שם הכותב: תאריך: 18 נובמבר 2013

ביקורת-שנת השלמה

שיעור 1-

נלמד יסודות הביקורת מביקורת א' -> סופיות ב'.

ביקורת מתקדמת א+ב.

ביקורת בענפים מיוחדים.

ביקורת מערכות מידע ממוחשבות- 10 נקודות בבחינת המועצה.

ביקורת שוק ההון ותקנותיו.

כל סמסטר יש מבחן ביניים ומבחן סוף סמסטר.

יהיו בחני פתע.

הנושא הראשון- יסודות הביקורת מביקורת א' באוריינטציית סופיות ב'-

מטרת הביקורת– (יש רשימת מקורות מפורטת בסילבוס)

מקורות-

1. תקן ביקורת 73 שמופיע בספרי הלשכה.

2. פס"ד הבנקאים.

3. תקנה 21(א) מתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון) התשל"ג- 1973.

4. הבהרה לגילוי דעת 14. (גילוי דעת 14 בפיננסית בוטל אבל ההבהרה רלוונטית לביקורת).

שאלת מועצה שהייתה, וממנה ננסה להבין את מטרת הביקורת-

אם מיישמים תקן IFRS מסוים הוא גורם לעיוות במצג העולה מהדו"ח הכספי, נשאלת השאלה האם ניתן לסטות מאותו תקן ? ולנמק. ומהן ההשלכות על הדוחות הכספיים ועל דו"ח רואה חשבון המבקר?

ניתן לראות שיש 3 שאלות בשאלה אחת.

תשובה-

נתחיל בחלק הראשון של התשובה-

ככלל מטרת הביקורת היא לאפשר לרו"ח המבקר לבחון שאכן עומדים בסטנדרט הכפול שנקבע בפס"ד הבנקאים ונמצא גם בתקן ביקורת 73. בתקנה 21(א) ובהבהרה לגילוי דעת 14- כאשר הסטנדרט הכפול קובע ש:  (תנאים מצטברים).

א. הדוחות צריכים להיות ערוכים בהתאם לכללי החשבונאות הרלוונטיים לאותו ענף/ חברה. למשל חברות פרטיות מיישמות כללי חשבונאות מקובלים בישראל, וחברות ציבוריות מיישמות IFRS.

ב. הדוחות אכן משקפים מבחינה עסקית וכלכלית את מצב העסקים, תוצאות הפעולות, השינויים בהון העצמי ותזרים המזומנים של החברה.

במקרה הנדון החלק שלא מתקיים בסטנדרט הכפול הוא סעיף ב'- כי הIFRS גורם לעיוות המצג בדו"ח הכספי ולכן חייבים לסטות מאותו כלל, ולמצוא טיפול חשבונאי או כלל חשבונאי אחר שהיישום שלו ייתן מענה נכון יותר למצג העסקי/ כלכלי בדו"ח הכספי.

כלומר בסעיף זה צריכים לבוא ולומר שחייבים לסטות כי יש סטנדרט כפול וסעיף ב' בו לא מתקיים.

החלק השני של השאלה- מה ההשלכות על הדוחות הכספיים?

בדוח הכספי קודם כל צריך לתקן את הדו"ח כך שהוא ישקף באופן נאות את אותו סטנדרט כפול. דבר נוסף, יש לתת גילוי מה היה לפני התיקון, מהו השינוי והשפעתו על סעיפי הדוחות הכספיים, וכן מה קרה אחרי ולנמק את המשמעות של אותו תיקון/ שינוי. (כל זה מופיע בגילוי בביאורים).

החלק השלישי של השאלה- מה ההשלכות על דו"ח רו"ח המבקר?

במקרה שתיקנו- הסתייגות. במקרה שלא תיקנו- חוות דעת שלילית. מתי מסתייגים? שזה לא משפיע על הדוחות הכספיים בכללותם. וכאשר זה כן משפיע על הדוחות הכספיים בכללותם – אז ניתן חוות דעת שלילית. (הערה- לא לרשום רק מהותי/ לא מהותי- זה לא מספיק לצורך השאלה).

הכתבה– במקרה הנדון אם אכן תיקנו את המצג העולה מהדו"ח הכספי, כך שהדוחות הכספיים אכן משקפים באופן נאות את הסטנדרט הכפול נדרשת הפניית תשומת הלב כפי שנקבעה במקורות הנ"ל, לאותו ביאור שמבהיר את השינוי/ התיקון.

לעומת זאת, אם לא תיקנו את הדו"ח הכספי הנדרש ו/או לא ניתן גילוי נאות בנושא- אזי חוות הדעת תהיה מסויגת או חוות דעת שלילית בהתאם למהותיות ולהשפעה על הדוחות הכספיים בכללותם.

אז לסיכום זו מטרת הביקורת. היא מופיעה בסעיפים 3+4 לתקן ביקורת 73.

עקרונות כלליים לעריכת ביקורת-(תקן ביקורת 73)

שאלה מבחינות מועצה- מהם העקרונות הכלליים לעריכת ביקורת?

התשובה נמצאת בתקן ביקורת 73- מסעיף 5 עד 12. (למרות שבתקן זה מבלבל וזה נראה כמו סעיפים 5 עד 7 בלבד).

העקרונות-

1. על המבקר לנהוג בהתאם לכללי ההתנהגות המקצועית שפורסמו על ידי לשכת רו"ח בישראל וביניהם התנהגות ביושר, בהגינות ברמה מוסרית גבוהה, בשמירה על אי תלות, שמירה על סודיות, התנהגות בכבוד ובאדיבות כלפי העמיתים במקצוע.

2. על המבקר לבצע את הביקורת בהתאם לתקני ביקורת מקובלים בישראל, לרבות אלו שנקבעו בחוק ובכללים ובתקנות שפורסמו על ידי לשכת רואי חשבון בישראל.

3. על המבקר לתכנן את הביקורת בהתאם לכללים האמורים ולבצע את הביקורת בספקנות מקצועית, על מנת לבחון שאין הצגה מוטעית מהותית בדוחות הכספיים.

(אלו הסעיפים תחת עקרונות הכללים בתקן).

4. היקף הביקורת– על המבקר לבחון מה היקף הביקורת הדרוש לביצוע בהתאם לנסיבות של הגוף המבוקר.

5. מידה סבירה של ביטחון-על המבקר להגיע לביטחון סביר שבדוחות הכספיים אין הצגה מוטעית מהותית.

עד פה העקרונות שצריכים לדעת.

אחריות- ס' 13 לתקן 73-

נשאלת השאלה מי אחראי על מה?

הדוחות הכספיים עריכתם והכנתם הינם בכל מקרה באחריות הדירקטוריון וההנהלה של הגוף המבוקר. אחריותו של המבקר הינה לחוות דעה על הדוחות הכספיים המבוקרים. הביקורת של הדוחות הכספיים אינה פוטרת את הדירקטוריון את הנהלת הגוף המבוקר מאחריותם.

כלומר האחריות של ההנהלה והדירקטוריון היא להכין, לערוך, להציג , לתת גילוי בדוחות הכספיים ויש להם אחריות מלאה, כולל אישור הדוחות. לשם כך- הם אמורים לבנות מערכת בקרה פנימית נאותה, שתיתן מענה בדיוק לעניין זה.

לעומת זאת רו"ח המבקר אחראי על חוות הדעת בלבד, שהיא על הדוחות הכספיים. הוא לא מאשר את הדוחות, הוא לא הבעלים של הדוחות, הוא לא זה שאמור להכין את הדוחות (לשים לב להבדל: בחברות פרטיות עדיין מותר לרואה החשבון המבקר גם לערוך את הדוחות וגם לבקר אותם, ואילו בחברות ציבוריות הדבר אסור!!!).

מושגים:

1. פער ציפיות- צריכים לרשום מה קהל המשתמשים מצפים מרו"ח, ומה הוא מסוגל לתת באמת. פער הציפיות המושג זה אומר שזהו הפער בין מה שמצפים מרו"ח המבקר שהוא למעשה הכין את הדוחות הכספיים, ערך אותם, אישר אותם ולמעשה הוא הבעלים של הדוחות הכספיים. לעומת, מה שהוא מסוגל לתת רו"ח המבקר זה מקסימום חוות דעת לפי תקני ביקורת ונהלי ביקורת מקובלים.  כאשר הוא לא נותן אישור על נכונות הדוחות הכספיים.

לאורך השנים יצאו תקנים רבים, שמטרתם לעזור בניסיון לצמצם את פער הציפיות. אולם עדיין למרות כל התקנים- עדיין הפער די מסיבי. דוגמאות לתקנים חשובים לציון בנושא הניסיון לצמצם את פער הציפיות:

1. תקן 91- מכתב התקשרות. כלומר בשלב ההתקשרות זה הניסיון הראשון לצמצם את פער הציפיות.

2. מההתקשרות ועד חוות הדעת- תקן 99 דו"ח מבקרים, ותקן 102– בדוח המבקרים בכל פסקה ופסקה אנחנו מסבירים את מהות עבודתו של רו"ח המבקר על מנת שנוכל אולי לצמצם פער ציפיות. ישנם עוד תקנים רבים כמו הצהרת מנהלים שגם שם עושים הבחנה. למעשה כל תקן שיוצא מסביר את העבודה של רו"ח, ולכן הנושא הזה הוא שזור לאורך כל התקנים- כלומר אין תקן אחד שמדבר על פער הציפיות, אלא נושא זה עולה כמעט בכל תקן ותקן.

2. בדיקות בקרה ובדיקות מבססות- (המונחים האלו מופיעים בתקן 98, וגם בנהלי הביקורת המקובלים של הלשכה- אבל אלו מושגי על שקשורים לכלל התקנים)-

אלו 2 סוגי בדיקות שרו"ח צריך לבצע. בפורטל יש לנו עמוד שמסכם את העניין בנושא זה.

בדיקות בקרה– המטרה של בדיקות הבקרה היא לבדוק את נאותות מערכת הבקרה הפנימית בגוף המבוקר. במסגרת זו בודקים את השיטות , התהליכים, דרך העבודה והנהלים- כלומר בודקים איך המנגנון עובד, עד כמה הוא "משומן".

בדיקות מבססות- בדיקות אלו מטרתן לצורך ביסוס חוות הדעת. כלומר, לבדוק עד כמה הדוחות הכספיים אכן עומדים בסטנדרט הכפול- כלומר שההצגה, הגילוי והדו"ח הכספי הם ראויים, הטיפול החשבונאי הוא נכון, היתרות בדו"ח הכספי נאותות, התקנות הרלוונטיות לאותו גוף / חברה יושמו וכדומה.

במילים אחרות, בבדיקות הבקרה בדקנו את התהליך, עד כמה המכונה עובדת נכון. ואילו בבדיקות מבססות זה איך נראה הדו"ח- אם רואים מספר נבדוק שזה נכון, אם יש יתרה נבדוק אותה. כלומר מה שאנחנו רואים אנחנו מבססים- בודקים. ככלל שהבקרה הפנימית טובה יותר, כך היקף הבדיקות המבססות תהיינה מצומצמות יותר.

האם ניתן לבטל לחלוטין את הבדיקות המבססות? (נניח במקרה שבו במפורש ראינו מערכת עם בקרה פנימית מעולה, הכי טובה בעולם)- אי אפשר לבטל את הבדיקות המבססות אפילו אם גילינו שהבקרה הפנימית היא הכי טובה בעולם ואפילו שבדקנו את זה במסגרת בדיקות בקרה. זאת מכיוון שישנן מגבלות שטבועות בתוך מערכת הבקרה הפנימית. כגון קנוניות בין העובדים למנהלים למול לקוחות או ספקים שעוקפים את הבקרות, טעויות אנוש, מצבים של עלות מול תועלת (למשל קופות קטנות אין שם בקרה יותר מידי) וכדומה.

בעקבות המגבלות- אי אפשר לבטל לחלוטין את הבדיקות המבססות אבל אפשר לצמצם אותן.

כלומר הבדיקות המבססות זה מה שאני רואה בפועל. הבדיקות בקרה זה התהליך, הדרך והנהלים.

אם עשיתי ביקורת ספירת מלאי זה בקרה או מבססת? אם אני עושה ביסוס לתאריך המאזן זה מבססת! אבל אם אני עושה ספירת מלאי פתע במהלך השנה אז זה בדיקת בקרה כי זה לצורך בדיקת צורת העבודה, נהלי ספירת המלאי וכדומה. כלומר תמיד לבחון את שני סוגי הבדיקות- גם בקרה וגם מבססת. כנ"ל גם לגבי ביקורת קופות קטנות- יכול להיות גם בקרה וגם מבססת- זה תלוי בעיתוי, בזמן עשיית הביקורת.

למשל אני רוצה לעשות בדיקה לסיווג בין הוצאות מכירה להוצאות הנהלה וכלליות. האם בדיקה מבססת או בקרה. במקרה הזה זה יכול להיות סיווג בין כרטיס הנהלת חשבונות של הוצאות מכירה לכרטיס של הנהלה וכלליות בהנהלת החשבונות- וזה זה בדיקת בקרה- כי מדובר בעניין טכני, רוצים לראות את דרך הסיווג, נהלי העבודה בחברה.

אבל אם הסיווג הוא בין הוצאות מכירה והנהלה וכלליות בדו"ח הכספי- אז מדובר בבדיקה מבססת! לשים לב להבדל- אם הסיווג הוא בהנהלת חשבונות או הסיווג בדוחות הכספיים לתאריך המאזן.

3. מושג נוסף- תפקיד רו"ח במשק-

שאלה- תארו והסבירו מה תפקיד רו"ח במשק? צריך לספר את סוגי התפקידים של רו"ח. תשובה- רו"ח במשק למעשה יש לו תפקידים רבים כפי שניתן לראות מהתוכן עניינים של הלשכה. (נפתח את התוכן עניינים ונעתיק משם את התפקידים שלו). כלומר רו"ח מבצע את עבודת הביקורת על הדוחות הכספיים . במסגרת זו הוא מנתח את הסיכונים הקיימים בגוף המבוקר, ומחפש את מוקדי הסיכון בחברה על מנת להתמקד באותן נקודות חשובות כחלק מבקרת איכות כוללת שרו"ח חייב לעשות. בדרך זו רואה החשבון משדר אמינות, יושרה, הגינות והרגשה שהדוחות הכספיים אכן משקפים באופן נאות מכל הבחינות המהותיות את הדוחות הכספיים. בנוסף מעבר לביקורת הבסיסית לרו"ח תפקידים רבים ומגוונים אשר עוזרים ליצירת משק ושוק הון משוכלל, ובין תפקידיו נמצא למשל לווי בהנפקות (אג"ח, אקוויטי), הכנת דוחות מיוחדים שמאפשרים קבלת מענקים, הטבות מס, לווי הכנסת משקיעים לחברות, משמשים יועצים עסקיים, יועצים חברתיים סביבתיים ועוד. אין ספק שלרו"ח המבוקר תפקיד מרכזי במשק הישראלי. (הכל רשום בתוכן עניינים).

מבנה המקצוע בארץ ובעולם-

יש לנו במודל סיכום (4 עמודים) על נושא זה- "גופים ופרסומים חשבונאיים וביקורת בארץ ובעולם". בנוסף יש לנו צילום של דף אחד שמדבר על מדרג התשתית המקצועית בביקורת.

א. המדרג המקצועי- (ניתן להכניס לבחינה)

מה אנחנו חייבים ליישם קודם מבחינת הפרסומים המקצועיים התקנות וכו'?

מהו המדרג?

1. חקיקה- הוראות החוק. אם זה בביקורת למשל תקנות רואי חשבון בנושא אי תלות למשל, תקנות רואי חשבון התנהגות שאינה הולמת. אם זה בפיננסית- תקנות ניירות ערך, תקנות בקשר לערכית דוחות כספיים של הרשות לני"ע. בכל ענף נראה את הפרסומים של אותו מפקח.

2. כללי החשבונאות הרלוונטיים לאותה חברה/ ענף-

כללי חשבונאות בפיננסית– למשל חברות פרטיות כללי חשבונאות מקובלים בישראל, ואם זה חברות ציבוריות IFRS אם ז בנקים- USGAP, ואם זה רשויות מקומיות- רו"ח לעיריות שקובע את הכללים.

כללי חשבונאות בביקורת– כל תקני הביקורת ונהלי הביקורת שנקבעו על ידי לשכת רו"ח בישראל.

3. פרסומים חשבונאיים מהעולם- גם בחשבונאות וגם בביקורת.

4. ספרות מקצועית- גם בפיננסית וגם בביקורת.

5. אקדמיה- הרמה הכי נמוכה מבחינת ההיררכיה.

ב. הגופים והתקנים- כשמדברים על גופים ותקנים מחלקים לעולם ולישראל.

לגבי העולם- ישנם כל מיני גופים מקצועיים שמוציאים את אותם תקנים בחשבונאות, בביקורת. כאשר אם שואלים אותנו בבחינה על מושג מסוים מהעולם- על גוף תקינה מסוים או תקן מסוים, אנחנו נדרשים להסביר בשורות בודדות לתאר את המושג/ הגוף וכן צריכים לתת דוגמא לאותו גוף או תקן.

דוגמא- גוף שנקרא FASB. אותו גוף אמריקאי שמוציא תקנים בחשבונאות בארה"ב, שנקראים FAS, למשל FAS 141 בנוגע לירידת ערך נכסים.

למשל- AICPA לשכת רו"ח האמריקאית.

בגוף שקשור לצד העולם- עדיף לתת דוגמא.

יש לנו דף מרוכז במודל לגבי כל הגופים בעולם.

לגבי ישראל-

המושגים בישראל צריכים להיות יותר מעמיקים. למה הכוונה? שלא נרשום 2-3 שורות, אלא נרשום עד חצי עמוד, כאשר פה יש מספר גופים שצריך להכיר אותם וחלקם אף מופיעים בספרי הלשכה החל מעמוד 2 עד 10.

לשכת רו"ח– המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות ממשלתית, המוסד לסקר עמיתים, הוועדות למיניהן- יש מועצה מקצועית שזה "זקני הכפר" שיושבים ונותנים את דעתם לוועדה לכללי חשבונאות, וועדה לתקני ביקורת. הוועדה המשמעותית ביותר היא הוועדה לתקני ביקורת.

צריך להכיר מה כל וועדה עושה- יש לנו הסברים בדף המודל.

הערה- ישנם גופים חדשים שמתוכננים להיות, שחובה להכיר אותם (נלמד בהמשך)- למשל המוסד לראיית חשבון, ויש גם " IPCAOB" זה כמו PCAOB אבל ישראלי ולכן מתחיל ב I.

ג. יישום הפרסומים- יישום פרסום כלשהו בתשובות בבחינות-

דרך העבודה ליישום הפרסומים:

אם בוודאות מוחלטת אנחנו זוכרים במדויק את הפרסום המקצועי הספציפי לנושא שאנחנו כותבים עליו ( למשל AS3 עוסק בניירות עבודה)- אז נרשום! (זה לא בהכרח יהיה מנוקד במבחן אבל עדיף לרשום במצבים שבאמת זוכרים).

אם לא זוכרים במדויק- אבל זוכרים שזה פרסום אמריקאי או פרסום בינלאומי- אז נרשום "על פי פרסום אמריקאי/ בינלאומי בנושא נקבע כי….".

אם אתם לא זוכרים אם זה בינלאומי או אמריקאי- נרשום "על פי פרסום מהעולם נקבע כי…".

לא זוכרים כלום- לא לזרוק סתם מספרים, אבל אפשר לומר כך "על פי פרסום מקצועי בנושא נקבע כי…..".  זה תופס על כל דבר בעולם.

אם נזרוק סתם FAS IAS וכדומה, אז אם נפלנו על בוחן שמבין בנושא-> הוא כבר אנטי כלפינו והרושם הראשוני שלילי. לא יורידו על זה ניקוד בהכרח, אבל אם לא יודעים בוודאות לא נרשום!

תקן ביקורת 93- הבנת העסק-

תקן ביקורת 93 מורכב מ60 עמודים. שאלה- אילו הדגשים היינו נותנים בביקורת לשם הבנת עסק שנכנסנו אליו לראשונה לבקר אותו? יש לנו 5 סעיפים מרכזיים בתקן ועוד סעיף אחד "מוסתר". תקן 93 למעשה הוא השלב הראשון אחרי ההתקשרות בעבודת הביקורת של רו"ח נקרא הבנת העסק- הבנת הגוף המבוקר. הבנת הגוף המבוקר בעיקרון מורכבת על פי התקן מ5 שלבים עיקריים ועוד שלב אחד שישי ששזור לאורך כל התקן. את הנושאים ניתן למצוא בסעיף 3 לתקן 93- ששם יש סיכום על כל אחד מחמשת הנושאים בקצרה. אחרי סעיף 3 יש לנו את גוף התקן (40 עמודים), שמתחיל מסעיף6 ועד סוף התקן. גוף התקן הוא למעשה לקיחת אותם 5 השלבים וההעמקה בכל אחד מהשלבים ברמה של תתי שלבים. כלומר יש לנו לפחות עוד 2 רמות מתחת בהיררכיה של ההסבר של אותו שלב.

הנספחים- (בערך 18 עמודים), יש 3 נספחים- גם הם חשובים בהבנה והם כוללים בתוכם למעשה את התוצר הפרקטי לכתיבת תוכנית ביקורת ותוכנית בקרה שהיא קשורה לדברים שהוסברו בגוף התקן.

למשל- נניח יש בקרה פנימית או הערכת סיכונים אז יש לנו תתי הסברים בגוף התקן ובנספח יש תוכנית ביקורת והבנת העסק בנושא של הערכת סיכונים. נשתמש בכל שלושת החלקים- סעיף 3, גוף התקן, והנספחים.

סעיף 3 בתקן 93 אמרנו שהוא מתייחס ל5 שלבים (נושאים), והם:

1. כתיבת נהלים- יש לכתוב נהלים כדי להבין מהם מקורות המידע אודות הגוף המבוקר וסביבתו. נעשה זאת על מנת שניתן יהיה להעמיק על סביבת הענף, הרגולציה ועוד.

2. יש לייצר נהלים להבנת העסק וכל מה שקשור לבקרה הפנימית. שהרי עם כניסתנו לעסק חדש צריך לבדוק את כל המערכת מתחילתה ועד סופה וכל שנה בודקים את השינויים שחלו בבקרה הפנימית. (זה מתחבר לבדיקות הבקרה וסקר בקרה פנימית שהוא חלק מבדיקות הבקרה).

3. יש לנקוט נהלים בהבנת העסק בכל מה שקשור להצגה מוטעית מהותית והסיכונים להצגה כאמור.

4. יש לתקשר עם המופקדים על בקרת העל (תקן 76 ). אמורים לקרוא לזה ממשל תאגידי (נדבר בהמשך).

5. תיעוד- ניירות עבודה של הבנת העסק. (צריך לתעד את כל מה שחשבו בקשר לביקורת במהלך הביקורת).

את חמשת הנושאים האלה נמצא בסעיף 3. השישי שזור בכל התקן-

6. הבנת העסק בסביבת מערכות מידע ממוחשבות (מ.מ.מ.)- הנושא הזה נקבע כאחד מנושאי הליבה של הביקורת, ואי אפשר להפנות למומחים. לכן ביטלו את תקן 66 ושזרו אותו בתוך התקנים. למה הכניסו את זה? כי הבנת העסק היא גם הבנת מערכות המידע שקשור לדוחות הכספיים. זה חלק מהעבודה של רו"ח.

כעת נכנס לגוף התקן ולנספחים.

שאלה לבית- אילו נהלים היינו נוקטים לשם הבנת העסק בכל מה שקשור לבקרה פנימית? כלומר זה לא הבנת העסק על מכלול הדברים, אלא רק על בקרה פנימית.

נדרש לעשות זאת בשלושה מצבים:

א. כתיבה לפי מה שאנחנו מרגישים- לפי מה שלמדנו בעבר. כל נקודה המינימום זה 5 נהלים.

ב. כתבו את אותם הדגשים מתוך גוף התקן- פה נעבוד לפי הכותרות ותתי הכותרות.

ג. כתבו זאת מתוך הנספחים לתקן.

(א+ג- לפתור בבית).

כעת נפתור את אפשרות ב'- כתיבת ההדגשים מתוך גוף התקן-

החל מסעיף 20  ועד סעיף 99 (עמוד 144 בספר שנקבל- ועד עמוד 169).

תוכנית ביקורת לשם הבנת העסק-

1. יש להבין מהם הגורמים הענפיים והגופים המפקחים לרבות גורמים חיצוניים אחרים, תוך דגש על מסגרת הדיווח הכספי החלה על הגוף המבוקר.

2. יש להבין את אופיו של הגוף המבוקר.

3. על המבקר להשיג הבנה אודות יעדי הגוף המבוקר, האסטרטגיות שלו והסיכונים העסקיים.

4. יש להבין כיצד למדוד ולסקור את הביצועים הכספיים של הגוף המבוקר.

5. יש להבין כיצד בנויה מערכת הבקרה הפנימית לרבות הנושאים הבאים:

ניתוח הבקרות הרלוונטיות לביקורת.

בחינת מידת ההבנה של מערכת הבקרה הפנימית.

הבנה מהם המאפיינים של המרכיבים הידניים והממוכנים של בקרה פנימית הקשורים להערכת הסיכונים על ידי המבקר (סעיף שקשור למערכות מידע).

ניתוח והבנת מגבלותיה של מערכת הבקרה הפנימית.

בחינת סביבת הבקרה בגוף המבוקר.

הבנת תהליך הערכת הסיכונים בגוף המבוקר.

ניתוח מערכות המידע לרבות התהליכים העסקיים הקשורים הרלוונטית לדיווח הכספי.

הבנת פעולות הבקרה ונתיבי הבקרה בארגון.

הבנת תהליך המעקב אחר הבקרות.



5 + ארבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים