שם הכותב: תאריך: 09 נובמבר 2013

ניהולית מתקדמת שיעור 1

כאשר העלות השולית היא לא ליניארית היא לא שווה לעלות הממוצעת, אלא יכולה להשתנות. ספציפית אנחנו נדבר על מצבים שבהם יש אפקט למידה.

אפקט למידה קיים כאשר מכניסים תהליך חדש לארגון. כאשר נכנס תהליך חדש לארגון לוקח לזמן ללמוד אותו. ככל שעובר הזמן אנחנו עושים אותו טוב יותר. למה זה חשוב? מכיוון שאם נוכל לתפוס את אפקט הלמידה ולכמת אותו, לחשב את הערכים הכלכליים שלו אז נוכל לעשות את התמחיר של המוצרים וההזמנות שאנו מייצרים בצורה יותר מדויקת. כאשר התמחיר יותר מדויק כך יש לנו יתרון תחרותי.

תמחיר זה כמה אני מוציא על ייצור מוצר או שירות. ככל שסדרת הייצור שלי יותר גדולה (כלומר אני מייצר יותר יח' מוצר), כך יש יותר אפקט למידה, העלות השולית ליח' יורדת, אפקט הלמידה משפיע יותר על עלויות משתנות ישירות עבודה (על חו"ג יותר קשה להשפיע). ישנן גם עלויות משתנות עקיפות אשר נגזרות מזמן העבודה (למשל- אנרגיה, חשמל, סוציאליות). ככל שאני עובד פחות זמן על יח' מוצר כך אני חוסך בעלויות המשתנות עקיפות. סעיפים רבים מתוך מבנה העלויות של הייצור/שירות יכולים להיות מושפעים מאפקט הלמידה.

השפעת אפקט הלמידה היא להקטין את העלות השולית כאשר כמות התפוקה המצטברת עולה.

מהי למידה? שינוי בהתנהגות כתוצאה מניסיון (אנו צריכים למדוד גם את ההתנהגות וגם את הניסיון).

אנחנו מניחים שבאיזשהו מקום העלות השולית תתייצב, עד שתהיה קבועה (אסימפטוטה). בפרקטיקה אורך סדרות הייצור הולך וקטן (לדוגמא- אייפון- כל סדרה מייצרים במשך כמה חודשים עד שיוצאת גרסא חדשה) ולפיכך אפקט הלמידה לא מגיע לאסימפטוטה.

 

עקומת הלמידה מתארת את הקשר שבין תשומת העבודה הממוצעת (שעות עבודה) למס' המצטבר של היח' המיוצרות.

ניתן להגדיר את אפקט הלמידה כירידה באחוז קבוע של זמן העבודה הממוצע הנדרש ליח' כאשר התפוקה המצטברת גדלה ביחס קבוע.

דוגמא:

125= a = הזמן הנדרש לייצור יחידה ראשונה

80% = LE = אפקט למידה

Y(X)= הזמן הממוצע לייצור יחידה כאשר מיוצרות X יחידות.

אז כאשר הייצור מוכפל, זמן העבודה הממוצע שיידרש ליח' מוצר יהיה 80% מהזמן שנדרש ליחידה הראשונה.

איך זה מתבטא בדוגמא שלנו?

125* 80%= 100 = Y(2)

100*80%= 80 =Y(4)

80* 80%= 64 =Y(8)

ככל ש-X גדל כך גם TC גדל (אך בפחות) והתשומה הממוצעת תרד.

כמה יח' יוצרו

מס' יחידות (X) מצטבר

זמן ממוצע ליח' Y(X)

סה"כ שעות TC(X)

תוספת השעות

זמן שולי ליח'

1

1

125

125

125

125

1

2

100

200

75

75

2

4

80

320

120

60

4

8

64

512

192

48

 

ככל שאני מייצר משהו יותר זמן אני יכול לתמחר אותו נמוך ולהיות תחרותי.

כאשר אפקט הלמידה הפך להיות חשוב בכלכלה הוסיפו דבר- אף פעם לא ניתן להגיע לאפס, זו אסימפטוטה ולא ניתן לייצר משהו באפס זמן.

Y(x) =a*Xb

Y(x)- זמן ממוצע ליחידה

a- זמן לייצור יח' אחת

X- מס' היחידות המצטבר

b- אינדקס הלמידה, אותו מחשבים בצורה הבאה:

* ln(LE)<1 כי LE קטן מ-1

-1< b< 0

כי במונה יש מס' שקטן מ-1.

TC(X)= X* Y(x)= X* a*Xb = a*Xb+1

TC(4)= 125* 4b+1

=-0.3219

b= 0.6781

נציב b+1:

TC(4)= 125*40.6781 =320

TC(5)= Y(5) *5 = 125*50.3219*5= 74.46*5= 322.3

דוגמא נוספת:

החברה ייצרה 150 יח' מוצר ראשונות, ומקבלת הזמנה לעוד 100 יח' של אותו מוצר. שיעור הלמידה הוא 80%.   LE=80%

a=2000

כמה זמן יידרש להזמנה?

מחשבים TC(250 כי ייצרו 150 +100 יח' חדשות.

צריך לחשב TC(150) ואז את הפער בין TC(250) ל- TC(150):

TC(250)= 2000* 2500.6781= 84,542

TC(150)=2000* 1500.6781= 59,791

84,542-59,791= 24,751

דוגמא נוספת:

חברה ייצרה 50 יח' בזמן של 28,500 שעות.

החברה המשיכה לייצר ומצאה שב-150 יחידות לוקח לה זמן של 60,000 שעות (נתונים שנצברו). ישנה הזמנה חדשה ל-100 יח' נוספות מאותו מוצר. מהו משך הזמן לייצור?

יש לנו שתי משוואות עם שני נעלמים (b ו- a):

 

 

Y(50)= 28,500/50= 570 = a*50b

Y(150)= 60,000/150= 400 = a*150b

570/400= 1.425= (50/150)b

ומכאן ש:
b= ln(1.425)/ ln(1/3)= 0.3542/ -1.0986= -0.322

a= 570/50b =2008.83

TC(250)= 84,833

TC(150)= 60,000

TC(250)- TC(150)= 24,833

 

למעשה, אם היינו מתייחסים בצורה כלכלית לחשבונאות פיננסית אז תימחור בתחילת הדרך נרשם כהוצ' מראש- זהו סוג של השקעה.

בניהולית חייבים לקחת זאת בחשבון כי זו הוצ' מראש של סדרות ייצור. בפיננסית לא ניתן לרשום זאת אלא נרשם כהפסד, זו בעיה בעיקר של חברות ההיי-טק.

 

לצילום השיעור



שלוש + 8 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים