שם הכותב: תאריך: 20 דצמבר 2013

 

סיכוני אשראי

מבוא

  • מנפיקים עשויים להגיע למצב של חדלות פירעון.
  • הנושא חשוב הן מבחינת תמחור הנכס והן מבחינת ניהול הסיכונים.
  • הבדלים ברמת הסיכון מובילים לכך שאג"ח של חברה אחת עשויה להיסחר במחיר שונה לעומת אג"ח של חברה אחרת. יהיו אגרות חוב באותה חברה שיהיו להן עדיפות בקבלת הכסף במקרה של פירעון מוקדם.
  • יש מגבלת מנפיק שקבע הרגולטור – אני יכול להיחשף למנפיק מסוים עד גובה מסוים (כמו אי.די.בי בימים אלו).

תמחור

  • חשוב לזכור: אג"ח קונצרנית נושאת בחובה סיכון גדול יותר לעומת אג"ח ממשלתית.

ניהול סיכונים

  • ניהול סיכוני אשראי תופס מקום מרכזי במיוחד עבור בנקים ומוסדות פיננסים אחרים. מכיוון שהסיכון משתנה, הרגולטור קובע כמה הון בנק צריך להקצות אל מול הסיכון של כל נכס ונכס.

השחקנים

  • בנקים
    • בנקים מסחריים
    • בנקי השקעות
  • לווים
    • חברות
    • ממשלות
    • רשויות מקומיות
  • סוכניות הדירוג
    • S&p, מוד'יס, פיץ'
    • בישראל – מעלות (בבעלות s&p) ומדרוג
  • רגולטורים
    • הרשות לניירות ערך
    • ועדת באזל
    • ועדות נוספות
  • משקיעים
    • פרטיים
    • מוסדיים

       

כשלי שוק

  • בחירה שלילית (Adverse Selection) – המנפיק יודע מה טיב האשראי ומהו גודל הסיכון. לפיכך, רק אם המחיר שהוא יאלץ לשלם "ישתלם" לו, רק אז הוא ינפיק חוב. בעלי מניות רוצים כמה שיותר רווח, בעלי אג"ח רוצים שיחזירו להם את הכסף.
  • סיכון מוסרי (Moral Hazard) – לעיתים, בעלי המניות עלולים לקחת סיכונים, אותם הם לא היו לוקחים אם כספם היה זה שמושקע. ישנם מצבים בהם בעלי המניות יודעים כי במקרה של פשיטת רגל, דווקא בעלי החוב הם אלה שיסבלו מהנזקים.

     

     

     

     

     

דרכים להתמודד עם כשלי שוק

על מנת להתמודד עם כשלי שוק, מצאו השחקנים מספר דרכים:

  • הקצאה מוגבלת של אשראי: מוסדות פיננסים מעניקים אשראי בהיקף מוגבל לכל חייב/ סקטור/ מדינה בכדי שלא לחשוף את עצמם לסיכון ספציפי גבוה במיוחד.
  • מעקב: הבנקים עוקבים אחר מצב האשראי של הלווה ואף לעיתים מעמידים לו אמות מידה פיננסיות, בהן הלווה חייב לעמוד. יחד עם זאת, על מנת לא להיקלע להפסדים גדולים ומחיקות כואבות, מידי פעם הבנקים מצילים את הלווים.
  • תיווך: סוכנויות הדירוג מדרגות את הסיכון עבור המלווים בעזרת מידע מתוך החברה מבלי לחשוף אותו לציבור.

     

חישוב גודל ההפסד הצפוי

  • מה גודל החשיפה של המלווה במקרה של חדלות פירעון? (כפול)

    Exposure at Default (EAD) *

  • מה ההסתברות שהלווה יגיע למצב של חדלות פירעון? (כפול)

    Probability of Default (PD)*

  • מה יהיה גודל ההפסד מסך ההלוואה (באחוזים)? (כפול)

    Loss Given Default (LGD)*

  • התוצאה: גודל ההפסד הצפוי (שווה)

    Expected Loss (EL)=

     

מדידת סיכון אשראי

  • מדידת סיכון האשראי מתבצעת הן לשם תמחור החוב והן לשם ניהול סיכונים
  • השיטה הנפוצה ביותר היא דירוג החוב ע"פ הסיכון או בעזרת סוכנות דירוג חיצונית או ע"י מתודולוגיה פנימית של הגוף המלווה.
    • דירוג – בדרך כלל הכוונה לאותו דירוג אותו מעניקות סוכנויות הדירוג (כגון: s&p ומוד'יס).
    • גם הבנקים מדרגים את חובות לקוחותיהם ע"י שיטות דירוג פנימיות אותן הן פיתחו.
    • ישנם בשוק גם שחקנים המשתמשים במודלים סטטיסטיים המאפשרים בעזרת מספר יחסי אשראי להעניק ציון המרמז על כושר הפירעון של הלווה.

תהליך הדירוג החיצוני

  1. בקשה לדירוג
  2. מחקר
  3. פגישה עם ההנהלה
  4. דו"ח דירוג
  5. ועדת דירוג
  6. אישור המנפיק (או ערעור על התוצאות)
  7. פרסום הדירוג
  8. מעקב


שש × 5 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים