שם הכותב: תאריך: 26 פברואר 2014

יסודות החשבונאות ב'- שיעור 1

נכסים (אקטיב) התחייבויות (פאסיב)
חשבונאות א' זמן קצר\שוטף
זמן ארוך\לא שוטף
הון עצמי

4 דו"חות

  1. מאזן
  2. רווח והפסד
  3. דו"ח על שינויים בהון העצמי
  4. דו"ח על תזרים מזומנים

 

התחייבויות

תקן בינלאומי מספר 37, תקן אמריקאי 5.

  1. בגין אירוע מן העבר- נכון תמיד. החשבונאות מתארת אירועים כלכליים שהתחרשו בעבר, עד לפני רגע.
  2. בשליטת צד ג'- כבר לא בשליטתי, אני מחויב כתוצאה המחויבות הזו להעביר נכס, לספק שירות או להעביר מזומן לצד אחר. כאשר השליטה אצל הצד האחר.
  3. צפי של תזרים מזומנים שייצא מן החברה

 

נבדוק "ספק"-"לקוח" לדוגמה:

ספק הוא מישהו שסיפק לי סחורה, ואם אני חייב לו כסף, הכוונה היא שאני קניתי ממנו בהקפה. לכאורה נניח כי הספק סיפק חול, וכן עדיין לא שילמתי על החול. אני חייב לספק נניח 100 ₪. נבדוק:

  1. מדובר באירוע מהעבר כיוון שהחול כבר סופק.
  2. מי ששולט בחוב הוא הספק, אני לא יכולה להחליט שאני לא משלם אותו. אני מחויב בשלב מסוים עבור הסחורה הזו.
  3. כתוצאה מאותה העסקה אין ספק כי כסף\שווה כסף\שירות\נכס ייצאו מן החברה.

 

הגדרה של נכס לעומת זאת:

  1. אירוע מן העבר
  2. בשליטתי בלבד
  3. צפי של תזרים מזומנים לתוך החברה

 

*מדובר בתמונות ראי, כלומר סעיפים 2,3 הפוכות זו מזו.

 

לכל התחייבות יש מועד פירעון וסכום, לא ניתן להגיד שהלקוח "חייב" כסף, או שאני חייב לספק כסף, יש לציין מה סכום החוב ומה מועד הפירעון. זהו חלק אינטגרלי מההתחייבות הקיימת. תמיד נציין את הכמות וכן את מועד הפירעון שלה.

 

ישנן התחייבויות שהן לא ברורות, למשל תביעה. סיטואציות כאלו הן התחייבויות שהן פחות ברורות מבחינת כמות ופירעון ונתייחס אליהם בהמשך הקורס.

 

התחייבויות רגילות: בעלות סכום ומועד פירעון ברור ומוגדר.

ההבדל בין שוטף ללא שוטף- ההבדל הוא בין הטווח הקצר (שוטף) לארוך (לא שוטף), טווח קצר יהיה בדרך כלל עד שנה, וכן טווח ארוך מעל שנה. בד"כ נתייחס למחזור עסקי, אם העסק שלי בונה אניות, וכל אנייה יש לבנות כשנה וחצי, אגדיר את המחזור העסקי שלי לשנה וחצי, שכן ההתחייבויות שלי הן לשנה וחצי. בדרך כלל המחזור עסקי יהיה מוגדר באופן אוטומטי לשנה, אלא אם יש הוכחות כאלה ואחרות בעסקים מסוימים שמגדילים בהם את המחזור העסקי.

 

הפרשה- התחייבויות שהסכום ומועד הפירעון אינו וודאי. ישנה בעייתיות שאולי לא נצטרך לפרוע את החוב, ובכלל אם כן, מה שוויו. במקרה כזה יש לבצע אומדן קרוב ככל הניתן, נלמד בהמשך הקורס. לדוגמא: הפרשה לאחריות, הפרשה לתביעה, התחייבות בגין סיום יחסי עובד מעביד.

