שם הכותב: תאריך: 06 ינואר 2015

שיעור 10

משכון

חוק המשכון

סעיף 1 הגדרת משכון – מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב.

כלומר, ישנם 3 יסודות בהגדרה של משכון:

1)      ערובה לחיוב – בטוחה

2)      שעבוד נכס – סוג של נטל שמוטל על הנכס

3)      מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון

בטוחה – יוצרת קשר בין הנושה לבין הנכס. אותו נכס מהווה ביטחון לנושה באשר לתשלום מהחייב.

שעבוד – סוג של נטל שמוטל על נכס. למשל, משכנתא – אם לקחתי משכנתא לקנות דירה, ואחר כך מכרתי את הדירה, המשכנתא עדיין "רובצת" על הדירה ותמשיך לרבוץעד שנשנה זאת.

לכל שעבוד ישנם 3 מאפיינים:

1)      כיצד הוא נוצר – מכח דין או מכח הסכם?

2)      המטרה שלשמה נוצר – לבטוחה, להנאה…?

3)      איזה כוח הוא נותן לבעל השעבוד – להחזיק, להשתמש, להיפרע מהנכס…?

דוגמאות:

זיקת הנאה – מוגדרת כשעבוד מקרקעין למטרת הנאה, נוצרת או מכח הסכם או מכח שנים (ע"פ חוק). זיקת הנאה מקנה זכות מעבר במקרקעין.

זכות קדימה – נכס שמשועבד לטובת צד אחר, נוצר מכח הסכם או מכח דין (כשמדובר בבני זוג).

משכון – נוצר רק מכח הסכם (לא מכח דין), מטרתו בטוחה, מקנה לבעל השעבוד זכות להיפרע מהנכס.

סעיף 12 משכון כבטוחה – משכון לא חייב להיות על הנכס של החייב אלא יכול להיות על נכס של מישהו אחר. למשל אם אני לקחתי משכנתא ואין לי דירה, אני יכולה לשעבד את הדירה של אמא שלי.

*משכון הינו גם שעבוד וגם בטוחה (ישנם בטוחות שאינם שעבודים ולהיפך). כמו כן, גם שעבוד מכח דין למשל, הינו גם שעבוד וגם בטוחה, כמו גם עכבון או מכר מותנה וכו'. (כלומר, לא רק משכון נופל בהגדרה של גם בטוחה וגם שעבוד)

סעיף 2(א)תחולה – הוראות חוק זה יחולו כשאין הוראות בחוק אחר או סעיף ספיציפי בחוק אחר לעניין הנדון. (למשל, משכנתא – נבדוק קודם כל אם יש הוראה בחוק המקרקעין, ואם שם אין מענה לעניין שאנו רוצים לבדוק, נפנה לחוק המשכון)

נכסים שניתן למשכן

–          נכסים נדים – מטלטלין (רכב, תכשיטים, טלפון נייד…)

–          ני"ע – מניות, אג"ח…

–          זכויות – למשל זכות חוזית על דירה שקניתי (וטרם קיבלתי זכות קניינית)

–          מקרקעין

 

נכסים שלא ניתן למשכן

–          בני אדם

–          איברים של בני אדם

–          משכורת מלאה (ניתן למשכן רק חלק מסויים שאינו פוגע בזכויות מכח חוק הגנת השכר)

נכס עתידי – מדובר בנכס שעדיין לא בחזקתי. אם מדובר בנכס שכבר קיים אך טרם קיבלתי אותו אז ניתן למשכן אותו (למשל, הזמנתי רכב מחו"ל ושילמתי עליו אך הוא טרם הגיע לארץ). אם מדובר בנכס שעוד לא קיים (כמו למשל, גרגירי תירס שטרם צמחו או טרם ננבטו) אז ניתן למשכן אך ורק אם אנחנו חברה/תאגיד. אם אני בן אדם פרטי אני לא יכולה למשכן נכס עתידי שעוד לא קיים!

יצירת המשכון

הסכםסעיף 3 –בלי הסכם אין משכון! ההסכם נוצר בין החייב לנושה ואינו חייב להיות בכתב.

הדבקה – כשמדובר בנכס עתידי יש שלב של הדבקה. כלומר, אם הזמנתי רכב ושילמתי עליו ומשכנתי אותו. ברגע שהנכס יגיע לחזקתי אבצע הדבקה/הצמדה של ההסכם לנכס.

שכלול – לא הכרחי אך מומלץ! מדובר ביצירת פומביות. למשל, משכנתי את הרכב שלי תמורת הלוואה מהבנק. רק הבנק ואני יודעים על המשכון. ע"מ שכולם ידעו על כך, יש לשכלל את המשכון.

שכלול נותן לנושה עדיפות על נושים אחרים. נושה שיש משכון משוכלל, הינו נושה מובטח. (למשל, כשהחייב פושט רגל או בפירוק, הנושה המובטח הינו הנפרע הראשון).

סעיף 4 איך משכללים – לגביי נכסים שיש עליהם חוק אחר, הולכים לפי החוק האחר. (למשל, מקרקעין – לפי חוק המקרקעין השכלול נעשה באמצעות רישום בטאבו)

ישנם 3 דרכים לשכלול:

הפקדה – נכסים נדים שאין עליהם חוק אחר, ניתן לשכלל באמצעות הפקדה. למשל, לקחתי הלוואה ומשכנתי את הטבעת שלי. כדיי לשכלל את המשכון, אני מפקידה את הטבעת אצל הנושה.

רישום – מטלטלין שלא הופקדו, נוכל לרשום במרשם פומבי שנקרא רשם המשכונות. (אם מזינים ת.ז. של מישהו ברשם המשכונות, ניתן לראות את רשימת הנכסים אותם הוא משכן). ישנם מטלטלין שיהיו רשומים בשני מקומות, כמו רכב למשל, שיופיע גם במשרד הרישוי וגם ברשם המשכונות.

ידיעת צד ג' (הסייפא של סעיף 4) – משכון בנוכחות רבים. נניח לקחתי הלוואה ומישכנתי את הטבעת שלי ולא הפקדתי אותה אך המשכון נעשה בנוכחות רבים. כלפי אותם נוכחים המשכון שוכלל.

למה זה נקרא יצירת פומביות – כשלאדם הרבה נכסים ואחד מהם מושכן ושוכלל, אז מאותו רגע שאר הנושים לא רואים את אותו נכס ששוכלל ורואים את שאר הנכסים אותם כן ניתן לשכלל. כלומר, מדובר כאן בפומביות בעקיפין!

אילו נכסים ניתן להפקיד? – נכסים שניתן יהיה לזהות אותם אחר כך. למשל אם הפקדתי מסך, במחסן של מסכים, אצטרך לשים מדבקה או אות זיהוי כלשהו על המסך שלי. אך כאשר מדובר למשל בטון גרגירי תירס שהפקדתי, אין חשיבות ליכולת הזיהוי – העיקר שאקבל טון של תירס חזרה כשאשלם את החוב.

סעיף 8 – אם לנכס שהפקדתי יש פירות, המשכון חל גם על הפירות של הנכס!

סעיף 10הנאה מפירות – האם הנושה יכול להנות מהפירות של הנכס המופקד? כן, אם מדובר בפירות מתכלים (למשל פרה שמייצרת חלב). אם מדובר בפירות לא מתכלים אז הנושה יכול להנות מהם רק באישורו של החייב.

תקנת השוק במשכון

נניח השאלתי את הטבעת שלי לשירה (מסירת מטלטלין על דעתי). שירה הולכת לבנק, וממשכנת את הטבעת שלי תמורת הלוואה. מי יזכה הטבעת – אני (הבעלים המקורי)? או הבנק (הנושה בעל המשכון)?

סעיף 5 – בעל המשכון יזכה בהתריים התנאים: בעל המשכון פעל בתום לב, כלומר לא ידע שהבעלים המקורי לא ידע על העסקה, או לא ידעה שהטבעת הושאלה למטרות אחרות למשל. ואם הנכס הגיע לבעל המשכון על דעת הבעלים, כלומר, אם אני הבעלים המקורי, ואני נתתי את הטבעת לשירה, משמע שמסרתי לה את הטבעת על דעתי (יסודות המסירה צריכים להתקיים כאן – פיזי ונפשי) גם אם לא ידעתי שהיא תמשכן את הטבעת. כלומר, כל עוד הטבעת לא נגנבה או אבדה לי, תקנת השוק תחול.

פס"ד אלגריסי – מוכר יהלומים מכר לדבש יהלומים בקרדיט (כלומר המוכר כבר מסר את היהלומים לדבש אבל עוד לא קיבל את התמורה). דבש משכן את היהלומים בבנק בהפקדה תמורת הלוואה. המוכר בסוף לא קיבל את כספו ורצה את היהלומים בחזרה. מי יזכה? הבנק יזכה כיוון שהתנאים מתקיימים – הבנק תם לב והמוכר מסר את היהלומים מרצונו לדבש!

משכון נוסף

סעיף 6(א) – אפשר למשכן את אותו נכס יותר מפעם אחת בלי רשותו של הנושה הראשון אלא אם נקבע אחרת בהסכם עם הנושה. נניח בית של מיליון ש"ח – משכנתי אותו עבור 50 אלף ש"ח ואז משכנתי אותו עבור 200 אלף ש"ח. במקרה שלא החזרתי את ההלוואות הנושה הראשון מקבל עדיפות.

סעיף 6(ב) – הנושה הראשון יכול לוותר על הקדימות ולהרשות שלמישהו אחר תהיה בטוחה טובה יותר משלו.

הסוואת משכון

משכון לא מוסווה נותן מספר יתרונות:

הגנה על הלווה – אם משכנתי את הדירה שלי ולא שילמתי את החוב – הנושה לא יכול לבוא וביום אחד לקחת ממני את הדירה אלא זו פרוצדורה ארוכה שמערבת הרבה גורמים ואז גם יש לי זמן למצוא פתרון מגורים אחר.

הגנה על נושים אחרים – כשהמשכון משוכלל הנושים האחרים יודעים את זה ואז הם יחשבו פעמיים לפני שיתנו לי הלוואה (כי לצורך העניין, יכול להיות שלחייב יש הרבה נכסים ממושכנים מה שמצביע על הרבה התחייבויות כלפי נושים אחרים וזה יגרום לנושה לחשוב פעמיים אם כדאי לו לתת הלוואה לאותו חייב)

יתרונות של הסוואת משכון:

הלווה לא רוצה שידעו על משכונים שיש לו כדי שיהיה לו יותר קל לקחת הלוואות נוספות מנושים אחרים.

הנושה – כאן אין פרוצדורה ארוכה בפרעון הנכס כי לכאורה חוק המשכון לא חל. למשל, אם משכנתי את הדירה, ולא שילמתי את החוב, הנושה יכול לבוא ולהכריח אותי להעביר את הדירה על שמו!

סעיף 2(ב) – הוראות חוק זה יחולו על עסקה שכוונתה שעבוד נכס כערובה לחיוב גם אם נתנו לעסקה "שם אחר"

סעיף 2(ב) מונה רק 2 יסודות מתוך 3 היסודות של ההגדרה של משכון. מה הסיבה לכך שהושמט יסוד אחד?

ישנם 2 גישות לעניין זה:

1)      כוונת המחוקק היא על עסקאות של משכון

2)      הגישה המרחיבה – המחוקק התכוון להשמיט את היסוד האחרון כדי שהסעיף יחול לא רק על משכון!

*הגישה כיום היא איפשהו באמצע בין 2 הגישות.



אחד + = 5

תואר ראשון
תואר שני
מרצים