שם הכותב: תאריך: 10 מרץ 2015

כלכלה מאקרו – שיעור 1

 

חשבונאות לאומית

 

ההבדלים בין תיאוריית המיקרו כלכלית למאקרו כלכלית-

  1. ניתוח התנהגות כלכלית- המיקרו עוסק בניתוח התנהגות כלכלית של יחידות קטנות המרכיבות את המערכת הכוללת (לדוג': צרכנים, יצרנים וגורמי ייצור), בעוד שהמאקרו עוסק בניתוח התנהגות כלכלית של המשק כמכלול אחד ומנסה להסביר את האופן שבו נקבעים הגדלים המאקרו כלכליים (לדוג': תוצר לאומי, מחירים, תעסוקה ואבטלה).
  2. כמות מיוצרת (תוצרים)- המיקרו מנתח את הגורמים המשפיעים על הכמות המיוצרת של מוצר כלשהו, בעוד שהמאקרו מנתח את הגורמים המשפיעים על הכמות הכוללת של כל המוצרים.
  3. כמות מועסקת (גורמי ייצור)- המיקרו עוסק בכמות המועסקת של גורם ייצור כלשהו, בעוד שהמאקרו עוסק ברמת התעסוקה במשק כולו.
  4. מחיר- המיקרו מסביר כיצד נקבע מחיר של מוצר כלשהו, בעוד שהמאקרו מסביר כיצד נקבעת רמת המחירים בשוק.

     

    חשבונאות לאומית-

    השיטה לחישוב גדלים מצרפיים. הצורך בחישוב זה נובע מהרצון למצוא מודדי פעילות כלכלית

    שבעזרתם יהיה ניתן לאמוד את מצב השוק ולנתח את מצבו בהשוואה לשנים קודמות או למשקים אחרים.

     

    תוצר לאומי (גולמי/נקי)-

    הערך הכספי של כל המוצרים (סחורות ושירותים) שיוצרו ע'י גורמי הייצור הנמצאים בבעלותם של בני הלאום במשך תקופת זמן נתונה.

    * לא נכלל בתוצר לאומי:

  • גדלים שיש בעיה עם מדידתם למרות שמגלמים פעילות כלכלית (עבודה עצמית).
  • פעילות כלכלית שלא מדווחת (כלכלה שחורה).
  • גדלים שכבר קיימים (דירה יד שנייה, שכבר כלולה בתוצר הלאומי).
  • תשלומי העברה (תשלומים לא בגין ייצור מוצר, לדוג': קצבאות).

 

השיטות למדידת התוצר-

המטרה במדידה היא לדעת כמה הפירמה תרמה לתוצר, בהתחשב בעובדה שבמשק קיימים מוצרים שונים (סופיים וחומרי גלם).

* חיבור ערך רגיל של פעילות הייצור של כל הפירמות במוצרים סופיים יגרום לרשימה כפולה של חומרי הגלם.

 

1. שיטת הערכים המוספים-
נקודת מוצא- משק ללא ממשלה:

 

ערך כספי- ערך הייצור של המוצרים.

חישוב: מכירות + שינוי במלאי

* מכירות גבוהות ממלאי = מלאי קטן (נעשה שימוש במלאי משנים קודמות).

* מכירות נמוכות ממלאי = מלאי גדל.

ערך מוסף- מה התרומה של הפירמה (כמו תפוקה שולית).

חישוב: ההפרש בין ערך הכספי לבין קניות חומרי גלם מהפירמות.

 

התוצר הלאומי הנקי (Y) במשק ללא ממשלה = סכום הערכים המוספים של הפירמות.

 

 

 

2. שיטת ההכנסה הנובעת-
נקודת מוצא- משק ללא ממשלה:

 

הכנסה נובעת- התשלומים שהפירמה משלמת לגורמי הייצור תמורת פעילותם הכלכלית (תשלומים אלה הם הוצאות לפירמה אבל הכנסה לגורמי הייצור).

W- שכר עבודה

R- רנטה וריבית (שמניחים שהם שווים לאפס) ורווחים (הרווח שנוצר מפעילות הפירמה הוא חלק מההכנסה שתהיה ליזם בעקבות הסיכון שלקח והוא מתחלק למס חברות, דבידנט או רווח רק ליזם ללא חלוקה).

 

ההכנסה הלאומית (NI) במשק ללא ממשלה = סכום ההכנסות הנובעות מהפירמות = W+R

 

* התוצר הלאומי הנקי (התוצר) = ההכנסה הלאומית (=> שיטה 1 = שיטה 2)

 

* משק עם ממשלה

 

מדידת הערך המוסף של הממשלה- Y = Wg

מדידה זו בעייתית שכן לממשלה אין דוחות רווח והפסד כמו לפירמות, והמוצרים שהיא מספקת לא נמכרים במחירי שוק (מוצרים ציבוריים, לדוג': ביטחון). לכן, מתוך העובדה כי הערך המוסף שווה להכנסה הנובעת, הערך המוסף של הממשלה יהיה סך תשלומי השכר שהממשלה משלמת (לממשלה אין רווחים ולכן מתייחסים רק לסך תשלומי השכר).

* הקניות של הממשלה מהפירמות מחושבות כבר בערך המוסף של הפירמות (בתור מכירות).

 

תקציב הממשלה-

הוצאות-

  • צריכה ציבורית (G)- כל הוצאות הממשלה שמטרתן לספק את השירותים השוטפים לאוכלוסייה (ביטחון, בריאות, חינוך וכו'): שכר (Wg) וקניות מפירמות.
  • השקעה ציבורית (Ig)- כל הוצאות הממשלה שמטרתן להגדיל את ההון הלאומי (כבישים, תשתיות, מבני ציבור וכו'): שכר (Wg) וקניות מפירמות.

* ההבדל הוא בייעוד: בצריכה => צריכה שוטפת, בהשקעה => השפעה על הצמיחה הכלכלית.

שייך לנושאים: כלכלה מאקרו, רונית לוין


2 + תשע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים