שם הכותב: תאריך: 29 אוקטובר 2013

מבוא לחשבונאות פיננסית – שיעור ראשון 

תאריך: 15.10.13, יום ג'.

מרצה: רו"ח איל הורוביץ'.

ספר תרגילים:

חשבונאות פיננסית למנהל עסקים כרך א' – שי דניאלי.

ההגדרה לחשבונאות הפיננסית:

פעילות של שירות שמטרתה לספק נתונים כמותיים, כספיים בטבעם, על מנת להועיל בקבלת החלטות.

חידוד: אנו נתעסק אך ורק בגופים עסקיים.

דוח כספי הוא כלי קרדינלי (בעל חשיבות רבה, דבר יסודי ועיקר) לקבלת החלטות.
הדוחות הכספיים שייכים להנהלה, היא אמורה להכין את הדוחות ולחתום עליהם.
במידה ויש טעות, האחריות היא של ההנהלה.
תפקידו של רואה חשבון הוא לעשות ביקורת על הדוח כספי.

מנהלים הם צרכני הדוחות הכספיים הכי משמעותיים.
דוחות כספיים הם הדוחות הכי רציניים שחברה יכולה להוציא, הן מבחינה אזרחית והן מבחינה פלילית.

אנשים מסוימים במדינת ישראל משלמים כ-68% מס למדינה.(אנשים בעלי משכורות גבוהות).

כלל "אי התלות":

לרואה חשבון אסור להיות בעל עניין בחברה עבורה הוא עובד.

מהן התכונות העיקריות של החשבונאות הפיננסית:

  1. היחידה החשבונאית – הזהות של היחידה יכולה להיות או חברה בודדת או מבנה מורכב של חברת אם שמחזיקה תחתיה "חברות בבת" (למשל קוקה קולה השולטת גם בספרייט למשל). אנו בקורס מתמקדים אך ורק ביחידת החברה הבודדת.
  2. מידע על עסקאות ואירועים שכבר התרחשו– החשבונאות מדווחת על ההיסטוריה. (דהיינו דוח על 2012 יבוצע בשנת ב2013). המשמעות היא שיש לקחת בחשבון, שכאשר מסתכלים על דו"ח כספי מדובר בעבר, ולא במצב הנוכחי בהווה.

    חברה ציבורית מפרסמת ארבעה דוחות כספיים בשנה, ומפרסמת אותו על כל רבעון:
    סוף מרץ, סוף יוני, סוף ספטמבר ולבסוף דו"ח שנתי.
    היתרון כאן הוא שחברה ציבורית מפרסמת דוחות בקצב מהיר ועדכני יחסית, וכל תקופה תדירה. רואה חשבון עושה ביקורת רק בדו"ח השנתי, לשאר הדוחות הרבעוניים מתבצעת רק סקירה שזהו הליך פשוט יותר.
    חברה פרטית מחויבת להכין דוח כספי רק פעם בשנה, ורשאית להציג אותו עד שנה וחודש אחרי.

  3. מדידה במונחים של כסף – החשבונאות מאפשרת רישום בדוחות הכספיים רק לעסקאות או פוזיציות שניתן להעריכן וששולם עליהם.
    על דברים שאני לא משלם, אין אני מדווח בדוח הכספי של החברה. מכאן ניתן להסיק ששווי חברה אינה נמדד בדוח הכספי בלבד. (המוניטין של קוקה קולה נמדד בכ- 67 מיליארד דולר, אך אין זה נכלל בדוח הכספי של קוקה קולה)
  4. שיקול דעת ושיפוט – החשבונאות היא איננה מדע מדויק, יישומו של המקצוע הינו מספרי אך הפרשנות היא משפטית, דהיינו, יכולות להיות כמה תשובות לכל בעיה.
    לעורך הדוחות יש מרחב שיקול דעת, לכן התחום מאד אפור והקו בין מרמה לשיקול דעת הוגן הוא מאד דק.

כללי חשבונאות מקובלים:

המשמעות היא חקיקה חשבונאית. המטרה היא ליצור כללים אחידים לכולם ובכך לאפשר השוואה בין חברות שונות. במשק רציני היכולת להשוות בין חברה אחת לשנייה היא חשובה מאד.

עקרון העקביות:

אחרי שחברה בוחרת כלל חשבונאי, כל עוד לא שינתה משהו מהותי בעיסוקה, אינה יכולה החברה לעבור לשיטה חשבונאית אחרת, וזאת על מנת לשמר על היכולת לעקוב ולהשוות את החברה לעצמה לאורך השנים.

מי קובע את כללי החשבונאות?
המחוקק- המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית.

מי קובע את כללי הביקורת?
הועדה הישראלית לתקני ביקורת.

מהן ההנחות החשבונאיות הבסיסיות?

  1. עיקרון העקביות : כמצוין למעלה.
  2. עיקרון העסק החי : כל עוד לא נאמר אחרת, עסק אינו צפוי לפשוט רגל. אם יש חשש לפשיטת רגל, יש צורך לרשום בדוחות על כך .על החברה לשקול האם יש חשש ממשי קיומי לעיקרון העסק חי.

הערות :

  • אם העסק היה בבעיה וזה לא נכתב בדוחות הכספיים והעסק התמוטט, החברה ורואה החשבון יהיו בצרות. (לדוגמה – חפציבה).
  • כאשר נותנים הערה על עסק חי קיימת הדרדרות במצב החברה כי המהלך מרתיע חברות אשראי ובנקים או משקיעים עתידיים ומקשה עוד יותר על שיקום החברה.
  1. עיקרון הצבירה :
    אין זה רלוונטי מבחינת רישום הכנסות והוצאות מתי שילמתי או קיבלתי כסף.
    מה שכן רלוונטי זה מתי קמה הזכות המשפטית להוצאה או להכנסה.
    נניח שצרכתי שירות בדצמבר 2012, ושילמתי עליו בשנת 2013, נשאלת השאלה:
    היכן אני מציין זאת בדוחות הכספיים?
    תשובה: עלי לרשום את הדיווח בדוח של שנת 2012.
  2. עיקרון הגילוי נאות :
    עקרון הגילוי הנאות מציג קווים מנחים בנוגע לכמות המידע שיש להציג בדוחות הכספיים. הקריטריון האיכותי לשאלה איזה מידע להציג והיכן הוא חשיבות המידע לקוראי הדוחות הכספיים – עד כמה המידע נדרש לצורך קבלת החלטות כלכליות נכונות. יש להימנע מהצגת מידע לא רלוונטי ולא חשוב מצד אחד, ולכלול מידע חשוב וחיוני, מאידך.העלמת מידע רלוונטי מדוחות כספיים היא עבירה על החוק.
  3. עיקרון העלות : ציון בדוח הכספי מה עלות הפעולה שביצעתי בהתאם לאותו רגע נתון. (לעומת עיקרון השווי בו מציינים את הערך הנתון באותו רגע לפעולה אשר ביצעת בעבר ואולי הייתה בעלת ערך שונה).

על פי עקרון העלות מחויבות הפירמות לרשום את פעולותיהן בהתאם לעלות המקורית, על פי תאריך התרחשות האירוע. העיקרון נועד למנוע מניפולציות.
לדוגמה, חלקת אדמה אשר נרכשה לפני 50 שנה בתמורה ל-10,000 ש"ח ושוויה המוערך כיום במיליון ש"ח; אולם, בספרים ובמאזן נרשמת וצריכה להופיע העלות ההיסטורית – 10,000 ש"ח.



+ אחד = 10

תואר ראשון
תואר שני
מרצים