודה היום הם עפ"י צווים שיצאו לאחר החוק:

אורך יום עבודה- עד 9 שעות לא כולל הפסקה.

עבודת לילה\חג– עד 7 שעות, מעל 7 שעות- שעות נוספות

אורך שבוע עבודה- עד 43 שעות

הפסקות– ביום עבודה של 6 שעות מעלה- 3/4 שעה לפחות. בהפסקה של חצי שעה ומעלה רשאי העובד לצאת ממקום העבודה (אלא אם נוכחותו הכרחית ונדרש להישאר ע"י המעסיק- אם מדובר בחיים ומוות)

מנוחה שבועית- לפחות 36 שעות רצופות (יהודי- שבת, לא יהודי- שישי\שבת\ראשון)

 

ס' 4,11,5 מדברים על ענפים חריגים שבהם מותר לעבוד יותר.

 

לגבי שעות נוספות- הכלל הוא שאסור לעשות שעות נוספות. עם זאת למעביד מותר לבקש שעות נוספות- עד 12 שעות נוספות בשבוע.

 

היתר כללי להעבדה של רו"ח בשעות נוספות לצורך הכנת דו"חות כספיים

מחליט כי מותר לרו"ח לעבוד עד 16 שעות עבודה ביום, 30 שעות עבודה נוספות במהלך שבוע עבודה ולא יותר מ210 שעות נוספות בשנה, ולא יותר מ60 שעות עבודה בחודש.

 

לגבי זמן עבודה- הזמן שעובדים לרשות העבודה. לדוג' רופא בכוננות הוא עומד לרשות העבודה ולכן כוננות שווה כסף. שעות תורנות בהן נוכח העובד במקום העבודה הן שעות עבודה גם אם לא נקרא לביצוע מטלות במהלכן (לינת שומר במקום עבודה נחשבת כזמן עבודה, עם זאת זמן נסיעה לעבודה וממנה לא ייחשב כזמן עבודה).

 

 

מה ההבדל ין רופא כונן לנהג כונן בטיול- בעצם נהג כונן אי אפשר להעיר באמצע הלילה לעבוד (לא נהג פינוי) ורופא כן ועל כן רופא יקבל כסף על שעות הכוננות שלו כשהוא ישן במקום העבודה.

 

ס' 16- גמול עבודה בשעות נוספות

שעתיים ראשונות- 125%

של שעה נוספת- 150%

עבודה בשבת\חג- 150%

שעות נוספות בשבת\חג- 175%

 

תשלום גמול שעות נוספות- על פי חישוב יומי או שבועי?

נניח אם צריכים לעובד מ8 עד 16 כל יום, ויום אחד עובדים עד 14 כאשר יום למחרת נשארים שעתיים נוספות- בעצם השעתיים האלו ישולמו עפ"י שעות נוספות. על כן הדרישה של המעסיקים שהחישוב יהיה חודשי ולא יומי (משרה מלאה).

 

 

 

 

 

 

 




+ אחד = 6

תואר ראשון
תואר שני
מרצים