שם הכותב: תאריך: 12 ינואר 2013

 

אחריות חברתית – ממיקרו למאקרו בחברה הישראלית

  • אחריות אישית היא האחריות שאדם נוטל על מעשיו.

    פעילות אישית אזרחית נעשית באופן מודע ומובנה ובשימת דגש על טובת הכלל ורווחה הקהילה, תוך אי-פגיעה בזולת. עליה להיות כטבע פעיל ולא כחובה כפויה, בין אם הנדרש הוא מילוי חובה על פי החוק ובין אם בפעילות וולונטארית. התנהגות אחראית היא זו אשר נעשית בהתאם למחויבויות שאדם נטל על עצמו תוך הימנעות מעשיית מעשים אסורים. ה"מותר" ו"האסור" משתנים מחברה לחברה, מזמן לזמן, והם נקבעים מתוקף חוקים כמו גם מנורמות חברתיות.

  • אחריות קולקטיבית היא אחריות שפרט או פרטים בקבוצה נוטלים בשל מעשה או מחדל של אחד מחבריה.
  • אחריות חברתית היא אחריות שקבוצה נוטלת על עצמה כקבוצה בשל מעשה או מחדל של אחד מחבריה, דהיינו אחריות חברתית היא אחריות הדדית של החברה כלפי חבריה.
  • יש גם פן הפוך: אחריות של הפרט כלפי הכלל, זוהי אחריות ציבורית (עבודתם של אנשי ציבור, חבר-כנסת).

אחריות חברתית של עסקים כלפי החברה

  • מטרתו של התאגיד הוא ליצור לקוחות ולשרת אותם, מאחר ובזכותם הוא מתקיים ולכן יש לטפחם (מהמאקרו למיקרו).
  • אחריות חברתית הינו פעולה ראויה ומועילה לתאגיד, כערך חשוב שעל התאגיד לאמץ.

אחריות חברתית כאחריות תאגידית

  • אחריות תאגידית היא שם כולל לשורה של כללי התנהגות של תאגיד המבקש להיחשב כארגון המתנהל כ"אזרח" הגון, המתייחס כראוי למחזיקי העניין הסובבים אותו.
  • מחזיקי העניין הם כל האנשים, הארגונים, הקבוצות הארגונים והגופים שמשפיעים על פעילותו של הארגון או מושפעים ממנה, למשל לקוחות, ספקים, נותני חזות, קהילה מקומית ועוד.
  • לפי עקרונות האחריות החברתית, לכל ארגון ולכל מסגרת יש מגוון רחב של מחזיקי עניין, שיש לתקשר איתם ולשתפם בהחלטות הנוגעות גם להם.
  • האחריות החברתית של עסקים נתפסת, בדרך כלל, כדרך ניהול עסקית המצביעה על מוסר ויושרה בניהול העסקים.

דור חדש של חשיבה

הדרישה החברתית מארגונים להתנהגות כוללת ראויה, כזו שאינה רואה רק את שורת הרווח הפיננסי אלא גם את התועלות החברתיות והסביבתיות של פעילותם.

Triple Bottom Line– תועלת רווחית, חברתית וסביבתית, כחלק מהתרבות הארגונית והעסקית של הארגון.

מה גרם לשינוי בחשיבה הניהולית?

בשנים האחרונות, בד בבד עם עליית המודעות הציבורית העולמית לנושא איכות הסביבה, גברה גם מודעות הפירמות לאחריותן על ההשלכות הסביבתיות הנובעות מפעילותן הישירה והעקיפה.

הבנה זו, בשילוב ההכרה כי טיפול נכון בהשפעותיהן הסביבתיות יניב עבורן גם יתרון עסקי, הובילה לשילוב שיקולים סביבתיים במערך קבלת ההחלטות העסקיות והניהוליות של הפירמה, מתוך רצון לצמצם סיכונים וליצור יחסי אמון עם כלל מחזיקי העניין שלה (עובדים, לקוחות, ספקים, קהילה, ממשל וכו')

התקן הסביבתי לחברות הוא צורך לאומי

  • השינויים הכלכליים והחברתיים בעולם, שאנו עדים להם כיום, מצביעים על צורך בשינוי תרבויות הניהול הקיימות. למעשה, ניהול אחראי והשקעות אחראיות הם הדבר הבא והם מחייבים התייחסות לנושאים כדוגמת קיימות ואחריות חברתית-סביבתית-כלכלית.
  • בשנת 2013 פרסם מכון התקנים הישראלי את תקן 10,000 בנושא אחריות חברתית של ארגונים ועסקים, אשר מבוסס על התקן הבינלאומי.
  • התקן מנוסח כך שיהיה ישים לארגונים מכל גודל או תחום, ויוכל להשתלב לתוך מערכות ניהוליות אחרות, כגון: מערכת ניהול איכות, מערכת ניהול סביבתית, מערכת ניהול פיננסית, מערכת ניהול בריאות ובטיחות תעסוקתית ומערכת ניהול יחסי עבודה.
  • נוסח התקן כולל את דרישות הסף המינימאליות מהארגון, אבל הוא מעודד מדיניות של "מעבר לציות לחוק", תוך מחויבות לנורמות מתקדמות.
  • במסגרת האחריות החברתית יש לכלול עקרונות מגוונים לרבות האמור כמו שקיפות, נשיאה באחריות, שיתוף מחזיקי עניין, התנהלות שהיא "מעבר לציות", והצבת נורמות אתיקה גבוהות.

     

פיתוח והטמעת מדיניות קיימות סביבתית

  • כתיבת תכנית אחריות חברתית סביבתית.
  • בניית תכנית למשרד ירוק ומחזור, הקטנת צריכת האנרגיה בפעילות המשרד וכיו"ב.
  • תכנון פרויקט דגל קהילתי-סביבתי.
  • פיתוח תכנית שיווקית-סביבתית ותכנון והפקה של אירועים ירוקים.
  • סיוע בבניית מנגנונים וולונטריים לקיזוז פליטת פחמן דו חמצני.
  • יצירת שיתופי פעולה עם ארגונים ירוקים.
  • ייעוץ סביבתי לגופי השקעות – ניתוח הזדמנויות וסיכונים הנובעים מההשלכות הסביבתיות של הפעילות הכלכלית.
  • כתיבת דו"ח סביבתי למחזיקי עניין

כלכלה אחראית

מאפשרת לתאגיד להתנהל באפקטיביות, לנהל ביעילות סיכונים, לאתר הזדמנויות עסקיות, ליזום שותפויות, להתמודד עם משברים ולקדם, בהמשך, את ערכו הכלכלי. ההנחה ברקע הדברים היא ששיפור ההתנהלות בהווה ונטילת אחריות כלפי העתיד משרתים את התאגיד.

אחריות אישית וצרכנות

  • צרכנות נבונה היא דרך יעילה להשתלבות בחיים של חברה דמוקרטית מודרנית -כאזרחים חופשיים חשוב לצרוך ולבחור באחריות ובתבונה, תוך כדי מתן תשומת לב לסביבה מבחינה אקולוגית-סביבתית.
  • אחריות הפרט לא להזיק לסביבה הפיזית שבה הוא חי (יישום מחזור פסולת, קניית מוצרים ירוקים).
  • אחריות המדינה כלפי הפרט היא באמצעות חקיקת חוקים סביבתיים המגנים של הפרט מנזק סביבתי-בריאותי.

 

 

צרכנות בת-קיימא

  • צרכנות בת קיימא של משקי בית כוללת ממדים שונים של הימנעות מקנייה ומשימוש במוצרים המכילים חומרים המזיקים לסביבה והעדפת מוצרים המקטינים בזבוז של אנרגיה, מפחיתים את השימוש בחומרים מסוכנים, ניתנים

    לשימוש חוזר ועוד.

  • בעולם המערבי גוברת המודעות להשפעות של צרכנות בני אדם על הסביבה בהן: האצת התכלות המשאבים הטבעיים ואפקט שינויי האקלים. כתוצאה מכך הולך ונוצר במערב ביקוש למוצרים ולשירותים ידידותיים לסביבה.

     

    כוללת את ההיבטים הבאים:

    • הימנעות מקניית מוצרים המכילים חומרים המזיקים לסביבה (בעת חלחולם למערכת המים או בדרכים אחרות). למשל מוצרים קוסמטיים המכילים אמוניה, מומלצת העדפה של מוצרים על בסיס מים על פני מוצרים על בסיס שמן (בגלל כושר ההתפרקות שלהם).
    • הימנעות מקניית מוצרים שנוסו על בעלי חיים. באירופה ובצפון אמריקה מסומנים מוצרים שלא נוסו בבעלי חיים בלוגו הארנבת.
    • העדפה למוצרים אורגניים (למשל ללא הנדסה גנטית וללא הדברה), למוצרי ניקוי ללא כימיקליים ולמוצרים המיובאים במסגרת סחר הוגן (למשל קפה ובננות).
    • העדפה למוצרים החוסכים בשימוש באנרגיה (למשל מנורות ומוצרי חשמל חסכניים באנרגיה או מכוניות היברידיות).
    • העדפה של מוצרים עשויים מחומרי גלם ברי קיימא (למשל ריהוט העשוי מעץ שעבר כריתה תחת פיקוח).
    • העדפה למוצרים העשויים מחומרים ממוחזרים (כגון נייר ממוחזר), מוצרים שניתנים למחזור (למשל נוזלים בבקבוקי פיקדון), או מוצרים העשויים מחומרים מתכלים (למשל שקיות נייר מתכלות).
    • שימוש בשירותים ירוקים (למשל שירותי מחזור בקבוקים מבית הלקוח, או חיתולים רב- פעמיים).

משקי בית מבוססים נוטים להתנהגות צרכנית בת קיימא אחראית יותר ממשקי בית של שכבות כלכליות חברתיות חלשות.

  • ממשלות יכולות בעקיפין לקדם ייצור בר קיימא ע"י עידוד הצרכנים לצריכה בת קיימה באמצעות חינוך, רגולציה וענישה.
  • גורמי ממשל יכולים ליצור שווקים נוחים למוצרים בני קיימה ולעודד מפעלים לפתח טכנולוגיות חדשות שיעמדו באתגרים הסביבתיים.
  • ממשלות יכולות באופן ישיר לעודד ייצור בר קיימא באמצעות תהליכים של מיסוי ורגולציה על עסקים, ובכך לתרום להגברת צריכה של מוצרים אלו ע"י כלל משקי הבית.
  • המאמצים צריכים להיות מופנים לעידוד צרכנים להקטנת ההשפעות השליליות של משקי הבית ולקיחת אחריות סביבתית וחברתית, אך בו זמנית, להפעלת מדיניות שתאלץ את היצרנים להפנים בתהליכי הייצור את העלויות החברתיות והסביבתיות של התנהגות צרכנית המנוגדת לצרכנות בת קיימא.
  • זאת ניתן לבצע באמצעות רגולציה וחקיקה, כפי שניתן ללמוד מניסיונן של מדינות שהצליחו בהקטנת ההשפעות השליליות על הסביבה (השפעות של המאקרו על המיקרו).
  • על התאגידים מוטלת אחריות להתנהל בצורה האתית והשקופה ביותר, להציע לצרכנים את המוצרים הבטוחים ביותר, ולספק להם את המידע המלא והמדויק ביותר.
  • אחריותם של הצרכנים: לפעול לאחר שבחנו את יכולתם האמיתית לשאת בתוצאות ובהשלכות של ההתנהלות שלהם (פעולתו של המיקרו בחברה).

תו תקן ירוק

  • תו תקן ירוק מוענק למוצר שפגיעתו בסביבה פחותה: מוצר המקטין בזבוז של אנרגיה, מפחית את השימוש בחומרים מסוכנים, ניתן לשימוש חוזר, ועוד. מוצרים כאלה מוגדרים כ"מוצרים ירוקים".
  • מאפיין בולט של הצרכנות הירוקה הוא תו התקן הירוק, האופן שבו יוצר המוצר והשפעתו על הסביבה.
  • התווים מוענקים על ידי גורמים מוסמכים ומהווים מעין "תקן איכות ירוק". ה"תקן הירוק" הישראלי מוענק על ידי מכון התקנים בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה.

אזור מגורים וצרכנות בת-קיימא

  • בספרות העולמית קיימת התייחסות מגוונת לגבי הקשר האפשרי בין אזור המגורים – אזור כפרי או עירוני ו/או ערים גדולות מול ערים קטנות, והתנהגות צרכנית בת קיימא.
  • יש מחקרים בעולם שמצאו כי תושבי אזורים עירוניים יותר דואגים לסביבה מתושבי אזורים כפריים מתוך הנחה כי הם חשופים יותר להידרדרות סביבתית מאשר תושבי האזורים הכפריים (אויר מזוהם בערים, מצבורי פסולת וכד').
  • חוקרים אחרים בעולם טוענים טענה הפוכה לפיה תושבי אזורים כפריים מביעים דאגה לסביבה עקב העיסוק היומיומי שלהם בסוגיות סביבתיות מקומיות.
  • בישראל, נראה כי במדדים שיש צורך בהוצאה כספית כלשהי למימושם, ישנו יתרון למשקי בית במרכז שהכנסותיהם גבוהות בממוצע מאלו של הפריפריה, בעוד שבפעולות חינמיות (מחזור לסוגיו) או כאלו החוסכות בהוצאות ,נמצא יתרון למשקי בית שבפריפריה.

     

מסעות הסברה ציבוריים, שתכליתם קידום מודעות, יכולים לצייד את הצרכנים בכלים אפקטיביים לקבלת החלטות. שיווק חברתי הוא כלי יעיל במקרה זה.


 



2 × ארבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים