שם הכותב: תאריך: 27 אפריל 2014

שיעור 2

שיעור 2

שלושת יסודות האיסור על שימוש במידע פנים:

תזכורת- בפס"ד איקה בש, לא היו הרבה חברות ציבוריות ובש אלמגור נתנו שירות ל-80 מתוך 500 החברות המדורגות (מדורגות לפי שווי שוק שלהן בחישוב של כמות המניות בהון העצמי כפול מחיר למניה). איקה בש הציע לגד זאבי לקנות מניות שליטה שיקנו לו 60% תמורת מיליארד ₪ בחברה ציבורית(כאשר יש מעל 51% החזקה, ניתן למנות דירקטורים ומנכ"ל). כתוצאה מהעסקה, איקה בש קיבל עמלה. לאחר מכן, איקה בש קנה קצת ממניות החברות טרם הקניה של גד זאבי ומכיוון שידע כי הרשות לני"ע בודקת את הקניות האחרונות שבוצעו טרם פרסום ידיעה מהותית, הוא ביצע את הרכישות על שם יפה מוסקוביץ.

מפסק הדין עולה כי האיסור על שימוש במידע פנים מותנה ב-3 יסודות מצטברים:

המידע

השימוש

המשתמש

מידע מרמה מסוימת (סוג מסוים של מידע) מידע פנימי על פי הגדרות החוק מסחר- קניה/ מכירה מסירה איש פנים בחברה הנסחרת כהגדרת החוק (בעל מניות/ מנהל).
עונש- 5 שנות מאסר.

איש חיצוני לחברה הנסחרת שמקור המידע שלו במישרין או בעקיפין הוא מאיש פנים בחברה הנסחרת.
עונש- שנת מאסר.
איש חיצוני לחברה הנסחרת שמקור המידע שלו הוא ממקור חיצוני לחברה הנסחרת.

 

במידע- צריך שיתקיים גם מידע מרמה מסוימת וגם מידע פנימי על פי הגדרות החוק.

בשימוש- צריך שיתקיים גם מסחר וגם מסירה.

במשתמש- צריך שיהיה או איש פנים, או איש חיצוני שמקור המידע מאיש פנים, או איש חיצוני שמקור המידע הוא ממקור חיצוני.

בפס"ד איקה בש, המידע הוא ברמה גבוהה, מידע מהותי, מידע פנימי (אף אחד לא ידע על זה), השימוש הוא למסחר והמשתמש הוא איש פנים בחברה הנסחרת כהגדרת החוק.

המסחר בבורסה:

המסחר לרשויות ני"ע בעולם הוא פתוח, כלומר, יש בורסה לני"ע שהיא גוף משפטי, היא חברה שבד"כ שייכת למדינה (לא פרטית). לבורסה יש חברים שהם לא בדיוק בעלי מניות. הבורסה נותנת להם רישיון לפעול. בישראל יש 30 חברים והמסחר יכול להתבצע רק דרך חברי בורסה. למשל בישראל, יש 15 בנקים שהם חברים בבורסה ועוד 15 מוסדות פיננסים גדולים שקיבלו את הרשות והרישיון להיות חברים בבורסה. על מנת לקבל חברות בבורסה צריך להפקיד 300 מליון ₪ בערך כדי שהעסקאות יעברו. גם בעולם, המסחר מתנהל באמצעות חברים. בא אדם ורוצה לקנות מניה, נניח טבע. על מנת שיוכל לקנות את המניה הזו, הוא צריך לפתוח חשבון אצל חבר בורסה (אחד מה-30) על שם הלקוח, חשבון ספציפי שלו. אחרי שהלקוח פתח חשבון, הוא נותן הוראה לחבר הבורסה לקנות לו מניות. החבר בורסה, ברגע שקיבל הוראה, הוא בעל השליטה בחשבון. הוא לוקח את הכסף מהחשבון ובמקום הכסף מכניס ללקוח בחשבון מניות כפי שקנה. דף החשבון ישתנה כל הזמן בהתאם לערך המניה. חבר הבורסה לוקח עמלה. מבחינת חבר הבורסה זוהי עסקה חסרת סיכון לחלוטין כי הוא מסדר הכל מראש, מבחינה טכנית אין סיטואציה שהחבר בורסה יכול להיכשל בה כי כל הוראות קניה והמכירה משודרים למחשב הבורסה בשיטת הרצף באופן שהחבר רואה את שלושת הביקושים הכי גבוהים ומנגד רואה את שלושת ההיצעים הכי נמוכים. השער משתנה בהתאם לקניות ולמכירות. עבודת הסליקה של החבר (הפיכת נייר לכסף מזומן) היא מאוד קלה כי הוא שם את ההוראות רק לאחר שבוודאות יש כסף בחשבון הבנק של הלקוח ומכאן ששאר העבודה היא עבודה של המחשב. לכל חבר בורסה יש אישור לתת אשראי ללקוחות שלו (ללקוחות שהוא סומך שיחזירו את הכסף, הוא משפעיל ישקול דעת). המסחר פתוח לרשויות, הרשויות יודעות לזהות איזהו עסקה נעשתה ע"י איזה חבר בורסה ומי בעל החשבון באותו חשבון ומי מיופה הכוח בה.

תזכורת מקורס קודם- מכפיל רווח של חברה הוא שווי החברה לחלק לרווח השנתי.



9 − = ארבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים