שם הכותב: תאריך: 30 אפריל 2014

שיעור 9 – 30.04.2014

המשך ערבות – עם המתרגלת דניאלה

 

ס'7טענות הגנה של החייב

טענות הגנה

7.    (א)  כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב.

           (ב)  התיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן.

 

ס'7(א) – כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב.

ס'7(ב) – אם התיישנה התביעה כנגד החייב היא מתיישנת גם כנגד הערב.

טענת הגנה זו היא של החייב, אך הערב הוא זה שיעשה בה שימוש.

דוגמא: א' לקח משכנתא מהבנק ולהבטחת החזר המשכנתא ב' חתם על ערבות. ע"פ הסעיף כי אם יש לא' טענות הגנה כלשהן כלפי הבנק אזי אותן טענות יהיו גם לב', לערב כלפי הבנק.

 

זכויות הערב כלפי החייב

  1. ס'9זכות הערב לחזור על החייב

    זכות הערב לחזור על החייב

    9.    זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי הערב לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות.

 

הסעיף קובע כי אם הערב היה צריך לשלם חוב משום שהחייב העיקרי התחמק מתשלום, הערב יכול ללכת ולתבוע את החייב העיקרי ולבקש ממנו את מה שפרע. המקרה היחיד בו לא ניתן לעשות זאת זה בערבות שלא נוצרה בהסכמת החייב.

  1. ס'11דין הערב לפני שמילא את ערבותו

    דין הערב לפני שמילא ערבותו

    11.   לערב יהיו, לפני שמילא ערבותו, אותם הסעדים להבטחת זכותו לחזור על החייב הנתונים לנושה להבטחת חוב שטרם הגיע זמן פרעונו.

 

לערב יהיו לפני שמילא ערבותו אותם הסעדים להבטחת זכותו לחזור אל החייב. מדובר במצב לפני שהערב מילא את ערבותו. הפרה צפויה – אם הערב יודע כי החייב הולך להפר את חובו (לא לשלם), הערב יכול להתחיל לבצע פעולות כדי למנוע את ההפרה לפני שמילא את ערבותו. סעיף פחות שימושי.

 

סוגי ערבים

בחוק ישנם 3 סוגים של ערבים. היה תיקון בשנת 1997, שם המחוקק הבחין בין שלושתם:

  1. ערב רגיל – מי שהוא לא ערב יחיד או ערב מוגן הוא ערב רגיל.
  2. ערב יחיד – ערב יחיד מוגדר בס'19 (הסעיף מוזכר מעלה). ע"פ ההגדרה ערב יחיד הוא כל אדם, למעט 3 סוגי אנשים:
    1. תאגיד.
    2. בן זוג של החייב.
    3. שותפו של החייב.

    בכל מצב שזה לא אחד מאלה ß מדובר בערב יחיד.

  3. ערב מוגן – מוגדר גם הוא בס'19; ערב מוגן הוא (תנאי ראשון) ערב יחיד, אך מיוחד בו הוא שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה, סכום הערבות לא עולה על הסך של 87638 ₪ (תנאי שני).
    אופציה נוספת להיות ערב מוגן זה אפ מדובר במשכנתא אזי הסכום לא יעלה על הסף של 730319 ₪.

לערב יחיד ומוגן יש הגנות מסוימות, שלערב רגיל אין אותן. הערב היחיד והמוגן הם במצב טוב יותר. יתרה מזאת, לערב מוגן יש יותר הגנות מערב יחיד (כמו בפירמידה). ערב מוגן הכי טוב, אחרי זה יחיד והכי פחות זה הערב הרגיל.

לגבי נושה – גם כאן נוצרה הבחנה בין נושה רגיל לבין נושה אחר. נושה לצורך חוק הערבות זה מי שנתן הלוואות במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי. אם אני סתם מתרגלת במכללה ומביאה הלוואה לסטודנט – האם אני נושה? לא, כי לתת הלוואות זה לא במהלך העסקים הרגיל שלי. מעולם לא הבאתי הלוואה.

 

אנו מבחינים בין הערבים בגלל טענות ההגנה שלהם:

  • כל טענות ההגנה שיש לערב רגיל חלות גם על יחיד ועל מוגן.
  • כל טענות ההגנה שיש לערב יחיד לא חלות על ערב רגיל, אך כן חלות על ערב מוגן.
  • כל הטענות שיש לערב מוגן לא חלות לא על ערב רגיל ולא על ערב יחיד.

טענות ההגנה בחוק הערבות:

  1. ס'21סכום הערבות חייב להיות סכום קצוב

    ערבות בסכום קצוב (תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1997

    21.   (א)  ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25.

               (ב)  לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב – פטור ערב יחיד מערבותו.

     

    הסעיף קובע כי ערב יחיד ערב רק לסכום קצוב. אם אין סכום קצוב אזי פטור הערב היחיד מערבותו. על מי חלה ההגנה הזאת? חלה על יחיד ומכאן שגם על מוגן, אך לא על ערב רגיל.

    דוגמא: חתמתי על ערבות שבה רשומה שאני ערבה לכל סכום שהוא ואני ערבה יחידה. תופס? לא! כי צריך לנקוב בסכום ספציפי.

  2. ס'22חובת גילוי רחבה מאוד

    חובת גילוי (תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1997

    22.   (א)  נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב:

    (1)   הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן – הקרן);

    (2)   שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון;

    (3)   תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון;

    (4)   היתה הריבית משתנה – שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי;

    (5)   היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה;

    (6)   תוספות שנקבעו לפי סעיף 25(א)(4);

    (7)   שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב.

               (ב)  נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים:

    (1)   היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן;

    (2)   מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב;

    (3)   היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;

    (4)   שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף 25(א)(2).

               (ג)   גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (3) ו-(4), יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה הערבות.

               (ד)  גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור.

נושה יגלה לערב יחיד את כל הפרטים הבאים: הסכום הנקוב בחוזה, שיעור הריבית השנתית, תקופת החיוב, סכום הפירעון ועוד כל מה שכתוב בסעיף. הסעיף עוד קובע כי נושה יגלה לערב יחיד גם את הפרטים הבאים; האם הוא ערב יחיד או מוגן? כמה סה"כ ערבים יש לאותה הערבות? (לעיתים יש 2, 3…). בנוסף חייב לגלות לערב היחיד האם הערבות הזו מחליפה ערבות אחרת, מחליפה ערבות שכבר הייתה בעבר. חובת הגילוי היא מאוד מאוד מוגברת. ס'23 דן בסנקציות במידה והופרה חובת הגילוי. מי שהפר את ס'22(א)(1) – פטור ערב יחיד מערבותו. על כל סעיף שמפרים יש סנקציה ספציפית.

תוצאות אי גילוי (תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1997

23.   (א)  לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים –

(1)   בסעיף 22(א)(1) – פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה;

(2)   בסעיף 22(א)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(3)   בסעיף 22(א)(4) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג;

(4)   בסעיף 22(א)(3), (5), (6) או (7) ובסעיף 22(ב)(2) – ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות;

(5)   בסעיף 22(ב)(1), (3) או (4) – פטור ערב יחיד מערבותו.

           (ב)  הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט.

יש עוד הגנות – נמשיך בשיעור הבא.



+ תשע = 18

תואר ראשון
תואר שני
מרצים