שם הכותב: תאריך: 21 ינואר 2013

ניהול סיכונים הוא תהליך הקשור בניהול השוטף ומטרתו לאתר סיכונים ומפגעים, הערכת עוצמת הפגיעה/הנזק, תעדוף הטיפול בהם על פי העוצמה, הגדרת השיפור הנדרש וההשקעה הנדרשת לשיפור ולבקרה על ביצוע פעילויות השיפור.

ניהול סיכונים פיננסיים מהווה חלק בלתי נפרד מניהול הסיכונים בתאגיד. התחום עוסק במכלול הצעדים שעל חברה לנקוט כדי להגן על עצמה מפני סיכונים בתחום הפיננסי, ובכללם סיכוני אשראי, סיכוני שוק וסיכוני מטבע. בדומה לניהול סיכונים במובנו הכללי, גם בתחום הפיננסי נדרשת החברה להגדרת הסיכון, מדידתו ופעילות להקטנתו. חלק נכבד מהסיכונים הפיננסיים ניתן לגידור על ידי שימוש במכשירים פיננסיים מתאימים. כדוגמה לסיכונים פיננסיים ספציפיים ניתן למנות עלייה בשער הריבית או עלייה בשיעור האינפלציה (לחברה לווה), עליית מחירי חומרי גלם, ירידה בשערי מטבע חוץ (ליצואנים) ועוד.

הפופולאריות בטיפול בנושא הסיכונים הפיננסיים בחברות/תאגידים גוברת ככל שתנודות המחירים בשוקי ההון, המט"ח, הקומודיטיס (חומרי גלם) והריבית גוברות. תנודות אלה נמדדות באמצעות סטיות תקן שהינן המדד המרכזי לקביעת סיכוני שוק. ברחבי העולם קיימת בשנים האחרונות נטייה לרגולציה מוגברת בתחומי הסיכון הפיננסי של חברות. בבנקאות, ניהול סיכונים מוטמע במסגרת תקנות בזל 2.

תקנות בזל 2 מהוות מסגרת עבודה, שבה מוגדרים שלושה סוגים עקרוניים של סיכונים: הון, שוק ותפעולי.

הבנקים מחויבים מכוח תקנות אלו לפיקוח על חשיפתם לסיכונים תפעוליים ופיננסיים, מעצם היותם של הבנקים גופים הנתונים לסיכונים רבים, כמעילות, פעולות בלתי חוקיות של עובדים, אך גם לסיכונים פיננסיים עד כדי חדלות פירעון. אמנת בזל 2 נכנסה לתוקף ב- 2007 והחליפה את אמנת בזל 1 .

גם בחברות שאינן בנקאיות קיימת נטייה רגולטורית להגברת ניהול הסיכונים. בארצות הברית מחייב ה-SEC‏‏ את החברות הציבוריות לדווח על סיכוני שוק ממסגרת דו"ח K-10. בישראל, בעקבות דו"ח ועדת גלאי, הנהיגה רשות ניירות ערך בשנים האחרונות חובה לדווח במסגרת דו"ח הדירקטוריון על החשיפה לסיכוני שוק, דיווח איכותי בדבר חשיפתה של החברה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם, וכן לנקוב בדוחו"ת הכספיים בשמו המפורש של האחראי בחברה לניהול סיכונים.

(מתוך ויקיפדיה)

על מנת להעמיק בתחום בחרתי לראיין את מר בעז ליבוביץ, מנהל האגף לבקרת סיכונים וסגן מנהל החטיבה לחשבות, תכנון ותפעול בבנק מזרחי-טפחות.

  • מהו הרעיון של הוראות בזל 2?

"תפקידה העיקרי של ועדת בזל הוא הסדרת תחום ניהול הסיכונים בבנקים ובמוסדות פיננסיים. בעיקר מול בנקים, אך מוסדות פיננסיים וחברות נוספות יכולים להפיק הרבה מהוראות בזל.

מסגרת העבודה החלה בשנת 1988 באמצעות הוראת בזל 1 אשר יצרה דרישה ליחס הון מזערי, כאשר הכוונה היא שהבנקים ישמרו מספיק הון כנגד רמת הסיכונים אליהם הם חשופים.

בזל 1 החלה בטיפול בסיכון האשראי, אותו ראתה כסיכון מרכזי והיא כימתה אותו על ידי מודל סטנדרטי מאוד קשיח – "one size fits all" – הלכה למעשה, מדובר במודל שאינו רגיש כלל לסיכון ואינו מבצע דיפרנציאציה בין לקוחות. אולם, המודל מהווה מסגרת עבודה.

באמצע שנות התשעים ועדת בזל המשיכה לכמת חשיפות ולשמור הון גם כנגד סיכון השוק שנובע מהפעילות הסחירה של הבנקים – פעילות הנוסטרו. (בפועל, הטיפול בסיכון זה היה אחד מהתקלות המרכזיות במשבר האחרון.)

השיטה שנבחרה היא שיטה של מודל פנימי/מתקדם, שבו בזל מאפשרת לבנקים לכמת את סיכון השוק כפי שהם מבינים אותו (ולא לפי הפרמטרים של הרגולטור), תחת דרישות איכותיות מאוד גבוהות: יחידות בקרה, פיקוח, תהליכים כמותיים ואיכותיים שיבדקו שהבנק אכן מבצע חישובים כנדרש.

בשלב הבא "נולדה" הוראת בזל 2, עם מספר מוטיבציות:

1)       שיפור הטיפול בסיכון האשראי. תחת בזל 1 לא קיים הבדל בין ההון שיש לשמור כנגד חברה כמו "אפל" ובין ההון שיש לשמור כנגד חברה עסקית קיקיונית.

2)       הוספת דרישת הון בגין סיכון תפעולי.

3)       טיפול בסיכונים נוספים (כגון: סיכון ריכוזיות), במסגרת הנדבך השני של בזל.

זאת, על ידי תהליכי הערכה עצמית בבנקים וחיזוק מבחני קיצון – "מבחני מצוקה".

בזל 2 בעצם אמרה שעל מנת לתמחר נכון עסקה,  חובה לתמחר נכון את הסיכון הנלווה לאותה עסקה. לעומת זאת, תחת העולם של בזל 1, סיכון העסקאות אינו מתומחר נכון.

למעשה, בזל 2 רצתה ליצור מסגרת עבודה שבה מתמחרים את הסיכון בהתאם להבנת הבנק.

המחשבה הייתה שהבנקים מבינים ויודעים לבצע תמחור מדויק, ולכן אפשרו להם להשתמש בתמחור זה לשם הקצאת ההון.

מבחינת בזל 2 ההוראה אפשרה שיטת ניהול סיכון אידיאלית, בה הבנקים, באמצעות יחידות בקרה המבצעות פעולות איכותיות וכמותיות, יתמחרו את הסיכון.

לכאורה, שיטה זו פתרה את בעיית תמחור הסיכון. תחת עולם בזל 2, חברת "אפל" וחברה קיקיונית יקבלו משקל סיכון שונה."

  • באיזו מידה מיישמים את הוראת בזל 2 בעולם בכלל ובישראל בפרט.

      "הוראת בזל 2 מיושמת כיום במרבית מדינות העולם, כולל ארה"ב.

תחילה, האמריקאיים התנגדו להוראה. אחת הסיבות להתנגדות הייתה שהאזרח ההדיוט אינו מבין שיישום ההוראה כרוך בהוצאות מאוד גבוהות. חלק מהבנקים בארה"ב מאוד קטנים ולא חשו שההוראה מוסיפה להם.

עקב המשבר העולמי האחרון נולדה בזל 3. הוראת בזל 3 היא בעצם בזל 2 מתוקנת. מדינות שהחליטו ליישם את בזל 3, כגון: סין וארה"ב, מיישמות את בזל 2 (אשר כלולה בבזל 3). האמריקאיים היו חייבים להסכים עם בזל 3, כיוון שלא יכלו להתכחש לקיומו של המשבר.

כיום האמריקאיים מובילים קו מיליטנטי על ידי קיומה של הוראה הנקראת   Dodd Frank– הוראה נוקשה המתמודדת באופן יפה עם הוראת בזל 3.

בישראל, בזל 2 מיושמת החל מסוף שנת 2009 עם מודלים סטנדרטיים – הקצאות הון קשיחות.

בנוסף, מיישמים את נדבך 2 ואת נדבך 3. התיקונים של בזל 3 ייושמו בקרוב."

  • מדובר בהנחיות קפדניות ושמרניות. כיצד ניתן להסביר את המשבר הפיננסי העולמי שהחל בשנת 2008? עד כמה חברה המיישמת את הנחיות בזל 2 מוגנת מפני אסונות?

"המשבר הפיננסי החל למעשה ביולי 2007. מדובר במשבר בעל מאפיינים ושמות תואר רבים.

המאפיין המרכזי של המשבר הוא עוצמתו הגבוהה מאוד, מדובר ב"שיטפון פיננסי".

התרבות של המוסדות הפיננסיים, האופן בו הם פירשו את ההוראה, והיכולת שלהם לפתח מנגנונים שיודעים להתמודד עם ההוראה, מצד אחד, ולהמשיך להרוויח הרבה, מצד שני, יצרו בועה. לא זאת הייתה הכוונה של הוראת בזל.

מספר שותפים יצרו את הבועה: רגולטורים, בנקים והמוסדות עצמם, בעיקר המוסדות הפיננסיים (בתי השקעות וכו').

התחום של ניהול סיכונים הלך והתרחב והגיע למקומות של דרוג, תמחור ותגמול. כשיש משבר כל אלו קרסו ולא היו שווים יותר.

אחת הבעיות הייתה הטיפול הלוקה בניהול סיכון הנזילות, בזל 3 מנסה לתקן את זה.

בנוסף, הייתה הוראה והיה יישום של ההוראה, אולם, כל אחד יכל להיפגע כיוון שהמשבר נגרם כתוצאה מהתנהלות ומתרבות, כל אחד יכל לפרש את ההוראה כרצונו.

בבזל 2 אף אחד לא חסם מנכ"ל בנק מבצוע עסקאות בסכומי עתק עם מינוף גבוה, גם לא הרגולטורים המקומיים. כל מנכ"ל בנק לקח את זה לכיוון שהתאים לו, אחד לא רצה להסתכן משמעותית ואחר חיפש תשואה גבוהה.

סביר להניח שהוגי בזל 2 לא חשבו שיישום ההוראות יעצור לחלוטין השפעות של משבר, אלא יצמצם את הסיכוי שהמשבר יפגע בבנקים.

באירופה אכן יישמו את הוראות בזל 2, אך מדובר במשבר עוצמתי, "אירוע קיצון". לא קיימת הוראה מושלמת שתמנע פגיעה, אלא הוראה שמצמצמת את הפגיעה.

בנוסף, חלק מהחלטות בזל 2 "סייעו" לקיומו של המשבר, במיוחד ההחלטות הקשורות לטיפול בהרכב ההון."

  • כיצד יתכן שהבנקים בישראל לא נפגעו נוכח המשבר העולמי?

"תשובה מורכבת.

הבנקים בישראל שמרניים ביחס לבנקים באירופה. כמו כן, לבנקים בישראל אין פעילות נוסטרו (פעילות מסחר) גדולה כמו זו שהייתה לבנקים באירופה.

לטעמי, גם הפיקוח על הבנקים מהווה את אחת הסיבות להבדל. אחת הבעיות שלא ניתן לפתור, גם לא דרך בזל 3, היא בעיית ה – "moral hazard" – הבנקים באירופה החלו להבין בשלב מסוים שהם יכולים לגלגל את הבעיות שלהם על המדינה. הגישה הייתה שאין בעיה להסתכן, כי אם ניפול, המדינה תגבה אותנו. אותם בנקים יכלו לסחור, למנף את עצמם, לחלק דיבידנדים ולהראות מצב תקין גם כשהמצב לא היה כזה, מתוך ידיעה שאם תהיה בעיה, המדינה תוציא אותם מזה.

ואכן אנו רואים כיום שהמשבר של הבנקים התגלגל למדינות והמדינות קרסו כלכלית.

סיבה נוספת מתייחסת לתרבות – הבנקים באירופה הבינו שהם יכולים להתנהל באופן מסוכן בקלות, לרכוש מוצרים פיננסיים "רעילים", למנף את עצמם לסדרי גודל עצומים ולבצע פעולות לא קונוונציונאליות.

כל עוד הכול עבד כמתוכנן, זה פעל נהדר – תגמולים, דיבידנדים, רווחים גבוהים. לכן, בנקים העתיקו אופן פעולה זה האחד מהשני.

אולם, בעת משבר, כולם קורסים והבעיה הפכה להיות בעיה של המדינה.

בישראל, הבנקים לא התנהלו באופן דומה, למעט בנק אחד, אך זה היה במימדים שוליים.

מדובר בתרבות שונה ובפיקוח שונה. היכולת של המפקח לפקח היא טובה יותר, כיוון שמדובר בחמישה בנקים גדולים, ללא פעילות בינלאומית נרחבת. ואכן המפקח ביצע עבודתו נאמנה.

המדיניות השמרנית של בנק ישראל הנהיגה כאן יחסי הון גבוהים משמעותית (פי שתיים) לעומת אירופה. זה בוודאי עזר לעבור את המשבר."

  • בזל 3 – מתי ייושם ומה הערך המוסף ביחס לבזל 2?

      "בזל 3 מתקנת את בזל 2 בהתאם למסקנות שהוסקו במשבר האחרון.

אחת הבעיות המשמעותיות שבזל 3 מנסה לתקן זה הטיפול בסיכון הנזילות. סיכון הנזילות היווה סיבה מרכזית לפרוץ המשבר האחרון. זהו סיכון בעייתי.

בזל די הזניחה בעבר את הטיפול בסיכון זה. יו"ר הוועדה הודה שאחת הטעויות שעשו הייתה שהוציאו הרבה הוראות, אך רק אחת התייחסה לסיכון נזילות.

בזל 3 מטפלת בנזילות ובהון.

לאחר המשבר מדינות רבות הבינו שחייבים ליישם את הוראות בזל 3.

קיימת טיוטה אשר מאפשרת פריסת יישום הוראת בזל 3 על פני 5-6 שנים, משתי סיבות:

1)       ליישום ההוראות קיימת השפעה עצומה על פעילות הבנקים.

2)       חלק מההחלטות טעונות בדיקה ויבדקו תוך כדי תהליך היישום, לכן היישום צריך להיות הדרגתי.

בישראל, בנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות הרגולטוריות, ומיישם אותן. יישום בזל 3 יחל בקרוב.

בארה"ב ובאירופה, תחילת יישום ההוראות נדחה בשנה לשנת 2014. יש לזכור שהבנקים באירופה הם לאחר משבר, שלא כמו בישראל. לשמחתנו, מערכת הבנקאות בישראל מאוד יציבה."

תגובה אחת עד כה.



× 3 = שמונה עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים