שם הכותב: תאריך: 09 יוני 2014

שיעור 11-

שיעור 11

שיעור חזרה למבחן!

הערה- במבחנים שיועלו למודל יש לשים לב כי השאלות בנושא דיני תאגידים אינן רלוונטיות לקורס שלנו.

פתרון מבחן מתאריך 19.02.14

שאלה 1-

שיקולי הגדלת שיעור הנזילות בשוק ני"ע תומכים באיסור על שימוש במידע פנים על מנת להקטין את מרווחי הקנייה והמכירה, מרווחים שגובים עושי שוק (מוסדיים) מקונים ומוכרים של ני"ע (משקיעים רגילים, ספקולנטים ואנשי פנים).

נזילות וסחירות זה משהו קריטי בשוק. שיעור נזילות/סחירות זה בעצם כמות העסקאות (נפח העסקאות). ככל שהמרווחים בין הביקוש וההיצע יותר קטנים זה יותר טוב לשוק כי כך יהיו יותר עסקאות. כשהמרווחים גבוהים (נניח ביקוש ב-900 ₪ לנכס והיצע ב-1500 מינימום), יהיו פחות עסקאות.

אחת המטרות של דיני ני"ע היא ליצור מרווחים קטנים וזאת בכדי שתהיה יותר נזילות (הפיכת כסף לני"ע ולהיפך). קידום הנזילות נותן יותר בטחון למשקיעים ולכן יוצר יותר עסקאות.

דיברנו על שלושה סוגים של משקיעים בקורס: אנשי פנים, משקיעים מוסדיים ומשקיעים רגילים. אנשי פנים עדיפים על משקיעים מוסדיים ומשקיעים מוסדיים עדיפים על משקיעים רגילים. מבחינת משקיעים מוסדיים, עדיף להם שאנשי פנים לא ישתתפו אף פעם במסחר וכך תהיה תחרות רק בין המשקיעים המוסדיים והרגילים.

מי קובע את המחיר? המשקיעים, בעיקר המשקיעים המוסדיים שמהווים את עיקר השוק. לכן, שיקולי נזילות תומכים בכך שלא יהיה שימוש במידע פנים וכך המשקיעים המוסדיים ירגישו יותר בטוח להשקיע וכך הם יצמצמו פערים בין הביקוש להיצע.

השאלה יכולה להיות גם בנוסח הפוך, למשל שיקולי הקטנת נזילות.

שאלה 2-

בטרם תחילת הפעילות, חובתו של מנהל תיקים היא-להתאים את השירות לצרכי הלקוח, בכתב ולחתום אתו על הסכם מפורט, אותו יש לעדכן פעם בשנה.

שאלה 3-

אדם המנהל תיקי השקעות ללא רישיון חייב לערוך עם הלקוח הסכם בכתב לפני תחילת הניהול? כן

שאלה 4-

חובת ה"התאמה" משמעה-

שעל בעל הרישיון לברר, בכתב, לפני מתן תחילת השירות את צרכי הלקוח, מדיניותו, רצונותיו וכיוצ"ב, וכן על בעל הרישיון לברר נתונים אלה בכתב כל שנה מחדש.

שאלה 6-

האם מותר לחבר בורסה לשתף את בית ההשקעות הפועל בחשבון הלקוח בעמלות אותן הוא מקבל?


הלקוח נותן ייפוי כוח לגבי ההשקעות לבית ההשקעות ובית ההשקעות מבצע פעולות.

לבית ההשקעות אסור באיסור חמור שירוויח מהרווחים או ייתן ערבות על ההפסדים וזאת משום שזה עלול להציב את בית ההשקעות בניגוד עניינים. לכן, בית ההשקעות מרוויח אחוז דמי ניהול מהקרן.

האינטרס של חבר הבורסה זה שיהיו הרבה פעולות וכך יקבל יותר עמלות. הבנק לא יכול לנהל תיקים ולכן בית ההשקעות נותן את ההוראות.

יש הסכם בין הלקוח למנהל התיקים וכן הסכם בין הלקוח לחבר הבורסה ויש הסכם גם בין מנהל התיקים לחבר הבורסה ביניהם. שלושת ההסכמים האלה נוצרים לפני תחילת הפעילות.

מותר לחבר בורסה (בנק) בהסכם עם מנהל התיקים להגיד לו כי הוא גובה עמלה על כל פעולה. מותר לבנק גם להגיד למנהל התיקים כי הוא נותן אחוז מסוים מהעמלה (זה נקרא החזר עמלה) לבית ההשקעות. אבל, ניתן לעשות זאת רק במידה והלקוח יודע על כך מראש וזה מוסכם בהסכמים. זה לא קשור לרשות, חוק ני"ע מתיר זאת.

שאלה 8-

האם אי גילוי פרט מהותי יכולה להיות בגדר תרמית לצורך עבירת ההנעה בתרמית לפי ס' 54(א)(1) לחוק ני"ע? כן, לא צריך שתהיה בפועל הסתמכות על אי הגילוי.

שאלה 9-

בעל עניין הוא?

מי שמחזיק 5% ומעלה. בחברה ציבורית מי שמחזיק 5% ומעלה הוא בעל עניין ועל כל עסקה שהוא מבצע חייב לצאת דיווח מידי באותו יום.

שאלה 10-

דוח שנתי-

ישנם שני דוחות רלוונטיים:

  1. דוח רבעוני המוגש ומדווח לרשויות חודשיים מתום הרבעון ועליו מתקיימת סקירה של רו"ח חיצוני
  2. דוח שנתי המוגש ומדווח לרשויות תוך 3 חודשים מתום הרבעון ועליו יש ביקורת רו"ח חיצוני.

שאלה 12-

עסקה עצמית היא?

תרמית בני"ע, 54(א)(2).

שאלה 13-

חיצוני לחברה המשתמש במידע פנים שהגיע אליו ממקור חיצוני לחברה כשהחברה אינה צד למידע- מבצע עבירה של מידע פנים לפי הדין האמריקאי. לעניין זה פס"ד אוהגן ופס"ד ציארלה רלוונטיים.

בדין הישראלי הנושא עדין לא הוכרע כי יש או איש פנים או חיצוני מאיש פנים, אין התייחסות על מידע מחיצוני לחיצוני.

שאלה 14-

עסקאות נוגדות ומתואמות באמצעות שני חשבונות בני"ע-

זו סיטואציה של תרמית בני"ע לפיו אחד מהחשבונות על שמך והשני לא ועושים עסקאות מתואמות וכך משפיעים על השער.

עסקאות אלו יוצרות חזקה לעבירה פלילית של השפעה בדרכי תרמית אך היא ניתנת לסתירה במידה ושני בעלי החשבונות מוכיחים כי כל אחד פעל בכיוון הפוך וביחד נוצרה השפעה על השער אך כל אחד פעל משיקול כלכלי לגיטימי מבחינתו ולא מתוך תיאום.

שאלה 16-

האם ניתן להרשיע בגין ביצוע עבירות ני"ע באמצעות האינטרנט? פס"ד טל פודים, כן.

שאלה 17-

בחוק מנהלי תיקים יש סעיף לפיו לאדם שאין רישיון לניהול תיקים אסור לעסוק בניהול תיקים אך יש חריג לפיו גם אם לאדם אין רישיון, מותר לו לנהל עד 5 תיקים בשנה וזאת בתנאי שזה לא עיסוקו הכללי של מנהל התיקים הללו ובתנאי שזה עומד בסעיפים הרגילים לגבי חובות בעל רישיון כגון הסכם וכו'.

אם אדם מנהל תיקים ללא רישיון מהרשות לני"ע אז הסנקציה המנהלית לא רלוונטית לגביו כי אין לו רישיון אז שלילת רישיון היא לא עונש כלפיו.

מי משנהל תיקים בניגוד לחוק, בלי רישיון ומעל 5 תיקים בשנה, זו עבירה פלילית והוא חשוף לעבירה פלילית של שנתיים מאסר וכן חשוף לתביעה אזרחית במידה ועשה נזק.

אם השאלה היתה לגבי 5 תיקים אז הוא היה חשוף רק לתביעה אזרחית.

