שם הכותב: תאריך: 22 אוקטובר 2013

בס"ד, יום חמישי י"ג בחשוון תשע"ד, 17.10.13

סטטיסטיקה א' – גב' רב נוף אורנה.

סיכום:

שיעור ראשון:

הסטטיסטיקה היא מדע של תשובות לשאלות.

החוקר שואל שאלה לגבי האוכלוסייה:
במידה שיש לו גישה לכל הפרטים באוכלוסייה, הוא אוסף את כל הפרטים ועושה סטטיסטיקה תיאורית (מתאר את הנתונים).
במידה ואין גישה לכל האוכלוסייה, יש לבחור מדגם מתוכה. על המדגם הזה יש לעשות סטטיסטיקה תיאורית, ולהסיק הסקה סטטיסטית.

מובן שברוב המקרים משתמשים במדגם, מכיוון שלא ניתן לבדוק את כל קבוצת האוכלוסייה עליה נעשה המחקר.

משתנה הוא מושא המחקר, אשר מקבל ערכים שונים בפרטים שונים של האוכלוסייה, וכאשר עושים סטטיסטיקה – בודקים מהם הערכים השונים של הפרטים באוכלוסייה.

קבוע יכול לקבל ערך אחד בלבד.

*משתנה איכותי: משתנה שהערכים שלו מבוטאים במילים, אין לערך משמעות מספרית שמבטאת כמות.
*משתנה מסולם שמי, נומינאלי. משתנה שההבדל בין הערכים שלו מתבטא רק בהיותם שונים זה מזה, אין סדר קדימויות בין הערכים ואין אפשרות לבצע פעולות חשבון על ערכי המשתנה. סולם שמי הוא סולם שומר זהות, ועונה רק השאלה "מי שונה ממי". מקרה פרטי הוא משתנה שמי דיכוטומי, בעל שני ערכים בלבד.
*משתנה איכותי סדר: משתנה שערכיו שונים זה מזה גם מבחינה איכותית (בעלי זהות שונה) ובנוסף גם מבחינת הסדר ביניהם ניתן לדרג את הערכים מערך נמוך לערך גבוה (בנוסף לזהות גם סדר). עונה על השאלה "מי גדול ממי", אך לא "בכמה גדול". שביעות רצון מהעבודה, דרגות בצבא, דרגות של איכות המוצר.

* משתנה כמותי: משתנה שאת הערכים שלו מבטאים במספרים, המבטאים כמויות המייצגות את המהויות הנמדדות.
*משתנה כמותי בדיד: משתנה שבין כל שני ערכים שלו יש מספר סופי של ערכים. לדוג', מספר ילדים במשפחה.
*משתנה כמותי רציף: משתנה שבין כל שני ערכים שלו יש אינסוף של ערכים אפשריים.

תצפית:        הערך של המשתנה אצל פרט מסוים באוכלוסייה.

לדוגמא: נתון מדגם של הזמן בשבוע שאנשים משקיעים בריצה (בשעות):

3 ,……… , 2.3 , 3.5 , 2 , 1.7


שעות הריצה של האדם הראשון במדגם

שעות הריצה של האדם השני במדגם

שעות הריצה של האדם ה-n במדגם

סטטיסטיקה תיאורית:
סטטיסטיקה תיאורית זהו השלב במחקר בו מעבדים את נתוני המדגם (או האוכלוסייה כולה), ומתארים אותם בצורה ברורה וממצה בעזרת שיטות גרפיות ומתמטיות שונות.

ארגון והצגה של נתונים

דוגמא לקובץ נתונים

הדרך בה נארגן או נציג נתונים תלויה בסוג המשתנים.

נניח שאני רוצה לשאול אנשים כמה ספרים הם קראו בשנת 2011. שאלתי 120 אנשים, וקיבלתי 120 תשובות. כדי לארגן את הנתונים הרבים, סידרתי אותם בטבלת שכיחויות.

F% שכיחות יחסית מצטברת

F(X) שכיחות מצטברת

F(x) שכיחות

X ערך המשתנה

16.7%

20

20. כלומר 20 אנשים קראו 5 ספרים. 16.7%

5

26.7%

20+12=32.היינו 32 אנשים קוראים 6 ספרים ופחות.

12. כלומר 12 אנשים קראו 6 ספרים. 10%

6

54.2% זה אחוז האנשים שקראו 7 ספרים ופחות

32+33=66.היינו 66 אנשים קוראים 7 ספרים ופחות.

33

7

17

8

20

9

100%

18

10

בסך הכל 120.

שכיחות יחסית: הערך היחסי של הערך מתוך כל המדגם. השכיחות היחסית של 5 היא 20 מתוך כל ה-F.
שכיחות מצטברת של F(x): השכיחות של הערכים שקטנים או שווים ל-X (שהצטברו עד וכולל X). רלוונטי רק למשתנים כמותיים ואיכותיים סדר, ולא איכותיים סדר.

אם אנחנו רוצים את כל הערכים מ-6 עד 9, אנחנו ניקח F(9)-F(5)=102-20=82.

שכיחות יחסית מצטברת: כמה אחוז מהתצפיות קטנות או שוות ל-X.


לצילום שיעור סמסטר א'

 

לצילום שיעור סמסטר ב'

 



חמש + = 9

תואר ראשון
תואר שני
מרצים