שם הכותב: תאריך: 02 נובמבר 2014

מדידה א'- שיעור 1

 

דוח תזרים מזומנים

 

דו"ח תזרים מזומנים מספק מידע על השינוי במזומנים לאורך השנה כאשר הוא מפרט את כל תנועות המזומנים שהיו בחברה. הדו"ח הוא דו"ח משלים, כיוון שהוא מספק מידע על מצב הנזילות של החברה. על פי הדו"ח נוכל לדעת האם לחברה יש מספיק מזומנים על מנת לעמוד בהתחייבויות השוטפות שלה?

 

הדו"ח עובד על פי הגישה העקיפה. מסתכלים על הרווח של החברה שהוא על בסיס מצטבר. למרות שהרווח הוא גם מזומנים וגם לא מזומנים. הפעולה היא בעצם לקחת את הרווח ולתקן אותו על מנת להגיע למזומן בלבד.

מורידים את כלל ההוצאות וההכנסות שהם לא במזומן- עד שמגיעים לרווח במזומן.

לוקחים את הרווח, מתקנים אותו ומגיעים לרווח על בסיס מזומן.

 

רווח על בסיס מזומן-ההפרש בין יתרת פתיחה מזומנים ליתרת סגירה מזומנים.

 

הדו"ח בנוי מ3 חלקים:

  1. התאמות לרווח- התאמה של הרווח, נטרול כלל ההוצאות וההכנסות שלא במזומן.
  2. פעילות השקעה- כל הפעילות שקשורה לצד הנכסים במאזן. למשל אם חברה רכשה מכונה ב1,000,000 ₪ במזומן, זו הוצאה שלא נכללת ברווח- לכן יש להתחשב גם בסעיף זה.
    המספר מייצג את כל הוצאת המזומנים וכניסת המזומנים שקשורה לנכסים.
  3. פעילות מימון- כל המזומנים שנכנסו או הוצאו שקשורים להתחייבויות וההון העצמי. לדוגמה הלוואה של מיליון ₪.

     

*הפרשי הצמדה יהיו כלולים בהתאמות לרווח לדוגמה.

———————

עליה\ירידה במזומנים

 

תקן בינלאומי 7 (IAS)

 

מבוא

תקן חשבונאות בינלאומי מספר 7 (IAS7) עוסק בכללים לעריכת דו"ח על תזרימי המזומנים שאינו הדו"ח הרביעי שעל החברה להציג (לאחר המאזן, דו"ח רווח והפסד ודו"ח על השינויים בהון העצמי). מטרת הדו"ח הינה לסייע למשקיעים ולמשתמשים אחרים לקבל מידע על תקבולי המזומנים ותשלומי המזומנים על מנת להעריך את יכולת העסק להפיק תזרימי מזומנים, להעריך את יכולת העסק לפרוע התחייבויות שוטפות ולהעריך את יכולת העסק לממן השקעות חדשות.

 

הדו"ח מסביר את התנועה במזומנים ובשווי מזומנים במהלך השנה, כלומר את ההפרש בין יתרת פתיחה מזומנים ליתרת סגירה מזומנים. (מזומנים=מזומנים ושווי מזומנים).

 

הגדרת מזומנים ושווי מזומנים

מזומנים

IAS7 קובע : "מזומנים מוגדרים כמזומן בקופה או בבנק ופיקדונות שניתנים לדרישה מידית (ללא הודעה מראש וללא קנס)"

 

מזומנים יכולים להיות מוחזקים בשקלים או במט"ח. במידה ומדובר במט"ח, יש לתרגם לפי שער החליפין לתאריך החתך.

פיקדונות שניתנים לדרישה מידית הינם פיקדונות שעומדים לפירעון בכל רגע בסכומם המלא, ללא קשר היכן הופקד הפיקדון (בנק, בחברת ביטוח), העיקר שהוא ניתן לדרישה מידית.

 

שווי מזומנים

IAS7 קובע: "שווי מזומנים מוגדרים כהשקעות לטווח קצר בעלות נזילות גבוהה, שניתנות להמרה לסכום ידוע של מזומן ואינן כפופות לסיכון משמעותי לשינוי בערכן."

 

התנאים האיכותיים לשווי מזומנים:

  1. השקעות נזילות לזמן קצר עד 3 חודשים ברמת נזילות גבוהה.
  2. ניתנים להמרה באופן מידי.
  3. משמשים לצרכים עסקיים יום-יומיים לצורך ניהול המזומנים של החברה ולא הופקדו לצורך השקעה לטווח ארוך.

 

דגשים

  1. השקעה בפיקדונות ובאגרות חוב (לא מכשירים הוניים)- השקעה בפיקדונות ובאגרות חוב שמועד הפירעון שלהם מיום ההשקעה הוא עד 3 חודשים מסווגים בפרקטיקה כשווי מזומנים.
  2. השקעה במכשירים הוניים לא תסווג כשווי מזומנים (עקב סיכונים קיימים- מניות לדוג')
  3. הלוואות שניתנו לזמן קצר- לרוב הלוואה שניתנה לתקופה של עד 3 חודשים תסווג כשווה מזומנים, אולם אם ההלוואה ניתנה ללקוח כדי לסייע לו בבעיות נזילות שנקלע אליה, לא תסווג ההלוואה כשווה מזומנים כי קיימת בעיה שהלקוח בקשיים.
  4. משיכת יתר בבנק- לצורך דו"ח תזרים משיכת יתר תקוזז מסעיף המזומנים רק אם:
    1. משיכת היתר ניתנת לפירעון בכל רגע.
    2. משיכת היתר היא חלק בלתי נפרד מניהול המזומנים בחברה.

    משיכת יתר ב95% מהמקרים תקוזז מהמזומנים. אך יש לבחון שמדובר בפירעון מידי ושמדובר בחלק מהניהול השוטף (3 שנים במשיכת יתר של חשבון לא פעיל- לא מדובר בניהול מזומנים שוטף ולכן במקרה זה- לא יקוזז מהמזומנים.)

 

לסיכום, מזומנים ושווי מזומנים כולל:

  1. מזומן בשקלים
  2. מזומן במט"ח
  3. השקעות ופיקדונות למשיכה מידית
  4. השקעות, פיקדונות ואג"ח שהתקופה ממועד ההפקדה ועד הפדיון- עד 3 חודשים.
  5. משיכת יתר בבנק-תקוזז מיתרת המזומנים

 

הגדרת מזומנים לא תכלול:

  1. פיקדונות ואג"ח שהופקדו לתקופה העולה על 3 חודשים
  2. השקעות במכשירים הוניים (מניות, אופציות…)
  3. מזומנים משועבדים בשעבוד ספציפי (עיקול על חשבון בבנק לדוג')
  4. מזומנים שמיועדים על ידי ההנהלה לשימוש שאינו שוטף (מזומן שמיועד לרכישת מכונה, ייעוד לא שוטף. ההנהלה הכתיבה מראש מה מטרת הכסף- לדוג' מיועד לרכישה עוד 3 חודשים של רכוש קבוע).

 

 

 

 

 

 

 

דוגמה

 

בחברת מיכל ידועות היתרות הבאות:

 

31.12.14 31.12.13
רכוש קבוע 400 500
לקוחות נטו 600 0
מלאי 350 250
הלוואה לזמן ארוך (1320) (1200)
ספקים (1200) (700)

 

 

נתונים נוספים:

  1. במהלך השנה היו הוצאות פחת של 100 ₪. לא היו רכישות רכוש קבוע.

 

  1. התנועה בסעיף לקוחות נובעת ממכירה באשראי בסך 600 ש"ח ללקוח גדול. מכירה זו הייתה העסקה היחידה בשנת 2014.
  2. ההלוואה צמודה למדד.

 

נדרש:

דו"ח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת.

 

*ברירת המחדל אם לא אמרו כלום- אזי ההוצאות\הכנסות הם במזומן.

 

פתרון

  1. רכוש קבוע

    יתרת פתיחה: 500

    p.n הוצ' פחת:(100)—-> שוטפת (+) מדובר בהוצאות שמשפיעות על הרווח, יש להוסיף לרווח על מנת לקזז אותן.

    יתרת סגירה: 400

     

  2. לקוחות

    יתרת פתיחה: 0

    p.n עסקת אשראי: 600—-> שוטפת (-) מדובר בגידול בלקוחות, כלול ברווח- יש לקזז מהרווח כיוון שלא במזומן. במקור מגדיל את הרווח.

    יתרת סגירה: 600

     

  3. מלאי

    יתרת פתיחה: 250

    p.n גידול במלאי:100—-> שוטפת (-) רכישת מלאי שלא נרשמה בדו"ח רווח והפסד (במזומן).

    יתרת סגירה: 350

     

    *הסבר:

    עלות המכר

    לפני אחרי
    מ"פ 250 250
    קניות 700 700
    מ"ס (250) (350)
    הוצאות בדו"ח 700 600
    הוצאות במזומן 700 700

     

    כיוון שהשנה המלאי גדל ב-100, יש להניח כי קנינו במזומן מלאי נוסף ב100, ולכן יש לנטרל את ה100 ₪ מהרווח והפסד.

     

*אם מדובר בגידול בנכס- יהיה במינוס.

 

  1. הלוואה לזמן ארוך

    יתרת פתיחה: (1200)

    p.n הפרשי הצמדה:(120)—-> שוטפת (+) – ביטול קיום ההתחייבות

    יתרת סגירה: (1320)

     

  2. ספקים

    יתרת פתיחה: (700)

    p.n תנועה:(500)—-> שוטפת (+) – הוצאה של קניות שכלולה ברווח, לכן יש לנטרל אותה ולהוסיף אותה.

    יתרת סגירה: (1200)

     

 

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת

 

הוצאות והכנסות שאינן במזומן

הוצאות פחת 100
הוצאות הצמדת הלוואה 120

 

 

שינויים בסעיפי רכוש והתחייבות

גידול בלקוחות (600)
גידול במלאי (100)
גידול בספקים 500

 

 

סה"כ- 20– מייצגת את התיקון שיש לעשות ברווח. אם נניח הרווח היה 1,000, ההתאמה תהייה 1,020.

 

 

 

הצגת דו"ח תזרים

 

דו"ח תזרים מזומנים מוצג ב3 קבוצות:

  1. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת- מקבוצה זו יוצאים מהרווח החשבונאי ובמבצעים עליו תיקונים (הוספות והורדות) כדי להגיע לרווח על בסיס מזומן.
  2. תזרים מזומנים מפעילות בשקעה- בקבוצה זו נציג את כל הפעילות בעסק הקשורה בנכסים (למעט פעילות בנכסים שוטפים כמו לקוחות ומלאי…)
  3. תזרים מזומנים מפעילות מימון- בקבוצה זו נציג את כל הפעילות במזומן הקשורה להתחייבויות. (למעט התחייבויות הקשורות לפעילות השוטפת כגון ספקים…).

 

1.תזרים מזומנים מפעילות שוטפת

פעילות שוטפת מוגדרת בias7 כפעילות עיקרית היוצרת הכנסה וכן פעילויות אחרות שאינן השקעה או מימון. משמע מדובר בפעילות הכרוכה ביצור ההכנסות של החברה ופעילות זו היא המפתח לניתוח יכולת החברה לייצר תזרים מספק לפירעון ההתחייבויות, לתפעול השוטף, לחלוקת דיבידנד ללא צורך במימון חיצוני.

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת מציג את המזומנים שנוספו או שנגרעו מהעסק כתוצאה מהתפעול השוטף שלו (בפועל מדובר על דו"ח רווח והפסד על בסיס מזומן).

נקודת המוצא היא הרווח הוא ההפסד, כאשר לסכום זה יש לבצע התאמות ותיקונים כדי להגיע לרווח על בסיס מזומן. נבחין בשתי קבוצות:

 

  1. הוצאות והכנסות שאינן כרוכות בתזרים מזומנים- הוצאות או הכנסות שנכללים בדו"ח רווח והפסד על בסיס מצטבר ולא הייתה בגינם
    זרימת מזומנים ולכן נדרש לאפס אותם. כמו: הוצאות פחת, הוצאות מימון, הפסד מירידת ערך נכסים.
  2. שינויים בסעיפי רכוש והתחייבויות (המתייחסים לפעילות השוטפת)- בקבוצה זו נציג את השינויים בסעיפי רכוש והתחייבויות אשר מתקנים למעשה סעיפים שמופיעים בדו"ח רווח והפסד על בסיס מצטבר, וכתוצאה מהתיקון הופכים לבסיס מזומן. לדוגמה:

    *גידול או קיטון ביתרת לקוחות (מבצע תיקון לסעיף מכירות)-

    ח: לקוחות

    ז: מכירות

     

    לכן- שוטפת במינוס- ביטול ההכנסה של המכירות באשראי.

     

    *גידול או קיטון ביתרת ספקים (מבצע תיקון לסעיף קניות)

    ח: קניות

    ז: ספקים

     

    לכן- שוטפת בפלוס- מבטל את הוצאת הקניות באשראי.

     

    *גידול או קיטון בהכנסות מראש

    ח:הכנסות מראש

    ז:הכנסות שוטפות

     

    לכן-שוטפת במינוס. מבטל את הכנסות שוטפות.

     

    *גידול או קיטון בריבית לשלם

    ח:הוצ' ריבית

    ז: ריבית לשלם

     

    לכן- שוטפת בפלוס- מטל את הוצאות הריבית.

    סיכום

     

    1. גידול בנכס-> שוטפת (-) [גריעה של מזומנים]
    2. קיטון בנכס-> שוטפת (+) [תוספת מזומנים]
    3. גידול בהתחייבות-> שוטפת (+)
    4. קיטון בהתחייבות-> שוטפת (-)

 

דוגמה 2

חברת שועלי מבקשת שתכין עבורה דו"ח תזרים מזומנים. להלן היתרות המאזניות לשנת 2014:

 

31.12.14 31.12.13
לקוחות 82K 35K
חייבים 435K 250K
מכונה 230K 250K
ספקים (30K) (72K)
זכאים (80K) (50K)

 

נתונים נוספים:

  1. הוצאות הפחת בגין המכונה 20 אלף.

 

  1. הרווח הנקי לשנת 2014 הסתכם ב150 אלף.
  2. סעיף חייבים כולל בתוכו שני סעיפים:
    1. הוצאות ביטוח מראש שגדלו השנה מ100 אלף ל180 אלף בסוף השנה.
    2. חייבים אחרים שגדלו השנה מ150 אלף ל255 אלף.

 

יש להכין רק את השליש הראשון של דו"ח תזרים מזומנים- פעילות שוטפת.

 

  1. לקוחות:

    י.פ: 35K

    גידול: 47K-> שוטפת (-)

    י.ס: 82K

     

  2. חייבים:

    31.12.14 31.12.13 שינוי
    הוצאות ביטוח מראש 180K 100K 80K ח: הוצ' ביטוח מראש

    ז: מזומן

    *מדובר ביציאת מזומנים שלא כלולה בתוך הרווח. לכן פעילות שוטפת (-).

    חייבים אחרים 255K 150K

    ח: חייבים

    ז: הכנסה ממיסים

    *זיכוי במס לדוג'. בדו"ח רווח והפסד הכנסה ממיסים מופיעה, אך היא לא במזומן ולכן יש לנטרל אותה. מכאן שפעילות שוטפת (-).

    435K 250K

     

    ייתכן גם ח: חייבים, ז:מזומן.

גם אז יהיה שוטף במינוס.

הסיבה היא שיש יציאת מזומנים שלא נרשמו בדו"ח

  1. מכונה:

    י.פ: 250K

    הוצ' פחת: (20)K-> שוטפת (+)

    י.ס: 230K

     

  2. ספקים:

    י.פ: (72)K

    קיטון: 42K-> שוטפת (-)

    י.ס: (30)K

     

    (ח: ספקים, ז:מזומן- יציאת מזומנים שלא נרשמה ברווח והפסד)

     

  3. זכאים:

    י.פ: (50)K

    גידול: (30)K-> שוטפת (+)

    י.ס: (80K)

     

    (ח: הוצ' חשמל, ז: זכאים- פקודה על כל החשבונות שלא שילמנו עדיין. מדובר ב30 אלף ₪ שכלול ברווח, כלומר רשום שהוצאנו כסף למרות שלא הוצאנו כסף – לכן ב+)

     

    תזרים מזומנים מפעילות שוטפת

    רווח נקי: 150 אלף

     

    הוצאות והכנסות לא במזומן

    הוצאות פחת 20 אלף

     

    שינויים ברכוש והתחייבויות

    גידול בחייבים (185) אלף

    גידול בלקוחות (47) אלף

    קיטון בספקים (42) אלף

    קיטון בזכאים 30 אלף

     

    סה"כ ———————————

    (224)

     

    150-224=74 אלף.- הרווח המתוקן




− 2 = שש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים