שם הכותב: תאריך: 11 מאי 2014

רקע- חברות החזקה

 

מהי חברת החזקות?

  • חברה שמחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במניות של חברות אחרות וכמעט אינן עוסקות בפעילות עסקית ישירה.
  • את המאזן של חברות אלו מאפיין סעיף השקעות גדול, השקעה רבה בניירות ערך ורכוש קבוע קטן יחסית.

 

שיטות לרישום השקעה בחברה – איחוד מלא

  • שיטה המיושמת במקרים של שליטה: החזקה של מעל 50% במניות (בהון ו/או בשליטה בפועל).
  • השיטה: 100% מהנתונים הכספיים של החברה המוחזקת נכללים במאזן ובדו"ח רווח והפסד של חברת ההחזקות. במאזן החברה המחזיקה ישנה שורה של חלק המיעוט בהון (זכויות המיעוט) וברווח/הפסד – חלק המיעוט ברווח.

 

שיטות לרישום השקעה בחברה – איחוד יחסי

  • שיטה המיושמת כאשר יש הסכם לשליטה משותפת בין כל בעלי המניות בחברה המוחזקת.
  • השיטה: החברה המחזיקה לוקחת את חלקה היחסי בכל אחד מסעיפי המאזן ודוח רווח והפסד של החברה המוחזקת, על פי שיעור החזקתה.

 

שיטות לרישום השקעה בחברה – שיטת השווי המאזני

  • חברה מוחזקת/כלולה/מסונפת (הגדרה זהה לאותה שיטה)
  • שיטה המיושמת כאשר קיימת השפעה מהותית על החברה המוחזקת:
    • מבחן כמותי: מעל 20% מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית.
    • מבחן איכותי: יכולת השפעה על מינויים פנימיים בהנהלת החברה המוחזקת, השתתפות בהליכי קביעת המדיניות במוחזקת, עיסקאות מהותיות בין המחזיקה למוחזקת ועוד.
  • השיטה: ההחזקה מופיעה במאזן החברה המחזיקה כהשקעה בחברה מסונפת על פי עלותה, וחלק החברה המחזיקה ברווח השנתי של החברה המוחזקת מתווסף כל שנה לדוחות החברה המחזיקה כלהלן:
    • בדוח רווח והפסד: חלק החברה ברווחי (הפסדי) חברות כלולות ("רווחי אקוויטי");
    • במאזן: בסעיף ההשקעה.

 

שיטות לרישום השקעה בחברה – החזקה שאינה מקנה השפעה מהותית או שליטה

  • שיטה המיושמת כאשר ההחזקה אינה מקנה השפעה מהותית או שליטה (שיעור החזקה נמוך מ-20%)
  • השיטה: רישום בערכים היסטוריים או בשווי שוק, אם המוחזקת הינה חברה ציבורית.

 

 

מאפייני דוחות כספיים של חברות החזקה

  • הדוחות הכספיים כוללים ערב רב של חברות הפועלות בענפים שונים, ולפיכך הם אינם מאפשרים ניתוח ערכי של תוצאות פעילות החברה ומצבה הכספי.
  • לפיכך: קיימת חשיבות גבוהה לביאור המנתח את מצב החברה ותוצאות הפעילות על פי מגזרים.
  • לדוחות הכספיים של חברות החזקה מצורפים הדוחות הכספיים של החברות המוחזקות המהותיות.
  • בחברות החזקה הנכסים המהותיים הינם ההשקעות בחברות המוחזקות. סדר המאזן נותן ביטוי למאפיין זה: הסעיף הראשון במאזן של חברת החזקות הינו השקעות בחברות מוחזקות. שאר הנכסים מופיעים לאחר מכן, בסדר נזילות יורד. גם בצד הפאסיב סדר הסעיפים הפוך מזה של חברה "רגילה".

 

שימוש בשיטת השווי הנכסי הנקי להערכת שווי חברות החזקה

 הערכת שווי חברות החזקה/השקעה

  הערכת שווי חברות החזקה/השקעה נעשית בד"כ בשיטת השווי הנכסי של החברות המוחזקות.

  N.A.V. = Net Assets Value

שווי כל הנכסים (ההשקעות) של החברה

פחות החוב הפיננסי נטו = שווי תיאורטי

מהשווי התיאורטי של ההחזקות (NAV) השוק

מנכה בדרך כלל "דיסקאונט" של 10%-30%.

        

דיסקאונט בחברות החזקה

מדוע השוק מנכה "דיסקאונט" של 10-30% מהשווי התיאורטי של חברת ההחזקות?

בפני המשקיע עומדות שתי אלטרנטיבות:

  1. השקעה בחברת ההחזקות;
  2. השקעה בכל חברה מוחזקת בנפרד.

בהשקעה בחברת החזקות אין בחירה: מקבלים "תיק השקעות" שכולל חברות טובות וגרועות.

בהשקעה בכל חברה מוחזקת בנפרד, למשקיע יש יתרון גדול: הוא יכול לבנות תיק השקעות זהה לזה של חברת ההחזקות, או כל תיק אחר!

 

סיבות לדיסקאונט בחברות החזקה

העדר הבחירה הוא הגורם העיקרי לקיומו של "דיסקאונט" בשווי השוק של חברות ההחזקה. יש חסרונות נוספים שתורמים ל"דיסקאונט":

  1. תהליכי קבלת ההחלטות בחברות הבנות מסורבלים ואיטיים (צריך אישור מחברת האם על כל החלטה קטנה).
  2. ישנה פגיעה בעצמאות ובמוטיבציה של מנהלי ועובדי חברות הבת (יש בוס למעלה)
  3. מנהלי חברת האם בונים "אימפריות" לא כלכליות כדי לשרת את האגו שלהם.
  4. איבוד השליטה המרכזית והסתאבות חלק מחברות הבנות.
  5. קיזוז הפסדים בתוך הקבוצה, ויצירת חממות לחברות כושלות.
  6. פגיעה בתרבות הארגונית בגלל ריבוי החברות.
  7. גביית דמי ניהול מיותרים ובזבזניים על ידי חברות האם.

     

חסרונות בחברת החזקה

  • עלויות נוספות של מטה החברה, לעומת קניה ישירה של חברות הבת בפרופורציות המתאימות כדי "לשקף" את ההחזקות של חברת האם.

    דיסקאונט חברות החזקה: שווי השוק של חברת החזקה נמוך משווי סכום כל ההשקעות המוחזקות על ידה.

  • פיזור "כפוי" של החזקות בתחומים שונים מול יכולת פיזור עצמאית של המשקיע.

 

יתרונות בחברות ההחזקה

מול החסרונות הבולטים של חברות ההחזקה ו/או ההשקעה, יש להן גם שורה של יתרונות:

  • פיזור סיכונים בין חברות וענפים שונים.
  • יצירת מוניטין שיכול לשרת הרבה חברות.
  • סינרגיה ושיתופי פעולה בתוך הקבוצה.
  • יתרונות לגודל בשוק, בבנקים, ובשוק הון.
  • ריכוז ופיתוח כושר ניהולי וארגוני.

 למרות יתרונות אלה, השוק נותן בדרך כלל משקל יתר לחסרונות ומפחית דיסקאונט מהשווי המצרפי של חברות החזקה/השקעה.

  • גיוון רב בהשקעה – צמצום הסיכון והתנודתיות.
  • יכולת השקעה בחברות שאינן סחירות (לדוגמא רק ברכישת מניות חברת קרדן אפשר להחזיק במניות חברת UMI יבואנית מכוניות – תחום הנחשב רווחי ביותר)
  • סינרגיה בין החברות – לדוגמא מכירת מכשירי טלפון סלולריים בסופרמרקטים השייכים לאותה קבוצה או רכישת מדיה פרסומית מוזלת לכל החברות שבקבוצה.
  • איכויות ניהול ושליטה.

 

 

מטרות המיזוג וקליטת החברה הנרכשת

 

מטרות המיזוג/רכישה

  • תפעולית
  • חשבונאית/מיסוית
  • טכנולוגית
  • חלק מאסטרטגיית צמיחה (לדוג' טבע)
  • גיאוגרפית
  • מניעת תחרות

 

סינרגיות אפשריות

ניהולית:

  • איחוד הנהלה
  • התמקצעות
  • שיתוף ניסיון ניהולי וידע
  • ניצול קשרים עסקיים

חשבונאיות ופיננסיות

  • תכנון מס וניצול הפסד צבורים
  • הקטנת עלויות אשראי ע"י ניצול מסגרות מיטבי
  • איחוד דוחות

שיווקיות

  • שימוש במותג החזק
  • שימוש בבסיס וברשימת הלקוחות

גיאוגרפיות

  • שימוש במתקנים בניסיון ובקשרים העסקיים כדי להיכנס למקום חדש

תפעוליות

  • יצירת יתרון לגודל
  • הגברת כוח מיקוח מול
  • ספקים
  • איחוד פונקציות מטה
  • איחוד פונקציות יצור
  • איחוד שירותים
  • איחוד מתקנים
  • איחוד מערך הפצה
  • שיתוף פטנטים וידע

שליליות

  • עזיבת לקוחות
  • תשומות ניהוליות
  • בניהול מערכת מורכבת
  • עלויות מיזוג (העברת(IT מפעל, מיזוג
  • מיזוג שני שחקנים דומיננטיים עלול לגרום לאיבוד נתח שוק

 

קליטת החברה הנרכשת

  • בעת בחינת רכישת חברה יש תחילה לבחון כיצד מתוכננת להיקלט החברה הנרכשת בחברה הרוכשת, האם היא מתוכננת להיות חברה בת נפרדת הפועלת באופן עצמאי, זרוע שיווקית גיאוגרפית נפרדת, חטיבה נפרדת או להיטמע באופן מוחלט ביחידות הארגון של החברה הרוכשת. מעבר לכך, יש לבחון מהי הדרך הטובה ביותר לביצוע הרכישה בהיבטי מימון ומס
  • בהתאם לתכניות לעיל, יש להחליט האם בכלל לרכוש את החברה או שמה רק חלק מנכסיה, האם יבוצע ניהול עצמאי או איחוד של ההנהלה, והאם צפויה היערכות מחדש ברמה הגיאוגרפית או שימוש במתקני החברה הקיימים.

 

קשיים בקליטת החברה הנרכשת

  • הגדרת יעדי צמיחה ורווחיות שאינם מביאים בחשבון הפסדים ועלויות הנובעים מהאינטגרציה
  • פערים בתרבות הארגונית
  • עזיבה של עובדי מפתח
  • בעיות בניהול הגוף המשולב
  • חוסר ניסיון בניהול תהליך מיזוג מורכב לאחר הרכישה
  • כימות שגוי של הסינרגיות
  • סרבול תהליכים שגרתיים כתוצאה מהמיזוג
  • תחושות שליליות בקרב עובדי הארגון הנקלט
  • קשיים מצד הממונה על הגבלים עסקיים
  • התנגדויות בעלי זכויות המיעוט (זכויות שאינן מקנות שליטה)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 



3 − שלוש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים