שם הכותב: תאריך: 09 יוני 2014

 

שיעור 10-

שיעור 10

חזרה על שיעור קודם-

ניהול תיקי ני"ע וייעוץ השקעות!

חוק ניהול תיקים וייעוץ השקעות 1995 מסדיר את הרגולציה לגבי איך עובד בפועל שוק ני"ע: מי קונה, מי מוכר, מה צריך לעשות ואיך.

ניהול השקעות- ביצוע פעולות בני"ע בחשבון של בנאדם (על פי ייפוי כוח) כששיקול הדעת בביצוע ההשקעות הוא של מנהל התיקים.

יעוץ השקעות- היועץ אומר ללקוח במה כדאי להשקיע ובמה לא כדאי להשקיע אבל אין לו סמכות לבצע את הפעולה בחשבון הלקוח. לצורך ביצוע הפעולה צריך הוראה של הלקוח. שיקול הדעת הסופי הוא של הלקוח ואילו היועץ רק ממליץ.

על מנת לנהל תיקים בישראל או לייעץ בהשקעות בישראל צריך רישיון.

על מנת לנהל תיקים או להתנהל כבית השקעות, חוק ני"ע קובע כי אחרי שאדם קיבל את הרישיון, העיסוק בניהול תיקים מותנה ב-4 יסודות מצטברים:

  1. העיסוק חייב להיות במסגרת חברה בע"מ שרשום במטרותיה כי היא עוסקת בניהול תיקים (בע"מ כי זה מגביר את הפיקוח עליה, כך היא מחויבת להגיש דוח מבוקר).
  2. הון עצמי מינימלי של מאות אלפי שקלים- בסביבות ה-400-500 אלף ₪. ככל שהיא מנהלת הרבה תיקים, כך דרישת ההון העצמי עולה.
  3. חייבים לעשות ביטוח אחריות מקצועית/רשלנות למנהלי התיקים.
  4. החברה תעסיק בפועל מנהלי תיקים עם רישיון. בעלי המניות של החברה לא חייבים להיות בעלי רישיון אלא חייבים שיהיו עובדים בחברה בעלי רישיון לניהול תיקים.

החוק קבע כי יעוץ השקעות זו גם פעולה שטעונה רישיון.

החוק קבע כי לבנקים אסור לעסוק בניהול תיקים בסניפי הבנק, מותר להם רק לייעץ בהשקעות. מה שמותר לבנקים זה להיות בעלי מניות בחברות שעוסקות בניהול תיקים כל עוד העיסוק לא מתבצע בסניפי הבנק. מותר לבנק גם להפנות את הלקוחות לאותה חברה.

אם אדם מנהל תיקים בלי רישיון או אם מישהו יועץ השקעות בלי רישיון זו עבירה פלילית!

חובות המוטלות על מנהלי תיקים ויועצי השקעות בעלי רישיון-

  • חובה טכנית- אסור לבעל הרישיון להתעסק/לדבר/לעבוד עם לקוח לפני שיש אתו הסכם בכתב. זהו הסעיף הכי חשוב.
  • דרישת ההתאמה- חלק מההסכם בכתב כולל את צרכי הלקוח שלפיהם נקבעת התאמת השירות ללקוח: גיל, מצב אישי, העדפות של הלקוח, סך הנכסים, סך ההתחייבויות, הצרכים הכספיים, מצבו הפיננסי וכו'. זהו הסעיף השני הכי חשוב כי אם לא ניתן שירות מתאים הרי שעל זה יישפט אותו בעל רישיון, על עבירה מקצועית. היום יש טופס התאמה שהלקוח נדרש למלא כך שימנעו טעויות והאפיון יהיה נכון ואמין. את דרישת ההתאמה יש לעדכן אחת לשנה ובכתב, כל שנה צריך הלקוח לחתום על כך.
  • חיסיון על המידע. כל המידע שניתן ע"י הלקוח נשמר אצל בעל הרישיון. הפרת חיסיון גוררת שלילת רישיון. על מידע שמוסר לקוח לבעל רישיון כאמור לצורך יצירת הקשר/מתן השירות/כל מידע, מוטל חיסיון. המידע הוא מידע חסוי על פי החוק אסור להעבירו לאף אדם אחר אלא אם הלקוח עצמו מוותר על החיסיון או אם יש צו של ביהמ"ש שמורה זאת.

כל אלו אמורים להבטיח שהשירות יהיה מתאים ביותר ללקוח.

המשך-

כאמור, העיסוק בניהול תיקי השקעות וייעוץ השקעות אינו חופשי ויש לקבל רישיון כדי לעסוק בו.

החוק עושה הבחנות בין ניהול תיקים לייעוץ השקעות: לבנק ועובדיו אסור לנהל תיקים, גם אם הלקוח מבקש, אך מותר להם לייעץ בהשקעות. עם זאת, מותר שהלקוח ייתן הוראה לקנות/למכור ואז הבנק יבצע את ההוראה (ההוראה צריכה להתקבל מהלקוח בכל פעולה מחדש). גם הייעוץ של הבנק הוא בכפוף למגבלות החוק (רק מישהו עם רישיון וכו').

בנק אמנם לא יכול להיות מנהל תיקים אבל יכול להיות בעל מניות בחברה לניהול תיקים.

אפשר לעשות ייעוץ השקעות גם בלי חברה בע"מ.

אם בנאדם עושה פעולה טעונת רישיון ללא רישיון, זו עבירה פלילית שעונשה שנתיים מאסר.

עבודת בעל הרישיון (גם מנהל תיקים וגם יועץ השקעות) בעיסוק בני"ע-

אחרי שמתקיימות חובות בעל הרישיון, יש שני דברים שחייבים להתקיים מצד בעל הרישיון:

  1. חובת זהירות- החובה לא להתרשל. מודדים זאת לפי הוצאות מניעה לעומת תוחלת הנזק. אם ההוצאות למניעת הנזק קטנות באופן משמעותי מתוחלת הנזק ולא נמנע הנזק הרי שזו רשלנות (יש להזכיר כי לבעלי המקצוע יש אחריות מפני הרשלנות).
  2. חובת אמון-
  • ניגוד עניינים- זה מאוד שכיח בני"ע. מדובר על מצב בו מתנגשת טובת הלקוח עם טובה פרטית של בעל הרישיון או טובת הלקוח מול טובת המשרד. לא תמיד קל לדעת אם יש ניגוד עניינים ולכן יש לבחון פוטנציאל לקיום ניגוד עניינים.

    נוסטרו של בית השקעות= הכסף של בית ההשקעות. על פי הרגולציה, בית השקעות יכול להשקיע גם את הנוסטרו שלו. יכולה להיות סיטואציה שבית ההשקעות באותו נוסטרו קונה לעצמו השקעות שהוא מאמין בהן וללקוחות שלו קונה גם את אותן השקעות שהוא מאמין בהן. מצב זה עלול ליצור ניגוד עניינים כי מצד אחד הוא מושקע כבר בניר והשקעת הלקוחות משמעותה הגדלת ביקושים שמשרתת את עצמו בסופו של דבר (עליית מחיר של אותו נייר ערך). מצד שני, הוא יכול לטעון כי הוא באמת מאמין בהשקעות ולכן עשה זאת.

    הפתרון בחוק ניהול תיקים למצב של ניגוד עניינים- כשיש פוטנציאל לניגוד עניינים מול לקוח, יש להודיע מראש ללקוח, בהסכם בכתב, כי עלולות להיווצר סיטואציות של ניגוד עניינים כמו המתואר לעיל ולבקש אישורו לכך. אם הלקוח לא מאשר זאת, מנהל התיקים לא יכול לקנות ללקוח ני"ע שהוא עצמו גם מושקע בהם. כלומר, ניגוד העניינים הוא לא קוגנטי, הוא דיספוזיטיבי (ניתן להתנות עליו), זה לא אסור הרמטית ואם הלקוח מאשר זאת, אפשר להיות במצב כזה. כלומר, מה שפוטר ניגוד עניינים פוטנציאלי זה אישור מראש ובכתב.

    פס"ד קרטין נ' עתרת ני"ע– קרטין נתן ייפוי כוח לניהול תיק השקעות של מיליון ₪ לבית ההשקעות עתרת ני"ע וכעבור כמה שנים ערך התיק ירד ב-40% ועמד על 600 אלף ₪. קרטין הגיש תביעה נגד בית ההשקעות על רשלנות ועל כך שמנהל התיקים הפר את חובו. במהלך המשפט התברר שכל שוק ני"ע ירד באותה תקופה בעשרות אחוזים בעקבות משברים. עוד התברר כי בתיק של המיליון ₪, מנהל התיק קנה ני"ע שבית ההשקעות גם היה מושקע בהם בנוסטרו שלו ולכן קרטין טען לניגוד עניינים. בית ההשקעות התבקש להביא את ההסכמים שנחתמו עם קרטין ונמצא כי לא נחתמו כאלה שמאשרים את הסעיף לגבי התניית מצב של ניגוד עניינים ולכן הלקוח למעשה לא נתן אישור לעבוד במצב כזה, מה שגרם לקרטין לטעון כי מדובר בהפרת אמון. הפרת אמון זו טענה חמורה. בביהמ"ש המחוזי נקבע כי היתה הפרה ע"י מנהל התיקים אבל נבחן האם ההפרה גרמה לנזק. במקרה זה, ההשקעה ללקוח באותן השקעות שבית ההשקעות השקיע בהן גם, היתה נמוכה מאוד ביחס לתיק כולו, כל ההשקעה היתה בגובה של 50 אלף ₪ והיא הפסידה רק 5000 ₪ בחלוף הזמן המדובר, לכן אין סיבתיות, ההפרה לא גרמה לנזק. קרטין ערער לביהמ"ש העליון וביהמ"ש פסק כי השקעות בני"ע זה תחום שקשה להראות בו סיבתיות משום שניתן ייפוי כוח למנהל התיקים שבאופן יומיומי מבצע פעולות ולבוא ביום מסוים ולחפש קשר בין הפסד מסוים לפעולה מסוימת זה קשה מאוד. ביהמ"ש קבע כלל- אם יש הפרה ברמה של חובת אמון, אפילו על 1 ₪, יש ללקוח את הזכות להשיב את המצב לקדמותו, לחזור לנקודת ה-0 ולקבל את כספו. ביהמ"ש קבע זאת גם בשל שיקולי הרתעה (שלא כל בעל רישיון יעשה כרצונו) וגם בשל הקלה ללקוחות שפחות יפחדו להשקיע כשיש את האופציה הזו. עם זאת, לא בכל מצב יקום הכלל הזה אלא רק בהפרת אמון כמו זו שניתן היה להתנות עליה ולא התנו. קרטין קיבל לבסוף פיצוי של כל ה-400,000 ₪ שהפסיד.

  • חיבוץ- חיבוץ זו הפיכת גבינה לחמאה. יש מנהלי תיקים ויועצים שעל כל פעולה שהם עושים בבורסה הם מקבלים עמלה. לכאורה, נוצר למנהל התיקים אינטרס להרבות בפעולות כדי לקבל יותר עמלות. פעולות כאלו שנעשות לשווא, כפעילות סרק (למכור ולקנות סתם) כדי לקבל הרבה עמלות הן הפרת אמון. על מנת להוכיח חיבוץ כעבירה יש להוכיח שלושה יסודות מצטברים:
  1. שליטה בחשבון הלקוח- כשיש ניהול תיקים אוטומטית יש שליטה בחשבון. החוק קובע כי גם ייעוץ יכול להיות שליטה כשהיועץ מדרבן את הלקוח לתת לו הוראות לביצוע פעולות.
  2. הוכחת פעולות סרק- מביאים מומחה בני"ע, מנהל תיקים אחר, שמראה כי מנהל התיקים/היועץ סתם עשה פעולות.
  3. הפעולות נעשו מתוך מודעות- אותו מנהל לחץ ועשה בכוונה את פעולות הקנייה והמכירה לסרק.

במקרה ומוכח חיבוץ הרי שיש הפרת אמון וניתן לקבל חזרה את הכסף.



+ חמש = 8

תואר ראשון
תואר שני
מרצים