שאלה 18-

בארה"ב-

פס"ד דירקס, פס"ד שוויצר לפיהם מסירת מידע פנים היא עבירה בתנאי שהמוסר הפר חובת אמון לחברה והרוויח מהמסירה.

שאלה 19-

בישראל-

מסירת מידע פנים היא עבירה בתנאי שהמוסר ידע או היה עליו לדעת שהנמסר יעשה שימוש במידע.

שאלה 21-

הוכחת קשר (מתאם) בין מידע לבין התנהגות מחירי ני"ע רלוונטי ל-

תיאורית השוק היעיל.

שאלה 22-

איש פנים בחברה שעושה שימוש במידע פנים מבצע עבירה מסוג? פשע.

מי שהורשע בעבירה של 5 שנים מאסר זו עבירה מסוג פשע. עבירות מסוג פשע נרשמות ברישום פלילי, גם אם התקבל רק קנס. דבר כזה גם גורר בעתיד שלילת רישיון.

שאלה 23-

קנס של פי שלוש מהרווח אותו זכאית הרשות לני"ע לתבוע רלוונטי נגד אדם שביצע?

שימוש במידע פנים בארה"ב.

בישראל- אין עדין כללים ברורים.

שאלה 24-

 

השאלה לא רלוונטית רק לעורך דין אלא לכל מי שנותן שירותים לחברה ובמסגרתם נחשף למידע פנים של החברה. כל אחד מאלה זה בעצם איש פנים ולכן העונש הוא 5 שנות מאסר.

 

דגשים שעלו ממבחן מתאריך 15.01.14

משקיעי נזילות- משקיעים רגילים שאינם מקצוענים( שהם בתי השקעות) ואינם אנשי פנים בחברות.

אנשי פנים עדיפים בסיכויי ההשקעה שלהם על בתי השקעות ובתי השקעות עדיפים על משקיעים רגילים. אנשי פנים עדיפים על משקיעים רגילים.

מנהל תיקים יכול לעבוד באופן חוקי רק בחברה בע"מ שיש לה רישיון לנהל תיקים.

פעולות סרק הם הפרת חובת אמון והלקוח יכול לתבוע אזרחית את מנהל התיקים.

תיאורית השוק היעיל הוכחה על מידע בהווה וגם על מידע עבר ובמידה מסוימת גם על מידע עתיד. אם השוק יורד ואין עדין הודעה, סימן שתהיה כזו בהמשך ויצא דיווח לגבי משהו רע שקרה וגרם למחיר לרדת עוד לפני הפרסום (בגלל שימוש במידע פנים).

שאלה 12- רשום בתשובה "שלא בתרמית" ואמור להיות "בתרמית".

הגורם המחליט האם להעמיד לדין פלילי חשוד בעבירות ני"ע- כל רשויות האכיפה (משטרה, מס הכנסה, רשות לני"ע, רשות הלבנת הון וכו') תפקידן הוא רק איסוף ראיות. הפרקליטות (למשל פרקליטות מיסוי וכלכלה) מחליטה האם הראיות מספיקות והאם יש להעמיד לדין. ביהמ"ש מחליט אם מדובר בזכאי או אשם. לכן, מי שמחליט האם להעמיד לדין פלילי חשוד בעבירות ני"ע זו הפרקליטות.

אם לא רשום בשאלה שזה דין בארה"ב אז ברירת המחדל היא כי מדובר בישראל. בארה"ב זה 10 שנות מאסר לכולם, ענישה יותר חומרה.

ניהול תיקים זה הסכם משולש.

נגיד שיש מו"מ מהותי בין חברה ציבורית שמתכוונת לעשות עסקה ענקית שאם תסתיים טוב ערך החברה יגדל והמחיר יעלה, אז המידע אודות העסקה טרם התקיימותה זה מידע מהותי שאם יגלו אותו זה יפגע בחברה כי כך יעלה לה יותר לקנות את החברה. לכן, יש מצבים בהם החוק קובע שטובת החברה עדיפה ולכן יאסר על אנשי הפנים שלה לסחור על סמך אותו מידע במקרים כאלו.

 




שש + = 14

תואר ראשון
תואר שני
מרצים