שם הכותב: תאריך: 31 דצמבר 2013

שיעור 10- המשך מצגת 7 (שקף 26)

איך בוחרים תעודת סל?

  • שיעור הריבית: בתעודות על מטבעות, סחורות ותעודות שורט, מקבל המשקיע ריבית שמשתנה מתעודה לתעודה. בוחנים בעצם מה שיעור הריבית בתעודת הסל (מופיע בתשקיף)
  • שיעור הדיווידנד: סעיף זה רלוונטי בתעודות על מדדי מניות זרים שבהם לוקח המנהל חלק מהדיווידנדים לכיסו. (האם מלוא הדיבידנד מחולק לתעודת הסל או שלא)
  • דמי ניהול: מאחר והתעודות זהות אין סיבה לשלם על תעודה אחת יותר מהאחרת. לכן חשוב לבצע השוואות בעלות דמי הניהול של תעודות סל מאותו סוג.
  • Spread וסחירות: המרווח בין מחירי קנייה ומכירה של התעודה בבורסה וכן היקף המסחר היומי הממוצע. תמיד נשאף להיות בתעודת סל שהיא יותר סחירה כי כך משתקף הFV- השווי האמיתי של התעודה.

 

מה זו קרן גידור? (לא להילחץ! צריך לדעת בגדול למבחן)

כהגדרת הרשות לני"ע: "תאגיד שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך הנסחרים בבורסה או בשוק מוסדר, קניה או יצירה של אופציות וחוזים עתידיים או מכירת ניירות ערך בחסר, והפקת רווחים משותפת מכל האמור"

זהו מכשיר השקעה מתוחכם יותר, זו קרן השקעות שבנויה בצורה של שותפות מוגבלת. נגיד X קונה W יחידות בשווי מיליון שקל. הוא לא יכול להפסיד יותר ממליון ₪ כלומר זהו מנגנון משפטי שמגן על המשקיים , שאם יש הפסדים גדולים בחברה כל משקיע מוגבל יפסיד רק את השקעתו ולא יותר לא ייכנסו לו לכיס מעבר- מעין מסך.
קרן המשקיעה בניירות ערך סחירים ולא סחירים באסטרטגיות השקעה שונות, שהמכנה המשותף לכולן הוא השאיפה לייצר תשואה אבסולוטית (ABSOLUTE RETURN) גבוהה עם סטיית תקן נמוכה ועם בטא נמוכה
לשוק המניות.

מדובר במכשיר לא נפוץ במיוחד וללא הרבה פיקוח.

 

מצגת 8+9- השפעות מאקרו כלכליות וממשל תאגידי

גורמי השפעה מאקרו

ישנן מספר דרכים לטפל בגרעו:

  1. גביית מיסים- העלאת המיסים שונים. שיטה זו מובילה לפגיעה בהכנסה הפנויה שמביאה לצניחה בבורסה כן לאנשים במצב החדש יש פחות כסף.
  2. גיוס חוב- על ידי הנפקת אגרות חוב ממשלתיות- שיטה זו מובילה לירידה במכירות האג"ח, מציפים את השוק והתשואות גדולות.

השפעת עליית הריבית על שוק המניות

ריבית נמוכה טובה יותר לשוק המניות.
כאשר ישנה עליה בריבית זוהי עדות לכך שהריבית צפויה לעלות עוד ועוד שכן השוק מתאושש וחוזר לעצמו. בסיומה של עליית הריבית השוק מתעורר והמחירים ושוק המניות עולים.

אם אדם צופה שתהיה עליה וריבית גבוהה יעדיף אג"ח לטווח קצר בינוני, צמוד מדד. (מתוך הנחה שייקח זמן לבנק ישראל להוריד אינפלציה, ובזמן הזה ייהנה מההצמדה)

 

קבלת החלטות ניהול תיקי השקעות מנייתי

 

  1. ניתוח מאקרו/ גלובלי ומקומי- לבחון פיחות, אינפלציה צפויה מדיניות תקציבית, השפעה בילאומית ועוד..
  2. קביעת המדיניות הכוללת- בודקים מה רמת החשיפה שנהיה מוכנים. אילו מרכיבי סיכון נהיה מוכנים לקחת.
  3. ניתוח ענפי- באילו סקטורים נתמקד ונשפיע.
    למשל כאשר הריבית נמוכה נרצה להשקיע בשוק הנדל"ן כי אנשים ייקחו יותר משכנתאות, בריבית עולה נשקיע בחברות שלא לקחו הרבה הלוואות וכו'..
  4. רשימת מניות מומלצות- לאחר גיבוש הסטור וקביעות רמות הסיכון נבחר מניה ספציפית ומומלצת (יפורט בהמשך)
  5. יישום באמצעות מניות/תעודות סל/קרנות נאמנות- באיזה אופן נשקיע? מדובר בהחלטה אישית , לפי כמות הכסף ואופי.

קבל החלטות –תיק השקעות אגח"י

  1. ניתוח מאקרו- מה הציפיות לגביי צמיחה של המשק מדיניות תקציבית ריבית ועוד.
    את המגמות הללו ניתן לזהות ולהעריך לפי נתונים המתפרסמים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או ע"י פרסומים של הבנק המרכזי.
  2. קביעת מדיניות אג"ח- איזה אג"ח נרצה? צמוד למדד, מק"מ, צמוד למט"ח ריבית משתנה, קונצרני ממשלתי וכו'.
  3. זיהוי הזדמנויות ספציפיות בשוק סולידי- רזולוציה קטנה יותר, מסתכלים על רמת התשואות. כיום התשואות מאוד נמוכות והריבית נמוכה, ויש לכך השפעה על אג"ח ארוכות. לפיכך נעדיף לבחור במק"מים קצרים. ומה שעשינו פה בעצם בחרנו בהתאם לריבית הספציפית ולאינפלציה הצפויה בשוק ברמת המיקרו (מק"מ שקלי צמוד)
  4. יישום- 4-5 החלטות מרכזיות, הכוונה להחלטות שציינו לעיל כגון זמן ארוך/קצר צמוד או לא. להעריך את המצב בהתאם לשינויים ותנודות.
  • במבחן לא צריך לדעת מהו הסדר, אבל להבין את הרציונל בבחירת אג"ח,בקבלת החלטה.

מתווה כללי לניתוח פנדמנטלי

  • פרספקטיבה מאקרו כלכלית בניתוח פנדמנטלי.
    • מגמות דמוגרפיות. ( דוגמא – הזדקנות האוכלוסייה במדינת ישראל יוצרת הזדמנויות להתפתחות שווקים חדשים) אם חושבים שהאוכלוסייה בישראל צעירה נעדיף השקעה בחברות שנהנות מהמגמה הזו כמו למשל חברות אופנה.
      ביפן למשל, אין הרבה ילדים האוכלוסייה מזדקנת עדיף להשקיע בתרופות, או בחברות שמתמחות בשעות הפנאי, מלונאות, תיירות וכדומה.
    • שערי ריביות. (דוגמא – חברות בעלות מינוף פיננסי גדול מסוגלות לשפר את מיצובן הפיננסי על ידי גלגול חוב בעולם של ריביות נמוכות ולהפך).
    • צמיחה כלכלית ( דוגמא – צמיחה כלכלית מואצת מובלת על ידי צריכה פרטית מוגברת. רשתות קמעונאיות ישפרו את תוצאותיהן באווירה כזו).
    • טכנולוגיה ( דוגמא – מעבר של לקוחות מכבלים אנלוגיים לדיגיטאליים שיפר את הרווחיות של חברות הכבלים בשל מכירת שירותי ערך מוסף) .
    • טעמים ( דוגמא – עליית מודעות לאופנת גברים יצרה חלון הזדמנויות לרשתות כגון – פוקס וקסטרו).
  • ניתוח תעשייה. דברים שיכולים להשפיע זה למשל רפורמות של טכנולוגיה, דוגמא טובה יכולה להיות שוק הסלולר בישראל. ( דוגמא – ניצולת הייצור ב- FAB'S המובילים בעולם גבוהה ולפיכך צפויה הגדלה של נפחי הייצור ב- FAB'S הבינוניים והקטנים).
  • ניתוח חברה ספציפית
    • ניתוח הנהלה. דוגמא – ההנהלה סובלת מאמינות נמוכה בשוק ההון ולפיכך המניה נסחרת בדיסקאונט)
    • ניתוח לקוחות. ( דוגמא – לחברה תלות במספר לקוחות מצומצם)
    • הערכה טכנולוגית. ( דוגמא – הטכנולוגיה של חברת גיוון אימאגינ'ג ניתנת לשימוש באפליקציות רפואיות נוספות ופותחת הזדמנויות ושווקים נוספים בפני החברה).

 

הגורמים המרכזיים שמכתיבים את המגמה בבורסה

  • רמת המכפילים בבורסה-שווי שוק/רווח=מכפיל

    מכפיל גבוהה יותר הוא יותר טוב. צריך לשים לב שמשווים על אותה הסקאלה, וביחס לשנה מתאימה, לא רלוונטי מה היה פעם רלוונטי כיום.

  • תמחיר יחסי של אג"ח מול מניות- איזה תשואה נקבל על האג"ח לעומת תשואה הצפויה ממניות.
  • נזילות-זרם השקעות זרות- עד כמה משקיעים זרים משקיעים במשק הישראלי. (כאשר השקעה נמוכה,כמו היום שההשקעה של זרים קטנה מאוד, יש פוטנציאל שישקיעו עוד) כלומר, נזילות היא כסף שהוא מעבר לכסף שקיים בארץ.
  • ריבית ואינפלציה- כיום נמוך, דבר הגורם למשיכת משקיעים זרים את כספם כי יכולים לקבל תשואות טובות יותר במקום אחר.
  • פעילות כלכלית- צמיחה ואבטלה- שיעור האבטלה בארץ הוא יחסית נמוך והצמיחה לא צפויה להיות גדולה.
  • רווחיות החברות- מדובר ברווחים ע"י הערכות של החברות במשק שמפרסמות הנחות ותחזיות לרווחים. כמובן שלא רלוונטי מה היה הרווח בשנה שעברה אלא מה צופה שיהיה הרווח העתידי.

גורמי השפעה – נתונים ריאליים (הטבלה מסבירה מה עושה עליה וירידה בריבית)-לא עבר בכיתה, אמר לעבור בבית.

  • ניתן לראות כי שינויים בריביות משפיעים ישירות על התשואות ועקב כך על השערים האפיק השקלי הלא צמוד, יש השפעה ניכרת על אג"ח בעלות, מח"מ ארוך ומתונה יותר על מק"מ ואג"ח בעלות מח"מ קצר.
  • שינויי הריבית במשק ישפיעו גם על סוגי האג"ח האחרים אך זאת בעיקר בהתאם לסיבות לשינויים בריבית (לחצים אינפלציוניים, חוזר השקל מול המט"ח וכו..)

 

מה משפיע על גובה הריבית במשק:

  • קצב צמיחה- אם יש צמיחה בעולם המשק הישראלי יעלה כי הוא נוטה יצוא.
  • בנק ישראל מעוניין לשמור על יציבות, ולכן יש לו אינטרס ששער הדולר לא ירד ולא יעלה מעבר לרף. זה פוגע בהתחייבות החיצונית של המדינה. ולכן כשהריבית בעולם תעלה גם הריבית בארץ תעלה שלא יברח כסף מישראל לחו"ל.
  • מחירי נכסים- ככל אפשר להתמודד ולשלו על מחירי הנכסים ע"י ריבית, אך כיום הגבילו את היקף הלוואות. ע"י יחס ההון העצמי לעומת החוב.

תחזיות מאקרו מיקרו 2014

  • אנו מניחים שאם הצמיחה העולמית תמשך להתגבר אז זה כנראה ישפיע על החברות באץ ועל הרווחיות שלהן.
  • הבורסה מקדימה בהתנהגותה את המציאות, כבר יש נתונים לשנת 2015 וחלק גדול מהציפיות הללו מתומחר כבר בשוק.

  • מדינות מתעוררות- ששיעורי הצמחיה שלהן גבוהים, אלו שווקים מתפתחים מדינות כמו מקסיקו וארגנטינה.
  • גם ישראל הייתה לתקופה קצרה שוק מתעורר על שנכנסה לOECD וזה דווקא לא היה יעיל מבחינת הבורסהכי מראש לשועלים שהיינו במדינות המתפתחות הפכנו להיות זנב לאריות במדינות המפותחות וזה צמצם את ההשקעה כי כמעט אין לישראל משקל במפותחות.

רואים כי המגמה די זהה מכיוון ששניהם הושפעו מבועת המשכנתאות ב2008.
איך בודקים סקטור פיינסי? שווי שוק/הון עצמי.
ההון העצמי בסקטור הפיננסי הוא מזומן. מסתכלים כמה הבנק נסחר ביחס להון העצמי שלו.

  • אנו מניחים שתהיה יציבות ברמת הריבית ושהיא תשאר נמוכה.

משקל- הכוונה לכמה נשקיע מבחינת התמהיל.

ריכוז תחזיות מאקרו (לא עבר)

 

 

 

 



שמונה + = 12

תואר ראשון
תואר שני
מרצים