שם הכותב: תאריך: 15 דצמבר 2013

הפסדים להעברה והטיפול בהם, המשך!

גרסת הדפסה להורדה

הטבת מס בנרכשת- חברה א' קונה את חברה ב' (השפעה מהותית) ובחברה ב' יש הפסדים להעברה שבגינם חברה ב' לא יצרה מיסים נדחים שכן לא צפתה קיום הכנסה חייבת בעתיד. חברה א' חושבת שחברה ב' יכולה לנצל את ההפסדים האלה לפי IAS 12.

כזכור, כאשר בחברה נרכשת יש הפסדים להעברה, במציאות של היום בישראל קשה מאוד לחברה הרוכשת לצאת בהצהרה שונה מזו של החברה הנרכשת. הסיבה- על פי המס החל בישראל, חברה רוכשת מנועה מלהכניס פעילות רווחית לתוך חברה נרכשת שלה ואגב כך ליהנות מההפסדים הצבורים של החברה הבת שלמעשה נבעו מלפני הרכישה. למרות זאת, יתכנו מצבים שהחברה הרוכשת תחשוב אחרת, כלומר, ההערכה שלה תהיה שהחברה הנרכשת כן תנצל את ההפסדים או חלקם. במקרה כזה יוצרים עודף עלות.

עודף העלות הוא במהותו נכס מס נדחה בגין הפסדים ולכן הקריטריונים לפתיחתו הם הקריטריונים של IAS 12, כלומר עקרון הסבירות- האם סביר שהטבת המס תנוצל.

דגש: עודף העלות הזה שונה מעודפי עלות אחרים, זאת משום שהמדידה שלו היא לא לפי שווי הוגן, המדידה שלו היא לפי עקרונות IAS 12, כלומר מבלי להשתמש בשווי הוגן וגם מבלי להשתמש בערך נוכחי.

המסקנה היא שיכול להיות מצב שלחברה נרכשת יש הפסד מועבר, יש לו שווי, אבל השווי הזה לא נלקח בחשבון משום שהצפי לנצלו נמוך מ-50% (הפוך מהמקרה של ההתחייבות התלויה).

הכללים להפסדים להעברה- אם חל שינוי לאומדן בתוך תקופת המדידה עושים תיקון לדוחות הכספיים. אם חל שינוי אחרי תקופת המדידה בהקשר של מיסים, לא עושים כלום.

כללי המדידה- כאשר יש הפסדים להעברה בחברה הנרכשת ובתקופת המדידה חל שינוי באומדן הניצול שלהם, יש לבצע הצגה מחדש לדוחות הכספיים לפי הכללים הרגילים של תקופת המדידה. עם זאת, אם שינוי האומדן חל לאחר תקופת המדידה, להבדיל מכל שאר המקרים, לגבי הטבת מס ברכישה מתעלמים מהשינוי ולא מדובר בהצגה מחדש.

דוגמה:

ביום 1 בינואר 2008 רכשה חברה א' 30% ממניות חברה ב' תמורת 50000 ₪.
הון עצמי ב' ליום הרכישה הסתכם ב-100000.
למועד הרכישה תאם שווים ההוגן של הנכסים וההתחייבויות המזוהים נטו של חברה ב' את ערכם בספרים.
לחברה ב' הפסד מועבר לצרכי מס בסך 40000 ₪ בגינו לא יצרה מיסים נדחים לאור אי הוודאות באשר לניצולם בעתיד.
שיעור המס החל על חברה ב' הוא 25%.
רווחי חברה ב' לפני מס ב-2008 הסתכמו בסכום של 50000.

מקרה א'-
במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה, לפיכך צופה חברה א' רווחיות גבוהה ממכירות חברה ב' ולהערכתה ניתן יהיה לממש את נכס המס בעתיד הנראה לעין.

פתרון למקרה א'-

חישוב עודף עלות למועד הרכישה-

שולם 50000
נרכש 30000 30%*100000=
עודף עלות 20000
פירוט לעודף עלות:
עודף עלות בגין הטבת מס בחברה ב' 3000 30%*25%*40000=(ערך בספרים-ערך הטבת מס לפי IAS 12)*שיעור החזקה
מוניטין 17000

חישוב ביניים לרווח הנקי של חברה ב'-

רווח לפני מס 50000
מיסים על הכנסה (2500) 25%*(50000-40000)=
רווח נקי 47500

 

התנועה בחשבון ההשקעה-

יתרת פתיחה 50000
רווחי אקוויטי:
החלק ברווחי ב' 14250 30%*47500=
הפחתת עודף עלות הטבת מס שנוצלה (3000)
סה"כ רווחי אקוויטי 11250
יתרת סגירה 61250

הפחתת עודף העלות בגין הטבת המס נובעת מניצול הטבת המס. אילו חברה ב' כבר היתה יוצרת נכס מס נדחה בגין ההפסד אז ברגע שהיא היתה מנצלת את ההפסד, היא היתה מממשת את נכס המס לרווח והפסד.

הערה- נניח שעל פי נתוני השאלה חברה ב' היתה יוצרת נכס מס בספריה. במקרה כזה חישובי עודף העלות לא היו משתנים. חברה א' ממילא חושבת שאפשר לנצל את נכס המס ולכן הסכימה לשלם עליו. ההון העצמי של ב' בהשוואה לנתונים המקוריים היה גדל בכל סכום נכס המס שב' היתה מכירה בו (40000*25%=10000). אם ההון העצמי היה גדל ב-10000, עודף העלות הכולל היה 17000
(50000-30%*110000=17000) היות ובנתונים החדשים א' לא צריכה ליצור עודף עלות, הרי שכל ה-17000 הם בעצם מוניטין.

כך זה נראה, חישוב עודף עלות במקרה זה-

שולם 50000
הון נרכש 33000 30%*(100000+[40000*25%])=
מוניטין 17000

 

ניתן לראות שהמצב הזה זהה לחלוטין למצב אליו הגענו בנתונים המקוריים.

  • כנ"ל לגבי מקרים שבהם מיד לאחר הרכישה חברה ב' מחליטה להכיר בנכס מס לאור הנסיבות הכלכליות החדשות. במקרה כזה, נכס המס מחליף ידיים: חברה ב' יוצרת אותו אצלה כנגד הכנסת מס, חברה א' מצידה מפחיתה את עודף העלות לרווח והפסד שהרי אין לה הפרש בינה לבין החברה מוחזקת. בדוח רוו"ה ההשפעה מתקזזת, זאת משום שהפחתת עודף העלות היא הפסד אקוויטי של 3000 ₪ ומצד שני חברה ב' רושמת רווח של 10000 (הכנסת מס שלמעשה עוברת לעודפים והיא חלק מההון העצמי) וחברה א' לוקחת מזה אוטומטית 30%.

מקרה ב'-

במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה, אולם טרם נערכו חישובי תזרים המזומנים הצפוי מהמכירות ולפיכך, במועד הרכישה לא ניתן עדין להעריך בוודאות את סכום ההפסדים להעברה אשר יקוזזו.
לכן, נקבע הטיפול הראשוני ברכישה כטיפול חשבונאי ארעי, תקופת המדידה הוגדרה עד ליום 01/07/08.

  • אפשרות 1- במהלך חודש אפריל 2008, נתקבלו החישובים הנדרשים מהם עולה כי צפויים רווחים גבוהים, כלומר ההפסדים יקוזזו במלואם בעתיד הנראה לעין.
  • אפשרות 2- כיצד תשתנה תשובתך אילו ההפסד המועבר היה בסך 400000 ₪ במקום 40000 ₪ והרווח השנתי של הכלולה הוא 500000 ₪ במקום 50000 ₪.

פתרון למקרה ב'-

אפשרות 1:

באפשרות זו חברה א' מגיעה לאותה מסקנה שהיא הגיעה אליה במקרה א' רק שזה לוקח לה במקרה זה יותר זמן. לכן, היות ומדובר בתיקון שבתוך תקופה המדידה, חברה א' תבצע הצגה מחדש של חישוב עודף העלות שלה במועד הרכישה. החישוב החדש המתוקן זהה בעצם לחישוב שביצענו במקרה א'.

אפשרות 2:

באפשרות זו, הטבת המס של חברה ב' היא 100000 (400000*25%=100000), אם כך, חלקה של א' בהטבת המס הוא 30% ומכאן שעודף העלות אמור להיות 30000.
ואולם, על פי הוראות התקינה הבינלאומית, אין ליצור רווח מרכישה הזדמנותית בשל הטבת מס. ולכן, לאור העובדה שבשאלה שלנו עודף העלות הכולל הוא רק 20000, נכס המס המקסימלי שאפשר לרשום יוצג בסכום זה.
ייחוס עודף העלות –

שולם 50000
נרכש 30000
עודף עלות כולל 20000
פירוט לעודף עלות:
עודף העלות הטבת מס 20000

בנתונים אין מוניטין, כל עודף העלות מיוחס להטבת המס.

חישוב ביניים לרווח נקי של חברה ב':

רווח לפני מס 500000
הוצ' מס (25000) 25%*(500000-400000)=
רווח נקי 475000

תנועה בחשבון השקעה-

יתרת פתיחה 50000
רווחי אקוויטי:
החלק ברווחי ב' 142500 30%*475000=
הפחתת עודפי עלות (20000)
סה"כ רווחי אקוויטי 12250
יתרת סגירה 172500

 

מקרה ג'-

במועד הרכישה העריכה חברה א' כי לא ניתן יהיה לנצל את ההפסדים להעברה ולכן לא ייחסה שווי להפסדים.

פתרון למקרה ג'-

תחת מקרה זה יבוצע חישוב עודף עלות ארעי שבו אין מס נדחה. ואולם, היות ובפועל, על פי נתוני השאלה חברה ב' ניצלה את הטבת המס בפועל בתוך תקופת המדידה, יהיה צורך לתקן את עודף העלות ולחשב אותו כאילו מלכתחילה ידענו שננצל את הטבת המס. זוהי בדיוק ההנחה של מקרה א'.

ירידת ערך!

IAS 28 קובע כללים מיוחדים לגבי ירידת ערך השקעות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני.
ההוראות שלו מתבססות על IAS 36 (ירידת ערך נכסים) אבל תוך מספר שינויים משמעותיים שנובעים מכך שהשקעה לפי שווי מאזני נחשבת לנכס פיננסי.

המתודולוגיה של IAS 28 לפיכך בוחנת ירידת ערך נכסים לגבי ההשקעה בחברה הכלולה בכללותה, כמקשה אחת ומבלי להיכנס להרכב הנכסים וההתחייבויות וגם מבלי להתייחס לחלוקה של יחידות מניבות מזומנים.

סוגיית ירידת ערך השקעה בכלולה, תילמד בקורס הבא.

המקרה שרלוונטי לקורס שלנו הוא המקרה שבו יש ירידת ערך של נכס כבר ברמה של החברה המוחזקת, חברה ב' ושבגין הנכס הזה יש עודף עלות. במקרה כזה קובע IAS 28 שכחלק משיטת השווי המאזני ולא בגלל ירידת ערך, יש להפחית את מלוא עודף העלות. כמובן שהכללים לגבי עליית ערך עוקבת של אותו נכס יחולו גם כאן וניתן יהיה להחזיר את עודף העלות אם בעתיד השווי יעלה.

דוגמה:

ביום 31 בדצמבר 2004 רכשה חברה א' 40% מחברה ב' תמורת 10000. ההון העצמי של חברה ב' למועד הרכישה היה 10000.

במועד הרכישה קיים בספרי חברה ב' ציוד שעלותו 12000 ₪ ושוויו בשוק 17000 ₪. יתרת אורך חיי הציוד ממועד הרכישה הוא 5 שנים.

נתונים נוספים-

  1. הסכום בר ההשבה של הציוד בחברה ב' לימים 31.12.2005 ו-31.12.2006 הוא 7600 ₪ ו-9200 ₪ בהתאמה.
  2. הסכום בר השבה של ההשקעה בחברה ב' בכללותה לימים 31.12.2005 ו-31.12.2006 הוא 11500 ₪ ו-16000 ₪ בהתאמה.
  3. רווחי חברה ב' בכל אחת מהשנים 2005 ו-2006 הם 8750 ₪. הרווחים הם לאחר רישום הפחתות בגין ירידות ערך או הפשרת הפרשות בגין ירידות ערך.
  4. לצורך הפתרון יש להניח כי ביום 31 בדצמבר 2005 היו סממנים לירידת ערך ההשקעה בחברה ב' וביום 31 בדצמבר 2006 היו סממנים לעליית ערך.
  5. מטעמי פשטות יש להתעלם מהשפעות המס.

נדרש:

להציג את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה של חברה א' בחברה ב' לכל אחד מהימים 31 בדצמבר 2005 ו-2006 ולכל אחת מהשנים שנסתיימו באותם תאריכים.

פתרון:

חישוב עודף עלות ברכישה ליום 31.12.04-

שולם 10000
נרכש 4000
עודף עלות 6000
פירוט לעודף עלות:
עודף עלות ציוד 2000 40%*(17000-12000)=
מוניטין 4000


התנועה בחשבון ההשקעה בשנת 2005-

יתרת פתיחה 10000
רווחי אקוויטי:
החלק ברווחי ב' 3500 40%*8750=
הפחתת עודף עלות ציוד (400) 2000*1/5=
ירידת ערך ציוד (*) (1600) 2000*4/5=
סה"כ רווחי אקוויטי 1500
יתרת סגירה 11500

 

(*)ירידת ערך ציוד-
ספרי חברה ב':

עלות בספרים 9600 1200*4/5 (נכון לדצמבר 2004 לאחר הפחתת שנה)
סכום בר השבה 7600
ירידת ערך 2000

 

ניתן לראות שחברה ב' נדרשת לרישום הפסד של 2000 ₪, זאת משום שהסכום בר ההשבה של הציוד נמוך מערכו בספריה. תיאורטית, חברה א' צריכה לקחת חלק בהפסד הזה לפי שיעור ההחזקה שלה, 40%. בשאלה שלנו נאמר כי הרווח של ב', אותם 8750 ₪ הם כבר אחרי רישום הפסדים (אם היו) ולכן לא נדרשים לבצע טיפול נוסף. החלק ברווחי ב' מוצג נכון.
עם זאת, לחברה א' יש עודף עלות בגין הציוד הזה. אם הציוד לא שווה את ערכו בספרי ב', בוודאי שלא ניתן להצדיק את עודף העלות ולכן חברה א' צריכה להפחית באופן מידי את עודף העלות הזה לרווח והפסד (כנגד הפרשה לירידת ערך).

הרכב חשבון השקעה 31/12/05-

החלק בהון 7500 40%*(10000+8750)=
יתרת עודף עלות 1600
הפרשה לירידת ערך (1600)
מוניטין 4000
יתרת סגירה 11500

 

  • על פי נתון נוסף 2, לאחר שחישבנו את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה, אנחנו צריכים לבדוק ירידת ערך של ההשקעה בכללותה. העלות בספרים היא 11500, אם הסכום בר ההשבה יהיה נמוך יותר תידרש עוד הפרשה לירידת ערך אך מכיוון שבנתוני השאלה הסכום הוא בדיוק 11500 אנחנו לא נדרשים לטיפול נוסף אך הבדיקה היא הכרחית.


× שמונה = 64

תואר ראשון
תואר שני
מרצים