 

התחייבויות רגילות

 

  1. הכרה בהתחייבויות: ביום שהם נוצרות, האירוע שגרם לפעילות העסקית הרלוונטית.
  2. מדידה: על פי תנאיה (צמודה למשל)
  3. הצגה: שוטף\לא שוטף
  4. גילוי בביאורים: פירוט.

 

דוגמה 1: התחייבות רגילה לא צמודה

ביום 1.10.10 רכשה חברה מלאי מספק תמורת 1000 ש"ח. התמורה תשולם בפברואר 2011, איך הסכום יופיע במאזן 2010?

תשובה: 1000 שח

 

דוגמה 2: התחייבות רגילה צמודה

ביום 1.10.10 רכשה חברה מלאי מספק תמורת 500$. התמורה תשולם בפברואר 2011, איך הסכום יופיע במאזן 2010?


תשובה: 1000 שח+הוצ' מימון 500 ₪. ספק: 1500 ₪

פקודות:

חובה: קניות 1000

זכות: ספק 1000

 

סוף שנה:

חובה: הוצ' מימון 500

זכות: ספק 500

 

נרשום פקודה על הוצאות מימון על פי הפרש ההצמדה.

 

הלוואות לזמן ארוך

הלוואה היא בעצם מערכת יחסים שיש בין חברה לבנק או גוף מממן אחר (חברות ביטוח לדוגמה), כאשר הגוף הפיננסי נותן כסף לחברה, והחברה בתמורה משלמת ריבית. מדובר על "מכירת כסף", על ידי גבייה של סכום מסוים. יש סוגים רבים של הלוואות.

 

א. עם/בלי הצמדה.

ב. עם/בלי ריבית ו/או ריבית לפדיון.

ג. מועדי פירעון שונים לקרן ההלוואה:

 תשלום אחד בתום התקופה.

 מספר תשלומי קרן שווים.

 מספר תשלומים שווים )של קרן + ריבית( הנקרא שפיצר.

 

כל הלוואה תימדד על פי תנאיה בלבד.

 

עקרון הצבירה- חשבונאות היא על בסיס צבירה, כלומר נותנים ביטוי לאירועים כלכליים שהתרחשו בין אם הייתה זרימת מזומנים או שלא הייתה.

 

עקרון ההקבלה- הקבלת הוצאות להכנסות. יש לתת ביטוי לכל הכנסה, ביטוי להוצאה שנוצרה לי בעקבות ההכנסה הזו.

 

שני עקרונות אלו משלימות זו את זה.
הדו"ח היחיד שאין בו את עקרון הצבירה הוא תזרים המזומנים.

 

טיפול חשבונאי



 

מדד המחירים לצרכן: מתפרסם על בסיס הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל 15 לחודש המדד של החודש הקודם. כלומר בפברואר מתפרסם המדד לחודש ינואר.

מדד בגין: כאשר מדברים על מדד בגין- מדובר על המדד כפי שהיה של החודש הרלוונטי. כלומר המדד פורסם אמנם בפברואר, אבל הוא המדד של ינואר. לכן "המדד בגין ינואר" יהיה המדד שפורסם בפברואר אבל שייך לינואר.

מדד ידוע: המדד שידוע ביום שבו אנחנו מבצעים את העסקה. לכן שמבצעים עסקה יש לבחון את התאריך (לפני\אחרי ה15 לחודש). אם נבצע עסקה ב10.2, המדד הידוע הוא המדד של דצמבר (פורסם ב15.1). לכן כמדברים על מדד ידוע יש לבחון את תאריך העסקה ומשם להסיק על איזה מדד מדובר.

 


 

1.1.10 הלוואה על סך 1000 ₪ צמוד מדד.

1.1.10 – 100

31.12.10- 120

 

הפרש הצמדה

1000*(120/100 – 1)=200

הסכום המוצמד

1000*(120/100)=1200

 

הלוואה על סך 500$

1.1.10- שע"ח 2

21.12.10- שע"ח 3

 

500$*2=1000

שיעור העלייה: 1000*(3/2-1)

יתרה: 1000*(3/2)

 

הצמדה חלקית- לפעמים רק חלק מהסכום צמוד למדד, או שיש הצמדה חלקית למדד. בדוגמה הראשונה רק 20% צמוד למדד בעוד 80% לא צמודים למדד, כאשר בדוגמה השנייה כל הסכום הצמוד לשנייה, אך לחלק מהעלייה\ירידה במדד- לדוגמה רק ל80% משיעור העלייה.

 

דוגמה צמוד חלקית:

הלוואה על סך 1000- 200 צמוד ו800 לא צמוד

800+200*(120/100)=1040

1000*(120/100*0.2+0.8)=1040

 

צמוד לחלק משיעור העלייה:

הלוואה על סך 1000 ל80% לשיעור עליית המדד

1000*[(120/100-1)*0.8+1]=1160

 

סוגי הלוואות

  1. תשלום אחד בסוף התקופה– פירעון הקרן יהיה בסוף התקופה.
  2. תשלומי קרן שווים– כל ההלוואה נפרסת לאורך תקופות, כאשר הקרן נפרעת מדי תקופה. הריבית תשולם על יתרת הקרן הבלתי מסולקת. בלוח סילוקין סך התשלומים ילכו ויקטנו, יתרת הקרן הולכת וקטנה ולכן גם הריבית הולכת וקטנה.
  3. שפיצר- סה"כ התשלום קבוע, בעוד התשלומים עבור הקרן והריבית משתנים. הריבית שנשלם בלוח זה תהייה גבוה יותר.

 

כאשר ההלוואות צמודות נציג את הלוח באופן נומינלי ורק אח"כ נבצע את ההצמדות לפי התקופה הרלוונטית.

 

דוגמה לוח שפיצר צמוד:



 

פקודות יומן

1.1.10

ח: מזומן 250,000

ז: הלוואה 250,000

30.6.10

שערוך ההלוואה:

250,000*(150/120-1)=62,500

ח: הוצאות מימון 62,500

ז: הלוואה 62,500

 

תשלום על חשבון ריבית:

5000*(150/120)

ח:הוצאות ריבית 6250

ז: מזומן 6250

 

תשלום על חשבון קרן:

48,040*(150/120)

ח: הלוואה 60,050

ז: מזומן 60,050

 

31.12.10

הלוואה
250,000
שערוך עד 30.6.10 62,500
יתרה 312,500
פירעון (60,050)
יתרה 252,450
שערוך 31.12.10 50,490
פירעון קרן 31.12.10 (73,501)

 

201,960*(150/120)*(180/150-1)=50,490


שיעור עלייה

שערוך הלוואה:

252,450*(180/150-1)=50,490

ח: הוצאות מימון 50,490

ז: הלוואה 50,490

 

תשלום על חשבון ריבית:

4,039*(180/120)=6,059

ח: הוצאות ריבית 6,059

ז: מזומן 6,059

 

תשלום על חשבון קרן:

49,001*(180/120)=73,501

ח: הלוואה 73,501

ז: מזומן 73,501

 

במאזן יש להפריד בין שוטף ללא שוטף, כלומר זמן קצר או ארוך. יתרת ההלוואה בסוף השנה היא 229,438, אך חלק מן ההלוואה נציג ביתרות השוטפות וחלק ביתרות הבלתי שוטפות. את החלוקה נבצע על פי יתרת הקרן בלבד (הריבית לא מעניינת בשלב זה, אנחנו מחויבים אך ורק לקרן).

נחשב את החלויות השוטפות לשנה הקרובה- זמן קצר:

49,981+50,980)*(180/120)=151,442)

נחשב את התחייבויות לא שוטפות:

(51,998)*(180/120)=77,996

או:

229,438-151,442=77,996

 

לצילום השיעור

 

לצילום התרגול

 

 




תשע − 8 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים